לפני עיור - ויראת מאלוקיך

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 07 אוגוסט 2019, 20:41

רש"י פרשת קדושים
ולפני עור לא תתן מכשול.
ויראת מאלהיך. לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלקיך, המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו, ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלקיך.

וצריך ביאור ממה נפשך, במי מדובר, אם מדובר באדם שבאמת סבור שזו עצה טובה, אם כך מה שייך להזהירו הרי הוא סבור שאינו נותן מכשול. [ולכל היותר עובר בשוגג אבל התורה לא דיברה אליו]    ואם מדובר באדם שיודע שזו עצה רעה א"כ פשוט שעובר באיסור, וכי על מי הוא 'עובד' כשאומר לטובה נתכוונתי? סוף סוף עובר הוא באיסור, וכי משום שיוכל להשתמט כלפי חבירו לומר לטובה נתכוונתי לכן לא יעבור על לפני עיור, עד שנצרך לו התראה מיוחדת של ויראת מאלוקיך?


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי אסף » 07 אוגוסט 2019, 20:48

שאלה נפלאה.


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 145 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי יוסף יצחק » 07 אוגוסט 2019, 20:52

שאלה יפה
אולי א"ש לפי מש"כ בשפתי חכמים (גור אריה) דאתי לאפוקי שלא איירי בעור ממש שנותן לפניו מכשול דזהו דבר שהבריות רואים, או שהסומא מכיר בקול מי שהכשילו


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי יהודה1 » 07 אוגוסט 2019, 20:54

לכאורה פשוט שלא הו"א שהוא לא עובר על האיסור אם הוא מרמה.
אבל זה למנוע את עצת היצה"ר שיאמר לו אף אחד לא רואה בעבירתך, ולכן מזהירה אותו התורה.
מסתמא בדרך דרש זה בא ללמד שהעבירה היא בדבר המסור ללב. שלא יאמר אדם אין האיסור אלא במי שעצתו רעה בעצם אבל אם אפשר שזה באמת יועיל לא מהני שהתכווין לרעה שהרי אחרי הכל אין כאן שם "מכשול", קמ"ל שגם בזה עובר וגילוי מילתא הוא שלא איכפת לן אם יכול להועיל אלא אם כוונתו לא להכשיל.


ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 306
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 07 אוגוסט 2019, 20:58

זו שאלה כללית על כל המקומות שהתורה מוסיפה אזהרות כעי"ז
[כי מצוי שם ההתחמקויות והתירוצים כפי שאכן ידוע]

ובהכרח שאזהרה נוספת מהקב"ה זה משהו גדול ומשמעותי מאוד בכל המימדים של התורה.

זוהי עברה פלילית על החוק!
העבריין יענש בחומרה!
ראה הוזהרת!

נ. ב. השורות האחרונות להמחשה בלבד


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 07 אוגוסט 2019, 21:22

יוסף יצחק כתב:
07 אוגוסט 2019, 20:52
שאלה יפה
אולי א"ש לפי מש"כ בשפתי חכמים (גור אריה) דאתי לאפוקי שלא איירי בעור ממש שנותן לפניו מכשול דזהו דבר שהבריות רואים, או שהסומא מכיר בקול מי שהכשילו
ועדיין לא מובן מה זה מוסיף מה שהבריות רואים לעצם המכשול. אלא אם כן נאמר סברא בעצם הגדרת מכשול וצריך עיון.
 


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 07 אוגוסט 2019, 21:23

יהודה1 כתב:
07 אוגוסט 2019, 20:54
לכאורה פשוט שלא הו"א שהוא לא עובר על האיסור אם הוא מרמה.
אבל זה למנוע את עצת היצה"ר שיאמר לו אף אחד לא רואה בעבירתך, ולכן מזהירה אותו התורה.
מסתמא בדרך דרש זה בא ללמד שהעבירה היא בדבר המסור ללב. שלא יאמר אדם אין האיסור אלא במי שעצתו רעה בעצם אבל אם אפשר שזה באמת יועיל לא מהני שהתכווין לרעה שהרי אחרי הכל אין כאן שם "מכשול", קמ"ל שגם בזה עובר וגילוי מילתא הוא שלא איכפת לן אם יכול להועיל אלא אם כוונתו לא להכשיל.
אז מה זה קשור דווקא ללפני עיור? על רוב העבירות אפשר לעבור בינו לבין קונו.
 


יוסף ה'
הודעות: 110
הצטרף: 30 מאי 2019, 00:12
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי יוסף ה' » 07 אוגוסט 2019, 22:26

מדובר פה באדם שעובד על עצמו ומשכנע את עצמו שזה בסדר.

אדם רגיל לשכנע את עצמו שזה בסדר, כשחיצונית זה נראה בסדר.

