לא ניראלי שכדאי לדבר על זה...זה יישמע כאילו אני מאשים אותם (לא שזה לא באשמתם...אבל עדיין) זה הזדמנות לקרביאיר אמר:כדאי לדרוש על 'למה בא המבול' וכדומה..
דודע אמר:הוזמנתי (באופן שאין לי אפשרות להתחמק) לדרוש בשבת הקרובה אצל בשבת חתן של משפחה שאינה שומרת תו"מ
מה דעת רבותינו - על מה לדבר לפניהם?
ואם יש רעיונות מהפרשה שלנו אשמח
דודע אמר:לא ניראלי שכדאי לדבר על זה...זה יישמע כאילו אני מאשים אותם (לא שזה לא באשמתם...אבל עדיין) זה הזדמנות לקרביאיר אמר:כדאי לדרוש על 'למה בא המבול' וכדומה..
השאלה היא על מה לדבר ולעורר...מידות? מצוות? אולי שניהם או סתם רעיון מוסרי ?
הוא מה שאמרתי. זו הזדמנות לחזק ואכן צריך לדעת איך לעשות זאת אך נ"ל ודאי שכדי שיהודי יתחזק עליו לדעת חומרת העבירות וכמ"ש המסילת ישרים:דודע אמר:לא ניראלי שכדאי לדבר על זה...זה יישמע כאילו אני מאשים אותם (לא שזה לא באשמתם...אבל עדיין) זה הזדמנות לקרביאיר אמר:כדאי לדרוש על 'למה בא המבול' וכדומה..
השאלה היא על מה לדבר ולעורר...מידות? מצוות? אולי שניהם או סתם רעיון מוסרי ?
נ"ל שכבודו לא התחכך יותר מידי עם אנשים שאינם אנ"ש... דברים כאלו של ענייני עומק הדין לא מעניינים אותם וממש לא מקרבים אותם אלא להפך..יאיר אמר:הוא מה שאמרתי. זו הזדמנות לחזק ואכן צריך לדעת איך לעשות זאת אך נ"ל ודאי שכדי שיהודי יתחזק עליו לדעת חומרת העבירות וכמ"ש המסילת ישרים:דודע אמר:לא ניראלי שכדאי לדבר על זה...זה יישמע כאילו אני מאשים אותם (לא שזה לא באשמתם...אבל עדיין) זה הזדמנות לקרביאיר אמר:כדאי לדרוש על 'למה בא המבול' וכדומה..
השאלה היא על מה לדבר ולעורר...מידות? מצוות? אולי שניהם או סתם רעיון מוסרי ?
"אך ההערה לכל ההמון, הנה הוא בענין השכר ועונש עצמם בראות עומק הדין עד היכן מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד, כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו באשר השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול. וכן אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ה, ב): ומגיד לאדם מה שיחו (עמוס ד, יג), אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין."
דודע אמר:הוזמנתי (באופן שאין לי אפשרות להתחמק) לדרוש בשבת הקרובה אצל בשבת חתן של משפחה שאינה שומרת תו"מ
מה דעת רבותינו -על מה לדבר לפניהם?
ואם יש רעיונות מהפרשה שלנו אשמח
חכם באשי אמר:דודע אמר:הוזמנתי (באופן שאין לי אפשרות להתחמק) לדרוש בשבת הקרובה אצל בשבת חתן של משפחה שאינה שומרת תו"מ
מה דעת רבותינו -על מה לדבר לפניהם?
ואם יש רעיונות מהפרשה שלנו אשמח
אם אתה שואל מה דעת רבותינו, עיין נא https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2379
אם מדובר במסורתיים או מאמינים למחצה לשליש ולרביע זה אמור לעניין אותם (לפחות קצת)דודע אמר:נ"ל שכבודו לא התחכך יותר מידי עם אנשים שאינם אנ"ש... דברים כאלו של ענייני עומק הדין לא מעניינים אותם וממש לא מקרבים אותם אלא להפך..יאיר אמר:הוא מה שאמרתי. זו הזדמנות לחזק ואכן צריך לדעת איך לעשות זאת אך נ"ל ודאי שכדי שיהודי יתחזק עליו לדעת חומרת העבירות וכמ"ש המסילת ישרים:דודע אמר:לא ניראלי שכדאי לדבר על זה...זה יישמע כאילו אני מאשים אותם (לא שזה לא באשמתם...אבל עדיין) זה הזדמנות לקרב
השאלה היא על מה לדבר ולעורר...מידות? מצוות? אולי שניהם או סתם רעיון מוסרי ?
"אך ההערה לכל ההמון, הנה הוא בענין השכר ועונש עצמם בראות עומק הדין עד היכן מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד, כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו באשר השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול. וכן אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ה, ב): ומגיד לאדם מה שיחו (עמוס ד, יג), אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין."
