ירמיהו ז: כב, צריך עזרה בבקשה. איך ניתן לפרש.

EliHA

משתמש רשום
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל ־ זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָֽׂר ׃


כִּי לֹֽא ־ דִבַּרְתִּי אֶת ־ אֲבֽוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל ־ דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָֽבַח


איך יכול להיות דבר כזה אם יהודים קיבלו הוראות לשרוף קורבנות ביציאת מהמצריים
 

הכהן

משתמש ותיק
שמעתי פעם ממו"ר הגרש"ד פינקוס זלה"ה, דוגמא לאשה שנותנת לבעלה רשימת קניות לשבת, ובסופה היה כתוב לקנות פרחים, והוא חזר רק עם הפרחים. דברה לו האשה: "וכי פרחים בקשתי ממך לקנות???"
 

נתנאל6554

משתמש חדש
הכהן אמר:
שמעתי פעם ממו"ר הגרש"ד פינקוס זלה"ה, דוגמא לאשה שנותנת לבעלה רשימת קניות לשבת, ובסופה היה כתוב לקנות פרחים, והוא חזר רק עם הפרחים. דברה לו האשה: "וכי פרחים בקשתי ממך לקנות???"

יפה מאוד! 
 

אליהו52

משתמש ותיק
EliHA אמר:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל ־ זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָֽׂר ׃


כִּי לֹֽא ־ דִבַּרְתִּי אֶת ־ אֲבֽוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל ־ דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָֽבַח


איך יכול להיות דבר כזה אם יהודים קיבלו הוראות לשרוף קורבנות ביציאת מהמצריים

עיין בפסוק הבא אחריו ותרווה נחת
 

מאן דהו

משתמש ותיק
EliHA אמר:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל ־ זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָֽׂר ׃


כִּי לֹֽא ־ דִבַּרְתִּי אֶת ־ אֲבֽוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל ־ דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָֽבַח


איך יכול להיות דבר כזה אם יהודים קיבלו הוראות לשרוף קורבנות ביציאת מהמצריים
כבר עמדו המפרשים הקדמונים בשאלתך העולה מאליה

רש"י:
ביום הוציאי אותם - תחילת תנאי לא היתה אלא "אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" (שמ' יט , ה). [לא אמרתי: 'ואם תקריבו לי עולות , והייתם לי סגולה'.]
ר' יוסף קרא:
כי לא דברתי את אבותיכם... על דברי עולה וזבח - לקובען חובה; שאין כתוב שם 'קרבן ליי'' , אלא "אדם כי יקריב מכם קרבן" (וי' א , ב) , "אם עולה קרבנו" (שם , ג) , "אם (בנוסחנו: ואם) זבח שלמים קרבנו" (וי' ג , א).

רד"ק:
כי לא דברתי... ביום הוציאי אותם מארץ מצרים - יש מפרשים , כי המצוה הראשונה , והוא מה שצוה אותם במרה , שנאמר בו "שם שם לו חוק ומשפט" (שמ' טו , כה) , והוא מה שאמרו רבותינו ז"ל (ראה סנה' נו , ב): 'שבת ודינין במרה איפקוד' - ולא צוה על דברי עולה וזבח. ויש לפרש גם כן (ראה רש"י) , כי עיקר המצוה לא היתה על דברי עולה וזבח , אלא שִמעוּ בקולי והייתם לי לעם (ראה שמ' יט , ה ולהלן , כג); ובזה התנאי נתן להם התורה. ואין בכל עשרת הדברים , שהם כלל התורה כולה , זכר עולה וזבח. ואף כשדבר על הקרבנות , לא צוה להם שיקריבו קרבן , אלא "אדם כי יקריב מכם קרבן" (וי' א , ב) - אם יעשה מדעתו , יהיה כך וכך. והתמידים שצוה בהם הוא לכבוד הבית , והיו באים מן הציבור; אבל ליחידים לא צוה להקריב קרבן כמו שצוה ליחידים לעשות משפט ושאר המצוות. לא צוה ליחיד לעשות קרבן , אלא אם כן יחטא בשוגג; וצוה בשריפת האימורים - להשיב החוטא אל לבו לשרוף התאוות הבהמיות שתולדתם מחֵלב ודם , ויהיה נזהר ולא יבא להיותו שוגג במצוה , כל שכן מזיד. והתמידין , גם בניין הבית לעבודה , אפשר שהיה כמו שכתב הרב מורה צדק רבינו משה ז"ל (מו"נ ג , לב) - להעתיק העבודות ובניין היכלות שהיו לְשם עבודה זרה , להעתיקם לַשֵם , ושיִמָחה שם עבודה זרה מהם.

ר' מנחם בן שמעון:
כי. מלת 'יום' מושם לאות על עת וזמן; והטעם: בזמן הוציאי אותם , שקבלו תורה בחדש השלישי על הר סיני (ראה שמ' יט) , לא היה תחלת התנאי עמהם בעבור העולות , רק כן היה התנאי: "אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" (שם , ה); רק לא אמר: 'אם תקריבו לי עולות תהיו לי סגולה'. כן פירש רבינו שלמה ז"ל , ומה טובו דבריו. ומצאנו שאמר שמואל הנביא לשאול: "החפץ ליי' בעולות ושלמים כשמוע בקול יי'? הנה שמוע מזבח טוב" (ראה ש"א טו , כב). גם אמר המשורר: "לא על זבחיך אוכיחך ועולותיך נגדי תמיד" (תה' נ , ח).

ר' ישעיה מטראני:
כי לא צויתי אבותיכם על דברי עולה וזבח שאני חפץ בהם , כי אם שיעשו רצוני וישמעו בקולי , ואז הם לי לריח ניחוח (ע"פ וי' ד , לא). אבל אתם רשעים , ו"זבח רשעים תועבה" (מש' כא , כז).
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
EliHA אמר:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל ־ זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָֽׂר ׃


כִּי לֹֽא ־ דִבַּרְתִּי אֶת ־ אֲבֽוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל ־ דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָֽבַח


איך יכול להיות דבר כזה אם יהודים קיבלו הוראות לשרוף קורבנות ביציאת מהמצריים

עיין בפסוק הבא אחריו ותרווה נחת
כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם.
 
חלק עליון תַחתִית