וכשאומרים לו תזהר, ה' יודע כל חדרי בטן, אז הוא נבהל ובודק את חדרי בטנו לפני שהוא בא "לעזור" לשני.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 357 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי אלימלך » 07 אוגוסט 2019, 22:44

זקן ויושב בישיבה כתב:
07 אוגוסט 2019, 21:23
יהודה1 כתב:
07 אוגוסט 2019, 20:54
לכאורה פשוט שלא הו"א שהוא לא עובר על האיסור אם הוא מרמה.
אבל זה למנוע את עצת היצה"ר שיאמר לו אף אחד לא רואה בעבירתך, ולכן מזהירה אותו התורה.
מסתמא בדרך דרש זה בא ללמד שהעבירה היא בדבר המסור ללב. שלא יאמר אדם אין האיסור אלא במי שעצתו רעה בעצם אבל אם אפשר שזה באמת יועיל לא מהני שהתכווין לרעה שהרי אחרי הכל אין כאן שם "מכשול", קמ"ל שגם בזה עובר וגילוי מילתא הוא שלא איכפת לן אם יכול להועיל אלא אם כוונתו לא להכשיל.
אז מה זה קשור דווקא ללפני עיור? על רוב העבירות אפשר לעבור בינו לבין קונו.
 
איירי באדם שמרגיש שהקל רואה מעשים ולא מחשבות, לכך הוסיפה התורה להדגיש ענין זה


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 07 אוגוסט 2019, 23:05

אלימלך כתב:
07 אוגוסט 2019, 22:44
זקן ויושב בישיבה כתב:
07 אוגוסט 2019, 21:23
יהודה1 כתב:
07 אוגוסט 2019, 20:54
לכאורה פשוט שלא הו"א שהוא לא עובר על האיסור אם הוא מרמה.
אבל זה למנוע את עצת היצה"ר שיאמר לו אף אחד לא רואה בעבירתך, ולכן מזהירה אותו התורה.
מסתמא בדרך דרש זה בא ללמד שהעבירה היא בדבר המסור ללב. שלא יאמר אדם אין האיסור אלא במי שעצתו רעה בעצם אבל אם אפשר שזה באמת יועיל לא מהני שהתכווין לרעה שהרי אחרי הכל אין כאן שם "מכשול", קמ"ל שגם בזה עובר וגילוי מילתא הוא שלא איכפת לן אם יכול להועיל אלא אם כוונתו לא להכשיל.
אז מה זה קשור דווקא ללפני עיור? על רוב העבירות אפשר לעבור בינו לבין קונו.

איירי באדם שמרגיש שהקל רואה מעשים ולא מחשבות, לכך הוסיפה התורה להדגיש ענין זה
אם העצה רעה, אז מה צריך מחשבה? רק כדי לדעת שהוא מזיד ולא שוגג? זאת אומרת שהוא יודע שהיא עצה רעה, אז זה שייך גם באוכל חלב וכיו"ב.
 


רבה יוני
הודעות: 18
הצטרף: 05 אוגוסט 2019, 21:36
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי רבה יוני » 07 אוגוסט 2019, 23:08

בכל מצווה שהיא 
כשאנחנו מחנכים את ילדינו (וגם את עצמינו) אני מראים דוגמא אישית ואת החיבור למצווה ועל ידי זה נשפיע לקיום המצווה גם בסתר

במצווה זו
שהינה רק בסתר אנחנו צריכים לחנך מראש 

​​​רק ליראת שמיים
וזה מה שכתוב בפסוק


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1161
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי נבשר » 08 אוגוסט 2019, 01:54

זקן ויושב בישיבה כתב:
07 אוגוסט 2019, 20:41
רש"י פרשת קדושים
ולפני עור לא תתן מכשול.
ויראת מאלהיך. לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלקיך, המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו, ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלקיך.

וצריך ביאור ממה נפשך, במי מדובר, אם מדובר באדם שבאמת סבור שזו עצה טובה, אם כך מה שייך להזהירו הרי הוא סבור שאינו נותן מכשול. [ולכל היותר עובר בשוגג אבל התורה לא דיברה אליו]    ואם מדובר באדם שיודע שזו עצה רעה א"כ פשוט שעובר באיסור, וכי על מי הוא 'עובד' כשאומר לטובה נתכוונתי? סוף סוף עובר הוא באיסור, וכי משום שיוכל להשתמט כלפי חבירו לומר לטובה נתכוונתי לכן לא יעבור על לפני עיור, עד שנצרך לו התראה מיוחדת של ויראת מאלוקיך?
פעם שאלתי אדם גדול מאוד, שאלה דומה בפרשיות שכתוב בהם ויראת מאלוקיך, הרי בכל המצוות בעינן יראת שמיים, ואדם יכול לחטוא בחדרי חדרים ואיש לא ידע, ובעינן יראת שמיים, ולא נאמר בכל המצוות ויראת מאלוקיך. ואמר לי שיראת שמיים בנויה על כח הציור במילי דעלמא, שאדם מדמה שמישהו רואהו, ומשתמש בזה כלפי קב"ה, בכח הציור שקב"ה רואהו, ומפאת שבמצוות אלו אין כח הציור כ"כ, שמישהו רואהו שהרי הדבר מסור ללב, לכך הזהירה תורה ויראת מאלוקיך שהוא יודע מחשבות ובעי להגביר כח הציור בזה, עד כאן דבריו. 
 


