מתי מת הוא חי ומתי מת (פרשת דברים)

[במבי]

כתוב בפרשה וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד (דברים ב-לד)
והשבט מוסר מביא שמתי שמנוקד מת בשוא פירושו "אנשים" וכשמנוקד בצירי פירושו "מת" ומבאר ששוא זה שני נקודות אחד מעל השני כאדם עומד, ומשא"כ צירי זה נראה כאדם השוכב ומת (פרק כה)

[בבא קמא]

אגב, מזה מגיע גם 'מתי מעט' 'מתי מספר.'

[משה נפתלי]

הלשון אינו מדוקדק, שכן השם 'מתים' אינו קיים בצורת יחיד.

[במבי]

הלשון אינו מדוקדק, שכן השם 'מתים' אינו קיים בצורת יחיד.

אולי תאמר שאינו מופיע בתנ"ך, אך מי אמר לך שאינו קיים?
לדוגמא, מחבר הספר "מטה משה" היה ר' משה מת, לא מסתבר שכתבו את שם משפחתו בצירה אלא בשוא, הלא כן?

(המילה האחשדרפנים מופיעה רק ברבים במגילת אסתר. וא"כ זה אומר שאין שם מין זה על שליח יחיד??וכן אינו דומה למילה "אדם" שאינה ברבים כי למילה מתים יש הטיות כ"מתיו" או מתי משא"כ ב"אדם")

[בבא קמא]

שופטים פרק כ' פסוק מ"ח וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב מֵעִיר מְתֹם עַד בְּהֵמָה עַד כָּל הַנִּמְצָא גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ:
וברש"י שם פירש מתום מלשון כליה, אבל שאר המפרשים פירשו אנשים ונשים.

[איש מזרע אהרן]

לא מסתבר שכתבו את שם משפחתו בצירה אלא בשוא, הלא כן?

לא מסתבר שיש תיבה ללא כל תנועה
וקריאת שמו בפתח (!) רבי משה מאט

[במבי]

לא מסתבר שכתבו את שם משפחתו בצירה אלא בשוא, הלא כן?

לא מסתבר שיש תיבה ללא כל תנועה
וקריאת שמו בפתח (!) רבי משה מאט

להווי ידוע שעורכי המכלול טעו, ושמו ר' משה מת !
כמו שכתוב בספר מטה משה בהוצאה החדשה.
עיין בעמוד האחרון בספר הנהגת מהרש"ל  שמוזכר זאת שם במפורש, ובהערות שם מובא שבני דורו כינוהו "ר' משה איש חי". 
 

[בבא קמא]

כתוב בפרשה וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד (דברים ב-לד)
והשבט מוסר מביא שמתי שמנוקד מת בשוא פירושו "אנשים" וכשמנוקד בצירי פירושו "מת" ומבאר ששוא זה שני נקודות אחד מעל השני כאדם עומד, ומשא"כ צירי זה נראה כאדם השוכב ומת (פרק כה)

המילה המקראית מְתִים משמעה אנשים, גברים. מכאן מְתֵי מְעַט – אנשים מעטים, וכן מְתֵי מִסְפָּר – אנשים מעטים שקל לספור אותם. 
לפי הדעה המקובלת אין קשר בין מְתִים 'אנשים' ובין מֵתִים 'שאינם חיים', אך יש מי שהציע שמתים במשמע אנשים משמעו היסודי 'בני תמותה', ומכאן 'בני אדם'. מכל מקום יש הבדל בניקוד בין המילים, ונאמר בשם אבן עזרא: "מתים שוכבים מתים, מתים עומדים חיים", כלומר כאשר המילה מנוקדת בצירי (שתי נקודות שוכבות) מֵתִים, הכוונה לאנשים שמתו, ואילו כאשר היא מנוקדת בשווא (שתי נקודות עומדות) מְתִים הכוונה לאנשים חיים.
 

[בבא קמא]

הלשון אינו מדוקדק, שכן השם 'מתים' אינו קיים בצורת יחיד.

אולי תאמר שאינו מופיע בתנ"ך, אך מי אמר לך שאינו קיים?
לדוגמא, מחבר הספר "מטה משה" היה ר' משה מת, לא מסתבר שכתבו את שם משפחתו בצירה אלא בשוא, הלא כן?

(המילה האחשדרפנים מופיעה רק ברבים במגילת אסתר. וא"כ זה אומר שאין שם מין זה על שליח יחיד??וכן אינו דומה למילה "אדם" שאינה ברבים כי למילה מתים יש הטיות כ"מתיו" או מתי משא"כ ב"אדם")

המילה המקראית מְתִים משמעה אנשים, גברים. מכאן מְתֵי מְעַט – אנשים מעטים, וכן מְתֵי מִסְפָּר – אנשים מעטים שקל לספור אותם. זה גם המשמע של הרכיב מְתוּ בשמות הפרטיים מתושלח ומתושאל. למילה יש מקבילות בשפות שמיות רבות, כגון mutu באכדית, met באתיופית.
 

[chagold]

https://www.mgketer.org/tanach/12/1/6

[בן איש חי]

לא מסתבר שכתבו את שם משפחתו בצירה אלא בשוא, הלא כן?

לא מסתבר שיש תיבה ללא כל תנועה
וקריאת שמו בפתח (!) רבי משה מאט

לתשומת לבכם, אכן שמו מלשון 'מת', אבל ככל שאני זוכר קראוהו 'מות' ולא 'מת'.
אלא שקראוהו כן מפני סיבה מסויימת ולא היה זה שם משפחה.
סיבת שמו היתה מפאת תעניותיו המרובות ומראהו המחריד.

 

[איש מזרע אהרן]

משערים ששם משפחתו היה מ"ת - ראשי תיבות "מחזיקי תורה" או "מרביצי תורה" (המכלול הערה 2)