חילוק בין אדמה לארץ

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
שמואל דוד
הודעות: 194
הצטרף: 15 אפריל 2016, 15:01
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי שמואל דוד » 11 אוקטובר 2018, 22:01

בפרשת נח כתב קרא כמה פעמים ארץ וכמה פעמים אדמה וצ״ע כנ״ל.

ועיין פרק ח פסוק ז
וישלח את העורב וייצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ
ובפסוק ח
וישלח את היונה מאיתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה

ואגב יש להעיר בחילוק הלשון בין יבשת המים להקלו המים

ערכים:


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי תיובתא » 12 אוקטובר 2018, 09:16

לפום ריהטא יש לחלק ש:
"אדמה" היא החומר ממנו מורכבת כלל ה"ארץ".
"הקלו" - לא בהכרח נגמרו אלא רק פחתו, "יבשת" - התייבשו לגמרי או עכ"פ במידה ניכרת.

העורב נשאר בחוץ עד הסוף ולכן מתאים "יבשת" וכן לשון ארץ שהיא לשון כללית יותר כי המים יבשו בכלל הארץ.

היונה נשלחה לפני יבשת המים, ונח רצה לדעת אפילו אם רק התייבש מקום אחד - דהיינו אדמה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 13 אוקטובר 2018, 20:24

שמואל דוד כתב:בפרשת נח כתב קרא כמה פעמים ארץ וכמה פעמים אדמה וצ״ע כנ״ל.

ועיין פרק ח פסוק ז
וישלח את העורב וייצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ
ובפסוק ח
וישלח את היונה מאיתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה

ואגב יש להעיר בחילוק הלשון בין יבשת המים להקלו המים
אחרי שעיינתי שוב בחילוק הלשונות בין שליחות היונה לשליחות העורב, שאצל העורב נקט יבושת המים ואצל היונה הקלו המים לענ"ד אין זה קשה כלל. רש"י שם ביאר וכך המדרש, שהעורב נשאר עד שהמים יבשו, ולא קיים את השליחות ולכן נצרך לשלח את היונה לראות אם הקלו המים ודוק. וכן לפמש"כ המלבי"ם לפרש שאת העורב לא שלח מתחילה בשביל לבדוק אם יבשו המים אלא מטעם אחר -מפליא קצת עיין שם, ולכן נצרך גם לשלוח את היונה. ולפ"ז גם אפשר להסביר את ההבדל בין ארץ לאדמה. ארץ מקום ישוב בדרך כלל במקומות הנמוכים וזה השלב הסופי שהמים הקלו עד שהתיבשו לגמרי ולכן אצל העורב שנשאר עד שיבשו לגמרי כתב 'יבושת המים מעל הארץ', ואילו אדמה מתיחסת גם להרים ראה ספורנו וזה שנקט בשליחות היונה שהיתה השלב הראשון שנפסק המבול והמים החלו מתרוקנים אבל לא מתיבשים ודוק בכל זה.
דרך אגב שמתי לב לדבר מענין, הנה בתורה בפרשה של מעשה בראשית לא מופיעה המילה 'אדמה', והפעם הראשונה שמופיע זה בפרשה המסכמת את מעשה בראשית פרק ד' "וקין עבד אדמה", ויש לדעת מדוע השתמשה עד אז רק במילה ארץ ולא אדמה, מענין מה הביאור בזה.

והאור החיים הקדוש גם עמד בשאלתך זו וז"ל ישלח את העורב וגו' צריך לדעת למה שלחו, ואם לראות הקלו המים היה לו לומר הכתוב הקלו המים כמו שאמר בשליחות היונה, ואם לא הוצרך לומר למה הוצרך לומר בשליחות היונה: עוד מה היא כוונת אומרו יצוא ושוב עד יבשת וגו', אם הכוונה היא שלא מצא לנוח חוצה והיה חוזר חלילה, אם כן למה הוצרך נח לשלוח היונה ולא היה לו העורב לאות ולמופת שעדיין לא קלו המים עוד מה היא כוונתו בהודעת עד יבושת עוד למה הוצרך לצאת עד יבושת כיון שיצתה היונה בה היה מספיק לדעת עוד למה לא אמר הכתוב וישלח ידו ויקחה כאמור ביונה:
אכן כוונת הכתוב הוא על פי מאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין קח:) כי העורב שימש בתיבה, וידע בו נח ולזה כשפתח חלון התיבה גרש העורב מהתיבה תיכף ומיד, והוא אומרו וישלח את העורב, ולא הזכיר לראות הקלו המים כמו שאמר אח"כ בשליחות היונה, והוא העורב היה יוצא ושוב, פירוש נח מגרשו והוא חוזר ונשאר בדרך זה עד יבושת המים: ולענין שליחות לראות הקלו שלח היונה והוא אומרו וישלח את היונה מאתו, פירוש בשליחות לו לראות הקלו המים, ודבר זה לא יכול לידע מהעורב להיות שהיה מגורש ולא בשליחות, מה שאין כן היונה שהלכה בשליחות, והשיבה אותו כי לא מצאה מנוח לכף רגלה, ותיכף שלח ידו ולקחה והביאה אל התיבה כאומרו וישלח ידו ויקחה ויביאה אליו אל התיבה, פירוש אל מקום המיוחד לה לשמירתה, מה שאין כן העורב שנשאר מושלח, וכשהיה חוזר היה נח משלחו פעם אחרת: ועוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (שם) וז"ל אמר ריש לקיש תשובה ניצחת השיבתו עורב לנח אמר לו רבך שנאני ואתה שנאתני, רבך שנאני מכל הבהמה הטהורה וגו' ז' ז', ואתה שנאתני הנחת מין ז' ושלחת ממין ב', אלמלא פוגע בי שר חמה או שר צינה לא נמצא העולם חסר בריה אחת, או שמא לאשתי אתה צריך, אמר לו רשע במותר נאסר לי בנאסר לי (עאכ"ו) [לא כל שכן] עכ"ל: הנה לפי מדרש זה לא רצה הרשע ללכת בשליחות שמא יפגענו שר של צינה וכו', או לצד שחשדו לנח בזוגתו ולזה הוצרך נח לשלח היונה וזה שיעור הכתוב וישלח את העורב ולא רצה ללכת אלא היה יוצא ושוב, ומזה ידע נח כי עדיין המים על פני כל הארץ אבל לא ידע אם קלו או לא, שאין ראיה מעורב כי אינו זז ממקומו, לזה שלח את היונה לדעת פרט זה הקלו המים, ולזה הוצרך לומר הקלו המים בשליחות היונה, לומר כי לפרט זה הוצרך לשלחה והבן: עכ"ל.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1160
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי נבשר » 13 אוקטובר 2018, 22:50

ענין ההבדל בין ארץ ואדמה יעויין במהר"ל נתיב העבודה פרק יז' שמקשה למה מברכים המוציא לחם מן הארץ ולא מן האדמה, כמו בורא פרי האדמה, ואעתיק מה שנוגע לכאן: "הפרש יש בין אדמה לארץ, כי אדמה נקרא אף אחר שנתלש קצת מן הארץ, כמו עפר שנקרא עפר ארץ אחר שנתלש, אבל ארץ לא נקרא רק כל הארץ ביחד, אשר כלל הארץ יש לה קיום, ומפני כך הארץ מתייחסת אל הלחם, כי הלחם סועד הלב ונותן קיום לאדם ואין דבר שיש לו קיום כמו הארץ שנא' "והארץ לעולם עומדת". שארץ שם כללי, וכל דבר שהוא כללי יש לו מציאות, וענין ארץ לתת קיום לנבראים, משא"כ אדמה שהוא פרטי, ואפשר שהדגיש בקין אדמה, על שעבד לאדמה, כמו שאדמה היא מגדלת ומוציאה פירות, אבל הארץ א"א לומר שמצמיחה, שהיא שם כללי, אבל בורא פרי האדמה, שהאדמה מוציאה פירות. אולי.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 אוקטובר 2018, 01:33

שמואל דוד כתב:בפרשת נח כתב קרא כמה פעמים ארץ וכמה פעמים אדמה וצ״ע כנ״ל.

ועיין פרק ח פסוק ז
וישלח את העורב וייצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ
ובפסוק ח
וישלח את היונה מאיתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה

ואגב יש להעיר בחילוק הלשון בין יבשת המים להקלו המים
תירוץ נוסף, על פי מה שכתבו האור החיים והמלבי"ם הובא בפרדס יוסף, לפרש שאדמה היא העליונה, והארץ היא השכבה התחתונה יותר ולפ"ז א"ש, שכן היונה הגיע בשלב המוקדם יותר ואילו העורב נשאר עד לבסוף ממש כנתבאר לעיל. אולם דבר זה נסתר לכאורה מד' רש"י פרק ו' פסוק יג כתב -"ד"א את הארץ עם הארץ שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו". ומדבריו עולה שהארץ נקראית מפני האדמה עד ג' טפחים.
ומביא גם מה שכתב התפארת ישראל (פ"ו אות ה' מברכות) דלהכי על פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה ועל לחם המוציא, ולא שניהן בבורא מאדמה או במוציא מארץ, דבורא הוא יש מאין ומוציא יש מיש, ואדמה הוי חלק העפריי שבארץ, וארץ כל הכחות הטמונים בארץ, ופרי אדמה רק מזון קל ואין בו הזנה כל כך, נברא רק מחיצוניות קליפת הארץ יש מאין, ומברך בורא פרי האדמה, אבל לחם לבב אנוש יסעד [תהילים ק"ד, ט"ו], צריך להזנתו כח גדול, מוצא מעמקי הכחות והוא יש מיש, לכן מברך המוציא לחם מן הארץ, עיין שם היטב. (ועיין בתיבת גמא (סוף פרשת בראשית ושלח) ועיין הכתב והקבלה מה שכתב בשם הגר"א, ולדבריו צריך עיון נוסחת התפלה ותן ברכה על פני האדמה, עיין שם. ועיין מה שכתבתי בפרשת וירא (י"ח, ה) ע"כ.


פותח הנושא
שמואל דוד
הודעות: 194
הצטרף: 15 אפריל 2016, 15:01
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי שמואל דוד » 14 אוקטובר 2018, 03:31

יישר כח גדול לכולם!
שו"ר בספר הדר יעקב(סופר) שהאריך בזה ע"ש

סמל אישי של משתמש

amsgula.net
הודעות: 117
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:17
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חילוק בין אדמה לארץ

שליחה על ידי amsgula.net » 14 אוקטובר 2018, 22:54

וציינו בזה קצת ציונים כאן.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Google [Bot] | 1 אורח