טעמי המקרא קרני פרה וירח בן יומו

נפתולי

משתמש ותיק
במשך השנים שמעתי כמה וכמה גירסאות כיצד מנגנים את התנועה של "קרני פרה" או "ירח בן יומו".
האם יש למישהו בירור בדבר?
 

יצחק

משתמש ותיק
לפי מה שידוע לי קרני פרה זהו לא טעם בפנ"ע אלא כמו שתי תלישות גדולה וקטנה שצריך לנגן את שתיהן, ולכן קרני פרה הוא בעצם טעם מחבר!
 

נפתולי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
לפי מה שידוע לי קרני פרה זהו לא טעם בפנ"ע אלא כמו שתי תלישות גדולה וקטנה שצריך לנגן את שתיהן, ולכן קרני פרה הוא בעצם טעם מחבר!

מה מנגנים קודם, את התלישה הגדולה או הקטנה?
 

יהודה1

משתמש ותיק
יצחק אמר:
לפי מה שידוע לי קרני פרה זהו לא טעם בפנ"ע אלא כמו שתי תלישות גדולה וקטנה שצריך לנגן את שתיהן, ולכן קרני פרה הוא בעצם טעם מחבר!
לפי מה שידוע לי זה לא נכון אלא הוא טעם מפסיק בדרגת "שליש" כמו פזר וכמו תלישא גדולה. יש על זה בנספח על הערך טעמי המקרא באנציקלופדיה תלמודית. הניגון שלו באמת לא ברור לי מסברא הוא כמו תלישא קטנה ואחר כך גדולה לפי הצורה אבל שמעתי שיש הרבה שעושים כמו פזר ואח"כ תלישא גדולה. הטעם ירח בן יומו הוא וודאי מחבר. וגם עליו לא ברורה לי הגירסא יש אומרים שהוא כמו מונח ויש שעושים כמו מונח כפול.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יש בעל קורא בישיבת קול תורה שמו הרב הלברשטט, ויש לו מסורת ברורה מאד כיצד מנגנים טעמים אלו.
כמו כן יש לו מסורת איך מנגנים את המסעות [רמז: לא כמו שירת הים].
 

איש גלילי

משתמש ותיק
המנהג האשכנזי המקורי בנגינת קרני פרה, הוא כפזר ואחריו תלישא גדולה (כמובן שצריך 'לחתוך' קצת את הפזר, ולא לפסוק באמצע מילה).
לגבי ירח בן יומו שהוא המשרת של קרני פרה, שמעתי נגינה מסוימת שמישהו אמר לי שכך קיבל, אך היא קשה בעיני מפני שהיא מפסיקה מאד.
מה שידוע לי ממנהג מפורש בענין, הוא במנהג אדמו"רי ויז'ניץ בקריאת מגילת אסתר. הקרני פרה הוא פזר ותלישא גדולה כנ"ל, והירח בן יומו יש לו נעימה מיוחדת מסולסלת ומתחברת לקרני פרה.
אולי אעלה הקלטה אם יסייע ה' בידי.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
מעניין לעניין באותו עניין
אולי מישהו יודע איך עושים טעם מרכא כפולה בנביא ?
(קיים בהפטרת רני ושמחי שנקראה השבוע ובשבת חנוכה)
בכל בתי הכנסיות ששמעתי המנהג התחלק לשתים - המדקדקים עושים זאת כמרכא כפולה של חומש (וכן אני נוהג) ויש בע"ק שכלל אינם מטעימים אלא כתביר רגיל של נביא (ויש שחידשו להאריך התביר....)
לכאורה אם יש מישהו שבקי מספיק בחכמת המוזיקה ויודע להניח ידו על חילוקי הטעמים של חומש ונביא הרי שיוכל "לתרגם" גם את מרכא כפולה לנביא - ניסיתי לדון בזה עם חבר שבקי אך לא הצליח, אולי יש מן החכמים דכאן שיוכלו להחכימני בעניין זה.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
ויש בע"ק שכלל אינם מטעימים אלא כתביר רגיל של נביא (ויש שחידשו להאריך התביר....)
רק זה לא...
שהרי התביר מפסיק והמרכא (גם הכפולה, ככל מרכא) משרת.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בלאו הכי זה המסורת נעלמה. מה הענין?
ימציא כבודו מה שיעלה בכשרונו, זה לא פחות טוב.
 
חלק עליון תַחתִית