מדברי הנביא אין כלל ראיה, כיון שיתכן שיגזר על האדם מפני שחטא שבאופן כללי ימסר ביד שונאו ,ורק מה יהיה בדיוק צורת התנהגות השונא לא נגזר עליו ,וק"ו כשמדובר על מסירת כל עם ישראל בידי הגוים.tkhvu אמר:מבלי להכנס לביאור דבריו הק' של האוה"ח. אם הם כפשוטם או לא. הלא הדברים מפורשים בנביא, ונאמרים בכל יום בתפילה "ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד ד' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה". הרי שביקש דוד המלך ע"ה שיפול ביד ד' כי הנפילה על ידו היא ברחמים משא"כ ביד אדם שהנפילה תתכן להיות בלא רחמים. וכן פירשו שם המפרשים. ושם הלא מדובר בגוים.
ואגב, דברי האוה"ח עצמם מפורשים בזוה"ק פרשת וישב רבי יצחק אמר אי נחשין ועקרבין הוו ביה אמאי כתיב בראובן למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וכי לא חייש ראובן להאי דהא אינון נחשין ועקרבין ינזקון ליה ואיך אמר להשיבו אל אביו וכתיב למען הציל אותו, אלא חמא ראובן דנזקא אשתכח בידייהו דאחוי בגין דידע כמה שנאין ליה ורעותא דלהון לקטלא ליה אמר ראובן טב למנפל ליה לגו גובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי דלא מרחמי עליה מכאן אמרו יפיל ב"נ גרמיה לאשא או לגובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי (דזעירין אינון דיכלי לאשתזבא ובגין כך אמר למען הציל אותו מידם) בגין דהכא אתר דנחשים ועקרבים אי איהו צדיקא קודשא בריך הוא ירחיש ליה ניסא ולזמנין דזכו דאבהן מסייעין ליה לב"נ וישתזיב מנייהו אבל כיון דיתמסר בידא דשנאוי זעירין אינון דיכלין לאשתזבא ובגין כך אמר למען הציל אותו מידם. (דברי הזוה"ק הובאו בפירוש מראה כהן על דברי הגמ' בשבת והבור רק אין בו מים).
על איזה פסוק מכוונת הערתך ?יהודי אמר:מה למעשה לגבי גוי, לא כתוב שם בפסוק שעושים זאת ללא בחירה.
ברור שיש לפעמים שיש סיבה משמים וזה מגיע כעונש, והלל הזקן כבר אמר על דאטפת אטפוך, ואטו כרוכלא ניזול ונימני מקומות שאמרו חז"ל שאנשים נענשו בהריגה ע"י חבריהם בגלל שהגיע להם עונש.יהודי אמר:חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
חס ושלום לומר כן, קודם כל אינני מבין את דברי האור החיים שלכאו' סותר הרבה מיסודות אומתנו, שודאי הכל בהנהגת הבורא ואין שום דבר שזז בעולם מבלי רצונו, וזה צ"ב מאוד דבריו, עכ"פ בודאי נאמר שתליא לפי איך שהאדם מנהיג את עצמו שאם מנהיג את עצמו בנוכחות הקב"ה, ומאמין שהקב"ה מנהיג את העולם לפי זה הקב"ה מנהיג אותו, כמו שכתב הרמב"ם, ודבר עמוק שהקב"ה מתנהג לפי הנהגת האדם, שאיך שנמצא אצלו הקב"ה, כך קורה, ואדם שמנהיג את עצמו בדרך הטבע, מכניס את עצמו למסלול ודרך חיים בטבע, עכ"פ עדיין קשה שהאור החיים איירי אצל יוסף שלכאו' בודאי דרגתו באמונה גבוהה