פרשת דברים - מה היה גובהו של עוג מלך הבשן?

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 313
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת דברים - מה היה גובהו של עוג מלך הבשן?

שליחה על ידי ים סוף » 12 אוגוסט 2019, 13:25

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ: (דברים פרק ג יא)

רד"ה באמת איש - באמת עוג:


וכן כ' הרמב"ן ז"ל, והוכיח דבריו דאל"כ לא ית' מה הוצ' הפסוק לפרש 'אמת איש' דמילתא דפשיטא היא דאמות הם של איש ולזה פי' דאיש הכוונה הגדול שבאנשים.

והנה ה'שפתי חכמים' כתב דמה שהכריחו לזה הוא מה דאיתא בגמרא (ברכות דף נד עמוד ב) שעקר עוג טורא תלתא פרסה ד"אי קאי באמת איש אכל אדם נמצא שלא הי' גובהו אלא ח' אמות דהיינו שתי קומות של כל אדם ואמה יתירה ואם כן איך היה יכול לעקור ההר לכך פירש באמת עוג"

וכן מוכח מהמשך דברי הגמ' (שם) "משה כמה הוה עשר אמות שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין ומחייה בקרסוליה וקטליה".

ואי לא היה גובהו של עוג כי אם ח' אמות, א"כ משה היה גבוה ממנו ומה הוצ' ליטול גרזן באורך עשר אמות ולקפוץ עשר אמות כדי להגיע לקרסולו.

וכן איתא במסכת נדה (כד:) "תניא אבא שאול אומר ואיתימא רבי יוחנן קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת ורצתי אחריו שלש פרסאות וצבי לא הגעתי וקולית לא כלתה כשחזרתי לאחורי אמרו לי של עוג מלך הבשן היתה"

אלא דילה"ק לדברי רש"י ד'באמת איש' הכוונה באמת עוג, יק' דלא מהני לן מידי לידע מידת אורכו כל עוד שאין אנו יודעים מידת אמתו.

ולכאורה היה אפשר לתרץ כוונת הפסוק לדברי רש"י שבא לחדש שהיה אדם משונה שהיו ידיו קצרות ביחס לגופו.

אלא שלא ית' מה הוצ' הפסוק ללמדנו בזה שהרי כל ענין פסוק זה בא ספר בגדולתו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא שמסר גיבור כמוהו בידם.

וכדאיתא במדרש "ללמד על שבחו של הקב"ה שהצילנו מאדם חזק כזה". ומה ענין צורת גופו המשונה לעניין לימוד חוזקו.

אלא שבמדרש עצמו נמי פי' כרש"י ד'אמת איש' הכוונה לאמת עוג. ז"ל "מכאן לענק שהוא גדול תשע אמות, ושאר אנשים ארבע אמות כל חד מאמתו" ולהדיא כדברי רש"י.

אלא שיש להק' סתירת דברי המדרש עצמו שכ' לפרש מה שנקרא גלית "איש הבינים" (ש"א י"ז ד'), "לפי שענק גדול מתשע אמות, והוא היה בינוני, שלא היה אלא שש אמות וזרת (שם), ב' אמות וזרת היה גדול מאדם אחר, וב' אמות וזרת היה פחות מענק". וא"כ להדיא שהוא שיעור אורך ממש ולא שיעור יחס אורך הגוף לאורך אמת היד".
(אכן רש"י עצמו (שם) פי' ענין "איש הביניים" שיצא בין שתי המערכות.)

וראיתי באבן עזרא שהרגיש בקו' זו וכ' לפרש 'באמת איש' "באמת כל אדם והנה הוא כפול ולא יתכן להיות באמתו כי מה בא הכתוב ללמד ועוד שלא יהיה בצלם אדם כלל."

וכלומר דכל אדם הוא ד' אמות ועוג היה כפול מזה. (דאם מטתו ט' הרי שגובהו ח' וכדכ' להדיא בשפתי חכמים לפרש דברי רש"י דאיירי באמת עוג "ואי קאי באמת איש אכל אדם נמצא שלא הי' גובהו אלא ח' אמות") ולא ניח"ל לפרש כדבריהם דא"כ מה גדולתו בזה. ועוד קשי"ל עצם מה דהייתה צורתו משונה כ"כ.

אלא דלפי"ד צ"ב דמה יענה הרמב"ן דמה הוצ' לפרש 'באמת איש', ועל קו' ה'שפתי חכמים' איך עקר הר בגודל ג' פרסות.

והנלע"ד לפרש ענינו ע"פ דברי הרשב"ם שפי' "הנה ערשו - עריסה של קטן כשהיה תינוק. ערש ברזל - לפי שכשהיה קטן היה חזק מאד ובהשתטחו היה משבר ערס של עץ לכך עשאוהו של ברזל, כי לאדם גדול שיש בו דעת לא היה צריך כך: הלא היא ברבת בני עמון - עדיין מונחת שם במקום שנתגדל בקטנותו לתמהון שהיה גדול בקטנותו כל כך, אבל מיטת אדם גדול אין רגילין להצניע במקום אחד, כי בהרבה מקומות יש לו מיטות" עכ"ל.

ולפי"ד א"ש דזה כוונת הפסוק לומר דעריסתו שהיתה לו בקטנותו היתה גדולה באורך ט' אמות איש גדול. ובזה תתיישב קו' הרמב"ן למה הוצ' לומר ב'אמת איש' דכוונת הפסוק ללמד שהשיעור הוא באמת איש דלא תימא שהייתה עריסתו כפול מאורך עריסת תינוק רגיל שהיא ד' אמות תינוק. אלא ט' אמות איש גדול. שהוא גדול הרבה יותר משאר עריסות של תינוק. ובזה באמת לימדנו הכתוב גדולתו שאם בקטנותו היה נצרך לעריסה הכפולה מאורך איש רגיל הרי בגדלותו ודאי שהיה ענק ביותר. ויכול היה לשאת הר ג' פרסאות.

אלא שאין לפרש כן כוונת האבן עזרא. שהרי כ' והוא כפול, ולדברי הרשב"ם זה אינו כפול.

וראיתי בעלון הנפלא פיקודיך דרשתי שהוסיף דברים בזה יעוי"ש.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 5 אורחים