חשוקי חמד בכורות דף ד עמוד א
שאלה: מי נשא את הכיור בנסוע בני ישראל?
תשובה כתב הרמב"ן (שמות לח כא) שלכן לא הוזכר בפרשת פקודי את החשבון של הכיור וכנו, כי לא נעשה במשקל, אבל כל המראות שהביאו הנשים הצובאות שם בהם ולא ידע משה משקלו. ויתכן שלא היה בפקודת איתמר, כי יכנס בכלל מה שאמר הכתוב (במדבר ג לא) 'ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהם', כי בכיור וכנו ישרתו למזבח. וכן מבואר בספר חסידים (מקיצי נרדמים תתתתרלז) שבני קהת נשאוהו והוא בכלל המזבח.
מאידך כתב האבן עזרא (שמות לה טז) הנה אין לכיור ולכנו בדים אולי על העגלות היו נשואים. וכן כתב בחזקוני (שמות ל יח) לא היו להם בדים והיו נשואים על העגלות. ולא פירשו מי נשאו בני גרשון או בני מררי. ובפירוש רבינו חיים פלטיאל כתב שבני גרשון נשאוהו, ואולי נפיק 'את כל אשר יעשה להם ועבדו' (במדבר ד כו).
ובספר אזנים לתורה (שמות לה טז) כתב לפלא גדול היה בעיני למה לא נזכר מי ואיך נשאו את הכיור ואת כנו בנסוע המחנות, ולא מצאתי שם דבר מזה במפרשי התורה עד שמצאתי שאלה גדולה זו שלא במקומה היינו על פסוק זה באבן עזרא, אבל בפרשת נשא נמנו הדברים אפילו הקטנים ביותר כמו ויתדתם ומיתריהם של משא בני גרשון ובני מררי, ואין שם זכר לכיור וכנו ומי נשא אותם ואיך נשאו אותם מכיון שגם בדים לא עשו להם, והנה לקמן (לח ח) הבאנו דברי התוספתא (סוכה פ"ג ה"ג) שבארה של מרים שהיתה עולה עם מחנה ישראל להרים ויורדת גבעות מכיון שהיו ישראל שורין ומעמידין את המשכן, והנה בבית המקדש היתה באר ובה היו משקעין את הכיור בתחילת הלילה כדי שלא יפסלו מי הכיור בלינה, וגם באהל מועד בוודאי היו משקיעים את הכיור במדבר לפנות ערב בבארה של מרים, וכן בשעת סילוק המסעות השקיעו בבארה של מרים כדי לא יפסלו המים ביוצא וממילא היה נשאים עם המים שבבאר המתגלגלים מתחנה לתחנה, ומכיון שאין לנו תירוץ אחר מסתבר, והאבן עזרא בעצמו כתב על תירוצו אולי, יש לומר כן, יעו"ש.