האם לעת"ל יתחדשו זמנים נוספים של עליה לרגל? הרי אין נביא רשאי לחדש!

אח שלך

משתמש ותיק
(מתוך הפטרת השמים כסאי שקוראים בראש חודש שחל בשבת)

"והיה מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני".
(ישעיהו סו)

וכפי שהבנתי בעניי גם מהפסוקים שלפניהם וגם מהמפרשים - זהו ממש כפשוטו שהגויים יביאו את כל היהודים כמנחה לה' ברכב ובכרכרות על הר קדשי וכו'
והפסוק ממשיל את זה כמו שיהודים מביאים מנחה בכלי טהור לה' ע"ש.

וגם הפסוק אחריו "ויצאו וראו בפגרי" וכו' - משמע שישראל העולים לרגל יצאו בראש חודש - אחרי שנכנסו לבית המקדש מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו ואז הם יראו את פגרי האנשים הפושעים וכו'.

האם הבנתי נכון שלעת"ל בכל ראש חודש תהיה ממש עליה לרגל כפשוטו שיבוא כל בשר להשתחוות?
והרי אין נביא רשאי לחדש מצוה?

אני שואל בעיקר על המילים "מידי חודש בחדשו".
כי מה שכתוב "מידי שבת בשבתו" - אולי הכונה לרגלים, דיו"ט נמי אקרי שבת.
(זכור לי משהו כזה שהכונה היא ליו"ט אבל אני לא זוכר מהיכן)
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
עכשיו מצאתי בילקוט שמעוני רמז תקיד בזה"ל
"אמרו ישראל רבש"ע אימתי אתה מחזיר לנו את הכבוד שהיינו עולים בשלשת פעמי רגלים ורואים את השכינה, אמר להם הקב"ה בני בעוה"ז הייתם עולים בשנה שלש פעמים, כשיגיע הקץ אתם עתידים להיות עולים שם בכל חודש וחודש שנאמר והיה מדי חודש בחדשו וכו'."

אז קודם כל אני כבר יותר משוכנע שזה כפשוטו ממש שיעלו לרגל בכל ראש חודש כי גם הילקוט כך פירש.
וגם שכנראה צדקתי שרק בכל חודש יעלו ולא בכל שבת כי הוא משמיט את שבת.
[כי כשכתוב שבת הכונה לרגלים כי יו"ט אקרי שבת וכנ"ל] .

אבל עדיין אין לי תשובה על השאלה - הרי אין נביא רשאי לחדש.
ואולי זה לא יהיה ממש חיוב רק שכר.
וכמו שמשמע בלשון הילקוט הנ"ל שבני ישראל מבקשים אימתי נזכה לשלש רגלים וה' מבטיח להם שגם בראשי חדשים.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
פשוט שלא הכוונה למצווה חדשה של עליה לרגל אלא למנהג שיתחדש וזמש"כ "אתם עתידים"
 

ayedavid

משתמש ותיק
גם אם זו מצווה, הנביא לא מצווה עליה ולא מחדש אותה אלא רק מספר שכך יהיה בעתיד. בבוא העת יבוא גם הציווי..
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
ידועים דברי הרמב"ם שאין לקבל אגדות כשהם סותרים לעיקיר האמונה, ועדיף לומר שאנו לא מבינים אותם נכון.

והנה אחד מהעיקרים הוא שהתורה לא תשתנה ושכל התורה כבר ניתנה.

אמנם לגוף הדברים אפשר שזה עצמו ניתן בתורה ובתחילה היה הלכה למ"מ ואחר כך נכתב בנביא, שאכן לעולם הבא תהיה עליה גם בכל ר"ח.

יש לומר גם שאינו בתורת חיוב אלא יהיה מנהג כך. ומ"מ תהיה בזה הסגולה של ראית פני ה' כמו בזמן שהיה בבית המקדש הראשון והשני ברגלים.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
בדבריך כתבת 2 נקודות ואתחיל מהשניה
א'
עוד-אחד אמר:
יש לומר גם שאינו בתורת חיוב אלא יהיה מנהג כך. ומ"מ תהיה בזה הסגולה של ראית פני ה' כמו בזמן שהיה בבית המקדש הראשון והשני ברגלים.
ז"א שלעצם הענין אתה מודה לי והתוספת של הסגולה כו' אשמח אם תביא לזה מקור

