אפשרות בעל בחירה להזיק

יהודי

משתמש ותיק
האור החיים פירש שראובן זרק את יוסף לבור למרות שהיו בו נחשים ועקרבים, לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה משא"כ חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, ע"כ (וידועים דברי הגר"א דנקט לא כן) . האם דברים אלו נאמרו אף לגבי גוי?
 

tkhvu

משתמש ותיק
מבלי להכנס לביאור דבריו הק' של האוה"ח. אם הם כפשוטם או לא. הלא הדברים מפורשים בנביא, ונאמרים בכל יום בתפילה "ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד ד' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה". הרי שביקש דוד המלך ע"ה שיפול ביד ד' כי הנפילה על ידו היא ברחמים משא"כ ביד אדם שהנפילה תתכן להיות בלא רחמים. וכן פירשו שם המפרשים. ושם הלא מדובר בגוים.
ואגב, דברי האוה"ח עצמם מפורשים בזוה"ק פרשת וישב רבי יצחק אמר אי נחשין ועקרבין הוו ביה אמאי כתיב בראובן למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וכי לא חייש ראובן להאי דהא אינון נחשין ועקרבין ינזקון ליה ואיך אמר להשיבו אל אביו וכתיב למען הציל אותו, אלא חמא ראובן דנזקא אשתכח בידייהו דאחוי בגין דידע כמה שנאין ליה ורעותא דלהון לקטלא ליה אמר ראובן טב למנפל ליה לגו גובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי דלא מרחמי עליה מכאן אמרו יפיל ב"נ גרמיה לאשא או לגובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי (דזעירין אינון דיכלי לאשתזבא ובגין כך אמר למען הציל אותו מידם) בגין דהכא אתר דנחשים ועקרבים אי איהו צדיקא קודשא בריך הוא ירחיש ליה ניסא ולזמנין דזכו דאבהן מסייעין ליה לב"נ וישתזיב מנייהו אבל כיון דיתמסר בידא דשנאוי זעירין אינון דיכלין לאשתזבא ובגין כך אמר למען הציל אותו מידם. (דברי הזוה"ק הובאו בפירוש מראה כהן על דברי הגמ' בשבת והבור רק אין בו מים).
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
מבלי להכנס לביאור דבריו הק' של האוה"ח. אם הם כפשוטם או לא. הלא הדברים מפורשים בנביא, ונאמרים בכל יום בתפילה "ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד ד' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה". הרי שביקש דוד המלך ע"ה שיפול ביד ד' כי הנפילה על ידו היא ברחמים משא"כ ביד אדם שהנפילה תתכן להיות בלא רחמים. וכן פירשו שם המפרשים. ושם הלא מדובר בגוים.
ואגב, דברי האוה"ח עצמם מפורשים בזוה"ק פרשת וישב רבי יצחק אמר אי נחשין ועקרבין הוו ביה אמאי כתיב בראובן למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וכי לא חייש ראובן להאי דהא אינון נחשין ועקרבין ינזקון ליה ואיך אמר להשיבו אל אביו וכתיב למען הציל אותו, אלא חמא ראובן דנזקא אשתכח בידייהו דאחוי בגין דידע כמה שנאין ליה ורעותא דלהון לקטלא ליה אמר ראובן טב למנפל ליה לגו גובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי דלא מרחמי עליה מכאן אמרו יפיל ב"נ גרמיה לאשא או לגובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי (דזעירין אינון דיכלי לאשתזבא ובגין כך אמר למען הציל אותו מידם) בגין דהכא אתר דנחשים ועקרבים אי איהו צדיקא קודשא בריך הוא ירחיש ליה ניסא ולזמנין דזכו דאבהן מסייעין ליה לב"נ וישתזיב מנייהו אבל כיון דיתמסר בידא דשנאוי זעירין אינון דיכלין לאשתזבא ובגין כך אמר למען הציל אותו מידם. (דברי הזוה"ק הובאו בפירוש מראה כהן על דברי הגמ' בשבת והבור רק אין בו מים).
מדברי הנביא אין כלל ראיה, כיון שיתכן שיגזר על האדם מפני שחטא שבאופן כללי ימסר ביד שונאו ,ורק מה יהיה בדיוק צורת התנהגות השונא לא נגזר עליו ,וק"ו כשמדובר על מסירת כל עם ישראל בידי הגוים.
ןכנ"ל אפשר לבאר בדברי הזוהר שלא רצה שימסר בידי שונאיו .

אבל חידושו של ה"אור החיים " הוא ,שאף שאדם לא חטא ולא מגיע לו למות בכל זאת יכול חבירו להורגו .
וכבר קדמו רבינו חננאל חגיגה ד. שביאר הפסוק "יש נספה בלא משפט " שהכוונה שנהרג ע"י חבירו.
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה למעשה לגבי גוי, לא כתוב שם בפסוק שעושים זאת ללא בחירה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מה למעשה לגבי גוי, לא כתוב שם בפסוק שעושים זאת ללא בחירה.
על איזה פסוק מכוונת הערתך ?
ולגוף הנידון.
כיון שטעם הדבר שיכול אחר להזיקו בלי חטא ועונש משמים ,הוא מכיון שלאדם יש בחירה ,א"כ הרי גם לגוי יש בחירה .
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
 

יהושע

משתמש ותיק
אני חושב אולי אפשר לבאר כך, הרי פשוט ששום דבר לא קורא בלי רצון הבורא, רק הקב”ה מנהיג עולמו ע״י משפט ויש בי״ד של מעלה ששם גוזרים לכל בן אדם מה שמגיע לו, אבל הקב”ה גם נתן כח בחירה לבני אדם והם יכולים לפעול לפעמים בניגוד למה שנגזר בבי”ד של מעלה לפי מעשיו, רק כמובן שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא, אז אפשר להסביר ככה, שכתוב ברמח״ל ובמהר״ל שיש הנהגת היחוד ויש הנהגת המשפט, אז אולי מה שבי״ד של מעלה גוזר זה ע״פ הנהגת המשפט, ומה שקורא בניגוד למה שנגזר בבי״ד של מעלה זה ע״פ הנהגת היחוד.