מאוד, ודבריו צ"ב, ויש כעין זה במהר"ל בנתיב הלשון שכתוב במדרש שמבעל לשון הרע הטמן עצמך, שהקב"ה שומר מכל רע, אבל מבעל לשון רע ששם נמצא כח הבחירה "חיים ומות ביד הלשון" כביכול קשה להישמר הימנו. עכ"פ בודאי בשואה שהוא ענין כללי במציאות עם ישראל, ולא באיזה אדם פרטי, והדבר פסח על כל סוג הקהילות, בין חרדים בין פחות ואפי' מתבוללים, הלא דבר הוא, ובודאי הקב"ה כן הנהיג, וכל האומר משהו על הקב"ה אינני זוכר את המילים, היינו שאין הנהגה או משהו כזה, הרי זו מדת אכזריות, כביכול הקב"ה מתנהג עם ברואיו באכזריות, וודאי זה גופא שכל הגרמנים בדעתם וכל רצונם היה להרוג את היהודים בפרט, אין זה אלא הנהגת ה', שעם נגד עם, וסומא לא יראה זאת, כללו של דבר אין להקיש בין אדם פרטי וכח פרטי, למשהו חובק עולם, למציאות היסטורית, שקרתה בעולם באופן כזה ושיטתי. ופשוט לכל מתבונן. וסיבות קשה לדעת חשבונות שמיים, עכ"פ בודאי יש בזה יד ה' אף אם אן אנו יודעים את הסיבות לדבר.יהודי אמר:חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
כבודו מאד נסער ,ואשר על כן מערב בזה כמה תחומין .נבשר אמר:חס ושלום לומר כן, קודם כל אינני מבין את דברי האור החיים שלכאו' סותר הרבה מיסודות אומתנו, שודאי הכל בהנהגת הבורא ואין שום דבר שזז בעולם מבלי רצונו, וזה צ"ב מאוד דבריו, עכ"פ בודאי נאמר שתליא לפי איך שהאדם מנהיג את עצמו שאם מנהיג את עצמו בנוכחות הקב"ה, ומאמין שהקב"ה מנהיג את העולם לפי זה הקב"ה מנהיג אותו, כמו שכתב הרמב"ם, ודבר עמוק שהקב"ה מתנהג לפי הנהגת האדם, שאיך שנמצא אצלו הקב"ה, כך קורה, ואדם שמנהיג את עצמו בדרך הטבע, מכניס את עצמו למסלול ודרך חיים בטבע, עכ"פ עדיין קשה שהאור החיים איירי אצל יוסף שלכאו' בודאי דרגתו באמונה גבוהה מאוד, ודבריו צ"ב, ויש כעין זה במהר"ל בנתיב הלשון שכתוב במדרש שמבעל לשון הרע הטמן עצמך, שהקב"ה שומר מכל רע, אבל מבעל לשון רע ששם נמצא כח הבחירה "חיים ומות ביד הלשון" כביכול קשה להישמר הימנו. עכ"פ בודאי בשואה שהוא ענין כללי במציאות עם ישראל, ולא באיזה אדם פרטי, והדבר פסח על כל סוג הקהילות, בין חרדים בין פחות ואפי' מתבוללים, הלא דבר הוא, ובודאי הקב"ה כן הנהיג, וכל האומר משהו על הקב"ה אינני זוכר את המילים, היינו שאין הנהגה או משהו כזה, הרי זו מדת אכזריות, כביכול הקב"ה מתנהג עם ברואיו באכזריות, וודאי זה גופא שכל הגרמנים בדעתם וכל רצונם היה להרוג את היהודים בפרט, אין זה אלא הנהגת ה', שעם נגד עם, וסומא לא יראה זאת, כללו של דבר אין להקיש בין אדם פרטי וכח פרטי, למשהו חובק עולם, למציאות היסטורית, שקרתה בעולם באופן כזה ושיטתי. ופשוט לכל מתבונן. וסיבות קשה לדעת חשבונות שמיים, עכ"פ בודאי יש בזה יד ה' אף אם אן אנו יודעים את הסיבות לדבר.יהודי אמר:חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
