מחשבות אמר:מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.
יש מילה נוספת מאד לא מצויה שלכאורה משמשת בשני משמעויות.יהודה1 אמר:מחשבות אמר:מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.
אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
מי אמר שהתרגום מפרש כרש"י? אולי לדעתו הן עשו בגדי כבוד לע"ז?במבי אמר:יש מילה נוספת מאד לא מצויה שלכאורה משמשת בשני משמעויות.יהודה1 אמר:מחשבות אמר:מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.
אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
בסיפור אמנון ותמר מתורגם "מעילים" - כרדוטין (ש"ב יג-יח)
ובפסוק "והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים" מתורגם "ונשיא לישא למעבד כרדוטין לכוכבת שמיא" (ירמיה ז-יח)
ורש"י פי' כונים - דפוס הכוכב
וא"כ כרדוטין זה גם מעילים וגם ???.
הכהן אמר:מי אמר שהתרגום מפרש כרש"י? אולי לדעתו הן עשו בגדי כבוד לע"ז?במבי אמר:יש מילה נוספת מאד לא מצויה שלכאורה משמשת בשני משמעויות.יהודה1 אמר:אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
בסיפור אמנון ותמר מתורגם "מעילים" - כרדוטין (ש"ב יג-יח)
ובפסוק "והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים" מתורגם "ונשיא לישא למעבד כרדוטין לכוכבת שמיא" (ירמיה ז-יח)
ורש"י פי' כונים - דפוס הכוכב
וא"כ כרדוטין זה גם מעילים וגם ???.
במבי אמר:אבל התרגום כותב "ונשיא לישא" ומשמע לשון לשות בצק ואינו מסתדר עם עניין תפירת מעילים אא"כ תוכיח לי אחרת.
במבי אמר:התרגום עה"פ רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך מתרגם אסיותא תהוי לכונשרך ודוהנא לגרמיך (משלי ג-ח)
ועל הפסוק ידיה שלחה בכישור מתרגם ידהא פשטא בכונשרא (משלי לא-יט)
וידוע לכל ברבי רב דחד יומא שששר היינו טבור, וא"כ מצווה לתרץ ביאור הפסוק !
יהודה1 אמר:מחשבות כתב: ↑28 מאי 2019, 22:48
מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.
אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
במבי אמר:'לשרך' מתרגם 'לכונשרך'.
'בכישור' מתרגם 'בכונשרא'.