אז כיון שסוף סוף יש ביד האדם כח יתר על בעל החיים ואפילו במידה מסויימת על בי״ד של מעלה בגלל כח בחירתו, אז לא גרע סכנת נפילה בידי בני אדם מסכנות אחרות שצריך השתדלות ותפילה להינצל מהם אע״פ שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יהודי אמר:
חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
ברור שיש לפעמים שיש סיבה משמים וזה מגיע כעונש, והלל הזקן כבר אמר על דאטפת אטפוך, ואטו כרוכלא ניזול ונימני מקומות שאמרו חז"ל שאנשים נענשו בהריגה ע"י חבריהם בגלל שהגיע להם עונש.
ומי שיודע להגיד שהשואה היתה בגלל סיבה פלונית או אחרת, יודע גם להגיד שהיא היתה כעונש, ולא סתם מבחירתם של הגרמנים.
 

נבשר

משתמש ותיק
יהודי אמר:
חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
חס ושלום לומר כן, קודם כל אינני מבין את דברי האור החיים שלכאו' סותר הרבה מיסודות אומתנו, שודאי הכל בהנהגת הבורא ואין שום דבר שזז בעולם מבלי רצונו, וזה צ"ב מאוד דבריו, עכ"פ בודאי נאמר שתליא לפי איך שהאדם מנהיג את עצמו שאם מנהיג את עצמו בנוכחות הקב"ה, ומאמין שהקב"ה מנהיג את העולם לפי זה הקב"ה מנהיג אותו, כמו שכתב הרמב"ם, ודבר עמוק שהקב"ה מתנהג לפי הנהגת האדם, שאיך שנמצא אצלו הקב"ה, כך קורה, ואדם שמנהיג את עצמו בדרך הטבע, מכניס את עצמו למסלול ודרך חיים בטבע, עכ"פ עדיין קשה שהאור החיים איירי אצל יוסף שלכאו' בודאי דרגתו באמונה גבוהה מאוד, ודבריו צ"ב, ויש כעין זה במהר"ל בנתיב הלשון שכתוב במדרש שמבעל לשון הרע הטמן עצמך, שהקב"ה שומר מכל רע, אבל מבעל לשון רע ששם נמצא כח הבחירה "חיים ומות ביד הלשון" כביכול קשה להישמר הימנו. עכ"פ בודאי בשואה שהוא ענין כללי במציאות עם ישראל, ולא באיזה אדם פרטי, והדבר פסח על כל סוג הקהילות, בין חרדים בין פחות ואפי' מתבוללים, הלא דבר הוא, ובודאי הקב"ה כן הנהיג, וכל האומר משהו על הקב"ה אינני זוכר את המילים, היינו שאין הנהגה או משהו כזה, הרי זו מדת אכזריות, כביכול הקב"ה מתנהג עם ברואיו באכזריות, וודאי זה גופא שכל הגרמנים בדעתם וכל רצונם היה להרוג את היהודים בפרט, אין זה אלא הנהגת ה', שעם נגד עם, וסומא לא יראה זאת, כללו של דבר אין להקיש בין אדם פרטי וכח פרטי, למשהו חובק עולם, למציאות היסטורית, שקרתה בעולם באופן כזה ושיטתי. ופשוט לכל מתבונן. וסיבות קשה לדעת חשבונות שמיים, עכ"פ בודאי יש בזה יד ה' אף אם אן אנו יודעים את הסיבות לדבר.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
נבשר אמר:
יהודי אמר:
חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
חס ושלום לומר כן, קודם כל אינני מבין את דברי האור החיים שלכאו' סותר הרבה מיסודות אומתנו, שודאי הכל בהנהגת הבורא ואין שום דבר שזז בעולם מבלי רצונו, וזה צ"ב מאוד דבריו, עכ"פ בודאי נאמר שתליא לפי איך שהאדם מנהיג את עצמו שאם מנהיג את עצמו בנוכחות הקב"ה, ומאמין שהקב"ה מנהיג את העולם לפי זה הקב"ה מנהיג אותו, כמו שכתב הרמב"ם, ודבר עמוק שהקב"ה מתנהג לפי הנהגת האדם, שאיך שנמצא אצלו הקב"ה, כך קורה, ואדם שמנהיג את עצמו בדרך הטבע, מכניס את עצמו למסלול ודרך חיים בטבע, עכ"פ עדיין קשה שהאור החיים איירי אצל יוסף שלכאו' בודאי דרגתו באמונה גבוהה מאוד, ודבריו צ"ב, ויש כעין זה במהר"ל בנתיב הלשון שכתוב במדרש שמבעל לשון הרע הטמן עצמך, שהקב"ה שומר מכל רע, אבל מבעל לשון רע ששם נמצא כח הבחירה "חיים ומות ביד הלשון" כביכול קשה להישמר הימנו. עכ"פ בודאי בשואה שהוא ענין כללי במציאות עם ישראל, ולא באיזה אדם פרטי, והדבר פסח על כל סוג הקהילות, בין חרדים בין פחות ואפי' מתבוללים, הלא דבר הוא, ובודאי הקב"ה כן הנהיג, וכל האומר משהו על הקב"ה אינני זוכר את המילים, היינו שאין הנהגה או משהו כזה, הרי זו מדת אכזריות, כביכול הקב"ה מתנהג עם ברואיו באכזריות, וודאי זה גופא שכל הגרמנים בדעתם וכל רצונם היה להרוג את היהודים בפרט, אין זה אלא הנהגת ה', שעם נגד עם, וסומא לא יראה זאת, כללו של דבר אין להקיש בין אדם פרטי וכח פרטי, למשהו חובק עולם, למציאות היסטורית, שקרתה בעולם באופן כזה ושיטתי. ופשוט לכל מתבונן. וסיבות קשה לדעת חשבונות שמיים, עכ"פ בודאי יש בזה יד ה' אף אם אן אנו יודעים את הסיבות לדבר.
כבודו מאד נסער ,ואשר על כן מערב בזה כמה תחומין .
מיסודי אמונתינו שהאדם בחירי, ובכלל בחירתו שיכול גם להרוג את חבירו ולהזיק לו ,והרמב"ם גופיה שהוא אבי המימרא שהבאת בענין חיוב הצומות בשעת הצרה ,שהאומר דבר זה מקרה ניקר לנו וכו' הרי זה דרך אכזריות וכו' ,האריך בשמונה פרקים להקשות למה נענשו מצרים שהעבידו את ישראל, והרי כבר נאמר עליהם בנבואה ידוע תדע, ולדברך בלאו הכי תקשי ,והרי נגזר בידי שמים שיענשו ישראל בידיהם.

