ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
קשישא
הודעות: 37
הצטרף: 03 יוני 2018, 00:00
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי קשישא » 14 דצמבר 2018, 09:45

לפני כמה שנים התחדש לי פשט בדברי רש"י
ולא מצאתי כתוב באחד מן הספרים
אשמח לקבל הערה או הארה

כתב רש"י שיוסף בוכה על שני מקדשות, ובנימין על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד להיחרב
ובמפרשי רש"י התקשו היכן יש רמז לזה, והיו שביארו דצוארי הינו לשון רבים והכוונה על ב' מקדשות
אמנם הק' על דבריהם ד"בכה על צואריו" הוא גם לשון רבים והיה צריך להיות כתוב על צוארו ולא צואריו
וחשבתי לבאר דבפירוש רס"ג על שיר השירים על הפסוק כמגדל דוד צוארך ביאר שהכונה הוא למזבח שהוא דמוי צוואר
ולפי"ז אפש"ל ע"פ הגמ' בזבחים דף סא' דבשילה היה ב' מזבחות
גם מה שעשה משה רבינו וגם מה שעשה שלמה המלך והאש היתה מדלגת מאחד לשני ולפי"ז מתפרש הפסוק באופן נפלא
יוסף בוכה על ב' מזבחות שהיה בב' מקדשות
ובנימין בוכה על ב' מזבחות שהיה בשילה
ולכן כתוב לשון רבים "צווארי" ו"צואריו"


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 960
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי יצחק » 14 דצמבר 2018, 12:09

יש להעיר על זה,
הרי עיקר "המנוחה והנחלה" שהיה בשילה ובבית עולמים תלוי במקום הארון ולא במקום המזבח כי הרי בנוב וגבעון היה מזבח אבל לא היה ארון, א"כ עיקר משכן שילה הוא מקום משכן הארון ולא המזבח וכן בית עולמים הוא בית המקדש שבו הארון והכלים ולא המזבח שנמצא בכלל בחצר, ולכן קשה לפרש שצוואריו כאן הוא המזבחות ולא מקום משכן הארון.


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 334 פעמים
קיבל תודה: 216 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי במבי » 14 דצמבר 2018, 12:11

רש"י במדרש רבה כותב "וצואריו" לשון יחיד כמו בעליו, אדוניו, אבל צוארי משמע שנים (צג-יב)
ועפ"ז מבואר מדוע פי' רש"י ב"צוארי על ב' מקדשות ולגי צואריו רק על משכח שילה

וניתן לבאר ע"פ הפשט מדוע הצואר נקרא בלשון רבים כפירוש רש"י במשלי עה"פ "כי לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך" (א-ט) שכותב שם "ע"ש שהקנה עשויה טבעות טבעות קורא הצואר בלשון רבים" והדבר מבואר כמין חומר !


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 960
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי יצחק » 14 דצמבר 2018, 13:07

ולפי דבריך ניחא בלשון המשנה בחולין דף יט: שמשמע שצוואר הוא ההיפך של עורף, כי רק מה שבצד של הגרגרת הוא נקרא צוואר,
ואולי המילה "צוואר של קורות" הכוונה ג"כ עד"ז קורה ע"ג קורה היא כמו טבעות הגרגרת זו ע"ג זו. והשורש המילה הוא צבירה - איסוף.


פותח הנושא
קשישא
הודעות: 37
הצטרף: 03 יוני 2018, 00:00
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי קשישא » 14 דצמבר 2018, 13:22

יצחק כתב:ולפי דבריך ניחא בלשון המשנה בחולין דף יט: שמשמע שצוואר הוא ההיפך של עורף, כי רק מה שבצד של הגרגרת הוא נקרא צוואר,
ואולי המילה "צוואר של קורות" הכוונה ג"כ עד"ז קורה ע"ג קורה היא כמו טבעות הגרגרת זו ע"ג זו. והשורש המילה הוא צבירה - איסוף.
מזכרוני בסוגיות בחולין ואיך שמבואר ברש"י שם עורף הכונה החלק האחורי שמאחורי הפנים וכלל לא באיזור הצואר
ומול עורפו היינו החלק שרואה את העורף וזה באיזור הצוואר


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 334 פעמים
קיבל תודה: 216 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי במבי » 14 דצמבר 2018, 13:30

נכון, ואף שבפסוק במליקה כתיב "ממול ערפו" ישנו רש"י מעניין שכותב יש הבדל בין "מול" ל"ממול" וצד צפון נקרא מול נגב, וצד מזרח נקרא ממול נגב.
הוא כותב זאת עה"פ "...קדמה ממול נגב" (שנמצא ביהושע או שופטים. ואני כרגע בין תנור לכיריים כך שאין ביכולתי לבדוק...)