הנהגת היחוד היא הנהגת השליטה המוחלטת והבלעדית של הקדוש ברוך הוא לקיים את רצונו להיטיב, והיא גוברת גם על הנהגת המשפט, שכאשר הקדוש ברוך הוא מחליט להתנהג במדת יחודו [כמו שיהיה באלף השביעי, וגם בששת אלפים יש פעמים מיוחדות שהקדוש ברוך הוא מתנהג במדת היחוד], הקדוש ברוך הוא מיטיב לאדם אף אם לפי הנהגת המשפט הוא אינו ראוי להטבה הזו. וממילא לומר שהנהגת היחוד היא מה שבני אדם עושים בניגוד לקדוש ברוך הוא, זה ההיפך המוחלט מהנהגת היחוד.יהושע אמר:אני חושב אולי אפשר לבאר כך, הרי פשוט ששום דבר לא קורא בלי רצון הבורא, רק הקב”ה מנהיג עולמו ע״י משפט ויש בי״ד של מעלה ששם גוזרים לכל בן אדם מה שמגיע לו, אבל הקב”ה גם נתן כח בחירה לבני אדם והם יכולים לפעול לפעמים בניגוד למה שנגזר בבי”ד של מעלה לפי מעשיו, רק כמובן שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא, אז אפשר להסביר ככה, שכתוב ברמח״ל ובמהר״ל שיש הנהגת היחוד ויש הנהגת המשפט, אז אולי מה שבי״ד של מעלה גוזר זה ע״פ הנהגת המשפט, ומה שקורא בניגוד למה שנגזר בבי״ד של מעלה זה ע״פ הנהגת היחוד.
אז כיון שסוף סוף יש ביד האדם כח יתר על בעל החיים ואפילו במידה מסויימת על בי״ד של מעלה בגלל כח בחירתו, אז לא גרע סכנת נפילה בידי בני אדם מסכנות אחרות שצריך השתדלות ותפילה להינצל מהם אע״פ שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא.
הנהגת היחוד לפי מה שכתב הרמח"ל זה כולל גם יסורים שלא מגיע לבן אדם ע"פ מידת המשפט, וזה לא נגד רצון הבורא רק נגד פסק הבי"ד של מעלה שפוסקים ע"פ מידת המשפט.בנציון אמר:הנהגת היחוד היא הנהגת השליטה המוחלטת והבלעדית של הקדוש ברוך הוא לקיים את רצונו להיטיב, והיא גוברת גם על הנהגת המשפט, שכאשר הקדוש ברוך הוא מחליט להתנהג במדת יחודו [כמו שיהיה באלף השביעי, וגם בששת אלפים יש פעמים מיוחדות שהקדוש ברוך הוא מתנהג במדת היחוד], הקדוש ברוך הוא מיטיב לאדם אף אם לפי הנהגת המשפט הוא אינו ראוי להטבה הזו. וממילא לומר שהנהגת היחוד היא מה שבני אדם עושים בניגוד לקדוש ברוך הוא, זה ההיפך המוחלט מהנהגת היחוד.יהושע אמר:אני חושב אולי אפשר לבאר כך, הרי פשוט ששום דבר לא קורא בלי רצון הבורא, רק הקב”ה מנהיג עולמו ע״י משפט ויש בי״ד של מעלה ששם גוזרים לכל בן אדם מה שמגיע לו, אבל הקב”ה גם נתן כח בחירה לבני אדם והם יכולים לפעול לפעמים בניגוד למה שנגזר בבי”ד של מעלה לפי מעשיו, רק כמובן שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא, אז אפשר להסביר ככה, שכתוב ברמח״ל ובמהר״ל שיש הנהגת היחוד ויש הנהגת המשפט, אז אולי מה שבי״ד של מעלה גוזר זה ע״פ הנהגת המשפט, ומה שקורא בניגוד למה שנגזר בבי״ד של מעלה זה ע״פ הנהגת היחוד.