ב'
עוד-אחד אמר:
אמנם לגוף הדברים אפשר שזה עצמו ניתן בתורה ובתחילה היה הלכה למ"מ ואחר כך נכתב בנביא, שאכן לעולם הבא תהיה עליה גם בכל ר"ח.
א"כ מדוע קיי"ל ד"ת מדברי קבלה לא ילפי' לעולם אפ"ל שהיה כהללמ"מ ואח"כ נכתב בנביא וביטלת כל דין אין נביא רשאי כו'
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
אברהם העברי אמר:
בדבריך כתבת 2 נקודות ואתחיל מהשניה
א'
עוד-אחד אמר:
יש לומר גם שאינו בתורת חיוב אלא יהיה מנהג כך. ומ"מ תהיה בזה הסגולה של ראית פני ה' כמו בזמן שהיה בבית המקדש הראשון והשני ברגלים.
ז"א שלעצם הענין אתה מודה לי והתוספת של הסגולה כו' אשמח אם תביא לזה מקור

ב'
עוד-אחד אמר:
אמנם לגוף הדברים אפשר שזה עצמו ניתן בתורה ובתחילה היה הלכה למ"מ ואחר כך נכתב בנביא, שאכן לעולם הבא תהיה עליה גם בכל ר"ח.
א"כ מדוע קיי"ל ד"ת מדברי קבלה לא ילפי' לעולם אפ"ל שהיה כהללמ"מ ואח"כ נכתב בנביא וביטלת כל דין אין נביא רשאי כו'
א' אכן לא שמתי לב שכבר כתבת את זה. אין לי מקור אלא שרציתי לפרש בזה את דברי המדרש שאל"כ לא מובן מה מוסיף לנו וגם עכשיו אפשר לעלות בר"ח

ב. ד"ת מדברי קבלה הכוונה שלא לומדים מלשון הפסוק כדי לפרש דין שלא מפורש כי לא ניתנו י"ג מידות לידרש כך. אבל כשהדבר מפורש אז כן לומדים שיש מצווה גם בדאורייתא. עיין זבחים י"ח:
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
ומהו אין נביא רשאי לחדש?
אלא ע"כ הגמ' מתכוונת שעד לזמן יחזקאל ידעו זאת בהללמ"מ וזה היה גלוי וידוע לכל דאל"כ לעולם יבוא נביא ויאמר שכן מקובל לו בהללמ"מ
א"ו שהיה ידוע לכל עד זמנו ורק סמכו אקרא ובתקופת הגמ' שכבר היה מקובל דבר זה מפיו היה צריך לבאר שהיה לו הללמ"מ וסמכו אקרא
אבל בימינו ודאי שא"א לומר על כל דבר אפי' אם נמצא לו מקור בנביא שיש בזה הללמ"מ שהרי לנו לא ידוע על הללמ"מ כזאת וא"כ שוב יבוא כל נביא ויחדש
כן נראה לענ"ד
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
אברהם העברי אמר:
ומהו אין נביא רשאי לחדש?
אלא ע"כ הגמ' מתכוונת שעד לזמן יחזקאל ידעו זאת בהללמ"מ וזה היה גלוי וידוע לכל דאל"כ לעולם יבוא נביא ויאמר שכן מקובל לו בהללמ"מ
א"ו שהיה ידוע לכל עד זמנו ורק סמכו אקרא ובתקופת הגמ' שכבר היה מקובל דבר זה מפיו היה צריך לבאר שהיה לו הללמ"מ וסמכו אקרא
אבל בימינו ודאי שא"א לומר על כל דבר אפי' אם נמצא לו מקור בנביא שיש בזה הללמ"מ שהרי לנו לא ידוע על הללמ"מ כזאת וא"כ שוב יבוא כל נביא ויחדש
כן נראה לענ"ד

למה? אם יבוא אדם וירצה לחדש לנו ויאמר שהוא נביא, לא נשמע לו. אבל אם אמר נביא בעבר, ואנו יודעים שדבריו נשמעו. למה לומר שאינו הלכה כדי להקשות, עדיף לתרץ ולומר שלא בטלו את דבריו כי ידעו שזו הלכה ורק ממנו נשתכח. וגם לא ממש נשתכח שהרי נשאר רישומו בנביא אלא שלא נזכר בפירוש "הלכה".
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
עוד-אחד אמר:
למה? אם יבוא אדם וירצה לחדש לנו ויאמר שהוא נביא, לא נשמע לו. אבל אם אמר נביא בעבר, ואנו יודעים שדבריו נשמעו. למה לומר שאינו הלכה כדי להקשות,
גם בזמנינו לדעתך נביא יכול לחדש ולומר שזה הלכה?
א"ו דוו' אם בזמן החידוש ידעו כולם שזה הלכה זה מתקבל
 

