טבע החמור ולפי"ז ביאור דמיון שבט יששכר אליו

במבי

משתמש ותיק
בדברי הימים נאמר "ובני דישון חמרן" ולעומת זאת בספר בראשית כתיב "חמדן" וכותב ע"ז רש"י:

"ובחומש כתיב חמדן (בראשית לו) בתחילה היו חמודים
ונחמדים כצדיקים ולבסוף מכוערים כחמור
כן דרך החמור, בתחילה חמוד ולבסוף נעשה מכוער והסוס מתחילה מכוער ולבסוף יפה. " עכ"ל (דברי הימים א-מא)

אך דא עקא "יששכר חמור גרם" ואם נדמה זאת ללומדי התורה הדבר צ"ב וכי בסוף הם מכוערים ?!

ואולי י"ל ע"פ ווארט ששמעתי מהרב שיינין בשם אחד מאדמור גור על המשנה הלומד ילד למה הוא דומה..
ושאל מדוע לא נאמר ילד הלומד למה הוא דומה?
ותירץ שאין הדבר תלוי בגיל אלא איך לומדים שאם האדם לומד בהתלהבות כמו ילד הוא כדיו הכתובה על נייר חלק
אך אם לומד כזקן אז הוא כנייר מחוק.

וא"כ גם הכא שאם הוא לומד כילד הוא נחשב כל הזמן כילד ונשאר חמוד כחמור צעיר !!!
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
במבי אמר:
בדברי הימים נאמר "ובני דישון חמרן" ולעומת זאת בספר בראשית כתיב "חמדן" וכותב ע"ז רש"י:

"ובחומש כתיב חמדן (בראשית לו) בתחילה היו חמודים
ונחמדים כצדיקים ולבסוף מכוערים כחמור
כן דרך החמור, בתחילה חמוד ולבסוף נעשה מכוער והסוס מתחילה מכוער ולבסוף יפה. " עכ"ל (דברי הימים א-מא)

אך דא עקא אם נדמה זאת ללומדי התורה הדבר צ"ב וכי בסוף הם מכוערים ?!

ואולי י"ל ע"פ ווארט ששמעתי מהרב שיינין בשם אחד מאדמור גור על המשנה הלומד ילד למה הוא דומה..
ושאל מדוע לא נאמר ילד הלומד למה הוא דומה?
ותירץ שאין הדבר תלוי בגיל אלא איך לומדים שאם האדם לומד בהתלהבות כמו ילד הוא כדיו הכתובה על נייר חלק
אך אם לומד כזקן אז הוא כנייר מחוק.

וא"כ גם הכא שאם הוא לומד כילד הוא נחשב כל הזמן כילד ונשאר חמוד כחמור צעיר !!!

הצעה בעלמא,
אולי בלומדי תורה יתפרש מכוערין כלשון חז"ל ש"משחירים פניהם על התורה"
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוריאל אמר:
וכמו שאמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהושע, שהתורה אצלו בכלי מכוער.

אך א"כ מדוע בתחילה חמוד?
שהרי אם כבר מכוער אז מכוער מרישא ועד גמירא?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לדעת אמר:
בדרך כלל ת"ח עולה ומתעלה עד שמשחיר פניו על התורה,
יחידים ממש היו כך מילדותם ממש.
לכך ה"מכוער" זה רק לבסוף.

אכן עולם הפוך ראיתי החמודים הם מכוערים והמכוערים חמודים...
 

שושן סודות

משתמש רגיל
אם אני מבין נכון קשה לרב @במבי שיחי' הדמיון של חמור ללומדי תורה בעוד היום המושג מהוה דוגמא (על גבול הקללה) לאדם רע. אולם האמת ששמעתי מהגר"נ רוטמן שליט"א דאדרבא לא מצינו בלשון חז"ל ש'חמור' הוי לגריעותא, אלא אדרבא 'כשור לעול וכחומר למשא'.
ועל גוף השאלה אינני מבין, וכי אם נמשלו דברי תורה לאש נאמר שמי שילמד תורה יכווה, וא"כ אפשר כבר לשאול סתירה איך ד"ת ימשלו לאש ומים כאחד, ובעולמנו הם סתירה. אלא ע"כ היינו שבבחינה מסויימת יש להם דמיון לאש ובבחי' מסויימת אחרת למים. וה"ה הכא ת"ח נמשל לחמור כמ"ש הגר"ח מוואלז'ין (הובא בנפה"ח הנד"מ בליקוטי 'עץ חיים' שבסוף הספר,) במה שהוא סןחב ע"ע חידושים ושמועות, בבחי' סיני, ונמשל גם לשור שהוא 'רב תבואותבכח שור' היינו עוקר הרים, עיי"ש
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
וכותב ע"ז רש"י:

חומת אנך (להחיד"א) דה"א א, א
ודע כי אין זה פירוש רש"י כמ"ש אני עני בשם הגדולים ח"א [וכן ראיתי בנמוקי עטרת ראשי אבא מארי ז"ל שהוכיח דזה הפירוש אינו מרש"י ז"ל] וכו' וכן ראיתי עתה בספר דברי אמת כ"י להרב מהר"ש עדני ז"ל שכתב כן כמ"ש דאין זה פירוש רש"י ז"ל וגם לא נודע מי הוא המפרש וכו'
 

בצ"ל

משתמש ותיק
מה לעשות שזאת המציאות ?