אז כיון שסוף סוף יש ביד האדם כח יתר על בעל החיים ואפילו במידה מסויימת על בי״ד של מעלה בגלל כח בחירתו, אז לא גרע סכנת נפילה בידי בני אדם מסכנות אחרות שצריך השתדלות ותפילה להינצל מהם אע״פ שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא.
נהניתי מאד מדבריך, עכ"פ זה גם מה שאני כתבתי, וחשבתי יותר פשוט שיוסף לפי תפיסת האחים הרי שבא לרודפם ומביא דיבתם רעה, או שהוא מורד במלכות, וא"כ מתרחק מהקב"ה לדעתם, א"כ הם יכולים להזיקו, ונהניתי מהגדרותיך, לדידי ההגדרה לפי דבריך מאחר שבדרך הטבע האדם הוא בוחר ובכוחו לעשות ככל שיחפוץ, א"כ כשהוא מנהיג עצמו בטבע, אין הקב"ה מתערב, שזוהי דרך הטבע שבכוח אדם לעשות ככל שיחפוץ, ועכ"פ אינני נסער ושאר דברים, רק לדעתי ההשואה בין יחיד לציבור, ועוד בכלל ישראל שהיו בהם צדיקים גמורים, בודאי של"ש הנידון.האחד בא לגור אמר:כבודו מאד נסער ,ואשר על כן מערב בזה כמה תחומין .נבשר אמר:חס ושלום לומר כן, קודם כל אינני מבין את דברי האור החיים שלכאו' סותר הרבה מיסודות אומתנו, שודאי הכל בהנהגת הבורא ואין שום דבר שזז בעולם מבלי רצונו, וזה צ"ב מאוד דבריו, עכ"פ בודאי נאמר שתליא לפי איך שהאדם מנהיג את עצמו שאם מנהיג את עצמו בנוכחות הקב"ה, ומאמין שהקב"ה מנהיג את העולם לפי זה הקב"ה מנהיג אותו, כמו שכתב הרמב"ם, ודבר עמוק שהקב"ה מתנהג לפי הנהגת האדם, שאיך שנמצא אצלו הקב"ה, כך קורה, ואדם שמנהיג את עצמו בדרך הטבע, מכניס את עצמו למסלול ודרך חיים בטבע, עכ"פ עדיין קשה שהאור החיים איירי אצל יוסף שלכאו' בודאי דרגתו באמונה גבוהה מאוד, ודבריו צ"ב, ויש כעין זה במהר"ל בנתיב הלשון שכתוב במדרש שמבעל לשון הרע הטמן עצמך, שהקב"ה שומר מכל רע, אבל מבעל לשון רע ששם נמצא כח הבחירה "חיים ומות ביד הלשון" כביכול קשה להישמר הימנו. עכ"פ בודאי בשואה שהוא ענין כללי במציאות עם ישראל, ולא באיזה אדם פרטי, והדבר פסח על כל סוג הקהילות, בין חרדים בין פחות ואפי' מתבוללים, הלא דבר הוא, ובודאי הקב"ה כן הנהיג, וכל האומר משהו על הקב"ה אינני זוכר את המילים, היינו שאין הנהגה או משהו כזה, הרי זו מדת אכזריות, כביכול הקב"ה מתנהג עם ברואיו באכזריות, וודאי זה גופא שכל הגרמנים בדעתם וכל רצונם היה להרוג את היהודים בפרט, אין זה אלא הנהגת ה', שעם נגד עם, וסומא לא יראה זאת, כללו של דבר אין להקיש בין אדם פרטי וכח פרטי, למשהו חובק עולם, למציאות היסטורית, שקרתה בעולם באופן כזה ושיטתי. ופשוט לכל מתבונן. וסיבות קשה לדעת חשבונות שמיים, עכ"פ בודאי יש בזה יד ה' אף אם אן אנו יודעים את הסיבות לדבר.יהודי אמר:חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
מיסודי אמונתינו שהאדם בחירי, ובכלל בחירתו שיכול גם להרוג את חבירו ולהזיק לו ,והרמב"ם גופיה שהוא אבי המימרא שהבאת בענין חיוב הצומות בשעת הצרה ,שהאומר דבר זה מקרה ניקר לנו וכו' הרי זה דרך אכזריות וכו' ,האריך בשמונה פרקים להקשות למה נענשו מצרים שהעבידו את ישראל, והרי כבר נאמר עליהם בנבואה ידוע תדע, ולדברך בלאו הכי תקשי ,והרי נגזר בידי שמים שיענשו ישראל בידיהם.
