האם איסור ערכאות ''לפניהם ולא לפני עכו''ם'' הוא גם בעירייה ששואלים דעת תורה ונפק''מ אם נפסלים מלהיות ש''ץ

בן של רב

משתמש ותיק
השבוע כתב לי דיין בב''ד של הגר''נ קרליץ שיש בהלשנה לעירייה על בניה משום איסור ערכאות שנחשב מרים יד בתורת משה ונחשב מחרף ומגדף ופסול לשמש כש''ץ
(באופן שהעירייה אינה פועלת בזה על פי ההלכה ואינם שואלים דעת תורה)

והנה מהידוע לי בפעילותי לעזרת אאמו''ר שהמצב הוא שיש רמה מסויימת של ציות לדעת תורה בענין המדיניות שאפשר לבקש מהם בתוך מגבלות החוק
אבל בפרטים אין כמובן (???) בית הוראה בתוך העירייה
ולמה באמת אין?
גם בגלל חוסר ענין לציבור... וגם כי אין רב שיכול באמת להכנס לביוב ולהכריע בתוך מגבלות החוקים של הערכאות מה ההלכה וממה להתעלם באונס ועוד...

ונסתפקתי בזה כלפי אלו שמקבלים החלטות שכאלו בעירייה האם נפסלים מלשמש כש''ץ (ויודגש שחלקם אנשי חסד נפלאים ומזכי הרבים)
דהנה יש שתי דרשות על ''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם''
א. ולא לפני עכו''ם
ב. ולא לפני הדיוטות
והשאלה היא כשהם מצידם מצייתים במה שאומרים להם ומצידנו אנו הרבנים לא נכנסים לפרטים ומתעלמים מהמערכת מחמת שכל כולה טריפה
האם זה ערכאות או הדיוטות
כי בהדיוטות הרשב''א מתיר לדון על פי דעתם כשאין ת''ח שישיבו להם
וכן הרמב''ם כותב שיכולים סוחרי העיר לתקן תקנות לבד כשאין חכם שיכולים להתייעץ עמו
ולכאורה בהרבה מקרים ה''ז כאילו אין חכם
(כי מתחמק מלדחוף עצמו למיטה חולה זו)
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
עיריה נאלצת לנהוג לפי חוקי המדינה. ובודאי אסור לפעול גם בעיריה ללא היתר מרב. ואילו ראשי העיר נאלצים לעבוד עם החוק שאל"כ הם עלולים להפגע מהחוק במקרה תביעה.
(יש עיריות שמבקשים שהצדדים יפנו לבית דין, וזה יפה, אבל לא תמיד הם יכולים).
עיריה תצטרך לעבוד קשה בשביל למצא בית דין ראוי לה, שכל הציבורים יכירו בו.. אני לא מכיר כזה בשום עיר בא"י, ואכמ"ל.
 
חלק עליון תַחתִית