ראה חמור חמוד בן 3 שבועות
אם תוכל לעלות כאן תמונה להסביר המשך דברי רש"י

רש"י דברי הימים א פרק א פסוק מא
והסוס מתחלה מכוער ולבסוף יפה:
 

בצ"ל

משתמש ותיק
בתחילה היו חמודים
ונחמדים כצדיקים
בגמ' מצינו שבן החמור קרוי "סייח" משום שמהלך אחר סיחה נאה, ב"ב עח' ב'.
לפי"ז יש ליישב קצת שחמור קטן מראה על קבלת דברים והכנעה, ואילו חמור גדול מראה קצת על עקשנות.
אלא שברש"י הנ"ל נראה שהוזכר לע"א.
ועל עצם שאלתך שלומדי התורה נמשלו לחמור היה נ"ל כדברי הרב @שושן סודות דלעיל דלא לגבי כל הדברים הומשלו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא

זאת המציאות שחמור קטן הוא חמוד וסוס קטן הוא מכוער וכשהם גדלים החמור מתכער והסוס מתייפה.


ואם מדברים אודות חמורים וסוסים אוסיף דבר מעניין, שאיתא שאשה טבלה וראתה דבר ראשון לאחר הטבילה דבר טמא אם היא יראת שמים שתחזור ותטבול (יו"ד קצח מח) והש"ך כותב

ואם פגעו בה דברים אלו וכו' - כגון כלב או חמור או עם הארץ עו עובד כוכבים או חזיר או סוס או מצורע וכיוצא בהן כן הוא בש"ד סי' כ"ג אבל ברוקח וכל בו איתא שם פגע בה סוס תעלה ותשמש שבניה עומדין נאה בדבורן שומעים ומבינים לומדי' תורה ואינם משכחין וממעטי' בשינה ולא עוד אלא שאימתן מוטלת על הבריות כו'

ואוסיף עוד נתון על טבע הסוס שהוא ישן בעמידה ! (מרבית הזמן)

(ובתחילה רציתי לומר שהנאמר על דוד המלך ששנתו שנת הסוס שהוא נרדם על הסטנדר בעמידה, אך כתוב כינור היה למעלה ממטתו וכו')
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מה לעשות שזאת המציאות ?

ראה חמור חמוד בן 3 שבועות

הצג קובץ מצורף 50389

תראה איזה מוצ'מוצ' הסייח (סוס) בן השלושה שבועות.
Mare_and_foal_%28Kvetina-Marie%29.jpg


בהכרח שיש לחלק בין הגזעים. וק"ל.
 
בגמ' מצינו שבן החמור קרוי "סייח" משום שמהלך אחר סיחה נאה, ב"ב עח' ב'.
לפי"ז יש ליישב קצת שחמור קטן מראה על קבלת דברים והכנעה, ואילו חמור גדול מראה קצת על עקשנות.
אלא שברש"י הנ"ל נראה שהוזכר לע"א.
ועל עצם שאלתך שלומדי התורה נמשלו לחמור היה נ"ל כדברי הרב @שושן סודות דלעיל דלא לגבי כל הדברים הומשלו.
בתורה בן החמור לא נקרא עייר?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
[/QUOTE]
תראה איזה מוצ'מוצ' הסייח (סוס) בן השלושה שבועות.

בהכרח שיש לחלק בין הגזעים. וק"ל.

תתמקד במוצ'מוצ'יותו של העיר לעומת של הסייח ותחליט האם הסייח נחשב מכוער לעומת העייר.


1.png


2.png
 

טוב משתיקה

משתמש רגיל
לשון הרמב"ם בפתיחה למורה נבוכים על פי אבן תבון:
'כי תוכות דברי תורה הם המרגליות, ופשוטו של כל משל אינו כלום. ודמותם הסתר הענין הנמשל בפשוטו של משל, כמי שנפלה לו מרגלית בביתו והוא בבית אפל בלא כלום ויש בו כלים רבים, והנה המרגלית בבית אפל אלא שהוא לא יראנה ולא ידע בה וכאלו יצאה מרשותו, כי נמנעה ממנו תועלתה עד שידליק הנר, כמו שזכר אשר דומה לו הבנת ענין המשל'
ועיין עוד נפש החיים א' א' זה לשונו
'אלא פירושו דמיון מה באיזה דבר. כמו דמיתי לקאת מדבר כי לא נעשו לו כנפים וחרטום ולא נשתנה צורתו לצורת הקאת רק שנדמה אז במקרה פעולותיו שהיה נע ונד כמו הקאת מדבר שהוא צפור בודד ומעופף ממקום למקום'.
 
בתורה בן החמור לא נקרא עייר?

בראשית לב טז
אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה
רש"י
ועירים - חמורים זכרים

שופטים י ד
וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים
רש"י
עיירים - תרגום עולין סוסים בחורים

זכריה ט ט
עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת
מצודת ציון
עַיִר - כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב)

איוב יא יב
וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד
מצודת דוד
ועיר - כן נקרא החמור בקטנותו וכן עיר בן אתונות (זכריה ט)

ובלשון חז"ל -
בן החמור קרוי "סייח"
 
בראשית לב טז
אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה
רש"י
ועירים - חמורים זכרים

שופטים י ד
וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים
רש"י
עיירים - תרגום עולין סוסים בחורים

זכריה ט ט
עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת
מצודת ציון
עַיִר - כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב)

איוב יא יב
וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד
מצודת דוד
ועיר - כן נקרא החמור בקטנותו וכן עיר בן אתונות (זכריה ט)

ובלשון חז"ל -
זה שאני שואל מדוע?
 
חלק עליון תַחתִית