מתי החל הנגף - פרשת קרח

פרלמן משה

משתמש ותיק
ז"ל העמק דבר בפרשת קרח:
והנה החל הנגף בעם. לשון והנה מורה על חידוש ממה שחשב כמש"כ בס' בראשית ט"ו ד' ובכ"מ. והרי כבר הודיע משה שהחל הנגף. וגם כל המאמר מיותר.
אלא משום שאהרן שינה מדבר משה. ולא נתן הקטרת עד שבא אל העם למדנו מזה דמשום שהי' דבר משה לא בדבר ה' אלא מדעת עצמו. ומטעם פקו"נ שדוחה. ומש"ה צוה שיהי' הקטרה בפנים ולא יהי' אלא איסור קטרת זרה. ואיסור הוצאה לחוץ שאין כ"ז באזהרת כרת כמש"כ.

אבל כ"ז כשהוא ברור שכבר החל הנגף. משא"כ אם אין ידוע בברור. טוב לעשות איסור חמור כשיגיע לידי פקו"נ מלעשות איסור קל בשעה שיכול להיות שאין כאן פקו"נ.

מש"ה כאשר נסתפק אהרן אם כבר החל הנגף. שהרי לא דבר בשם ה'. ואולי ברחמי שמים נשמע תפלתם לגמרי. ע"כ לא הקטיר בפנים אלא בבואו למקום הקהל וראה והנה החל הנגף בעם כמו ששמע. אז ויתן את הקטרת על האש. [כלומר בחוץ]. ע"כ.

וצ"ע:

  • אם משה אמר "החל הנגף" מה מקום יש לאהרן להסתפק? וכי לא האמין לו ח"ו?
  • אחרי שמשה ידע שהחל הנגף, איך אמר לו ללכת אל המזבח, הלא זה פיקוח נפש כל רגע?
 

בונה ירושלים

משתמש רשום
בעניין קושיה א' אפשר שלא יכל אהרון לסמוך בזה בכדי להוציא קטורת החוצה, דהיינו שרק על סמך ידיעה שלו הוא רשאי לעבור על איסור.
ובעניין קושיה ב' מסתבר שהיו אצל המזבח ועיי"ש שכתב שאז לא היו ישראל בתוך הקודש אלא רק במקום המותר להם (ולכך כתב הפסוק 'הרמו' ולא 'הבדלו') ורק משה ואהרן היו בתוך אהל מועד, ולכך לא בכך שהות לקחת את הקטורת.
 
חלק עליון תַחתִית