כלי יקר: וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו. לומר לך דווקא שרוצה להיות עמך במלאכתו ורוצה להקים עמך אז אתה מחויב לסייע לו אבל אם יושב לו ואומר הואיל ועליך מוטל הדבר חייב אתה להקים לבד, ע"כ אמר וחדלת מעזוב לו כי מלת לו אין במשמעותו עמו כי מותר לך לחדול מלעזוב לו כשאינו רוצה להיות עמך במלאכתו, ומכאן תשובה על מקצת עניים בני עמינו המטילים את עצמם על הצבור ואינן רוצים לעשות בשום מלאכה אף אם בידם לעשות באיזו מלאכה או איזו דבר אחר אשר בו יכולין להביא שבר רעבון ביתם, וקוראים תגר אם אין נותנים להם די מחסורם כי דבר זה לא צוה ה' כי אם עזוב תעזוב עמו הקם תקים עמו כי העני יעשה כל אשר ימצא בכחו לעשות ואם בכל זה לא תשיג ידו, אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו וליתן לו די מחסורו אשר יחסר לו ועזוב תעזוב אפילו עד מאה פעמים, עכ"ל.
ויש להעיר ממעשה דרבקה שנשתבחה במה שהביאה לשתות לאליעזר ולגמליו, אף שגם הוא יכל לעשות זאת,
ושמעתי דהתם אצל רבקה לא היה זה מלתא דחסד אלא מהלכות הכנסת אורחים
והכנסת אורחים ליכא לכלל זה שאם יכול האורח לעשות שיעשה לבדו כי זהו כבודו.
ויש להעיר ממעשה דרבקה שנשתבחה במה שהביאה לשתות לאליעזר ולגמליו, אף שגם הוא יכל לעשות זאת,
ושמעתי דהתם אצל רבקה לא היה זה מלתא דחסד אלא מהלכות הכנסת אורחים
והכנסת אורחים ליכא לכלל זה שאם יכול האורח לעשות שיעשה לבדו כי זהו כבודו.