ביאור: ולבקר בהיכלו

במבי

משתמש ותיק
הערוך ערך "בשקר" מביא שתרגום הפסוק לבקר בהיכלו הוא "ולבשקרא בהיכליה"

והדבר חידוש מפני שאינו מופיע בתרגומינו כלל !

ומביא הערוך דוגמאות לפועל זה - "מאן דבעיל כותית ומשיך ליה ערלתיה ולא מבשקר ליה" (עירובין יט) ומסביר הערוך - ולא ניכר הברית.
וכן אבא בר מניומי הוו מסקי ביה דבי ריש גלותא וכו' חליף קמייהו ולא בשקרהו ס"א ולא אישתמודעיהו.

וא"כ לתרגום בגי' הערוך פי' להיות "ניכר" בהיכלו כלומר להיות בן בית שם.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
המלבי"ם כותב ואיני זוכר כעת היכן שלבקר פירושו לבדוק צרכי המקום, וזהו גם "לבקר" את החולה.
וכן לא יבקר בין טוב לרע היינו לא יבדוק ויבדיל בין טוב לרע.
 

נבשר

משתמש ותיק
כמדומה שלבקר היינו שהדבר גלוי וברור, כמו "בוקר" הכל גלוי וברור, וכן לבקר מומין היינו להגיע לברירה.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
הלשון 'בוקר' מבואר באבן עזרא בראשית עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר
שבוקר מלשון הבחנה וביקורת [כמו ביקור מומים]
ערב-לשון עירוב שמחמת שמחשיך אין הבחנה בין הצורות והכל מעורב
בוקר-שניתן לבקר ולהבחין בין צורה לחברתה,

וגם לערוך שלבקר הוא לשון היכר הוא אותו ענין
שבבוקר הדברים ניכרים ומובדלים [כמו משיכיר בין תכלת ללבן-איני מתכוין לפתח דיון נוסף על התכלת]
וגם ביקור חולים לא הכונה כמו היום 'לקפוץ לביקור' אלא כמו ביקור מומים, לבדק את מצבו ולדרוש בשלומו
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אכן כל הכותבים כיוונו לאותו עיקרון

להוסיף
א. רש"י על אתר מפרש שני פירושים א מעין הנ"ל שני מצד שכל בוקר יהיה בבית ה'
ב. הנושא הזה זה הדוגמא הכי ברורה לחשיבות לימוד לשון הקודש והתפיסה שהעברית (הבן יהודית...) הרסה לנו את הבנת דברי תודה
עד כדי שחיפוש באוצר החכמה מעלה את השאלה התמוהה על הסתירה המפורסמת בפסוק שבתי בבית ה' כל ימי חיי ולבקר בהיכלו
והמתבונן בנ"ל תופס שזה סתירה רק למי שבדק במילון בן יהודי... שמפרש ביקור התארחות שהיה לזמן קצר אבל לדידן לק"מ
ג. הרמב"ם בפירוש המשניות אבות ב א לימוד לשון הקודש מצוה שיחשבו בני אדם שהיא קלה
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגב לכ' יש מקור לנוהג העם לקרוא גם ל"ביקור" גרידא במילה "ביקור" מהפסוק "בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר" (תהלים פרק מה פסוק י)
וכותב שם רש"י ביקרותיך - קו"ף דגש , לפי שהוא לשון 'בִּקּוּר' והתרגום כותב פִּלְכֵי מַלְכְוָותָא אָתְיָין לְמִקְבַּל אַפָּךְ וּלְיַקָּרוּתָךְ ומשמע שהוא כלשונינו "לקבל את פניו".
 

HaimL

משתמש ותיק
מהדיון הזה, נתחדש לי פירוש הפסוק בעמוס. ידעתי שבוקר הוא שעסקו בבקר. אבל לפי מה שהובא כאן, בוקר ובולס שקמים חד המה, שהבוקר, המבקר בין רע לטוב, הוא הבולס, כלומר הבולש בין השקמים, ומבדיל בין רע לטוב

וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
במבי אמר:
הערוך ערך "בשקר" מביא שתרגום הפסוק לבקר בהיכלו הוא "ולבשקרא בהיכליה"

והדבר חידוש מפני שאינו מופיע בתרגומינו כלל !

ומביא הערוך דוגמאות לפועל זה - "מאן דבעיל כותית ומשיך ליה ערלתיה ולא מבשקר ליה" (עירובין יט) ומסביר הערוך - ולא ניכר הברית.
וכן אבא בר מניומי הוו מסקי ביה דבי ריש גלותא וכו' חליף קמייהו ולא בשקרהו ס"א ולא אישתמודעיהו.

וא"כ לתרגום בגי' הערוך פי' להיות "ניכר" בהיכלו כלומר להיות בן בית שם
שמעתי פעם,  לבקר בהיכלו מלשון ביקור שיהיה הנאתו כביקור ולא כדבר קבוע שנמאס מהר
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
במבי אמר:
הערוך ערך "בשקר" מביא שתרגום הפסוק לבקר בהיכלו הוא "ולבשקרא בהיכליה"

והדבר חידוש מפני שאינו מופיע בתרגומנו כלל !
כאן כן מופיע כך: https://www.mgketer.org/tanach/27/27/4
מעניין ! כי תבדוק בתרגום תהילים בכל מקום אחר ולא מדוייק כמו בתרגום שאתה הבאת.
 
 
חלק עליון תַחתִית