עוד-אחד

משתמש רגיל
אברהם העברי אמר:
עוד-אחד אמר:
למה? אם יבוא אדם וירצה לחדש לנו ויאמר שהוא נביא, לא נשמע לו. אבל אם אמר נביא בעבר, ואנו יודעים שדבריו נשמעו. למה לומר שאינו הלכה כדי להקשות,
גם בזמנינו לדעתך נביא יכול לחדש ולומר שזה הלכה?
א"ו דוו' אם בזמן החידוש ידעו כולם שזה הלכה זה מתקבל
זה מה שאמרתי. אבל מה שמובא בנביא שאנו מכירים, אני אומר שאין לך וודאות שלא היה ידוע גם בזמנם שזו הלכה ורק אצלנו נשתכח. 
אמנם יש להעיר ממה שאמרו "מנצפך צופים אמרום" ותירצו "שכחום וחזרו ויסדום".
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
גם משה לא יוכל לשנות לעתיד את התורה?
הרי לעתיד יהיה משה עמנו
ולכאו' כל עיקר האמונה היא שזו תורת משה
והרי אי' כמה מדרשים מעין זה כדוגמת שעתידים כל המועדים להתבטל
והחזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל
ואולי זה ביאורם
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
כי מה שכתוב "מידי שבת בשבתו" - אולי הכונה לרגלים, דיו"ט נמי אקרי שבת.
(זכור לי משהו כזה שהכונה היא ליו"ט אבל אני לא זוכר מהיכן)
זה לשון ביאור הגר"א לסדר עולם פ"ג:
ומדי שבת בשבתו. פי' ע"כ צ"ל על יו"ט, דאם בשבת עצמו משתעי קרא, הו"ל למכתב מידי שבת בשבתו ברישא, והדר מידי חודש בחדשו. אלא ע"כ קאי על יו"ט, ורגלים הסמוכים יותר הם פסח ועצרת. ובזה מיושב נמי הגמרא [ר"ה טז:] גבי חייב להקביל פני רבו ברגל ע"ש.
ור"ל דדריש מקרא דשבת בשבתו, לרגל, ולא מוציא חיוב להקביל בכל שבת ושבת.
אמנם עניין חידוש וביטול מצוות לעתיד לבוא, כבר נכנסת בפולמוס ישן מאוד, במה שאמר רב יוסף [נדה סא:] מצוות בטילות לעתיד לבוא.
ומסתבר שכבר נכתב על זה בפורום זה, ואם לא אז ודאי נכתב עליו הרבה מאמרים בקבצים תורניים, נא לא להרחיב בענין זה כאן, אלא פשוט להעלות קישורים להנ"ל.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
גם משה לא יוכל לשנות לעתיד את התורה?
הרי לעתיד יהיה משה עמנו
ולכאו' כל עיקר האמונה היא שזו תורת משה
והרי אי' כמה מדרשים מעין זה כדוגמת שעתידים כל המועדים להתבטל
והחזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל
ואולי זה ביאורם
לא הבנתי
אתה סבור שכל מה שלא משנים זה כי זה "תורת משה" והוא עצמו יוכל לשנות?
אטו ס"ד?

 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
אין חכמה אמר:
גם משה לא יוכל לשנות לעתיד את התורה?
הרי לעתיד יהיה משה עמנו
ולכאו' כל עיקר האמונה היא שזו תורת משה
והרי אי' כמה מדרשים מעין זה כדוגמת שעתידים כל המועדים להתבטל
והחזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל
ואולי זה ביאורם
לא הבנתי
אתה סבור שכל מה שלא משנים זה כי זה "תורת משה" והוא עצמו יוכל לשנות?
אטו ס"ד?
נבואת משה היא התורה
אם יהיה למשה נבואות נוספות
או שיעיד לנו על נבואות קודמות באספקלריא המאירה 
[שהיא התורה]
ברור לך שאין לו כח?
כל הסיבה שאין שומעין לנביא אחר זהו משום שסותר לנבואת משה 
שבעיננו ראינו וכו'
וציוונו שלא לשמוע לאחר
הוא עצמו אולי יש לו כח
ואיני יודע בזה כלום 
יש לך ראיה לא כך?
 
 
חלק עליון תַחתִית