אברהם אוכל חולין בטהרה

אברך כולל

משתמש רגיל
רש"י כתב ד"ה ויקח חמאה. ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נידה וכו' ונטמאת העיסה. והיא מגמ' ב"מ פ"ז ע"א.
לכאורה הרי היה ביום שלישי למלת אברהם וקיימא לן דהפורש מן הערלה כפורש מן הקבר והיה צריך הזאה שלישי ושביעי ואפר פרה ןא"כ נטמאו כל האוכלין שהביא
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר שייך רק בערל נכרי ולא בערל ישראל, כמבואר בגמ' פסחים צב,א. וממילא לדעת הרמב"ן שקודם מתן תורה היה לאבות דין ישראל לא קשיא כלל.

ואף לדעת התוס' שהיה להם דין בן נח לא קשיא, שהרי כל האיסור הוא רק גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד טבלתי ואכלתי השתא נמי אטבול ואוכל, ולא ידע שנכרי אין מקבל טומאה וישראל מקבל טומאה. וגזירה זו אינה שייכת אלא בקרבן פסח ולא לגבי אוכל חולין בטהרה.
 

יצחק

משתמש ותיק
י"ל עוד דהפורש מן הערלה כפורש מן הקבר אינו אלא בפרישה איטית אבל אם "ניתזין בכל כוחו" זה מגע בית הסתרים ואינו מטמא כמו שכתוב בגמ' שהיו עושין בעלי איברים מדולדלים לפני הפסח שתוחבו בסירה וכו',
והנה כתוב בחז"ל שאברהם אבינו לא מסוגל היה למול את עצמו והקב"ה החזיק בידו וכך הוא נימול, א"כ י"ל שזו היתה פעולה מהירה מאד שלא היה שם מגע בשעת הפרישה רק מגע בית הסתרים.
ואפילו לר"מ שסובר שמגע בית הסתרים נחשב מגע, כאן טהור, כיון שכל זמן שלא פירש הערלה היא חלק ממנו ואין לה שם של ערלה המטמאה.
 
חלק עליון תַחתִית