איתא בתנא דבי אליהו "וכשהיו ישראל עושין שבעה ימי משתה היו אומרים להם המצריים מה אתם עושים שבעה ימי משתה הלא לאחר שעה מוציאין אותו לענוי ואמרו להם ישראל אעשה שבעה ימי משתה ואח"כ עשו לנו כרצונכם המת ימות והנהרג יהרג והבא בחיים יחיה". וכו'
ובזיקוקין דנורא דייק מזה ז"ל "נ"ל שלא היו בני ישראל עובדים במצרים רק מי שהיה נשוי אשה וראיה גדולה לזה מן הפסוק מש"ה "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו" וגו'
ש"מ שכל כוונתם של מצריים היה בעצה אחת על ישראל לענות אותם בעבודת פרך כדי שלא יוכלו לשמש מטתם כדי שלא יפרו וירבו ויעשו מלחמה עמהם וכן אחז"ל שגזרו על הטבילה כדי שלא יפרו וירבו לכן נהפכו מימיהם לדם ע"ש אבל כל מי שלא נשוי לפריה ורביה לא היו עובדים בו עבודה כדי שלא יפרה וירבה דהא בלאו הכי אינו פרה ומרבה דאין לו אשה". עכ"ל.
והדברים נוראים למתבונן, שכל בחור שהגיע לפרקו היה עליו להכריע בשאלה הרת הגורל והאכזרית האם לשאת אשה ולהכניס את עצמו תחת עול השעבוד הנורא. ואת ילדיו העתידים, בסיכון שיוטבעו בטיט אם לא יעמוד במכסת הלבנים שנקבעה לו. או להמשיך לחיות חיי דרור...
ומי יוכל לשער בנפשו אם היה הוא עצמו עומד רח"ל בנסיון נורא שכזה. האם היה נותן את גיוו למכים ומקריב את חירותו ואולי אפילו את חייו וחיי משפחתו, בשביל המטרה האחת והיחידה להשאיר שארית לעם סגולה, ולהלחם בחירוף נפש כפשוטו ממש, במזימה המרושעת של פרעה להכחיד את שונאיהם של ישראל, אם לאו..
ובזיקוקין דנורא דייק מזה ז"ל "נ"ל שלא היו בני ישראל עובדים במצרים רק מי שהיה נשוי אשה וראיה גדולה לזה מן הפסוק מש"ה "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו" וגו'
ש"מ שכל כוונתם של מצריים היה בעצה אחת על ישראל לענות אותם בעבודת פרך כדי שלא יוכלו לשמש מטתם כדי שלא יפרו וירבו ויעשו מלחמה עמהם וכן אחז"ל שגזרו על הטבילה כדי שלא יפרו וירבו לכן נהפכו מימיהם לדם ע"ש אבל כל מי שלא נשוי לפריה ורביה לא היו עובדים בו עבודה כדי שלא יפרה וירבה דהא בלאו הכי אינו פרה ומרבה דאין לו אשה". עכ"ל.
והדברים נוראים למתבונן, שכל בחור שהגיע לפרקו היה עליו להכריע בשאלה הרת הגורל והאכזרית האם לשאת אשה ולהכניס את עצמו תחת עול השעבוד הנורא. ואת ילדיו העתידים, בסיכון שיוטבעו בטיט אם לא יעמוד במכסת הלבנים שנקבעה לו. או להמשיך לחיות חיי דרור...
ומי יוכל לשער בנפשו אם היה הוא עצמו עומד רח"ל בנסיון נורא שכזה. האם היה נותן את גיוו למכים ומקריב את חירותו ואולי אפילו את חייו וחיי משפחתו, בשביל המטרה האחת והיחידה להשאיר שארית לעם סגולה, ולהלחם בחירוף נפש כפשוטו ממש, במזימה המרושעת של פרעה להכחיד את שונאיהם של ישראל, אם לאו..