המלבי"ם חשש מהצנזור?

מבין ענין

משתמש ותיק
בפסוק בספר זכריה פ"ח פס' כג:
(כג) כֹּֽה־אָמַר֘ ה֣' צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

המלבי"ם משום מה מפרש שזה חוזר על הישמעאלים.
תמיהתי - האם זה פירוש מכוון, או מחשש האומות הנוצריות בתוכן ישב?

ציטוט פירוש המלבי"ם:
(כג) כה אמר ה׳ – עתה מודיע ענין אחר מה שיהיה באחרית הימים שיתחילו להכיר אמונת ישראל ותורתם ויאמינו בתורת ה׳ כי קדושה היא, ואז לא לירושלים ילכו לדרוש שם את האמונה רק הישמעאלים יכירו אמתת דת ישראל, ואז לא ילכו עוד עיר אחת אל אחת ומשם לירושלים לדרוש את ה׳, רק הישמעאלים ידרשו את האמונה האמתית מפי ישראל ויכירו שאלהים עם ישראל, ויחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי – ר״ל אם יראו ציצית בכנף בגדו שמזה יכירו שהוא יהודי (והציצית מורים על זכירת המצות וגם על השראת השכינה בישראל כמ״ש תכלת דומה לים וכו׳ ורקיע דומה לכסא הכבוד), לאמר נלכה עמכם – לא ילכו לירושלים רק ילכו עם היהודי ללמוד דתו ואמונתו באשר ידעו שאלהים עם ישראל, אמר להם שבעת ההיא אשר יהיה זאת אז לא יהיה עוד כמו שהיה עד הנה שהיה דבר ה׳ במקום מיוחד בירושלים או בא״י, כי אז. עכ"ל.

זה מעניין בפרט לאור העובדה שבפסוק כ' הזכיר הרב את הנוצרים, אבל רק בהקשר לכך שגם הם כיום מכירים בעליונותה של ירושלים:
(כ) כֹּ֥ה אָמַ֖ר ה֣' צְבָא֑וֹת עֹ֚ד אֲשֶׁ֣ר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת:

פירוש המלבי"ם:
כה אמר ה', עתה נבא להם מה שיהיה באחרית הימים שכל העמים יכירו את האמונה האמתית,
וזה יהיה בשתי מדרגות, שקרוב לזמן הגאולה יכירו כל העמים, איש איש לפי אמונתו
שירושלים היא עיר הקדש, וילכו לשם להתפלל לה',
כמו שהוא במשך זמן שהתפשטו האמונות בעולם, שבין הנוצרים לפי אמונתם, ובין הישמעאלים לפי אמונתם, מחזיקים את ירושלים לעיר אלהים והוליכם שמה להתפלל,
וניבא שקרוב לזמן הגאולה ילכו כל העמים לירושלים וגם יתחילו לבקש שם את ה' צבאות,
היינו לדרוש ולחקור על פנות האמונה,
שהגם שבני ישראל יהיו עדיין שפלים בעיניהם ולא ידרשו מאתם על אמונתם,
בכ"ז ידרשו הדבר בירושלים, וז"א עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות:
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
בפסוק בספר זכריה פ"ח פס' כג:
(כג) כֹּֽה־אָמַר֘ ה֣' צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

המלבי"ם משום מה מפרש שזה חוזר על הישמעאלים
תמיהתי - האם זה פירוש מכוון, או מחשש האומות הנוצריות בתוכן ישב?


ציטוט פירוש המלבי"ם:
(כג) כה אמר ה׳ – עתה מודיע ענין אחר מה שיהיה באחרית הימים שיתחילו להכיר אמונת ישראל ותורתם ויאמינו בתורת ה׳ כי קדושה היא, ואז לא לירושלים ילכו לדרוש שם את האמונה רק הישמעאלים יכירו אמתת דת ישראל, ואז לא ילכו עוד עיר אחת אל אחת ומשם לירושלים לדרוש את ה׳, רק הישמעאלים ידרשו את האמונה האמתית מפי ישראל ויכירו שאלהים עם ישראל, ויחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי – ר״ל אם יראו ציצית בכנף בגדו שמזה יכירו שהוא יהודי (והציצית מורים על זכירת המצות וגם על השראת השכינה בישראל כמ״ש תכלת דומה לים וכו׳ ורקיע דומה לכסא הכבוד), לאמר נלכה עמכם – לא ילכו לירושלים רק ילכו עם היהודי ללמוד דתו ואמונתו באשר ידעו שאלהים עם ישראל, אמר להם שבעת ההיא אשר יהיה זאת אז לא יהיה עוד כמו שהיה עד הנה שהיה דבר ה׳ במקום מיוחד בירושלים או בא״י, כי אז. עכ"ל.