אבל תכלית הענין כך הוא, שכמו שהאריך הרב במורה ח"ג פי"ז י"ח,שככל שאדם דבק יותר בקב"ה ובמצוותיו כך גדלה השגחתו יתברך בו, וככל שיתרחק מניחהו הקב"ה ליד המקרה, ואשר על כן כשבא אדם וחפץ לפגוע בשני ויש לו כח שהרי הוא בחירי ,צריך כאן התערבות חיובית של הקב"ה להצילו מידו, וככל שהאדם מורחק מהקב"ה הרי שהבורא מזניחו וכבהמה נדמה ולא מונע הבורא מידי הקמים עליו להורגו ,(דרך משל אם בא פלוני להזיק לבן ראובן ,הרי ודאי שיש בידו לעשות כן , ובודאי שבידי ראובן לעצרו ,אבל מ"מ אותו הפלוני הוא שיצר הענין), וכך להבדיל אא"ה הקב"ה שבידו כל הכוחות אם רוצה הרי שהוא מתערב ומונע בידי העומדים על בנו ,וככל שהבן קשור יותר לאביו הרי שאביו יותר נזעק לעוזרו ,וכל שהאסון יותר גדול הרי שההתעלמות של אביו חמורה יותר, ומראה על ריחוק גדול יותר, וזה יסוד הדברים שאם הקב"ה מניח לאסון לבוא הרי זה אומר כמה נתרחקנו ממנו ואינו חש להצילינו ,וזו היא מידת האכזריות בהתעלמות .

ובזה חלוק המצב של ההנחה בבור שנתנו ביד הנחשים ועקרבים שאז צריך גזירה חיובית משמים לענשו, (גם בזה יתכן שאדם שנתרחק מאד ,הקב"ה מזניחו לגמרי ביד המקרה ויכולים מקרה העולם לפגוע בו ,אבל זה ריחוק הרבה יותר גדול).משא"כ כשבא אחר לפגוע בו ,הרי יש כאן כח חיובי של בעל בחירה שמצריך התערבות של הקב"ה למנעו ,ולכן ביוסף אף שהיה כמובן בדרגא היותר גבוהה בדביקות בה' ,אבל גם אחיו בדרגא שלהם, שכידוע דנהו בדיני ב"ד ,הרי צריך בזה התערבות יותר גדולה, שכמובן ככל שאדם גדול יותר, כח מעשיו ויכולתו גדולה יותר, ו"כל שתה תחת רגליו "

וזה תכלית העונש שהקב"ה עוזב את האדם משום ריחוקו ממנו ,וזה תכלית התשובה שע"י שאדם שב אל הקב"ה, הרי שהקב"ה שב ומתענין באדם ומגן עליו מפני הקמים עליו,וזה שנתבענו בעת צרה לפשפש במעשינו איך נתרחקו מה' והוא עזבנו.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מן הראוי להוסיף פה ,שע"פ המקובלים זה הרי בעצם תכלית הרע ,כשהקב"ה מסתלק (בצמצום),שהרי איפה שהוא נמצא יש רק טוב, אלא שתורת החסידות מיאנה גם בזה ואמרה שגם במקום העונש הוא נמצא ואדרבה..
אלא שהוא כבר נושא אחר אכ"מ
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
סה"כ ציטטתי את דבריו של האוה"ח, וכתבתי מה יוצא לפי דבריו.
הן אמת שידוע שהגר"א ועוד חלוקים בנקודה זו, ואולי משם התאזרח בליבות האנשים שהפשטות הינה שלא כדברי בעל אוה"ח.
 

בנציון

משתמש ותיק
יהושע אמר:
אני חושב אולי אפשר לבאר כך, הרי פשוט ששום דבר לא קורא בלי רצון הבורא, רק הקב”ה מנהיג עולמו ע״י משפט ויש בי״ד של מעלה ששם גוזרים לכל בן אדם מה שמגיע לו, אבל הקב”ה גם נתן כח בחירה לבני אדם והם יכולים לפעול לפעמים בניגוד למה שנגזר בבי”ד של מעלה לפי מעשיו, רק כמובן שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא, אז אפשר להסביר ככה, שכתוב ברמח״ל ובמהר״ל שיש הנהגת היחוד ויש הנהגת המשפט, אז אולי מה שבי״ד של מעלה גוזר זה ע״פ הנהגת המשפט, ומה שקורא בניגוד למה שנגזר בבי״ד של מעלה זה ע״פ הנהגת היחוד.

אז כיון שסוף סוף יש ביד האדם כח יתר על בעל החיים ואפילו במידה מסויימת על בי״ד של מעלה בגלל כח בחירתו, אז לא גרע סכנת נפילה בידי בני אדם מסכנות אחרות שצריך השתדלות ותפילה להינצל מהם אע״פ שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא.
הנהגת היחוד היא הנהגת השליטה המוחלטת והבלעדית של הקדוש ברוך הוא לקיים את רצונו להיטיב, והיא גוברת גם על הנהגת המשפט, שכאשר הקדוש ברוך הוא מחליט להתנהג במדת יחודו [כמו שיהיה באלף השביעי, וגם בששת אלפים יש פעמים מיוחדות שהקדוש ברוך הוא מתנהג במדת היחוד], הקדוש ברוך הוא מיטיב לאדם אף אם לפי הנהגת המשפט הוא אינו ראוי להטבה הזו. וממילא לומר שהנהגת היחוד היא מה שבני אדם עושים בניגוד לקדוש ברוך הוא, זה ההיפך המוחלט מהנהגת היחוד.
 

יהושע

משתמש ותיק
בנציון אמר:
יהושע אמר:
אני חושב אולי אפשר לבאר כך, הרי פשוט ששום דבר לא קורא בלי רצון הבורא, רק הקב”ה מנהיג עולמו ע״י משפט ויש בי״ד של מעלה ששם גוזרים לכל בן אדם מה שמגיע לו, אבל הקב”ה גם נתן כח בחירה לבני אדם והם יכולים לפעול לפעמים בניגוד למה שנגזר בבי”ד של מעלה לפי מעשיו, רק כמובן שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא, אז אפשר להסביר ככה, שכתוב ברמח״ל ובמהר״ל שיש הנהגת היחוד ויש הנהגת המשפט, אז אולי מה שבי״ד של מעלה גוזר זה ע״פ הנהגת המשפט, ומה שקורא בניגוד למה שנגזר בבי״ד של מעלה זה ע״פ הנהגת היחוד.

אז כיון שסוף סוף יש ביד האדם כח יתר על בעל החיים ואפילו במידה מסויימת על בי״ד של מעלה בגלל כח בחירתו, אז לא גרע סכנת נפילה בידי בני אדם מסכנות אחרות שצריך השתדלות ותפילה להינצל מהם אע״פ שסוף סוף הכל ע״פ רצון הבורא.
הנהגת היחוד היא הנהגת השליטה המוחלטת והבלעדית של הקדוש ברוך הוא לקיים את רצונו להיטיב, והיא גוברת גם על הנהגת המשפט, שכאשר הקדוש ברוך הוא מחליט להתנהג במדת יחודו [כמו שיהיה באלף השביעי, וגם בששת אלפים יש פעמים מיוחדות שהקדוש ברוך הוא מתנהג במדת היחוד], הקדוש ברוך הוא מיטיב לאדם אף אם לפי הנהגת המשפט הוא אינו ראוי להטבה הזו. וממילא לומר שהנהגת היחוד היא מה שבני אדם עושים בניגוד לקדוש ברוך הוא, זה ההיפך המוחלט מהנהגת היחוד.
הנהגת היחוד לפי מה שכתב הרמח"ל זה כולל גם יסורים שלא מגיע לבן אדם ע"פ מידת המשפט, וזה לא נגד רצון הבורא רק נגד פסק הבי"ד של מעלה שפוסקים ע"פ מידת המשפט.
 

נבשר

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
נבשר אמר:
יהודי אמר:
חיפשתי מקורות, לדוג' רבותינו כתבו ואמרו כמה סיבות לשואה הנוראה, ולדברי האור החיים אין הדבר מחויב שהגיע מחמת חטאי עם ישראל.
חס ושלום לומר כן, קודם כל אינני מבין את דברי האור החיים שלכאו' סותר הרבה מיסודות אומתנו, שודאי הכל בהנהגת הבורא ואין שום דבר שזז בעולם מבלי רצונו, וזה צ"ב מאוד דבריו, עכ"פ בודאי נאמר שתליא לפי איך שהאדם מנהיג את עצמו שאם מנהיג את עצמו בנוכחות הקב"ה, ומאמין שהקב"ה מנהיג את העולם לפי זה הקב"ה מנהיג אותו, כמו שכתב הרמב"ם, ודבר עמוק שהקב"ה מתנהג לפי הנהגת האדם, שאיך שנמצא אצלו הקב"ה, כך קורה, ואדם שמנהיג את עצמו בדרך הטבע, מכניס את עצמו למסלול ודרך חיים בטבע, עכ"פ עדיין קשה שהאור החיים איירי אצל יוסף שלכאו' בודאי דרגתו באמונה גבוהה מאוד, ודבריו צ"ב, ויש כעין זה במהר"ל בנתיב הלשון שכתוב במדרש שמבעל לשון הרע הטמן עצמך, שהקב"ה שומר מכל רע, אבל מבעל לשון רע ששם נמצא כח הבחירה "חיים ומות ביד הלשון" כביכול קשה להישמר הימנו. עכ"פ בודאי בשואה שהוא ענין כללי במציאות עם ישראל, ולא באיזה אדם פרטי, והדבר פסח על כל סוג הקהילות, בין חרדים בין פחות ואפי' מתבוללים, הלא דבר הוא, ובודאי הקב"ה כן הנהיג, וכל האומר משהו על הקב"ה אינני זוכר את המילים, היינו שאין הנהגה או משהו כזה, הרי זו מדת אכזריות, כביכול הקב"ה מתנהג עם ברואיו באכזריות, וודאי זה גופא שכל הגרמנים בדעתם וכל רצונם היה להרוג את היהודים בפרט, אין זה אלא הנהגת ה', שעם נגד עם, וסומא לא יראה זאת, כללו של דבר אין להקיש בין אדם פרטי וכח פרטי, למשהו חובק עולם, למציאות היסטורית, שקרתה בעולם באופן כזה ושיטתי. ופשוט לכל מתבונן. וסיבות קשה לדעת חשבונות שמיים, עכ"פ בודאי יש בזה יד ה' אף אם אן אנו יודעים את הסיבות לדבר.
כבודו מאד נסער ,ואשר על כן מערב בזה כמה תחומין .
מיסודי אמונתינו שהאדם בחירי, ובכלל בחירתו שיכול גם להרוג את חבירו ולהזיק לו ,והרמב"ם גופיה שהוא אבי המימרא שהבאת בענין חיוב הצומות בשעת הצרה ,שהאומר דבר זה מקרה ניקר לנו וכו' הרי זה דרך אכזריות וכו' ,האריך בשמונה פרקים להקשות למה נענשו מצרים שהעבידו את ישראל, והרי כבר נאמר עליהם בנבואה ידוע תדע, ולדברך בלאו הכי תקשי ,והרי נגזר בידי שמים שיענשו ישראל בידיהם.

אבל תכלית הענין כך הוא, שכמו שהאריך הרב במורה ח"ג פי"ז י"ח,שככל שאדם דבק יותר בקב"ה ובמצוותיו כך גדלה השגחתו יתברך בו, וככל שיתרחק מניחהו הקב"ה ליד המקרה, ואשר על כן כשבא אדם וחפץ לפגוע בשני ויש לו כח שהרי הוא בחירי ,צריך כאן התערבות חיובית של הקב"ה להצילו מידו, וככל שהאדם מורחק מהקב"ה הרי שהבורא מזניחו וכבהמה נדמה ולא מונע הבורא מידי הקמים עליו להורגו ,(דרך משל אם בא פלוני להזיק לבן ראובן ,הרי ודאי שיש בידו לעשות כן , ובודאי שבידי ראובן לעצרו ,אבל מ"מ אותו הפלוני הוא שיצר הענין), וכך להבדיל אא"ה הקב"ה שבידו כל הכוחות אם רוצה הרי שהוא מתערב ומונע בידי העומדים על בנו ,וככל שהבן קשור יותר לאביו הרי שאביו יותר נזעק לעוזרו ,וכל שהאסון יותר גדול הרי שההתעלמות של אביו חמורה יותר, ומראה על ריחוק גדול יותר, וזה יסוד הדברים שאם הקב"ה מניח לאסון לבוא הרי זה אומר כמה נתרחקנו ממנו ואינו חש להצילינו ,וזו היא מידת האכזריות בהתעלמות .

ובזה חלוק המצב של ההנחה בבור שנתנו ביד הנחשים ועקרבים שאז צריך גזירה חיובית משמים לענשו, (גם בזה יתכן שאדם שנתרחק מאד ,הקב"ה מזניחו לגמרי ביד המקרה ויכולים מקרה העולם לפגוע בו ,אבל זה ריחוק הרבה יותר גדול).משא"כ כשבא אחר לפגוע בו ,הרי יש כאן כח חיובי של בעל בחירה שמצריך התערבות של הקב"ה למנעו ,ולכן ביוסף אף שהיה כמובן בדרגא היותר גבוהה בדביקות בה' ,אבל גם אחיו בדרגא שלהם, שכידוע דנהו בדיני ב"ד ,הרי צריך בזה התערבות יותר גדולה, שכמובן ככל שאדם גדול יותר, כח מעשיו ויכולתו גדולה יותר, ו"כל שתה תחת רגליו "

וזה תכלית העונש שהקב"ה עוזב את האדם משום ריחוקו ממנו ,וזה תכלית התשובה שע"י שאדם שב אל הקב"ה, הרי שהקב"ה שב ומתענין באדם ומגן עליו מפני הקמים עליו,וזה שנתבענו בעת צרה לפשפש במעשינו איך נתרחקו מה' והוא עזבנו.
נהניתי מאד מדבריך, עכ"פ זה גם מה שאני כתבתי, וחשבתי יותר פשוט שיוסף לפי תפיסת האחים הרי שבא לרודפם ומביא דיבתם רעה, או שהוא מורד במלכות, וא"כ מתרחק מהקב"ה לדעתם, א"כ הם יכולים להזיקו, ונהניתי מהגדרותיך, לדידי ההגדרה לפי דבריך מאחר שבדרך הטבע האדם הוא בוחר ובכוחו לעשות ככל שיחפוץ, א"כ כשהוא מנהיג עצמו בטבע, אין הקב"ה מתערב, שזוהי דרך הטבע שבכוח אדם לעשות ככל שיחפוץ, ועכ"פ אינני נסער ושאר דברים, רק לדעתי ההשואה בין יחיד לציבור, ועוד בכלל ישראל שהיו בהם צדיקים גמורים, בודאי של"ש הנידון.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
זכורני שבספר שפתי חיים אמונה והשגחה חלק ב' לגר''ח פרינלנדר זצ"ל יש בסוף מאמר שמבאר את דברי האור החיים הקדוש בב' אופנים, ואולי מה שנכתב כאן קרוב לדבריו.
אולי יוכל מישהו להעלות?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אנכי גם התקשיתי בדברי האור החיים הקדוש זה עידן ועידנים, ובתחילה חשבתי שכוונתו היא כמו שיש שפירשו שכיון שמדרך הטבע שיהרג ע"י בעל הבחירה אין הקב"ה מתערב אם לא לסיבה מיוחדת, אך אחר המחשבה נראה לא כן כיון שגם מי שמושלך לבור מלא נחשים ועקרבים מדרך הטבע שימות!

ואחר העיון בזה חשבתי שכוונת דבריו היא שאחד מהשיקולים שיש להקב"ה מה יעלה בגורלו של אדם הוא פעולות ורצונות בעלי בחירה אחרים, ואם רוצים ומשתדלים להזיקו או להועילו עצם רצון והשתדלות זה משפיע בעולם העליון רע או טוב על האדם הנידון, והיינו משום שהאדם בעל כח גדול להשפיע בעולם העליון כמאמרם ז"ל "אני אל בתחתונים ואתה אל בעליונים" (כגירסת המדרש המובא ברמב"ן בפ' וישלח עה"פ ויקרא לו אל אלהי ישראל) והיינו שאדרבה בעליונים יש לאדם יותר כח להשפיע מחמת גודל מעלתו, וכבר האריך בזה בנפש החיים שלפי מעלת האדם כך גדול כוחו להשפיע. ומצאנו כן גם בלשון הרע שאם אדם מדבר רע על חבירו הרי זה מעורר קטרוגים למעלה על מי שמדבר עליו כמובא בחפץ חיים. וכן מי שמתפלל על חבירו שיצליח או יפסיד יש השפעה לתפלתו על הצלחת חבירו. והוא הדין אם רוצה להזיקו, הרי עצם רצונו והשתדלותו להזיק את חבירו משפיעה על גורל הניזוק, והגם שבודאי אם רוצה הקב"ה לשמרו לא יוכל להזיקו כלל מבלי רשותו יתברך, מ"מ יש כאן סיבה נוספת להרע לאדם, וע"כ צריך הוא זכויות גדולות יותר בכדי להנצל.




ולענ"ד נראה שזהו היישוב לסתירה בדברי הרמב"ן, שבפרשת וירא (יח,יט) כתב וז"ל כי ידיעת השם שהיא השגחתו בעולם השפל, היא לשמור הכללים, וגם בני האדם מונחים בו למקרים עד בא עת פקודתם. אבל בחסידיו ישום אליו לבו לדעת אותו בפרט, להיות שמירתו דבקה בו תמיד, לא תפרד הידיעה והזכירה ממנו כלל. כטעם לא יגרע מצדיק עיניו (איוב לו ז). ובאו מזה פסוקים רבים, כדכתיב (תהלים לג יח) הנה עין ה' אל יראיו, וזולת זה.
ואילו בסוף פרשת בא כתב שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון

והיישוב לזה נראה שבודאי יש השגחה על כל אחד ואחד באופן פרטי, אלא שאדם רגיל שאיננו צדיק הרי הוא "מונח למקרים" דהיינו שיש עוד סיבות "מקריות" שיכולות להזיקו שאינם חלק מגורלו הנקבע לו קודם הוולדו, וכגון בחירת אדם אחר להזיקו או המצאות במצב סכנה מיוחד, ובזה אומר הרמב"ן שדווקא בצדיקים יש השגחה מיוחדת להצילם אף מרעות מקריות כבחירת אחרים וכדומה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
אנכי גם התקשיתי בדברי האור החיים הקדוש זה עידן ועידנים, ובתחילה חשבתי שכוונתו היא כמו שיש שפירשו שכיון שמדרך הטבע שיהרג ע"י בעל הבחירה אין הקב"ה מתערב אם לא לסיבה מיוחדת, אך אחר המחשבה נראה לא כן כיון שגם מי שמושלך לבור מלא נחשים ועקרבים מדרך הטבע שימות!
אבל זה גופא מה שבאנו להעמיד כאן, שכיון שהקב"ה נתן הבחירה בידי האדם ,הרי שסילק עצמו במקום בחירתו של האדם ,והאדם הוא השולט היחידי על מעשיו,(בתחתונים לא רק בעליונים) ולכן מעשיו ותוצאותיו מסורים בידו בלבד, וה ענין בצלמו כדמותו וכנודע ,ואין הענין משום שבדרך הטבע אדם יכול להזיק כפי שנחש יכול להזיק, אלא שכשם שהקב"ה אחד בעליונים כך האדם יחיד בתחתונים והוא השולט היחיד במעשיו, וכל המושג שהקב"ה אינו נותן לבעל בחירה לעשות ככל אשר יחפוץ ,הוא משום שהוא חזק יותר ומתגבר עליו ומונע בכוחו מכוח האדם ,(וכדרך הדוגמא שהבאנו שאם יש אדם שיכול להזיק אדם אחר, ויש חזק ממנו וקם להצילו ,אמנם שבפועל לא יעלה זמם המזיק בידו ,אבל צריך כאן כח נגדי ולכן לולי שיתערב הקב"ה הרי שיפול ביד מבקש רעתו .

אבל במזיקים שהם בדרך הטבע ,אין כאן אלא הנהגת הקב"ה עצמו, ואמת שלא תמיד הוא עושה נס נגד הטבע ,אבל גם כשהטבע פועל הרי מעשיו של הקב"ה עצמו הם ,



אלא שאני חושש שיש פה "מבקש" "מבקש" לגז"ש תקן אותי אם אני טועה.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מבקש אמת אמר:
אנכי גם התקשיתי בדברי האור החיים הקדוש זה עידן ועידנים, ובתחילה חשבתי שכוונתו היא כמו שיש שפירשו שכיון שמדרך הטבע שיהרג ע"י בעל הבחירה אין הקב"ה מתערב אם לא לסיבה מיוחדת, אך אחר המחשבה נראה לא כן כיון שגם מי שמושלך לבור מלא נחשים ועקרבים מדרך הטבע שימות!
אבל זה גופא מה שבאנו להעמיד כאן, שכיון שהקב"ה נתן הבחירה בידי האדם ,הרי שסילק עצמו במקום בחירתו של האדם ,והאדם הוא השולט היחידי על מעשיו,(בתחתונים לא רק בעליונים) ולכן מעשיו ותוצאותיו מסורים בידו בלבד, וה ענין בצלמו כדמותו וכנודע ,ואין הענין משום שבדרך הטבע אדם יכול להזיק כפי שנחש יכול להזיק, אלא שכשם שהקב"ה אחד בעליונים כך האדם יחיד בתחתונים והוא השולט היחיד במעשיו, וכל המושג שהקב"ה אינו נותן לבעל בחירה לעשות ככל אשר יחפוץ ,הוא משום שהוא חזק יותר ומתגבר עליו ומונע בכוחו מכוח האדם ,(וכדרך הדוגמא שהבאנו שאם יש אדם שיכול להזיק אדם אחר, ויש חזק ממנו וקם להצילו ,אמנם שבפועל לא יעלה זמם המזיק בידו ,אבל צריך כאן כח נגדי ולכן לולי שיתערב הקב"ה הרי שיפול ביד מבקש רעתו .

אבל במזיקים שהם בדרך הטבע ,אין כאן אלא הנהגת הקב"ה עצמו, ואמת שלא תמיד הוא עושה נס נגד הטבע ,אבל גם כשהטבע פועל הרי מעשיו של הקב"ה עצמו הם ,



אלא שאני חושש שיש פה "מבקש" "מבקש" לגז"ש תקן אותי אם אני טועה.

אבל הנהגת הקב"ה היא שאינו פועל דברים נגד הטבע, כלומר החוקים הקבועים במנהג העולם, בלי סיבה מיוחדת, וממילא אם אדם הושלך לבור של נחשים ועקרבים צריך סיבה מיוחדת שהקב"ה ישנה טבע הנחש להזיקו.

ובכלל תמוה שהרי גם כשבעל בחירה דוקר את שונאו בסכין אפשר לומר שאף שמעשה הדקירה נעשה בבחירה מ"מ עצם העובדה שדמו של האדם נשפך וזה גורם לאדם שימות הוא טבעי, ולמה משייכים זאת לבעל הבחירה? אלא ע"כ שהיות והוא הביא את הנדקר למצב שעפ"י דרך הטבע ימות מתייחסת מיתתו לבעל הבחירה, וה"ה כשמשליכו לבור מלא נחשים שמיתת המושלך מתייחסת למשליך שהוא בעל בחירה, ומה בין זה לזה?



נ.ב. לא הבנתי הכוונה מבקש מבקש לגז"ש, אנא באר לי כוונתך
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
@מבקש אמת
נכון שהנהגת הקב"ה כך היא בטבע ,אבל זה הנהגה שלו בעצמו ,וכיון שכן אם האדם לא חטא לא ימות וכמאמר חז"ל לא הנחש ממית אלא החטא ,ההתערבות היא לא במעשה של מישהו אחר, אבל במעשה של מישהו אחר צריך כאן התערבות חיצונית.
וההמחשה היא פשוטה.
נניח אדם יש לו צורת חיים מסוימת, שהוא קם בשעה מסוימת כל יום, עכשיו בלי סיבה הוא לא ישנה, אבל אם יהיה לו סיבה להתנהג עכשיו בצורה אחרת הרי שבמקרה מסוים שהוא צריך לשנות אין כאן התנהגות חדשה אלא כך צורת ההתנהגות במקרה המסוים הזה ובעניננו שאדם שאינו חוטא אין הקב"ה מנהיג את הטבע בצורה שמזיקו ,משא"כ לבא ולהתערב במעשים של אנשים אחרים ולעצור אותם צריך כאן החלטה ומעשה חדשים .

בנוגע להערתך, אכן יש בזה מה להתבונן ,אבל לדעתי ישנו מצב שאנו מגדירים שהאדם הכניס למצב סכנה בלבד, ולא שהוא עשה מעשה של הריגה, אני מסכים איתך שאם אדם יזרוק את חבירו לתוך האש, נגדיר זאת כמצב רציחה ולא כמכניס את השני למקום סכנה, אבל לזרוק למקום נחשים ועקבים אין בזה אלא בכדי להגדיר שהכניסו למקום סכנה ,ועכשיו הוא כבר תלוי במצב של מקום הסכנה .

אמנם איך שאני מכיר את סגנון חשיבתך ,הרי שתשאל מיד והרי מבחינת הסכוים שימות זה שווה לאחד שיזרוק אבן על ראש של מישהו ולא בטוח שהוא ימות,
אבל הדברים אינם כך ,שכן אפילו לענין פיקו"נ למשל, הרי מבחינת סכוים אדם שעובר את הכביש יש יותר סכוים שימות ,מאשר הרבה דברים שאנו מחללים עליהם את השבת לפיקוח נפש ,וע"כ שיש דברים שיש להם צורה של סכנה ויש דברים שלא, וכן בעניננו שיש מקומות שהתפיסה במעשה שהוא מעשה פלוני הרוצח את השני ,ויש מקומות שאינו אלא מניחו לסכנה, והרי הגם שאנו יודעים שמבחינה פיזית כל מעשה אדם בעולם גורם בהכרח מלא תוצאות אף לאלפי שנים קדימה, אין אנו מגדירים זאת כמעשה שלו ,
אמנם שוב כפי שנראה לי אתה מיישב לעצמך את זה בסגנון תשובה, שאי אפשר לחייב אדם בגלל זה והוא אנוס וכו', זאת מכיון שאיך שהבחנתי אושיות התפיסה שלנו רחקות מן הקצה אל הקצה, וכמעט כל שו"ט שהתפתח ביננו הגיע בסופו של דבר לנקודה זאת, אבל בכל זאת לא נמנעתי מלכתוב את דעתי .

נ.ב. בנוגע לגז"ש ,אם לא הבנת כנראה שטעיתי ,אם בכל זאת זה מענין אותך אכתוב לך בפרטי.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
@מבקש אמת
נכון שהנהגת הקב"ה כך היא בטבע ,אבל זה הנהגה שלו בעצמו ,וכיון שכן אם האדם לא חטא לא ימות וכמאמר חז"ל לא הנחש ממית אלא החטא ,ההתערבות היא לא במעשה של מישהו אחר, אבל במעשה של מישהו אחר צריך כאן התערבות חיצונית.
וההמחשה היא פשוטה.
נניח אדם יש לו צורת חיים מסוימת, שהוא קם בשעה מסוימת כל יום, עכשיו בלי סיבה הוא לא ישנה, אבל אם יהיה לו סיבה להתנהג עכשיו בצורה אחרת הרי שבמקרה מסוים שהוא צריך לשנות אין כאן התנהגות חדשה אלא כך צורת ההתנהגות במקרה המסוים הזה ובעניננו שאדם שאינו חוטא אין הקב"ה מנהיג את הטבע בצורה שמזיקו ,משא"כ לבא ולהתערב במעשים של אנשים אחרים ולעצור אותם צריך כאן החלטה ומעשה חדשים .

בנוגע להערתך, אכן יש בזה מה להתבונן ,אבל לדעתי ישנו מצב שאנו מגדירים שהאדם הכניס למצב סכנה בלבד, ולא שהוא עשה מעשה של הריגה, אני מסכים איתך שאם אדם יזרוק את חבירו לתוך האש, נגדיר זאת כמצב רציחה ולא כמכניס את השני למקום סכנה, אבל לזרוק למקום נחשים ועקבים אין בזה אלא בכדי להגדיר שהכניסו למקום סכנה ,ועכשיו הוא כבר תלוי במצב של מקום הסכנה .

אמנם איך שאני מכיר את סגנון חשיבתך ,הרי שתשאל מיד והרי מבחינת הסכוים שימות זה שווה לאחד שיזרוק אבן על ראש של מישהו ולא בטוח שהוא ימות,
אבל הדברים אינם כך ,שכן אפילו לענין פיקו"נ למשל, הרי מבחינת סכוים אדם שעובר את הכביש יש יותר סכוים שימות ,מאשר הרבה דברים שאנו מחללים עליהם את השבת לפיקוח נפש ,וע"כ שיש דברים שיש להם צורה של סכנה ויש דברים שלא, וכן בעניננו שיש מקומות שהתפיסה במעשה שהוא מעשה פלוני הרוצח את השני ,ויש מקומות שאינו אלא מניחו לסכנה, והרי הגם שאנו יודעים שמבחינה פיזית כל מעשה אדם בעולם גורם בהכרח מלא תוצאות אף לאלפי שנים קדימה, אין אנו מגדירים זאת כמעשה שלו ,
אמנם שוב כפי שנראה לי אתה מיישב לעצמך את זה בסגנון תשובה, שאי אפשר לחייב אדם בגלל זה והוא אנוס וכו', זאת מכיון שאיך שהבחנתי אושיות התפיסה שלנו רחקות מן הקצה אל הקצה, וכמעט כל שו"ט שהתפתח ביננו הגיע בסופו של דבר לנקודה זאת, אבל בכל זאת לא נמנעתי מלכתוב את דעתי .

נ.ב. בנוגע לגז"ש ,אם לא הבנת כנראה שטעיתי ,אם בכל זאת זה מענין אותך אכתוב לך בפרטי.

מרתק לראות איך שאתה מנתח את דרכי החשיבה השונים, ובאמת הייתי שמח אם תבאר לי יותר בפרטי מהי הגז"ש.
 

שמריהו

משתמש ותיק
אשמח להביא כאן ציטוט מספר התניא בנידון דפורום זה שציטטתי בפורום עם נידון דומה: "ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום" ומובן לכאורה שלדעתו אין בכח בחירת האדם להזיק למי שלא נגזר עליו מן השמים.
 

