פרשת ויגש, הטעם ששלח יוסף יין ליעקב

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת ויגש, הטעם ששלח יוסף יין ליעקב

שליחה על ידי רוצה לדעת » 16 דצמבר 2018, 23:56

ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים (מ"ה, כ"ג)
וברש"י: מטוב מצרים - מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, עכ"ל. יל"פ בדרך דרוש דהנה בבעה"ט פר' וישב (להלן ל"ז, ג) עה"פ "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו" כתב שזקנים ר"ת ז'רעים ק'דשים נ'שים י'שועות מ'ועד ועיי"ש מש"נ הטעם שלא לימדו סדר טהרות. ואפשר שזהו ששלח לו כאן יוסף יין ש"דעת" זקנים נוחה הימנו והיינו כי "דעת" הוא סדר טהרות.
והנה בס' קהלת יצחק הביא מר' אברהם אבלי מווילנא שביאר ששלח לו יין ישן כי אמרו בב"ב דף צ"ח ע"ב כל המתייהר יינו מחמיץ, ומצרים היו בעלי גאווה שנקראו "רהב" [עי' רש"י סוף וישב], ובזה יראה יעקב שאף והוא מושל מ"מ לא נתגאה ולא למד ממצרים, עכ"ד. [ובאמת הפסוק "ולא פנה אל רהבים" נדרש על יוסף ועי' כלי יקר ריש פר' מקץ שלא הלך אחר הגאוה דמצרים.]
והנה בפסחים דף ס"ו ע"ב איתא: אמר רב יהודה אמר רב כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו אם חכם הוא חכמתו, עיי"ש. ולזה רמז יוסף בשולחו לו את היין שלא החמיץ לאמרו שנשאר בחכמתו שלמד ממנו.
ויש להוסיף עוד דהנה בסוטה דף ד' ע"ב איתא שכל שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש [ועיי"ש בח"א מהר"ל ובכלי יקר פר' קרח עה"פ "וישמע משה ויפול עליו פניו" בביאור מה שחשדוהו למשה באשת איש על דרך המהר"ל]. והנה כאן בפר' וישב עה"פ טורף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו" הביא רש"י מחז"ל שנצנצה ביעקב רוה"ק וחיה רעה הכוונה על אשת פוטיפר. וכמו"כ יעוי' במס' כלה פ"ג שמבו' שיעקב לא נישק ליוסף כאשר נפגשו שחשש שמא נטמא בטומאת מצרים, עיי"ש. ויתכן שלכך שלח לו יוסף יין ישן וכנ"ל מהקהלת יצחק שממה שלא החמיץ ש"מ שלא נתייהר, ומינה גם לא נכשל באשת איש.


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 402
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויגש, הטעם ששלח יוסף יין ליעקב

שליחה על ידי יוסף יוסף » 17 דצמבר 2018, 00:05

אני שמעתי פעם מאבי שיחי' לאוי"ט
שיוסף שלח יין ישן ופול של גריסין, כי יוכבד נולדה בין החומות
ולפי"ז עכשיו היתה מעוברת, ויוסף לא ידע אם יולד בן או בת
לכן שלח יין לקידוש באם יולד בת, וגריסין של פול (ארבעס) לשלום זוכער באם יולד בן.


מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 476
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 239 פעמים
קיבל תודה: 159 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויגש, הטעם ששלח יוסף יין ליעקב

שליחה על ידי מלמד להועיל » 17 דצמבר 2018, 00:42

רוצה לדעת כתב:ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים (מ"ה, כ"ג)
וברש"י: מטוב מצרים - מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, עכ"ל. יל"פ בדרך דרוש דהנה בבעה"ט פר' וישב (להלן ל"ז, ג) עה"פ "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו" כתב שזקנים ר"ת ז'רעים ק'דשים נ'שים י'שועות מ'ועד ועיי"ש מש"נ הטעם שלא לימדו סדר טהרות. ואפשר שזהו ששלח לו כאן יוסף יין ש"דעת" זקנים נוחה הימנו והיינו כי "דעת" הוא סדר טהרות.
והנה בס' קהלת יצחק הביא מר' אברהם אבלי מווילנא שביאר ששלח לו יין ישן כי אמרו בב"ב דף צ"ח ע"ב כל המתייהר יינו מחמיץ, ומצרים היו בעלי גאווה שנקראו "רהב" [עי' רש"י סוף וישב], ובזה יראה יעקב שאף והוא מושל מ"מ לא נתגאה ולא למד ממצרים, עכ"ד. [ובאמת הפסוק "ולא פנה אל רהבים" נדרש על יוסף ועי' כלי יקר ריש פר' מקץ שלא הלך אחר הגאוה דמצרים.]
והנה בפסחים דף ס"ו ע"ב איתא: אמר רב יהודה אמר רב כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו אם חכם הוא חכמתו, עיי"ש. ולזה רמז יוסף בשולחו לו את היין שלא החמיץ לאמרו שנשאר בחכמתו שלמד ממנו.
ויש להוסיף עוד דהנה בסוטה דף ד' ע"ב איתא שכל שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש [ועיי"ש בח"א מהר"ל ובכלי יקר פר' קרח עה"פ "וישמע משה ויפול עליו פניו" בביאור מה שחשדוהו למשה באשת איש על דרך המהר"ל]. והנה כאן בפר' וישב עה"פ טורף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו" הביא רש"י מחז"ל שנצנצה ביעקב רוה"ק וחיה רעה הכוונה על אשת פוטיפר. וכמו"כ יעוי' במס' כלה פ"ג שמבו' שיעקב לא נישק ליוסף כאשר נפגשו שחשש שמא נטמא בטומאת מצרים, עיי"ש. ויתכן שלכך שלח לו יוסף יין ישן וכנ"ל מהקהלת יצחק שממה שלא החמיץ ש"מ שלא נתייהר, ומינה גם לא נכשל באשת איש.
דברים נפלאים ממש!

וחשבתי להוסיף על דרך פלפול שלכאורה לפי מה שהבאת אז למה באמת יעקב לא נישק אותו הרי יוסף רימז לו ביין שלא נטמא ואטו יעקב לא הבין את מה שאנחנו מבינים עפ"י הספרים הנל..., אבל הרי כתוב כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין והיינו שהיין גורם לזה ולכן כששלח לו יין חשש יעקב אולי פירוש הדבר שכן נכשל בזה והיינו שהיה אפשר לפרש את היין ששלח לו לשני דרכים הפכיים ולכן לא נישק אותו [ואולי גם יוסף שלח יין עם כוונה שכן נכשל מעט לאונסו כמש"א על הפסוק ויפוזו זרועי ידיו]

וכמובן שזה רק על דרך דרוש


ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 312
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויגש, הטעם ששלח יוסף יין ליעקב

שליחה על ידי ים סוף » 17 דצמבר 2018, 00:58

שו"ת מנחת יצחק ח"ב צד "וראיתי הכוונה, עפ"י מה דאמרו, זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתם מתיישבת עליהם, וכן הוא הדבר ביין המשובח, שכל שמתיישן יותר, הוא משובח ביותר, וע"כ דעת זקנים נוחה הימנו, אבל ע"ה דומה ליין רע, שכשמתיישן נעשה חומץ"


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 409 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויגש, הטעם ששלח יוסף יין ליעקב

שליחה על ידי אוריאל » 17 דצמבר 2018, 10:58

יש בגמרא בשבת "חמרא וחיי לפום רבנן ולפום תלמידיהון", ולכאורה אין לו הבנה.
וכתב הגאון האדר"ת ז"ל [כמדומה בס' עובר אורח שי"ל ע"י מכון המאור] על פי מה שנודע מחכמי הטבע שיש משהו ייחודי ומעניין מאד, שגם יין המונח בחבית כבר כמה שנים, בכל פעם בזמן שהגפנים פורחים ומבשילים בכרמים, או אז גם היין שבחביות תוסס. והוא דבר שנלאו למצוא בו סיבה עפ"י המדע.
ועפ"ז כתב האדר"ת דזהו שאמרו כל חכם שאומרין דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות לקבר, והלצים התריסו בזה, היאך יתכן כדבר הזה. ולזה אמרו חמרא וחיי לפום רבנן כו', היין הוא ההוכחה שיתכן דבר כזה, ודו"ק היטב, וקצרתי.
ואולי עפ"ז נוכל לבאר בענין נוסף למה שלח יין, לרמוז על תכונה זו של היין שאינו שוקט על שמריו, ואינו נהיה כאבן שאין לה הופכין, כי אם בכל פעם ופעם הוא תוסס ומתחדש, ולזה רמז יוסף שלא רק שנשאר עם אותם העגלות שלמדו אז, ומאז ועד עתה משך כ"ב שנה לא התעלה בתורה ובמצוות [שאם כן, לבטח ירד ממעלתו כמש"א אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה], כי אם המשיך "ותסס", עלה ונתעלה ביראה ובחכמה.

ולכן שלח יין ישן, לרמז אפילו ישן המונח כמה שנים בכל אופן אינו "נרגע", אלא אדרבה מוסיף תסיסה ומוסיף חיל בעבודת ה'.

ואולי זה הכוונה במה שאמרו "יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו", היינו כמו שאמרו לפום רבנן ולפום תלמידיהון, שזו הראיה וההוכחה לענין זה של שפתותיהם דובבות בקבר, שהיא משאת חייהם של הזקנים, כמו שביקש דוד המלך ע"ה אגורה באהלך עולמים.

[ועוד יש להוסיף עפ"י מה שדרשו להיות עמה - לעוה"ב, וכלפי זה היין הרומז על מעלה זו של שפתותיו וכו' כעין ראיה שבעוה"ב זך וטהור הוא, ודוק].

התעוררתי לזה בזכות הרב @רוצה לדעת, ויישר כח.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים