פרשת ויחי, שכל את ידיו, הטעם שלא החליף את מקומם, ביאור ממרנא הגר"ח מוואלזי'ן זיע"א

רוצה לדעת

משתמש ותיק
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" (מח, יד)

בפרשת השבוע מסופר, שיעקב שיכל את ידיו, והניח את ידו הימנית על ראשו של אפרים (הצעיר יותר) שעמד לשמאלו, ואת ידו השמאלית הניח על ראשו של מנשה שעמד לימינו.

עלינו להבין, מדוע הוצרך יעקב לכל זה, ולא אמר לאפרים ומנשה שיחליפו מקומות זה עם זה?

מבאר הג"ר חיים מוואלזין זצ"ל, שטבע של האדם להקטין את המעלות של השני - למעט לדבר בשבחו ולהבליע הדברים תחת לשונו, אבל כשמדבר בחסרונותיו של השני - אז הוא מגדיל ומגזים בדברים יותר מכפי האמת.

והנה כשאדם עומד כנגד חבירו, הרי נמצא שיד הימין שלו עומד כנגד השמאל של חבירו, ואילו יד השמאל שלו עומד כנגד הימין של חבירו, וזה מרמז, שהימין של חבירו - היינו חשיבותו - עומד תמיד כנגד השמאל של האדם, שהוא נוהג להקטין את המעלות של השני, ואילו השמאל של חבירו - היינו חסרונותיו - עומדים תמיד כנגד הימין של האדם, שדרכו להגדיל את החסרונות של השני.

אבל יעקב אבינו איש האמת, לא הוסיף ולא גרע, ולכך שיכל את ידיו, כדי לברך הבנים באופן שהימין שלו תהיה לימין הבנים, והשמאל שלו לשמאל של הבנים.

ובזה הורה יעקב מוסר השכל לבניו, שאסור לאדם למעט בטובת חבירו, ולא להגזים ברעתו, אלא תמיד תהיה האמת נר לרגליו, ויעמיד במחשבתו את הימין שלו כנגד הימין של השני, ואת השמאל שלו כנגד השמאל של השני!

[מובא בטללי אורות בשם הטעם ודעת, ומקור הדברים מספר בית יצחק כאן]
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברך כולל אמר:
בדרך אגב. עי' ברבינו בחיי שסובר שאכן החליף את מקום הבנים

אכן,
וז"ל הרבינו בחיי: אבל הנכון לפרש שכל את ידיו, מידיו של יוסף, כי ראה יעקב ששם יוסף את מנשה לימין אביו ואת אפרים לשמאלו, שכל את ידיו ושינה את הנערים, ויהיה שכל את ידיו ביאור לוישלח ישראל את ימינו, ויאמר הכתוב וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, ששינה את אפרים ומשכו לימינו, ואת שמאלו על ראש מנשה ששינה את מנשה ומשכו לשמאלו, ולא שינה את ידיו ולא הרכיבם כלל אבל שינה את הנערים. וזהו ביאור שכל את ידיו כלומר מידיו של יוסף, כי לא הגישם לפניו כך רק מנשה לימין ישראל ואפרים לשמאלו,
 

ים סוף

משתמש ותיק
כיון דאתי לידן אימא בה מילתא :
שכל את ידיו
פרש"י "כתרגומו אחכמינון, בהשכל וחכמה השכיל את ידיו", רואים מכאן שהחכמה היא 'להשכיל' כלומר לחדש דלא כהפשטות.
ושמעתי לבאר מה דאיתא בקרא "לך אל נמלה עצל ראה דרכי'ה וחכם" (משלי ו') וצריך להבין איזו חוכמה יש ללמוד מהנמלה שאין כאן אלא לימוד מידת הזריזות ולא חכמה.
ובי' בזה בדרך צחות שנרמזו כאן ב' עניינים האחד "ראה דרכי'ה" – ללמוד מזריזותה. והשני "וחכם" – אזהרה היא להחכים ולהשכיל וללמוד מדבריה גם מה לא לעשות. שלא כל דרכיה של הנמלה ישרים וראויים לחיקוי.
ומה היא אותה מידה מגונה שיש בנמלה ית' ע"פ מאמר חז"ל בגמ' "ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רבן שמעון בן גמליאל אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה, והן חונקין זה את זה". (מועד קטן ו:) ובי' רש"י "מפני שמריחין את העפר, ואין מכירין באותו עפר." והדברים מתמיהים מה גורם להם לנמלים להתאבדות קולקטיבית תמוהה זו.
אבל הר"ח שם כ' ז"ל כיצד עושה מביא עפר תיחוח עם הנמלים מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה." וכלומר שלא מספיק להביא העפר גרידא אלא צריך להביא נמלים מחור אחר, ועי"ז תפתח מלחמת העולם השלישית בין הנמלים אזרחיות החור, לבין הפולשות וכך חונקים זא"ז עד שנחרבת כל ההתיישבות.

וזו מידה רעה שיש בנמלים שאף שאינם מכירים זא"ז חונקים זא"ז...
 

נתן10

משתמש רגיל
נפלאים דברי בעל הנועם אלימלך בענין שיכול הידים וז"ל הק'
שכל את ידיו כי מנשה הבכור ולכאורה הטעם הוא ההיפך של עשיה אלא למדה תורה דרך ארץ שינהוג אדם כבוד בחבירו לפי הראוי לו ואף על פי שהיה יכול יעקב אבינו עליו השלום לחזור ולהעמידם כרצונו זה לימינו וזה לשמאלו. אלא שכוונתו היה שלא לבייש את מנשה ולכך שכל את ידיו בראשם וק"ל:
ורעיון זה כבר מובא בתרומת הדשן.
 

נתן10

משתמש רגיל
ועוד אוסיף דברים נפלאים מהמלבים וז"ל המלבים פרק מח פסוק יד
(יד) וישלח ישראל את ימינו. ר"ל הנה בברכת כהנים כתיב וישא את ידיו והכתיב ידו דצריך לארמא ימינו על שמאלו כמ"ש בזהר, וא"כ אחר שהגיעו ידי יעקב זו תחת זו היה צריך שיניח תחלה את שמאלו על ראש מנשה ואח"כ את ימינו על ראש אפרים, והיתה יד הימין על יד השמאל, והוא לא כן עשה רק תחלה שלח את ימינו וישת על ראש אפרים ואח"כ נתן את שמאלו על ראש מנשה, וא"כ היתה יד השמאל למעלה מיד הימין, עז"א שכל את ידיו כי מנשה הבכור, בזה השכיל ע"י ידיו להראות שיודע שמנשה הבכור, וע"כ הגם שיש לו טעם לברך את הבכור ביד שמאל ואת הצעיר בימין, בכ"ז הרים יד שמאל למעלה להורות שמנשה הוא הבכור ואינו מושך שפע ברכתו ע"י אפרים רק מצינור בפ"ע, וע"כ בא השמאל למעלה מן הימין:
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לכאורה אפשר לומר טעם פשוט,
שמכיוון שיוסף הגישם בדרך זו,
אין זה מן הכבוד לדחות את מנשה מן הימין אל השמאל,
ולפיכך נהג יעקב בדרך כבוד, והפך הוא עצמו את ידיו.
 
חלק עליון תַחתִית