שמריהו

משתמש ותיק
ויש להעיר לדברי הרמב"ן בפירושו עה"ת (דברים יט יט):
"כאשר זמם" - ולא כאשר עשה מכאן אמרו הרגו אין נהרגין לשון רש"י מדברי רבותינו (מכות ה) והטעם בזה בעבור כי משפט העדים הזוממין בגזרת השליט שהם שנים ושנים והנה כאשר יבואו שנים ויעידו על ראובן שהרג את הנפש ויבואו שנים אחרים ויזימו אותם מעדותם צוה הכתוב שיהרגו כי בזכותו של ראובן שהיה נקי וצדיק בא המעשה הזה אילו היה רשע בן מות לא הצילו השם מיד ב"ד כאשר אמר (שמות כג ז) כי לא אצדיק רשע .
אבל אם נהרג ראובן נחשוב שהיה אמת כל אשר העידו עליו הראשונים כי הוא בעונו מת ואילו היה צדיק לא יעזבנו ה' בידם כמו שאמר הכתוב (תהלים לז לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו.
 

מממ...

משתמש חדש
לכאו' אלו הדברים אשר כתב האוה"ח הקדוש בעצמו בפרשת בלק עה"פ מה אקוב וכו'
שכל אפשרות אדם בעל בחירה להזיק לחברו זה רק עם מעיקר הדין מגיע לו עונש זה ובגין מידת הרחמים לא קיבל זאת וכו'

[ואולם ניתן לחלק בין הזיק רוחני כקללה ועין הרע להזיק גופני וצ"ע]

ויתכן שזה קצת צ"ע מהאוה"ח שהובא לעיל בריש באשכול ויל"ע
 

קבצים מצורפים

  • 1680107283386.png
    1680107283386.png
    111.2 KB · צפיות: 5
בספר כרם חמד (להגר"י רבינוביץ זצ"ל) בפרשת וישב הביא קו' נפלאה על יסודו של האוה"ח מהפסוק 'מעט מעט אגרשנו מפניך פן תרבה עליך חיית השדה, ושם לכאו' בהדיא רואים הפוך מהאוה"ח ועייש בתירוצו (לענ"ד קושיתו טובה יותר מהתירוץ)
 

שלמי תודה

משתמש רגיל
חידושו של ה"אור החיים " הוא ,שאף שאדם לא חטא ולא מגיע לו למות בכל זאת יכול חבירו להורגו
מנין לך זאת?
כיון שיתכן שיגזר על האדם מפני שחטא שבאופן כללי ימסר ביד שונאו
מנין לך?, הזהר רק אמר שלא נתחייב מיתה, אך אפשר שחטא, ובשעה סכנה מבעל בחירה, זה מקטרג.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מהרשום בפנקסי על דברי אוהחה''ק הנ''ל:

יש הרבה ראיות להיפך,
רס"ג[1] מבאר שהנזק לאדם הוא מעשה ה' כפי שגזרה החכמה, ורק האופן שבו יוזק ועל ידי ימי יוזק, זה נתון לבחירת האדם המזיק. וכן
בחוה"ל[2], ובס' חסידים, ספר החינוך[3] ארחות צדיקים, כד הקמח, של"ה, וכן הכרעת ב' התניא[4], הגר"א[5] והחזו"א ורוב האחרונים.[6] וכמליצת מהר"ם חגיז: שגגת רופא – כוונת בורא"!

ויש הרבה מרבותינו שביארו שגם עפ"י האוחה"ק ודעימיה אין הכוונה שאי אפשר להינצל, אלא כשעומד מול בעל בחירה הרוצה להזיקו, מעיינים בדינו, ויש מקום שידונו אותו עפ"י מידת הדין[7] ואז צריך זכות יותר להנצל.[8] עוד י"א שבחירה הכוונה לבחירה של אמת, כמו אצל אחי יוסף, לא כל בחירה של דחף טבעי של רשע,[9] שזה אינו אלא כרצון החיות הטורפות, ואין בה ממש.



[1] אמונות ודעות ד ה
[2] פרק ג' ד' ה' משער הבטחון, ופ"ה מחשבוה"נ
[3] מצוה רמא
[4] אגה"ק כה
[5] אורות הגר"א בשם ר"ז מסלנט
[6] שו"א בטחון כט, פלא יועץ בכ"מ, תוכחת חיים לר"ח פלאג'י קמט, ח"ח שער התבונה פ"ו ועוד, קריינא דאיגרתא ח"א נד קובץ מאמרים רא"ו מז. מדרגת האדם ח"א נקודת האמת פ"ג. יערות דבש ח"א דרוש ו' שם עולם להח"ח ח"א פ"ג, חזו"א או"ב פ"ג
[7] ראה ממ"א ח"א עמ' 92-101, שפתי חיים אמונה והשגחה ח"א ת – תיג שיח יצחק בשם ר"י לווינשטיין.
[8] העמק דבר בראשית לז יג, אילת השחר עה"ת וישב
[9] עקידת יצחק שער ט'
 

איש תורה

משתמש ותיק
יש הרבה ראיות להיפך​
ראשית, אלו אינם ראיות אלא מקורות, וזולת זה דווקא מדברי הרמב"ם [תשובה ה, ד] נראה יותר כדברי האור החיים, וז"ל: "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ', דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו, כיצד, כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות".​
 

שמוהיי

משתמש ותיק
ראשית, אלו אינם ראיות אלא מקורות, וזולת זה דווקא מדברי הרמב"ם [תשובה ה, ד] נראה יותר כדברי האור החיים, וז"ל: "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ', דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו, כיצד, כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות".​
הדברים מפורשים ברמב"ם בשמונה פרקים, ובמו"נ, שבעל בחירה שהורג חבירו, עושה זה מבחירתו., ואין זה מהרעות שנייחס לבורא.
וכן מפורש בר"ח בחגיגה ד: יש נספה בלא משפט, ובי' שם הר"ח כגון ההורג חבירו.

אלא שכמובן שיש מה להעמיק הרבה בצדדים כאן, שהרי אטו לפי הרמב"ם אדם שרצח חבירו, אין על קרובי הנרצח לברך דיין האמת?
 
חלק עליון תַחתִית