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי אסף » 12 אוגוסט 2019, 02:57

השאלה אכן נפלאה, ופותחת פתח להבנת הנושא היסודי והעיקרי של "יראה".

יראת שמים
יש להקדים בקצרה שישנה עדות ברורה על עיקריותה של היראה במקומות רבים, ויסודיותה לכל התורה מלבד קיום מצות "את ה' אלוקיך תירא". כמה מקורות ממה שעלה כעת במחשבה - בפסוק בו חותם שלמה המלך את ספר קהלת - "סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם", וכן אמרו חכמים אין לו להקב"ה אלא אוצר של יראת שמים, ועוד אמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
ולא זו בלבד, אלא היראה נתבעת מכל אחד בכל דרגה בה הוא נמצא. מי שרוצח אדם אחר בעבור אשתו זאת תוצאה של חוסר יראת שמים ("רק אין יראת אלוקים... והרגוני על דבר אשתי"). פסולת המין האנושי שאינו בר קיום, נאשם (לפירוש אחד) בחוסר יראת שמים ("ולא ירא אלוקים"). ומאידך פסגת דרגתו של אברהם אבינו לאחר עשרה נסיונות מוגדרת כיראת שמים ("עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה").
הכיצד זה יתכן?

נביא בקוצר אמרים דברים ששמעתי מפי גדולים בענין היראה.

יראה - ראיה
ידוע שיראה אותיות ראיה - ויש מקורות רבים לקשר שביניהם.
לדוגמא - מקום המקדש אליו נשואות העיניים הוא מקום ההתגלות הנראית של השכינה בעשרה ניסים ועוד, והוא המקום עליו נאמר "ואכלת לפני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם... למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים". הכנתו של המקום ותחילת יעודו למקדש היתה בעקידת יצחק שם כאמור נתגלתה מידת היראה ושם נאמר "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה".
ועוד - התכלית המפורשת בתורה של מעמד הר סיני בכמה מקומות היא "לבעבור תהיה יראתו על פניכם", והוא המקום שבו "הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים", ע"י שכל העם ראו את הקולות, ונפתחו לפניהם שבעה רקיעים.
ויש להאריך עוד הרבה בהסברת הדברים.

שמיעה וראיה
כוח השמיעה שייך יותר לדעת ולהגיון. בשמיעה אדם מצרף את חלקי הדיבור ומעבד אותם לתפיסת עומק הדבר. מעלת השמיעה שהיא קולטת את עומק המושג יותר מאשר הראיה השטחית, ויתרון הראיה שתופסת ביתר בהירות את המציאות ובמבט אחד.
התפקיד הגדול של האדם עלי אדמות הוא לדעת את ה' - היינו שכל מרחב הדעת והחוש יתפסו את המציאות האמיתית של הקב"ה והנהגתו בעולם, וידע האדם אל נכון בלי ספקות את רצונו של הבורא ויעשהו בשלימות נשמתו רוחו ונפשו עד שאף גופו ישתתף בקיום רצון ה' (בבחינת "היו רגלי מוליכות אותי לבית המדרש"). היינו להביא את המושכלות שבידיעת המוח אל בהירות ההכרה שבלב, ובמילים אחרות להעביר את הידע שנרכש בשמיעה אל הכרה ברורה של ראיה. ככל שהאדם כובש עוד שטחים בקנין הסכמת הלב את ידיעות המוח, כך הוא נקשר בדעתו של מקום בכל קומות הנשמה.
יראת שמים היא כמו ראיית שמים. העמקה ביראה היא תפיסת האמת של המציאות בבהירות של ראיה - ויש בה דרגות לאין מספר. למן האדם הפחות ביותר שיש לו מינימום של הכרה בצלם אלוקים שבו ומתוך כך נמנע מרצח, ועד תפיסה שלימה של מציאות השם בעולם וקביעת מקום להתגלות השכינה הנראית לדורות עולם.

