פרשת מסעי - וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים וגו' וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים – מה הקשר בין עשיית השפטים לקבורת המתים??

ים סוף

משתמש ותיק
וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים

ופירש"י ומצרים מקברים - טרודים באבלם:

ונראה שלא רצה לפ' כפשוטו משום שא"כ לא ית' מה הקשר לעשיית השפטים באלוהיהם דבשלמא בבכוריהם שייכא קבורה טרדה אבל באלוהיהם צ"ב, ולכן פי' שהיו טרודים באבלם.

ואפשר ליישב עוד ע"פ דברי הפנים יפות פרק לג פסוק ד שפי' החילוק בין הבכור שאותם הכה ה' לבין אלוהיהם שעשה בהם שפטים ע"פ מ"ש בפרשת בשלח כי הבכורות מאב הוכו ע"י הש"י בעצמו כי לא ידעו המשחית, כשמחז"ל [ב"מ סא ב] אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור וכו', אבל הבכורות מאם היה ע"י המשחית, וכיון שהיו עובדין מצרים לבכורות שלהן ע"כ נידונו ע"י המשחית ושפטים ויסורים

ולפי"ז היו צריכים לקבור גם את אלוהיהם. שגם הם היו מן הבכורות רק שהם היו בכורות מן האם.

ועוד כ' ה'אלף המגן' לבאר כי נהגו היו המצרים היו לחנוט את המתים ועושים אותם אלהות והולכים לספר להם את כל עניניהם. (ואולי אפשר להוסיף שהרי בכורות ראויים לעשות מהם תרפים)

וא"כ מדוע היו המצרים מקברים מתיהם ולא והתי' הוא שכיון דבכל אלוהיהם עשה שפטים ממילא איבדו את אמונם בחניטה שהרי אפילו החנוטים שכבר היו אבדו.

ובזה ית' השייכות בין קבורת מתיהם לעשיית השפטים באלוהיהם שזה היה הגורם לקבורה. ודפח"ח
 

במבי

משתמש ותיק
זכור לי שהמצרים היו מקדשים את הבכור וא"כ הבכור קשור לאלוהיהם.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
זכור לי שהמצרים היו מקדשים את הבכור וא"כ הבכור קשור לאלוהיהם.

אכן צדקו דבריך שהבכורות היו אלוהים אך יק' סיבת הכפילות שהרי עסוקים היו בקבורתם מדין בכורתם. ומה הוסיף הפסוק ללמדנו בכך שעשה ה' שפטים באלוהיהם. (ועיין במש"כ לתרץ ע"פ הפנים יפות שהיו ב' סוגי בכורות.)
 
חלק עליון תַחתִית