אם המקום אשר יבחר ה' עדיין לא היה ידוע כי באמת עדיין לא נבחר, אז איך נח ידע להגיע לשם מהרי אררט?

אח שלך

משתמש ותיק
כידוע התורה מדגישה כמה פעמים "המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" ועוד פסוקים כעין זה המורים בבירור שבאותה העת המקום עדיין לא נבחר היכן ה' ישכון באחד שבטיך, ואכמ"ל.

ואכן לאחר מאות שנים משנבחר המקום - אומר דוד המלך "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו". "פה אשב כי אויתיה", ועוד כהנה פסוקים.
[וגם בזה אכמ"ל, כי מיותר להאריך בציטוטי פסוקים מפורשים בכל רחבי התנ"ך] 

והנה אף דוד לא ידע מתחילה היכן המקום, אלא עשה מאמץ עליון לברר ולחקור, ודייק מהפסוק בין כתפיו שכן ומדד מעין עיטם וכו' 
והוא נדר שלא יתן שנת לעיניו עד שימצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב ואח"כ הוא אומר בשמחה: הנה קבענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער וכו'. 
​​​​​​(ורק בסוף אחרי שקיים את נדרו ולא עלה על ערש יצועו... רק אז אמר לו שמואל בנבואה שאכן זה המקום)


​​​​​​וכאן הבן שואל:
הרי כתב הרמב"ם פ"ב מהלכות בית הבחירה ה"א) שיש מסורת ביד הכל על מקום המזבח שהוא מכוון ביותר.
וכ' שם הרמב"ם כדלהלן:
1. שאדה"ר נברא משם והקריב שם.
2. ועליו הקריבו קין והבל. 
3. ואף נח (טרח להגיע במיוחד דרך ארוכה מאוד מהרי אררט כדי ל)הקריב דוקא שם.
4. וכן שם עקד אברהם את יצחק. 
כל זה מפורש ברמב"ם שזה מסורת ביד הכל


נו!
האם כל זה לא היה מספיק כדי לדעת מראש היכן הוא המקום שתמיד נבחר שוב ושוב??? 
ואיך זה יתכן שבמשך מאות שנים עד שבא דוד - היה זה רק המקום אשר יבחר = לשון עתיד המסופק - כי עוד לא נבחר שום מקום?
 

לימוד נביאים

משתמש רגיל
לכאורה כל הדברים הללו היו ידועים, אך מכל מקום עדיין לא הוחלט שזה יהיה המקום, היה אפשר לבחור גם במקום אחר
לדוגמא, היה אפשר לבחור בבית אל, או בשילה שם שכן המשכן בתחילה. כל מה שהזכיר הרמב''ם אלו הן עובדות שבסופו של דבר הכריעו את הכף לטובת הבחירה בירושלים, אך הן לא מכריחות את הבחירה בירושלים
חזרה למעלה
 

במבי

משתמש ותיק
האבן עזרא אומר עה"פ הנה מצאנוה באפרתה (תהילים קלב-ו) - והנכון בעיני , כי בימים שעברו היו אומרים בני איש , ששמענו מפי נביאים , כי המקום הנבחר קרוב הוא אל בית לחם אפרתה; רק המקום לא נודע , אם מזרח בית לחם או מערבו , או לצפונו או לדרומו. וידוע עד היום , כי אין בין ירושלים ובין בית לחם רק כמו שלש פרסאות.
משמע שידעו בערך המיקום אך היה צריך נ.צ. מדויקת.
 

יודי 148

משתמש רגיל
נראה לי שהרמב"ם כותב במורה נבוכים ע"ז שלא נכתב המקום הגיאוגרפי המדוייק אלא רק ברמז
ומתרץ שם ב' תירוצים: א' שאם היו יודעים איפה המקום אזי היו בונים שם בתי ע"ז לפני שעמ"י בנה שם את ביהמ"ק.
והתירוץ הב' כמדומני המובא שם: ששום שבט לא היה מוכן להישמע לגורל בחלוקת הארץ ולא היו מוותרים על ירושלים, ואילו כשלא ידעו איפה הוא "המקום אשר יבחר ה'" כ"א חשב שזה (אולי יהיה) בחלקו.
 
חלק עליון תַחתִית