אבל תכלית הענין כך הוא, שכמו שהאריך הרב במורה ח"ג פי"ז י"ח,שככל שאדם דבק יותר בקב"ה ובמצוותיו כך גדלה השגחתו יתברך בו, וככל שיתרחק מניחהו הקב"ה ליד המקרה, ואשר על כן כשבא אדם וחפץ לפגוע בשני ויש לו כח שהרי הוא בחירי ,צריך כאן התערבות חיובית של הקב"ה להצילו מידו, וככל שהאדם מורחק מהקב"ה הרי שהבורא מזניחו וכבהמה נדמה ולא מונע הבורא מידי הקמים עליו להורגו ,(דרך משל אם בא פלוני להזיק לבן ראובן ,הרי ודאי שיש בידו לעשות כן , ובודאי שבידי ראובן לעצרו ,אבל מ"מ אותו הפלוני הוא שיצר הענין), וכך להבדיל אא"ה הקב"ה שבידו כל הכוחות אם רוצה הרי שהוא מתערב ומונע בידי העומדים על בנו ,וככל שהבן קשור יותר לאביו הרי שאביו יותר נזעק לעוזרו ,וכל שהאסון יותר גדול הרי שההתעלמות של אביו חמורה יותר, ומראה על ריחוק גדול יותר, וזה יסוד הדברים שאם הקב"ה מניח לאסון לבוא הרי זה אומר כמה נתרחקנו ממנו ואינו חש להצילינו ,וזו היא מידת האכזריות בהתעלמות .
ובזה חלוק המצב של ההנחה בבור שנתנו ביד הנחשים ועקרבים שאז צריך גזירה חיובית משמים לענשו, (גם בזה יתכן שאדם שנתרחק מאד ,הקב"ה מזניחו לגמרי ביד המקרה ויכולים מקרה העולם לפגוע בו ,אבל זה ריחוק הרבה יותר גדול).משא"כ כשבא אחר לפגוע בו ,הרי יש כאן כח חיובי של בעל בחירה שמצריך התערבות של הקב"ה למנעו ,ולכן ביוסף אף שהיה כמובן בדרגא היותר גבוהה בדביקות בה' ,אבל גם אחיו בדרגא שלהם, שכידוע דנהו בדיני ב"ד ,הרי צריך בזה התערבות יותר גדולה, שכמובן ככל שאדם גדול יותר, כח מעשיו ויכולתו גדולה יותר, ו"כל שתה תחת רגליו "
וזה תכלית העונש שהקב"ה עוזב את האדם משום ריחוקו ממנו ,וזה תכלית התשובה שע"י שאדם שב אל הקב"ה, הרי שהקב"ה שב ומתענין באדם ומגן עליו מפני הקמים עליו,וזה שנתבענו בעת צרה לפשפש במעשינו איך נתרחקו מה' והוא עזבנו.
אבל זה גופא מה שבאנו להעמיד כאן, שכיון שהקב"ה נתן הבחירה בידי האדם ,הרי שסילק עצמו במקום בחירתו של האדם ,והאדם הוא השולט היחידי על מעשיו,(בתחתונים לא רק בעליונים) ולכן מעשיו ותוצאותיו מסורים בידו בלבד, וה ענין בצלמו כדמותו וכנודע ,ואין הענין משום שבדרך הטבע אדם יכול להזיק כפי שנחש יכול להזיק, אלא שכשם שהקב"ה אחד בעליונים כך האדם יחיד בתחתונים והוא השולט היחיד במעשיו, וכל המושג שהקב"ה אינו נותן לבעל בחירה לעשות ככל אשר יחפוץ ,הוא משום שהוא חזק יותר ומתגבר עליו ומונע בכוחו מכוח האדם ,(וכדרך הדוגמא שהבאנו שאם יש אדם שיכול להזיק אדם אחר, ויש חזק ממנו וקם להצילו ,אמנם שבפועל לא יעלה זמם המזיק בידו ,אבל צריך כאן כח נגדי ולכן לולי שיתערב הקב"ה הרי שיפול ביד מבקש רעתו .מבקש אמת אמר:אנכי גם התקשיתי בדברי האור החיים הקדוש זה עידן ועידנים, ובתחילה חשבתי שכוונתו היא כמו שיש שפירשו שכיון שמדרך הטבע שיהרג ע"י בעל הבחירה אין הקב"ה מתערב אם לא לסיבה מיוחדת, אך אחר המחשבה נראה לא כן כיון שגם מי שמושלך לבור מלא נחשים ועקרבים מדרך הטבע שימות!
האחד בא לגור אמר:אבל זה גופא מה שבאנו להעמיד כאן, שכיון שהקב"ה נתן הבחירה בידי האדם ,הרי שסילק עצמו במקום בחירתו של האדם ,והאדם הוא השולט היחידי על מעשיו,(בתחתונים לא רק בעליונים) ולכן מעשיו ותוצאותיו מסורים בידו בלבד, וה ענין בצלמו כדמותו וכנודע ,ואין הענין משום שבדרך הטבע אדם יכול להזיק כפי שנחש יכול להזיק, אלא שכשם שהקב"ה אחד בעליונים כך האדם יחיד בתחתונים והוא השולט היחיד במעשיו, וכל המושג שהקב"ה אינו נותן לבעל בחירה לעשות ככל אשר יחפוץ ,הוא משום שהוא חזק יותר ומתגבר עליו ומונע בכוחו מכוח האדם ,(וכדרך הדוגמא שהבאנו שאם יש אדם שיכול להזיק אדם אחר, ויש חזק ממנו וקם להצילו ,אמנם שבפועל לא יעלה זמם המזיק בידו ,אבל צריך כאן כח נגדי ולכן לולי שיתערב הקב"ה הרי שיפול ביד מבקש רעתו .מבקש אמת אמר:אנכי גם התקשיתי בדברי האור החיים הקדוש זה עידן ועידנים, ובתחילה חשבתי שכוונתו היא כמו שיש שפירשו שכיון שמדרך הטבע שיהרג ע"י בעל הבחירה אין הקב"ה מתערב אם לא לסיבה מיוחדת, אך אחר המחשבה נראה לא כן כיון שגם מי שמושלך לבור מלא נחשים ועקרבים מדרך הטבע שימות!
אבל במזיקים שהם בדרך הטבע ,אין כאן אלא הנהגת הקב"ה עצמו, ואמת שלא תמיד הוא עושה נס נגד הטבע ,אבל גם כשהטבע פועל הרי מעשיו של הקב"ה עצמו הם ,
אלא שאני חושש שיש פה "מבקש" "מבקש" לגז"ש תקן אותי אם אני טועה.
האחד בא לגור אמר:@מבקש אמת
נכון שהנהגת הקב"ה כך היא בטבע ,אבל זה הנהגה שלו בעצמו ,וכיון שכן אם האדם לא חטא לא ימות וכמאמר חז"ל לא הנחש ממית אלא החטא ,ההתערבות היא לא במעשה של מישהו אחר, אבל במעשה של מישהו אחר צריך כאן התערבות חיצונית.
וההמחשה היא פשוטה.
