פרשת יתרו - ואשא אתכם על כנפי נשרים, למה דוקא נשרים??

ים סוף

משתמש ותיק
ואשא אתכם על כנפי נשרים

פי' רש"י כנשר הנושא גוזליו על כנפיו, שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם, לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם, שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנן על כנפיו, אומר מוטב יכנס החץ בי, ולא בבני. אף אני עשיתי כן, (שמות יד יט) ויסע מלאך האלהים וגו' (שם כ) ויבא בין מחנה מצרים וגו', והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם:

ויש לי להק' דמשמע דהמעליותא בדמיון לנשר הוא במה שהקב"ה כביכול מסר עצמו לספוג החיצים בעצמו. וכנשר שמוסר עצמו שלא יפגע החץ בו. והדבר צ"ב שהרי כל העופות ג"כ מוסרים עצמם שיפגע הנשר בהם ולא בבנם. ומה הרבותא בנשר.

ולולי דבריו היה מקום לבאר דאה"נ שאר עופות ג"כ מוסרים עצמם אלא ששאר העופות אינם מגינים על בניהם דלעולם יפגעו או ע"י הנשר או ע"י החץ.

אמנם מדברי רש"י נראה דהמעליותא בנשר הוא במה שמוסר נפשו בשביל בניו ובזה הרי אינו עדיף על שאר העופות. שגם הם מוסרים עצמם בשביל בניהם. ולחומר הקו' נדצ"ל דהדמיון הוא דוקא לנשר שמוסר עצמו למכת החץ, וכן הקב"ה כביכול מסר עצמו לקבל החיצים שהיו מצרים יורים בעם ישראל. משא"כ שאר עופות מוסרים עצמם למכת הנשר ואין הדמיון מושלם.
 

תיובתא

משתמש ותיק
יתכן שפגיעת חץ מצוייה יותר מפגיעת עופות, וא"כ היה לעופות לעשות כמו הנשר. ועדיין צ"ע.
 
חלק עליון תַחתִית