תתפלא אבל כיום גם אותם זה לא מעניין...יאיר אמר:אם מדובר במסורתיים או מאמינים למחצה לשליש ולרביע זה אמור לעניין אותם (לפחות קצת)
איך מכניסים את זה בתוך דרשת שבת חתן?? (ולא לשכוח שצריך שלא יראה מפורש 'הדתה' - כלומר צריך להכניס את זה מהדלת האחורית)ayedavid אמר:לדעתי עדיף שיהיה חיובי
מעלת לימוד תורה , תוך הדגשה שגם שיעור של חצי שעה בשבוע או רבע שעה ביום נחשב, ומשנה את כל המהות של היהודי
חשיבות ומעלת תפילין, עם הבהרה בסוף שלמי שקשה אפשר גם בחמש דקות
חשיבות ומעלת תפילה, שמחברת יהודי לבורא עולם, ואשרי מי שזוכה להופיע בבית כנסת בכל יום
לבחור אחד מאלה או משהו בסגנון, ולתבל בסיפורים יפים
הערה: אכן כבר עברה השבת (לפני שנה) והשואל דרש מה שדרש, (אם הוא עדיין כותב בפורום נשמח לשמוע מה היה לבסוף), אמנם יש לי שאלה כללית לכל מקרה כגון זה:דודע אמר:הוזמנתי (באופן שאין לי אפשרות להתחמק) לדרוש בשבת הקרובה אצל בשבת חתן של משפחה שאינה שומרת תו"מ
מה דעת רבותינו - על מה לדבר לפניהם?
בהיותי עוסק בעניינים אלו, שמעתי מאחד מוותיקי המקרבים בארץ, שפעם באה אליו לשיעורים אשה שניכר שבכוונה לא התלבשה בצניעות, כהתרסה. ובא לשאול אתת מרן הרב שך זיע"א מה לעשות. וענה לו בזו הלשון- "קוק נישט". ותמה- שוב- אבל מה עושים? ושוב חזר מרן- "קוק נישט". וכשהתעקש לשאול פשר הדבר, הסביר במתק לשונו שהרי כל מה שהאשה הזו רוצה זה שתעיר לה הערה קטנטנה, כדי שיהיה לה תירוץ למה היא לא מגיעה לשמוע תורה, וממילא למה הדתיים חשוכים וכו וכו', אתה- אל תספק לה את התירוץ הזה. וכן עשה. וב"ה יש לאשה זו נכדים שתולים בבית ה'. אך כמובן שכל המצוי בעולם הקירוב יודע שאין להקיש ממקרה למקרה.יושב אוהלים אמר:האם מותר לומר דברי תורה בפני נשים שאינם לבושים בצניעות, ומגולות שיער?
אולי צריכים לדבר הדברים בלי לצטט פסוקים ודברי חז"ל.
לתועלת אלו שאינם מבינים אידיש (ועלולים לחשוב שהרב שך אמר לשואל משהו בקשר לרב קוק זצ"ל), התרגום הוא: קוק נישט - אל תִרְאֶה (=אל תסתכל).בן ראם אמר:בהיותי עוסק בעניינים אלו, שמעתי מאחד מוותיקי המקרבים בארץ, שפעם באה אליו לשיעורים אשה שניכר שבכוונה לא התלבשה בצניעות, כהתרסה. ובא לשאול אתת מרן הרב שך זיע"א מה לעשות. וענה לו בזו הלשון- "קוק נישט". ותמה- שוב- אבל מה עושים? ושוב חזר מרן- "קוק נישט". וכשהתעקש לשאול פשר הדבר, הסביר במתק לשונו שהרי כל מה שהאשה הזו רוצה זה שתעיר לה הערה קטנטנה, כדי שיהיה לה תירוץ למה היא לא מגיעה לשמוע תורה, וממילא למה הדתיים חשוכים וכו וכו', אתה- אל תספק לה את התירוץ הזה. וכן עשה. וב"ה יש לאשה זו נכדים שתולים בבית ה'. אך כמובן שכל המצוי בעולם הקירוב יודע שאין להקיש ממקרה למקרה.יושב אוהלים אמר:האם מותר לומר דברי תורה בפני נשים שאינם לבושים בצניעות, ומגולות שיער?
אולי צריכים לדבר הדברים בלי לצטט פסוקים ודברי חז"ל.
ומת"ח גדול המצוי בעולם הקירוב שמעתי פעם לחלק בין היכא שבאים אליהם ובין היכא שהם באים אלינו- אך שוב צריך תלמוד למעשה.
ה"דיבור" כבר היה לפני שנה - (ראה בכותרת הראשית "על ידי דודע » 28 אוקטובר 2019")יצחק ב אמר:אולי תדבר...