נניח אדם יש לו צורת חיים מסוימת, שהוא קם בשעה מסוימת כל יום, עכשיו בלי סיבה הוא לא ישנה, אבל אם יהיה לו סיבה להתנהג עכשיו בצורה אחרת הרי שבמקרה מסוים שהוא צריך לשנות אין כאן התנהגות חדשה אלא כך צורת ההתנהגות במקרה המסוים הזה ובעניננו שאדם שאינו חוטא אין הקב"ה מנהיג את הטבע בצורה שמזיקו ,משא"כ לבא ולהתערב במעשים של אנשים אחרים ולעצור אותם צריך כאן החלטה ומעשה חדשים .
בנוגע להערתך, אכן יש בזה מה להתבונן ,אבל לדעתי ישנו מצב שאנו מגדירים שהאדם הכניס למצב סכנה בלבד, ולא שהוא עשה מעשה של הריגה, אני מסכים איתך שאם אדם יזרוק את חבירו לתוך האש, נגדיר זאת כמצב רציחה ולא כמכניס את השני למקום סכנה, אבל לזרוק למקום נחשים ועקבים אין בזה אלא בכדי להגדיר שהכניסו למקום סכנה ,ועכשיו הוא כבר תלוי במצב של מקום הסכנה .
אמנם איך שאני מכיר את סגנון חשיבתך ,הרי שתשאל מיד והרי מבחינת הסכוים שימות זה שווה לאחד שיזרוק אבן על ראש של מישהו ולא בטוח שהוא ימות,
אבל הדברים אינם כך ,שכן אפילו לענין פיקו"נ למשל, הרי מבחינת סכוים אדם שעובר את הכביש יש יותר סכוים שימות ,מאשר הרבה דברים שאנו מחללים עליהם את השבת לפיקוח נפש ,וע"כ שיש דברים שיש להם צורה של סכנה ויש דברים שלא, וכן בעניננו שיש מקומות שהתפיסה במעשה שהוא מעשה פלוני הרוצח את השני ,ויש מקומות שאינו אלא מניחו לסכנה, והרי הגם שאנו יודעים שמבחינה פיזית כל מעשה אדם בעולם גורם בהכרח מלא תוצאות אף לאלפי שנים קדימה, אין אנו מגדירים זאת כמעשה שלו ,
אמנם שוב כפי שנראה לי אתה מיישב לעצמך את זה בסגנון תשובה, שאי אפשר לחייב אדם בגלל זה והוא אנוס וכו', זאת מכיון שאיך שהבחנתי אושיות התפיסה שלנו רחקות מן הקצה אל הקצה, וכמעט כל שו"ט שהתפתח ביננו הגיע בסופו של דבר לנקודה זאת, אבל בכל זאת לא נמנעתי מלכתוב את דעתי .
נ.ב. בנוגע לגז"ש ,אם לא הבנת כנראה שטעיתי ,אם בכל זאת זה מענין אותך אכתוב לך בפרטי.
מנין לך זאת?חידושו של ה"אור החיים " הוא ,שאף שאדם לא חטא ולא מגיע לו למות בכל זאת יכול חבירו להורגו
מנין לך?, הזהר רק אמר שלא נתחייב מיתה, אך אפשר שחטא, ובשעה סכנה מבעל בחירה, זה מקטרג.כיון שיתכן שיגזר על האדם מפני שחטא שבאופן כללי ימסר ביד שונאו
יש הרבה ראיות להיפך
הדברים מפורשים ברמב"ם בשמונה פרקים, ובמו"נ, שבעל בחירה שהורג חבירו, עושה זה מבחירתו., ואין זה מהרעות שנייחס לבורא.ראשית, אלו אינם ראיות אלא מקורות, וזולת זה דווקא מדברי הרמב"ם [תשובה ה, ד] נראה יותר כדברי האור החיים, וז"ל: "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ', דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו, כיצד, כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות".
זה דעת הראב"דהרי שסילק עצמו במקום בחירתו של האדם