מהו "כונשרא"?

במבי

משתמש ותיק
התרגום עה"פ רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך מתרגם אסיותא תהוי לכונשרך ודוהנא לגרמיך (משלי ג-ח)

ועל הפסוק ידיה שלחה בכישור מתרגם ידהא פשטא בכונשרא (משלי לא-יט)

וידוע לכל ברבי רב דחד יומא שששר היינו טבור, וא"כ מצווה לתרץ ביאור הפסוק !

 
 

יהודה1

משתמש ותיק
המפרשים מסבירים שהכוונה טבור. אולי זה כך גם בלשון התרגום. יש מילים בארמית שאינם בגמרא.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
התכוונתי בעיקר לפירוש הפסוק השני.
אם טבור היינו כונשרא, מה פירוש ידיה שלחא בכישור.
וכי הפסוק משבחה שידה על טבורה כדרך נשים המעוברות?

אך אולי שם הכלי הוא טבור ו"כישור" מגיע משורש שרר.
 

יהודה1

משתמש ותיק
אה, לא ראיתי את השאלה בפסוק השני. ובאמת כישור הוא כלי טוייה על פי פירוש רש"י. ואולי המתרגם פירש על פי צורת הכלי הזה.
 

מחשבות

משתמש ותיק
מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.
 

יהודה1

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.

אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
 

מחשבות

משתמש ותיק
לא מוזכר בשום מקום כי זה לא דברים שימושיים כ"כ בשפה (טבור וכישור) ואין ספר שמלמד ארמית אלא השתמשו בשפה
וגם בלה"ק סביר שאלפי מילים לא נזכרו בשום מקום כי לא היה בהם צורך במקרא.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
מחשבות אמר:
מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.

אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
יש מילה נוספת מאד לא מצויה שלכאורה משמשת בשני משמעויות.

בסיפור אמנון ותמר מתורגם "מעילים" - כרדוטין (ש"ב יג-יח)

ובפסוק "והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים" מתורגם "ונשיא לישא למעבד כרדוטין לכוכבת שמיא" (ירמיה ז-יח)
ורש"י פי' כונים - דפוס הכוכב

וא"כ כרדוטין זה גם מעילים וגם ???.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
במבי אמר:
יהודה1 אמר:
מחשבות אמר:
מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.

אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
יש מילה נוספת מאד לא מצויה שלכאורה משמשת בשני משמעויות.

בסיפור אמנון ותמר מתורגם "מעילים" - כרדוטין (ש"ב יג-יח)

ובפסוק "והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים" מתורגם "ונשיא לישא למעבד כרדוטין לכוכבת שמיא" (ירמיה ז-יח)
ורש"י פי' כונים - דפוס הכוכב

וא"כ כרדוטין זה גם מעילים וגם ???.
מי אמר שהתרגום מפרש כרש"י? אולי לדעתו הן עשו בגדי כבוד לע"ז?
 
 

מנצפך

משתמש רגיל
רש"ש יומא לד:
בארמית נמצא הוספת הנו"ן באמצע התיבה כמו בכישור ת' בכונשרא (משלי לא) ומנדע (דניאל ה) תחת ומדע בעברית, ובד"ה (א ה) פלנאסר תחת פלאסר במלכים (ב טו) אתרונגא בקדושין (ע) וכן הרבה:
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
במבי אמר:
יהודה1 אמר:
אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.
יש מילה נוספת מאד לא מצויה שלכאורה משמשת בשני משמעויות.

בסיפור אמנון ותמר מתורגם "מעילים" - כרדוטין (ש"ב יג-יח)

ובפסוק "והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים" מתורגם "ונשיא לישא למעבד כרדוטין לכוכבת שמיא" (ירמיה ז-יח)
ורש"י פי' כונים - דפוס הכוכב

וא"כ כרדוטין זה גם מעילים וגם ???.
מי אמר שהתרגום מפרש כרש"י? אולי לדעתו הן עשו בגדי כבוד לע"ז?

אבל התרגום כותב "ונשיא לישא" ומשמע לשון לשות בצק ואינו מסתדר עם עניין תפירת מעילים אא"כ תוכיח לי אחרת.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
במבי אמר:
אבל התרגום כותב "ונשיא לישא" ומשמע לשון לשות בצק ואינו מסתדר עם עניין תפירת מעילים אא"כ תוכיח לי אחרת.

אכן, ראיתי שוב את הפסוק עצמו 'והנשים לשות את הבצק לעשות כונים". טעיתי.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
גם המילה ' חמרא' יש לה שני משמעויות אם זה על השולחן זה יין ואם זה באורבה זה חמור.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
התרגום עה"פ רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך מתרגם אסיותא תהוי לכונשרך ודוהנא לגרמיך (משלי ג-ח)

ועל הפסוק ידיה שלחה בכישור מתרגם ידהא פשטא בכונשרא (משלי לא-יט)

וידוע לכל ברבי רב דחד יומא שששר היינו טבור, וא"כ מצווה לתרץ ביאור הפסוק !

בתירוץ בעלבתיש' לחלוטין ניתן לומר שדרך האשה ההרה לאחוז בטנה מידי פעם והפסוק משבחה שאף בהריונה ידיה תמכו פלך.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואולי הטבור הינו עגול והרמב"ם כותב שהכישור שמו כרכר (שבת יז-ב) ששורש מילה זו ג"כ משמעו היקף בעיגול, ולכן בארמית שניהם אותה מילה.
 

אורח

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מחשבות כתב: ↑28 מאי 2019, 22:48
מצאנו מילים רבות גם בלה"ק שאותה מילה משמשת לשני משמעויות שונות ודוגמא לדבר כי משמש בד' לשונות, וגם בארמית יש מילים כאלו ולדוגמא התוס בע"ז יז: כתבו שיש ג' פירושים לטרסיים יעו"ש, ולכאורה ה"ה כאן.

אבל נראה קצת דוחק שאותה מילה לא מצוייה תהיה משמשת לשתי לשונות דווקא ולא יוזכר בשום מקום.

נדרים דף ס"ו
ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל נסיב איתתא אמר לה בשילי לי תרי טלפי בשילה ליה תרי טלפי רתח עלה למחר אמר לה בשילי לי גריוא בשילה ליה גריוא אמר לה זילי אייתי לי תרי בוציני אזלת ואייתי ליה תרי שרגי אמר לה זילי תברי יתהון על רישא דבבא הוה יתיב בבא בן בוטא אבבא וקא דאין דינא אזלת ותברת יתהון על רישיה וכו'
 
חלק עליון תַחתִית