זה מעניין בפרט לאור העובדה שבפסוק כ' הזכיר הרב את הנוצרים, אבל רק בהקשר לכך שגם הם כיום מכירים בעליונותה של ירושלים:
(כ) כֹּ֥ה אָמַ֖ר ה֣' צְבָא֑וֹת עֹ֚ד אֲשֶׁ֣ר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת:

פירוש המלבי"ם:
כה אמר ה', עתה נבא להם מה שיהיה באחרית הימים שכל העמים יכירו את האמונה האמתית,
וזה יהיה בשתי מדרגות, שקרוב לזמן הגאולה יכירו כל העמים, איש איש לפי אמונתו
שירושלים היא עיר הקדש, וילכו לשם להתפלל לה',
כמו שהוא במשך זמן שהתפשטו האמונות בעולם, שבין הנוצרים לפי אמונתם, ובין הישמעאלים לפי אמונתם, מחזיקים את ירושלים לעיר אלהים והוליכם שמה להתפלל,
וניבא שקרוב לזמן הגאולה ילכו כל העמים לירושלים וגם יתחילו לבקש שם את ה' צבאות,
היינו לדרוש ולחקור על פנות האמונה,
שהגם שבני ישראל יהיו עדיין שפלים בעיניהם ולא ידרשו מאתם על אמונתם,
בכ"ז ידרשו הדבר בירושלים, וז"א עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות:
להיפך, המלבי"ם כותב "רק הישמעאלים ידרשו את האמונה האמתית" הווי אומר שהנוצרים דורשים אמונת כזב. ועל כן אם יש כאן שאלה אינה האם חשש מהצנזורה, אלא איך לא חשש מהצנזורה.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
מבין ענין אמר:
בפסוק בספר זכריה פ"ח פס' כג:
(כג) כֹּֽה־אָמַר֘ ה֣' צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

המלבי"ם משום מה מפרש שזה חוזר על הישמעאלים
תמיהתי - האם זה פירוש מכוון, או מחשש האומות הנוצריות בתוכן ישב?


ציטוט פירוש המלבי"ם:
(כג) כה אמר ה׳ – עתה מודיע ענין אחר מה שיהיה באחרית הימים שיתחילו להכיר אמונת ישראל ותורתם ויאמינו בתורת ה׳ כי קדושה היא, ואז לא לירושלים ילכו לדרוש שם את האמונה רק הישמעאלים יכירו אמתת דת ישראל, ואז לא ילכו עוד עיר אחת אל אחת ומשם לירושלים לדרוש את ה׳, רק הישמעאלים ידרשו את האמונה האמתית מפי ישראל ויכירו שאלהים עם ישראל, ויחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי – ר״ל אם יראו ציצית בכנף בגדו שמזה יכירו שהוא יהודי (והציצית מורים על זכירת המצות וגם על השראת השכינה בישראל כמ״ש תכלת דומה לים וכו׳ ורקיע דומה לכסא הכבוד), לאמר נלכה עמכם – לא ילכו לירושלים רק ילכו עם היהודי ללמוד דתו ואמונתו באשר ידעו שאלהים עם ישראל, אמר להם שבעת ההיא אשר יהיה זאת אז לא יהיה עוד כמו שהיה עד הנה שהיה דבר ה׳ במקום מיוחד בירושלים או בא״י, כי אז. עכ"ל.

זה מעניין בפרט לאור העובדה שבפסוק כ' הזכיר הרב את הנוצרים, אבל רק בהקשר לכך שגם הם כיום מכירים בעליונותה של ירושלים:
(כ) כֹּ֥ה אָמַ֖ר ה֣' צְבָא֑וֹת עֹ֚ד אֲשֶׁ֣ר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת:

פירוש המלבי"ם:
כה אמר ה', עתה נבא להם מה שיהיה באחרית הימים שכל העמים יכירו את האמונה האמתית,
וזה יהיה בשתי מדרגות, שקרוב לזמן הגאולה יכירו כל העמים, איש איש לפי אמונתו
שירושלים היא עיר הקדש, וילכו לשם להתפלל לה',
כמו שהוא במשך זמן שהתפשטו האמונות בעולם, שבין הנוצרים לפי אמונתם, ובין הישמעאלים לפי אמונתם, מחזיקים את ירושלים לעיר אלהים והוליכם שמה להתפלל,
וניבא שקרוב לזמן הגאולה ילכו כל העמים לירושלים וגם יתחילו לבקש שם את ה' צבאות,
היינו לדרוש ולחקור על פנות האמונה,
שהגם שבני ישראל יהיו עדיין שפלים בעיניהם ולא ידרשו מאתם על אמונתם,
בכ"ז ידרשו הדבר בירושלים, וז"א עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות:
להיפך, המלבי"ם כותב "רק הישמעאלים ידרשו את האמונה האמתית" הווי אומר שהנוצרים דורשים אמונת כזב. ועל כן אם יש כאן שאלה אינה האם חשש מהצנזורה, אלא איך לא חשש מהצנזורה.
איני יודע איך הבנת כך? ה"רק" אינו בא למעט הנוצרים, אלא לומר שלא לירושלים ילכו, רק ידרשו האמונה האמתית ללמוד דת ישראל.
המלבי"ם - עושה רושם - השמיט בכוונה את הנוצרים שלא להסתבך עם אמירה ש"הנוצרים ידרשו האמונה האמתית" שיש בה משום זלזול באמונת הההבל שלהם.
רק לעיל לא היה לו בעיה לציין עובדה שגם הנוצרים מאמינים בקדושת ירושלים, זו לא אמירה "נפיצה". אבל להגיד שהם יכירו שדתם הבל - זאת חשש לכתוב.
 
חלק עליון תַחתִית