פרשת שמות, למה בני ישראל לא יצאו למלחמה כנגד המצרים, ולקח נפלא לדידן

רוצה לדעת

משתמש ותיק
כתב באבן עזרא להלן פר' בשלח: התיצבו וראו את ישועת ה' - כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. יש לתמוה איך יירא מחנה גדולה של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם. ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו. והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה, עכ"ל. כלומר בני ישראל היו כ"כ שפלים ונבזים בעיני עצמם כלפי המצרים עד אשר לא העלו בדעתם אפשרות כזו "לצאת" ולהלחם.

ונראה שיש ללמוד מזה לדידן,
כי הנה ידוע מש"כ הרמב"ם באגרת שפרעה רמז ליצה"ר וז"ל: ויש לך בני לדעת כי פרעה מלך מצרים הוא יצר הרע באמת", עכ"ל.

ונראה שזהו כחו של היצה"ר שאינו נותן לנו את הכח "לצאת" למלחמה, היינו מלבד מה שהוא בתוך המלחמה לא נותן להלחם, הוא גם אינו נותן לנו הכח ותעצמות הנפש "לצאת" למלחמה, וכגון לכבוש שטחים חדשים בעבודת ה', לדעת ש"ס וכו' וכו'. דו"ק בזה.

אם קטן אתה בעינך ראש שבטי ישראל אתה!!
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
וע"ע לשון המס"י פ"ב שהביא מה שעשה פרעה בותכבד העבודה וכו' כמשל למה שעושה היצה"ר שלא נותן לאדם להתבונן.
וז"ל: ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאלולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר (שמות ה): תכבד העבודה על האנשים וגו', שהיה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלמד בערמימות, ואי אפשר למלט ממנו אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה.
 
חלק עליון תַחתִית