להבנת הפסוק (ע"פ פשט) - יש לקשר את הפסוק להקשרו באותה פרשה.
יש מי שמסביר, באופן שהמים עמוקים והנחל נובע שניהן מדברים על דברי פי איש.
והיינו שאותו איש שדבריו הם מים עמוקים - הוא ההיפך של הכסיל אשר לא יחפוץ בתבונה, והוא אשר לתאוה יבקש נפרד, שבא לפני כן.
למים עמוקים קשה להגיע, אך מי שכבר מגיע אליהם - מוצא אותם כמים טובים במיוחד: צלולים וקרים, המענגים את הצמא. וכזו חכמתו של אותו האיש המדובר בפסוק, היפך הכסיל הנ"ל.
נחל נובע - הכוונה שהוא חי מוסיף ומתגבר ולא נגמר, ולא מאגר מוגבל של מים (חכמה) בכמות מסויימת כמו בבור.
ויש מי שמסביר אחרת - שמיים עמוקים הם היפך מנחל נובע.
שדברי פי איש רגיל - עמוקים, קשים להשגה, כיוון שאינו מבארם היטיב. אך מקור חכמה - היינו דברי החכם - נאמרים בחכמה כזו שיובנו היטיב, ועל כן ניתן להגיע אליהם בקלות כנחל נובע.
יש מי שמסביר, שדווקא הקושי להשיג הדברים מחמת עמקותם - הוא מצד היותו נחל הנובע דווקא. כי ככל שתסביר יותר עדיין לא תגמור, כי חכמתו לא נגמרת ולא באת לתכליתה, שהרי הוא מקור חכמה, מייצר עוד ועוד חכמה.
לגבי הקשר לגבורה, יתכן אולי לומר ע"פ ההקשר הנ"ל (שהוא היפך הכסיל) שמי שהוא גיבור (כובש את יצרו) - זוכר לחכמה בתורה. ומי שאינו מתגבר, היינו הכסיל והוא אשר לתאווה יבקש כנ"ל.