פרשת ויחי-האם יעקב ידע שהאחים מכרו את יוסף

עם חכם ונבון

משתמש רגיל
הנה מצינו בסוף הפרשה שהאחים אמרו ליוסף אביך צוה לפני מותו...שא נא פשע אחיך וחטאתם וכו'
והנה הגמרא ביבמות (ס"ה:) דרשה מכאן שמותר לשנות מפני דרכי שלום, כמו שכאן לא מצינו שיעקב אמר לאחים
ולכאורה נשאלת השאלה, למה באמת יעקב לא אמר כלום ליוסף?
רש"י תירץ "שלא נחשד יוסף בעיניו" שיעשה משהו לאחים (והאחים שכן חששו עיין מהרש"א שם ביבמות שמדבר על העניין)
אמנם בכלי יקר פרשת ויגש כתב וז"ל: ד} גשו נא אלי ויגשו. הראה להם שהוא מהול, רצה בזה להראות צדקתו שהיה בין שטופי זמה ולא נכשל בעריות כי הבועל ארמית משכה ערלתו (עירובין יט.) ומצינו (במדרש תהלים קיד.ד) שישראל נגאלו ממצרים בזכות ד' דברים, שלא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם, ולא היו בהם בעלי לשון הרע, והיו גדורים מעריות, וטעמו של דבר יתבאר בפרשת שמות (א.א) בעז"ה וכמו כן כאן ששלח יוסף אחר אביו ואחיו הודיע להם באיזה זכות יעלו משם ורמז להם ארבע אלו שהיה יוסף שלם בכולם, שלא שנה שמו שאמר להם אני יוסף, אע"פ שפרעה קרא שמו צפנת פענח מ"מ אני יוסף זה שמי לעולם, ושלא שינה לשונו שאמר כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש, ולא היה פרוץ בעריות שנאמר גשו נא אלי הראה להם שהוא מהול, [highlight=yellow]ושלא היה בעל לה"ר שנאמר גשו אלי כי לא רצה שישמע בנימין אחיו ענין המכירה ואפילו לאביו לא הגיד כלום, כי אילו היה מגלה ודאי היה מצוה לו קודם מותו שא נא פשע אחיך,[/highlight] ורמז להם יוסף כי בעון המכירה ישלמו שטר חוב כי גר יהיה זרעך וגו', כמ"ש ועתה אל תעצבו, דווקא עתה אבל לעתיד תעצבו, על כן רמז להם גם הגאולה והדברים המסבבים הגאולה, ויש אומרים ועתה רמז לעשרה הרוגי מלכות שלעתיד יעצבו על המכירה.
עכ"פ חזינן מדבריו שיעקב לא ידע.

(ובדרך אגב במה שכתב שגם בנימין לא ידע, עיינתי בכל שמותיו של בניו של בנימין שהיו ע"ש המאורעות שקרו עם יוסף, ולא מוזכר שם כלום שנמכר וז"ל רש"י פרשת מקץ "כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו)
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
רמבן פרק מה פסוק כ יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרוהו אל מצרים וכו
 

ים סוף

משתמש ותיק
ראיתי מדייקים דברי רש"י שיעקב ידע מהמכירה דאל"כ למה הוצ' רש"י לומר על הפסוק אביך ציוה לפני מותו "כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו", וכי למה יחשוד יעקב ביוסף להרע לאחיו כיוון שלא ידע כלל פשעם וחטאתם.
וכ' המלקט שם דרש"י לשי' לקמן שיעקב ידע מהמכירה, אך לא מצאתי את הרש"י המדובר.
ולהפך הרמב"ן הנ"ל דייק איפכא מאותו הפסוק שכ' ז"ל "וידברו אליו את כל דברי יוסף - יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי (להלן מט ג - ז). ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו, ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר וגו', ואלו ידע יעקב בענין הזה היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים
 

ים סוף

משתמש ותיק
כנראה כוונת המלקט הייתה לומר רש"י לעיל מט ט'
מטרף - ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה:
בני עלית - סלקת את עצמך, ואמרת (שם כו) מה בצע וגו'.

וכן הוא ברש"י לעיל מב (לו) אתי שכלתם - מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף:

דחזי' שידע יעקב שיהודה הצילו מן ההריגה ועפי"ז הניח שידע מן המכירה. ודבריו מסתברים לענ"ד.

שו"ר שהביאו מפסיקתא רבתי "להודיעך צדקו שלא רצה להתייחד עם אביו שלא יאמר לו היאך עשו בך אחיך (ומקללים את) [ומקללם, אמר] יוסף אני יודע צדקו של אבא כל דבריו (גזירותיהן) [גזירות הן] אמר ללבן עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (שם /בראשית/ ל"א ל"ב) ומתה אמי ואני בא לומר שיקללם יקללם ונמצאתי מחריב את כל העולם שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה".

