פרשת לך לך, השתתפות בסעודת ברית מצלת מן הגהנום, מה הטעם?

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בתוס' פסחים קי"ד ע"א כ' שהמשתתף בסעודת ברית מילה ניצול מגיהנום,
מה מעלת סעודת ברית מילה דוקא
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בספר אמרי יחזקאל הביא תשובה לשאלה זו עפמש"כ בספר "מעם לועז" (פרשת לך לך, פרק י"ז) שהביא לבאר בשם השל"ה הקדוש, שזאת משום שבסעודת נישואין בשעת החופה - נמצאת שם השכינה הקדושה [וכמו שכתב בזוהר הקדוש, פרשת תרומה, דף קס"ט ע"א.] וכן בסעודת הברית - מתארח שם אליהו הנביא בכבודו ובעצמו [וכמו שכתב הטור (יורה דעה, סימן רס"ה) בשם המדרש. וכן הוא מפורש ב"פרקי דר' אליעזר" (פרק כ"ט) שאליהו הנביא נמצא בכל 'ברית'. ומטעם זה, פסק הרמ"א בשו"ע (יורה דעה, סימן רס"ה סעיף א') שכל הקהל צריכים לעמוד בשעת הברית, לכבודו של אליהו הנביא שנוכח במקום!]. ולכן, כשאדם מסרב להשתתף בסעודות מצווה אלו, הרי הוא כאילו מזלזל ופוגע בשכינה הקדושה, ובאליהו הנביא זכור לטוב! שֶׁמַּרְאֶה בעצמו שלא חשוב לו כל כך ליזכות להיות במקום - שהקב"ה ואליהו הנביא נמצאים שם! ומשום כך עונשו חמור, והוא חייב 'נידוי' לשמים! וכך גם נפסק להלכה ("יורה דעה" סימן רס"ה סעיף י"א) שאליהו הנביא מכונה בשם "מלאך הברית". וצריך גם לייחד לו כסא מיוחד שנקרא בשם "כסא אליהו" ע"כ.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
עוד ראיתי מביאים את הבני יששכר בשם המדרש (בני יששכר – תשרי, וכן אגרא דפרקא סימן קמ"ו): מי שמשתתף בברית מילה עוונותיו נמחלין, כי אליהו הנביא היתנה עם הקדוש ברוך הוא דאינו רוצה לילך לברית כשרשעים נמצאים שם, ולכן הבטיח לו הקדוש ברוך הוא שימחול לכל העם העומד אצל הברית מילה. והובא המדרש גם בספר 'שולחן גבוה' לרבי יוסף מלכו ז"ל (נדפס בשנת תקכ"ד) ובספר 'מכשירי מילה' לרבי אליהו ברבי יוסף שמאע הלוי ז"ל (נדפס בשנת תקנ"ג), וסמכו על זה גם להלכה לענין קפידת המהרי"ל והלבוש להדר אחר מוהל מובחר ביראת שמים, כדאיתא בספר 'מכשירי מילה' (פרק ד' אות י"ח) וזה לשונו שם: ולפי המדרש שאמרו שאין אליהו בא לברית מילה אלא אם כן מכפר הקדוש ברוך הוא את כל עוונות הנמצאים שם, ושמעתי שיש במדרש שאם יש רשע באותה מילה, אומר אליהו להקדוש ברוך הוא איני הולך לשם מפני פלוני הרשע שיש שם, והקדוש ברוך הוא מוחל כל עוונותיו כדי שילך אליהו לשם, אם כן אין אנו צריכין לדבר הזה של אור זרוע לבקש איש תם וישר להיות סנדק או מוהל, דכל העומדים שם הם מכופרי עוון, וכן המנהג שלא לדקדק אחר זה, ומה גם דגדול החזקה דכל ישראל בחזקת כשרים הם". ובספר 'זכר דוד' (מאמר א' פרק מ"ח) לבן דורו של החיד"א, כתב דיש לסמוך על זה במקום הצורך, וגם בספר 'מעבר יבק' (חלק עתר ענן קטורת פרק ה') הפליג בחשיבות המשתתף במעמד המילה, וזה לשונו שם: כל העם ההולכים לברית מילה, הם כמקבלים פני השכינה הבאה להופיע מאורה על כל המטפלים במצוה ההיא, ויש להם תוספת נשמה גם כן, לכן אמרו שיום טוב שלהם הוא, כמו שביום טוב יש נשמה יתירה, ולכן חייבים כל העם לעמוד בעמידה בשעת המילה, עד כאן לשונו.
 
חלק עליון תַחתִית