(מהרוקח אי שם משמע שמול וממול זה אותו דבר אך איני זוכר)


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 960
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי יצחק » 14 דצמבר 2018, 13:39

קשישא כתב:
יצחק כתב:ולפי דבריך ניחא בלשון המשנה בחולין דף יט: שמשמע שצוואר הוא ההיפך של עורף, כי רק מה שבצד של הגרגרת הוא נקרא צוואר,
ואולי המילה "צוואר של קורות" הכוונה ג"כ עד"ז קורה ע"ג קורה היא כמו טבעות הגרגרת זו ע"ג זו. והשורש המילה הוא צבירה - איסוף.
מזכרוני בסוגיות בחולין ואיך שמבואר ברש"י שם עורף הכונה החלק האחורי שמאחורי הפנים וכלל לא באיזור הצואר
ומול עורפו היינו החלק שרואה את העורף וזה באיזור הצוואר
אמנם נכון שבגמ' שם מבואר שעורף הכוונה הצד האחורי שכנגד הפנים ולא באיזור הצוואר אבל בתוס' בחולין דף כז. ד"ה ותו בסוף הדיבור מבואר שכוונת המשנה ל"מול העורף" שהוא כנגד הצוואר, ומבואר שם בתוס' כמעט מפורש שהצוואר הוא מלפנים ולא מאחור. אבל צ"ע בגמ' שם דף כז. משמע קצת שצוואר היינו כל החלק המחבר בין הראש לגוף שעל זה אמרו שחיטה מן הצוואר גמרא גמירי לה (והתוס' קאי על דברי רב כהנא עיי"ש וקשה להאריך בחשבון הגמ' והתוס').


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי רוצה לדעת » 14 דצמבר 2018, 13:59

קשישא כתב:לפני כמה שנים התחדש לי פשט בדברי רש"י
ולא מצאתי כתוב באחד מן הספרים
אשמח לקבל הערה או הארה

כתב רש"י שיוסף בוכה על שני מקדשות, ובנימין על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד להיחרב
ובמפרשי רש"י התקשו היכן יש רמז לזה, והיו שביארו דצוארי הינו לשון רבים והכוונה על ב' מקדשות
אמנם הק' על דבריהם ד"בכה על צואריו" הוא גם לשון רבים והיה צריך להיות כתוב על צוארו ולא צואריו
וחשבתי לבאר דבפירוש רס"ג על שיר השירים על הפסוק כמגדל דוד צוארך ביאר שהכונה הוא למזבח שהוא דמוי צוואר
ולפי"ז אפש"ל ע"פ הגמ' בזבחים דף סא' דבשילה היה ב' מזבחות
גם מה שעשה משה רבינו וגם מה שעשה שלמה המלך והאש היתה מדלגת מאחד לשני ולפי"ז מתפרש הפסוק באופן נפלא
יוסף בוכה על ב' מזבחות שהיה בב' מקדשות
ובנימין בוכה על ב' מזבחות שהיה בשילה
ולכן כתוב לשון רבים "צווארי" ו"צואריו"
אם כבודו יכול להעלות כאן את הרס"ג אשמח מאוד.


פותח הנושא
קשישא
הודעות: 37
הצטרף: 03 יוני 2018, 00:00
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי קשישא » 14 דצמבר 2018, 14:14

לצערי אין לי בבית
ראיתי את הרס"ג בביהכ"נ
אולי מישהו יכול להוריד את לשונו מאוצר החכמה ותע"ב


יחי
הודעות: 98
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי יחי » 16 דצמבר 2018, 21:11

הרב @קשישא יש"כ.
באותו ענין יעוי' מגילה טז: וברש"י לא גרסינן דתמיד צוואר הוא לשון רבים וצע"ג שסותר לכאן


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 898
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ויפול יוסף על צוארי בנימין ובנימין בכה על צואריו

שליחה על ידי יאיר » 17 דצמבר 2018, 01:30

אצל יוסף כתובות שתי פעולות 'ויפול' 'ויבך' (ומשום מה הושמט מכותרת האשכול בציטוט הפס') ואצל בנימין פעולה אחת 'בכה'.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח