"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" (מח, יד)
בפרשת השבוע מסופר, שיעקב שיכל את ידיו, והניח את ידו הימנית על ראשו של אפרים (הצעיר יותר) שעמד לשמאלו, ואת ידו השמאלית הניח על ראשו של מנשה שעמד לימינו.
עלינו להבין, מדוע הוצרך יעקב לכל זה, ולא אמר לאפרים ומנשה שיחליפו מקומות זה עם זה?
מבאר הג"ר חיים מוואלזין זצ"ל, שטבע של האדם להקטין את המעלות של השני - למעט לדבר בשבחו ולהבליע הדברים תחת לשונו, אבל כשמדבר בחסרונותיו של השני - אז הוא מגדיל ומגזים בדברים יותר מכפי האמת.
והנה כשאדם עומד כנגד חבירו, הרי נמצא שיד הימין שלו עומד כנגד השמאל של חבירו, ואילו יד השמאל שלו עומד כנגד הימין של חבירו, וזה מרמז, שהימין של חבירו - היינו חשיבותו - עומד תמיד כנגד השמאל של האדם, שהוא נוהג להקטין את המעלות של השני, ואילו השמאל של חבירו - היינו חסרונותיו - עומדים תמיד כנגד הימין של האדם, שדרכו להגדיל את החסרונות של השני.
אבל יעקב אבינו איש האמת, לא הוסיף ולא גרע, ולכך שיכל את ידיו, כדי לברך הבנים באופן שהימין שלו תהיה לימין הבנים, והשמאל שלו לשמאל של הבנים.
ובזה הורה יעקב מוסר השכל לבניו, שאסור לאדם למעט בטובת חבירו, ולא להגזים ברעתו, אלא תמיד תהיה האמת נר לרגליו, ויעמיד במחשבתו את הימין שלו כנגד הימין של השני, ואת השמאל שלו כנגד השמאל של השני!
[מובא בטללי אורות בשם הטעם ודעת, ומקור הדברים מספר בית יצחק כאן]
בפרשת השבוע מסופר, שיעקב שיכל את ידיו, והניח את ידו הימנית על ראשו של אפרים (הצעיר יותר) שעמד לשמאלו, ואת ידו השמאלית הניח על ראשו של מנשה שעמד לימינו.
עלינו להבין, מדוע הוצרך יעקב לכל זה, ולא אמר לאפרים ומנשה שיחליפו מקומות זה עם זה?
מבאר הג"ר חיים מוואלזין זצ"ל, שטבע של האדם להקטין את המעלות של השני - למעט לדבר בשבחו ולהבליע הדברים תחת לשונו, אבל כשמדבר בחסרונותיו של השני - אז הוא מגדיל ומגזים בדברים יותר מכפי האמת.
והנה כשאדם עומד כנגד חבירו, הרי נמצא שיד הימין שלו עומד כנגד השמאל של חבירו, ואילו יד השמאל שלו עומד כנגד הימין של חבירו, וזה מרמז, שהימין של חבירו - היינו חשיבותו - עומד תמיד כנגד השמאל של האדם, שהוא נוהג להקטין את המעלות של השני, ואילו השמאל של חבירו - היינו חסרונותיו - עומדים תמיד כנגד הימין של האדם, שדרכו להגדיל את החסרונות של השני.
אבל יעקב אבינו איש האמת, לא הוסיף ולא גרע, ולכך שיכל את ידיו, כדי לברך הבנים באופן שהימין שלו תהיה לימין הבנים, והשמאל שלו לשמאל של הבנים.
ובזה הורה יעקב מוסר השכל לבניו, שאסור לאדם למעט בטובת חבירו, ולא להגזים ברעתו, אלא תמיד תהיה האמת נר לרגליו, ויעמיד במחשבתו את הימין שלו כנגד הימין של השני, ואת השמאל שלו כנגד השמאל של השני!
[מובא בטללי אורות בשם הטעם ודעת, ומקור הדברים מספר בית יצחק כאן]