EliHA אמר:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל ־ זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָֽׂר ׃
כִּי לֹֽא ־ דִבַּרְתִּי אֶת ־ אֲבֽוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל ־ דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָֽבַח
איך יכול להיות דבר כזה אם יהודים קיבלו הוראות לשרוף קורבנות ביציאת מהמצריים
כבר עמדו המפרשים הקדמונים בשאלתך העולה מאליה
רש"י:
ביום הוציאי אותם - תחילת תנאי לא היתה אלא "אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" (שמ' יט , ה). [לא אמרתי: 'ואם תקריבו לי עולות , והייתם לי סגולה'.]
ר' יוסף קרא:
כי לא דברתי את אבותיכם... על דברי עולה וזבח - לקובען חובה; שאין כתוב שם 'קרבן ליי'' , אלא "אדם כי יקריב מכם קרבן" (וי' א , ב) , "אם עולה קרבנו" (שם , ג) , "אם (בנוסחנו: ואם) זבח שלמים קרבנו" (וי' ג , א).
רד"ק:
כי לא דברתי... ביום הוציאי אותם מארץ מצרים - יש מפרשים , כי המצוה הראשונה , והוא מה שצוה אותם במרה , שנאמר בו "שם שם לו חוק ומשפט" (שמ' טו , כה) , והוא מה שאמרו רבותינו ז"ל (ראה סנה' נו , ב): 'שבת ודינין במרה איפקוד' - ולא צוה על דברי עולה וזבח. ויש לפרש גם כן (ראה רש"י) , כי עיקר המצוה לא היתה על דברי עולה וזבח , אלא שִמעוּ בקולי והייתם לי לעם (ראה שמ' יט , ה ולהלן , כג); ובזה התנאי נתן להם התורה. ואין בכל עשרת הדברים , שהם כלל התורה כולה , זכר עולה וזבח. ואף כשדבר על הקרבנות , לא צוה להם שיקריבו קרבן , אלא "אדם כי יקריב מכם קרבן" (וי' א , ב) - אם יעשה מדעתו , יהיה כך וכך. והתמידים שצוה בהם הוא לכבוד הבית , והיו באים מן הציבור; אבל ליחידים לא צוה להקריב קרבן כמו שצוה ליחידים לעשות משפט ושאר המצוות. לא צוה ליחיד לעשות קרבן , אלא אם כן יחטא בשוגג; וצוה בשריפת האימורים - להשיב החוטא אל לבו לשרוף התאוות הבהמיות שתולדתם מחֵלב ודם , ויהיה נזהר ולא יבא להיותו שוגג במצוה , כל שכן מזיד. והתמידין , גם בניין הבית לעבודה , אפשר שהיה כמו שכתב הרב מורה צדק רבינו משה ז"ל (מו"נ ג , לב) - להעתיק העבודות ובניין היכלות שהיו לְשם עבודה זרה , להעתיקם לַשֵם , ושיִמָחה שם עבודה זרה מהם.
ר' מנחם בן שמעון:
כי. מלת 'יום' מושם לאות על עת וזמן; והטעם: בזמן הוציאי אותם , שקבלו תורה בחדש השלישי על הר סיני (ראה שמ' יט) , לא היה תחלת התנאי עמהם בעבור העולות , רק כן היה התנאי: "אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" (שם , ה); רק לא אמר: 'אם תקריבו לי עולות תהיו לי סגולה'. כן פירש רבינו שלמה ז"ל , ומה טובו דבריו. ומצאנו שאמר שמואל הנביא לשאול: "החפץ ליי' בעולות ושלמים כשמוע בקול יי'? הנה שמוע מזבח טוב" (ראה ש"א טו , כב). גם אמר המשורר: "לא על זבחיך אוכיחך ועולותיך נגדי תמיד" (תה' נ , ח).
ר' ישעיה מטראני:
כי לא צויתי אבותיכם על דברי עולה וזבח שאני חפץ בהם , כי אם שיעשו רצוני וישמעו בקולי , ואז הם לי לריח ניחוח (ע"פ וי' ד , לא). אבל אתם רשעים , ו"זבח רשעים תועבה" (מש' כא , כז).