וכן הוא במדרש לקח טוב ויצא כה "הלא תראה ליוסף שלא הגיד לאביו מכירתו ולא הודיע ממצרים לא בכתב ולא בפה."
 

ים סוף

משתמש ותיק
שבתי וראיתי שכבר נחלקו המפרשים בדברי רש"י הנ"ל שכ' ה'גור אריה' ז"ל שמכרוהו כיוסף. הקשה הרא"ם דמשמע שיעקב ידע שיוסף חי, וזה לא יתכן, דאם כן מה זה שאמר (להלן מד, כח) "ויצא האחד מאתי וכו', [ואומר אך טרוף טורף] ", ואין זה קשיא, כי אין פירושו רק שהיה חושד אותם שמכרו את שמעון כמו שהיה חושד אותם על יוסף, ולא שידע זה בודאי, רק חשד איכא:
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
ראיתי מדייקים דברי רש"י שיעקב ידע מהמכירה, דאל"כ למה הוצ' רש"י לומר על הפסוק אביך ציוה לפני מותו "כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו", וכי למה יחשוד יעקב ביוסף להרע לאחיו כיוון שלא ידע כלל פשעם וחטאתם.
בג' מקומות בפרשה מפורש בדברי רש"י שיעקב ידע ממכירת יוסף לכל פרטיה:
א. 'שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים' - בְּעֵצָה אַחַת עַל שְׁכֶם וְעַל יוֹסֵף.
ב. 'וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר' – רָצוּ לַעֲקֹר אֶת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר.
ג. 'מִטֶּרֶף' - מִמַּה שֶּׁחֲשַׁדְתִּיךָ בְּ'טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ', וְזֶהוּ יְהוּדָה שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה, 'בְּנִי עָלִיתָ' - סִלַּקְתָּ אֶת עַצְמְךָ, וְאָמַרְתָּ 'מַה בֶּצַע' וְגוֹמֵר.
 
עם חכם ונבון אמר:
הנה מצינו בסוף הפרשה שהאחים אמרו ליוסף אביך צוה לפני מותו...שא נא פשע אחיך וחטאתם וכו'
והנה הגמרא ביבמות (ס"ה:) דרשה מכאן שמותר לשנות מפני דרכי שלום, כמו שכאן לא מצינו שיעקב אמר לאחים
ולכאורה נשאלת השאלה, למה באמת יעקב לא אמר כלום ליוסף?
רש"י תירץ "שלא נחשד יוסף בעיניו" שיעשה משהו לאחים (והאחים שכן חששו עיין מהרש"א שם ביבמות שמדבר על העניין)
אמנם בכלי יקר פרשת ויגש כתב וז"ל: ד} גשו נא אלי ויגשו. הראה להם שהוא מהול, רצה בזה להראות צדקתו שהיה בין שטופי זמה ולא נכשל בעריות כי הבועל ארמית משכה ערלתו (עירובין יט.) ומצינו (במדרש תהלים קיד.ד) שישראל נגאלו ממצרים בזכות ד' דברים, שלא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם, ולא היו בהם בעלי לשון הרע, והיו גדורים מעריות, וטעמו של דבר יתבאר בפרשת שמות (א.א) בעז"ה וכמו כן כאן ששלח יוסף אחר אביו ואחיו הודיע להם באיזה זכות יעלו משם ורמז להם ארבע אלו שהיה יוסף שלם בכולם, שלא שנה שמו שאמר להם אני יוסף, אע"פ שפרעה קרא שמו צפנת פענח מ"מ אני יוסף זה שמי לעולם, ושלא שינה לשונו שאמר כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש, ולא היה פרוץ בעריות שנאמר גשו נא אלי הראה להם שהוא מהול, [highlight=yellow]ושלא היה בעל לה"ר שנאמר גשו אלי כי לא רצה שישמע בנימין אחיו ענין המכירה ואפילו לאביו לא הגיד כלום, כי אילו היה מגלה ודאי היה מצוה לו קודם מותו שא נא פשע אחיך,[/highlight] ורמז להם יוסף כי בעון המכירה ישלמו שטר חוב כי גר יהיה זרעך וגו', כמ"ש ועתה אל תעצבו, דווקא עתה אבל לעתיד תעצבו, על כן רמז להם גם הגאולה והדברים המסבבים הגאולה, ויש אומרים ועתה רמז לעשרה הרוגי מלכות שלעתיד יעצבו על המכירה.
עכ"פ חזינן מדבריו שיעקב לא ידע.

(ובדרך אגב במה שכתב שגם בנימין לא ידע, עיינתי בכל שמותיו של בניו של בנימין שהיו ע"ש המאורעות שקרו עם יוסף, ולא מוזכר שם כלום שנמכר וז"ל רש"י פרשת מקץ "כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו)
כדברי הכלי יקר מבואר בדברי רבותינו בעלי התוספות ויחי, מח, א יעויי״ש
 
 
יעקב שלום אמר:
רמבן פרק מה פסוק כ יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרוהו אל מצרים וכו

מה פסוק כז כצ״ל 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יש מדרשים חלוקים בדבר, יש מדרשים שכתוב שיעקב לעולם לא ידע, ויש מדרשים שכתוב במפורש שיעקב ידע ממכירת יוסף ברוח הקודש.
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
ז"ל הח"ח (שמיה"ל ח"ב פי"ב)
וראה עוד גדולתו של יוסף שלא סיפר לאביו מה היתה הסיבה אתו, עד שנתגלה לו לאביו ברוח הקודש קודם פטירתו, כמו שכתוב בקרא וישטמוהו ורובו וגו'. ויותר מזה מצינו בחז"ל שהיה נזהר מלהתייחד עם אביו, כדי שלא יחשבו אחיו שיספר לאביו מה שקרה לו אתם.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ים סוף אמר:
ראיתי מדייקים דברי רש"י שיעקב ידע מהמכירה, דאל"כ למה הוצ' רש"י לומר על הפסוק אביך ציוה לפני מותו "כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו", וכי למה יחשוד יעקב ביוסף להרע לאחיו כיוון שלא ידע כלל פשעם וחטאתם.
בג' מקומות בפרשה מפורש בדברי רש"י שיעקב ידע ממכירת יוסף לכל פרטיה:
א. 'שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים' - בְּעֵצָה אַחַת עַל שְׁכֶם וְעַל יוֹסֵף.
ב. 'וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר' – רָצוּ לַעֲקֹר אֶת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר.
ג. 'מִטֶּרֶף' - מִמַּה שֶּׁחֲשַׁדְתִּיךָ בְּ'טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ', וְזֶהוּ יְהוּדָה שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה, 'בְּנִי עָלִיתָ' - סִלַּקְתָּ אֶת עַצְמְךָ, וְאָמַרְתָּ 'מַה בֶּצַע' וְגוֹמֵר.


בביאורי הברכות אינו מן ההכרח שיעקב כיוון לזה, אלא שזה נרמז בדבריו.

(וכגון מש"כ 'על שכם ועל יוסף' אפשר שהתכוון לשכם, אבל הוא אמת גם לגבי יוסף אף שלא הי' בעיקר כוונתו, וכן לגבי 'עקרו שור' אפשר שעיקר כונתו בפשוטו על שכם, עי' מלבי"ם ועוד, אלא שנרמזו בזה דברים נוספים כפרש"י וכדרך ברכות).
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
גופא דעובדא אמר:
ז"ל הח"ח (שמיה"ל ח"ב פי"ב)
וראה עוד גדולתו של יוסף שלא סיפר לאביו מה היתה הסיבה אתו, עד שנתגלה לו לאביו ברוח הקודש קודם פטירתו, כמו שכתוב בקרא וישטמוהו ורובו וגו'. ויותר מזה מצינו בחז"ל שהיה נזהר מלהתייחד עם אביו, כדי שלא יחשבו אחיו שיספר לאביו מה שקרה לו אתם.
צ"ב ראיית הח"ח מקרא זה, דנעשו לו בעלי ריב היינו גם לפני המכירה, והרי ידע אביו כבר אז ענין החלומות ועוד.
 
 

ishay3003

משתמש רשום
משה נפתלי אמר:
ים סוף אמר:
עראיתי מדייקים דברי רש"י שיעקב ידע מהמכירה, דאל"כ למה הוצ' רש"י לומר על הפסוק אביך ציוה לפני מותו "כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו", וכי למה יחשוד יעקב ביוסף להרע לאחיו כיוון שלא ידע כלל פשעם וחטאתם.
בג' מקומות בפרשה מפורש בדברי רש"י שיעקב ידע ממכירת יוסף לכל פרטיה:
א. 'שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים' - בְּעֵצָה אַחַת עַל שְׁכֶם וְעַל יוֹסֵף.
ב. 'וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר' – רָצוּ לַעֲקֹר אֶת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר.
ג. 'מִטֶּרֶף' - מִמַּה שֶּׁחֲשַׁדְתִּיךָ בְּ'טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ', וְזֶהוּ יְהוּדָה שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה, 'בְּנִי עָלִיתָ' - סִלַּקְתָּ אֶת עַצְמְךָ, וְאָמַרְתָּ 'מַה בֶּצַע' וְגוֹמֵר.
היא גופא,מנין לרש"י דבר זה? ואין לומר דהשתא קיבל זאת יעקב ברוח הקודש כיוון שרש"י מפרש שכבר מאז חשד יעקב אע"ה ביהודה.
בגלל זה רבינו הקדוש בעל "אור החיים" כתב שאין אלו אלא דברי קבלה(בראשית מט,ט עיי"ש פירושו). ואין הכי נמי שרש"י פירש זאת ע"פ רוח קודשו שזה דבר מקובל
ברש"י.

 
 
חלק עליון תַחתִית