לענינינו
מעשי המצוות והעבירות מצד עצמם מוגדרים כטובים או כרעים בתורה ונראים לעין בטובתם או ברעתם, קיום מצוה גלוי ונראה כמצוה ועבירת עבירה ברורה כעבירה, ולפיכך די באזהרה מסוימת על עשייתם או הימנעות מהם. אולם באותן עבירות שאינן תלויות במעשה מוגדר, יש צורך בתוספת של יראת שמים לזהירות יתירה מהעבירה. שכן, אע"פ שהעבירה אינה תלויה בכוונה, ולמשל בלאו דלפני עיוור - אין נפק"מ בעצם הכוונה אלא בעצם העצה, ומ"מ אמרה תורה שכיון שאין את המעצור הטבעי של חיצוניות הדברים שניכרת לבריות כעבירה, יתכן והמציאות תיטשטש ותיראה העבירה כמצוה. דבר זה מסור ללב שהוא המופקד על תפיסת המציאות של האדם, ואפשר לו לצייר את המציאות בכמה גוונים לטובה ולרעה. הלב מחליט מהם מושגי הטוב והרע של האדם, ובוחר אם להיות ניזון מהדעת או מהרגש של הנפש החומרית. לכן, בנידון שבו בירור האמת מתחולל אך ורק בלב, היות וחיצוניות הדברים אינה ברורה, אין עצה אלא יראת שמים המזכירה ומאירה היאך לראות את המציאות הנכונה, בקנין היראה האדם מבהיר לעצמו לפני מי הוא עומד ומאמת בליבו את ידיעות השכל ברמת בהירות של ראיה.
האזהרה הצמודה למצוות המסורות ללב, מתריעה שאפשר ובאלו המצוות ידיעת השכל עמומה, ותוספת יראת שמים חיונית לשמירתן כדין.

ויש להביא סיוע וראיה לכך מאזהרה נוספת שבתורה שבסיומה מופיעה התוספת "ויראת מאלוקיך". נאמר "אל תקח מאיתו נשך ותרבית, ויראת מאלוקיך" ומפרש רש"י בפירוש ראשון "לפי שדעתו של אדם נמשכת אחר הרבית וקשה לפרוש הימנו ומורה לעצמו היתר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו, הוצרך לומר ויראת מאלוקיך". העולה מדבריו דאע"פ שבמצות ריבית אין הדבר מסור ללב שהרי הריבית קיימת ונלקחת בפועל, מ"מ מאחר וישנה משיכה יתירה אל הריבית, מורה האדם היתר לעצמו במיני סברות. ולכאו' מבואר ברש"י שהאופן בו יכשל האדם בריבית הוא ע"י הוראת היתר, וכוונתו שכאשר ישנה משיכה חזקה אל הריבית ממילא ראיית המציאות מתעוותת בקלות והנטיה להורות הוראת היתר מקבלת חיזוק ודחיפה. בין כך ובין כך אין האיסור מבורר דיו במציאות ועל כן מוסיפה התורה את המזור למכשול זה באזהרת "ויראת מאלוקיך", שהיא העצה היחידה לראיה נכונה של המציאות האמיתית.


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי אסף » 18 אוגוסט 2019, 00:33

עוד סיוע מפורש מפסוקי הפרשה לענין הקשר בין היראה והראיה שבמתן תורה:
רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 251
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לפני עיור - ויראת מאלוקיך

שליחה על ידי אסף » 01 ספטמבר 2019, 01:16

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו... והקללה אם לא תשמעו..."

בפסוקים אלו בולט החילוף בין השימוש בראיה לבין השמיעה שנתבעים מהאדם.

ולהאמור בהודעות הקודמות נראה פשט הכתוב כך - דרכי המציאות הסובבות את האדם לא נתפסות בהכרח כדברים שטמונים בהם ברכה או קללה, ויש גם דברים הנראים לעין כטוב אע"פ שהם הפוכים לחלוטין ממנו - "ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ".

השמיעה בקול ה', ההקשבה וההבנה לדעת מהו רצון ה' וקיומו, מתוך קבלת ההבטחה שעשיית רצון ה' מביאה את הטוב (ואף אם הקשר ביניהם אינו נגלה לעין) - היא המבוקשת מהאדם בעבודתו בעולם הזה ומביאה אותו לכל הטובות המובטחות בתורה. וכך אומרים בקבלת עול מצוות שבקריאת שמע "והיה אם שמוע תשמעו - ונתתי מטר ארצכם בעיתו וגו'".
הקריאה אל האדם בפרשה זו היא להשיב אל ליבו את מציאות ההקשר הזה ולהגיע ככל הניתן להמחשה עצמית עד לרמת ברירות כראית העין, שמה שעומד לפניו הם הברכה והקללה. לא להסתפק בהבנה שאם שומעים בקול ה' מביאים עלינו את הברכה, אלא ראיה שרצון ה' היא הברכה בעצמה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח