תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

כללי הפורום
  • פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לפתוח את הנושא בפורום של החומש/הפרשה, ולציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק עליו נסוב הדיון. במידה ומדובר בנושא כללי יש לפתחו כאן.
  • אשמח לעזרה בקטלוג נושאים ישנים לפי חומש/פרשה. הקִטלוג יתבצע בצורה פשוטה: דווחו על ההודעה הראשונה בנושא > בחרו ב"האשכול שייך לקטגוריה אחרת, נא ציין בשדה המידע את הקטגוריה הנכונה" > הזינו בשדה המידע את שם החומש/הפרשה, ואני כבר אדאג להעביר את הנושא לחומש/פרשה המבוקש/ת.
  • יש אפשרות כללית בפורום "לקפל" מדורים לקטגוריה אחת (ע"י לחיצה על המינוס בצד השמאלי בראש כל קטגוריה), בכדי לאפשר גלילה מהירה במידת הצורך. הקיפול/הפתיחה יישארו כך גם בכניסות הבאות לפורום עד ללחיצה הבאה.

פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 524
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 236 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי אח שלך » 13 נובמבר 2019, 01:08

כלומר: 
האם כונת הפסוקים על תקיעה פיזית בשופר ממשי ששומעים את קולו בכל העולם.
או שהעיקר הוא רק עצם החרות בפועל משעבוד המלכויות וקיבוץ הגלויות וכו' באופן כזה שכל העולם יראו ויכירו וידעו. 

ויש בזה כמה נפק"מ, למשל מה לכוין בתפילה, ולאיזו ישועה מחוייבים לצפות, ועוד. 

והנה לגבי חלק מהמקורות בתנ"ך שמוזכר השופר הנ"ל - ראיתי היום בפירושי הראשונים (רש"י רד"ק וכדו') שהיה פשוט להם שזו כעין מליצה. 
וכגון:
כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו. 
ופירשו הראשונים - כמו שרואים נס (דגל) כך כולם יראו.
וכן כמו שתוקעים בשופר להשמיע לכולם כך כולם יתעדכנו שעם ישראל מתקבץ לארצו כהבטחת הנביא. 



[במאמר המוסגר:
אולי זה מחליש במשהו את הביקורת עלינו על שאיננו מקיימים דין תקיעת שופר בערב שבת
(​​​​שכבר תמה בזה בס' חוט שני מדוע היום לא נוהגים ונשאר בצ"ע.
ובאמת בקהילת אדרת אליהו אכן החזירו דין זה לתקוע 6 תקיעות דמתניתין)
​​​​​​והלימוד זכות שאני מציע הוא כזה - שאם לפעמים שופר הוא רק סמל להעברת מסר בלבד, אז אולי כעת אנו מסתפקים בהכרזות המצויות כיום = שעון, צופר שבת, לוח שנה, ועוד תזכורות יצירתיות המצויות בקרב הזקוקים לתזכורות נוספות] 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1851
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי איש ווילנא » 13 נובמבר 2019, 13:59

לכאורה ממה שמביאים את הפסוקים האלו בפסוקי השופרות במוסף דראש השנה משמע שהוא כפשוטו ולא מליצה
והיינו כעין קול השופרות של מתן תורה
בקיצור עדיין לא היתה תקיעת שופר זו


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 13 נובמבר 2019, 14:03

אח שלך כתב:
13 נובמבר 2019, 01:08
כלומר: 
האם כונת הפסוקים על תקיעה פיזית בשופר ממשי ששומעים את קולו בכל העולם.
או שהעיקר הוא רק עצם החרות בפועל משעבוד המלכויות וקיבוץ הגלויות וכו' באופן כזה שכל העולם יראו ויכירו וידעו. 

ויש בזה כמה נפק"מ, למשל מה לכוין בתפילה, ולאיזו ישועה מחוייבים לצפות, ועוד. 

והנה לגבי חלק מהמקורות בתנ"ך שמוזכר השופר הנ"ל - ראיתי היום בפירושי הראשונים (רש"י רד"ק וכדו') שהיה פשוט להם שזו כעין מליצה. 
וכגון:
כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו. 
ופירשו הראשונים - כמו שרואים נס (דגל) כך כולם יראו.
וכן כמו שתוקעים בשופר להשמיע לכולם כך כולם יתעדכנו שעם ישראל מתקבץ לארצו כהבטחת הנביא. 



[במאמר המוסגר:
אולי זה מחליש במשהו את הביקורת עלינו על שאיננו מקיימים דין תקיעת שופר בערב שבת
(​​​​שכבר תמה בזה בס' חוט שני מדוע היום לא נוהגים ונשאר בצ"ע.
ובאמת בקהילת אדרת אליהו אכן החזירו דין זה לתקוע 6 תקיעות דמתניתין)
​​​​​​והלימוד זכות שאני מציע הוא כזה - שאם לפעמים שופר הוא רק סמל להעברת מסר בלבד, אז אולי כעת אנו מסתפקים בהכרזות המצויות כיום = שעון, צופר שבת, לוח שנה, ועוד תזכורות יצירתיות המצויות בקרב הזקוקים לתזכורות נוספות] 
אתה הרי סבור שהגאולה כבר הגיעה, אז למאי נפק"מ בחקירה הנ"ל?
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1851
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי איש ווילנא » 13 נובמבר 2019, 14:05

יהודי נאמן כתב:
13 נובמבר 2019, 14:03
אתה הרי סבור שהגאולה כבר הגיעה, אז למאי נפק"מ בחקירה הנ"ל?

הוא בא ליישב קושיא לשיטתו
איך קדמה קיבוץ גלויות לתקיעת שופר.
תשובה. תקיעת שופר אינו כפשוטו וכבר התקיימה בעידכוני החדשות דהאידנא


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 524
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 236 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי אח שלך » 13 נובמבר 2019, 15:29

איש ווילנא כתב:
13 נובמבר 2019, 14:05
יהודי נאמן כתב:
13 נובמבר 2019, 14:03
אתה הרי סבור שהגאולה כבר הגיעה, אז למאי נפק"מ בחקירה הנ"ל?

הוא בא ליישב קושיא לשיטתו
איך קדמה קיבוץ גלויות לתקיעת שופר.
תשובה. תקיעת שופר אינו כפשוטו וכבר התקיימה בעידכוני החדשות דהאידנא
טעות.
היא לא הגיעה. 
רק "אתחלתא דגאולה" הגיעה, כמו שכתב הגר"א כמה פעמים. 
 


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 13 נובמבר 2019, 16:30

ההנחה שלי, שאין בתנ"ך מליצה שמשקלה פחות מפשטותה.

כלומר, גם אם ניקח את זה כמליצה, לא יהא הנמשל פחות מהמשל, וכמו שכאשר אם התקיעה תהיה בצורה פיזית לא יהיה בזה מקום לספק ולדיון, כך גם בהופעה המליצית של זה לא יהיה מקום לספק.

ובדרך אגב, הפסוק שהבאת הוא לא בהכרח מליצה, אלא משל על הראיה והשמיעה - והשאלה היא איך לפרש את האות כ' של 'כנשוא' ו'כתקוע', האם 'כאשר', או 'כשם' 'כמו', ודו"ק. ומהתפילה שאומרת 'תקע בשופר' 'ושא נס', נראה שלמדה את הפסוק כפשוטו - 'כאשר'.

ומסתמא הפסוק שהתפילה נשענת עליו בין היתר, הוא 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול' ששם התוצאה תהיה - 'ובאו האובדים בארץ אשור', שככל הנראה הכוונה לעשרת השבטים, שגלו בגלות שלמנאסר, דהיינו שלא נגאלו עדיין בגאולת בית שני, וזה נקרא שהם 'אבדו' לנו, דהיינו לא המשיכו איתנו את מסלול ההיסטוריה.
'והנדחים בארץ מצרים' - שככל הנראה הכוונה לאלו שמתו בשלשת ימי האפלה.
ולכן הראשונים 'אבדו', כי הם היו ואבדו, אולם האחרונים נדחו מעיקרא, ומעולם לא זכו להיות חלק מכלל ישראל הנגאלים, אפילו בגאולת מצרים.
[פירוש זה לא ראיתי במפרשים, הוא נפל בראשי בתפילתי בראש השנה].


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 411
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 468 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי חזק וברוך » 13 נובמבר 2019, 20:44

איש ווילנא כתב:
13 נובמבר 2019, 13:59
לכאורה ממה שמביאים את הפסוקים האלו בפסוקי השופרות במוסף דראש השנה משמע שהוא כפשוטו ולא מליצה
והיינו כעין קול השופרות של מתן תורה
בקיצור עדיין לא היתה תקיעת שופר זו

אגב, רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף במתן תורה לא היה שופר ממש אלא 'דמיון שופר'.


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 13 נובמבר 2019, 20:56

אח שלך כתב:
13 נובמבר 2019, 15:29
איש ווילנא כתב:
13 נובמבר 2019, 14:05
יהודי נאמן כתב:
13 נובמבר 2019, 14:03
אתה הרי סבור שהגאולה כבר הגיעה, אז למאי נפק"מ בחקירה הנ"ל?

הוא בא ליישב קושיא לשיטתו
איך קדמה קיבוץ גלויות לתקיעת שופר.
תשובה. תקיעת שופר אינו כפשוטו וכבר התקיימה בעידכוני החדשות דהאידנא
טעות.
היא לא הגיעה. 
רק "אתחלתא דגאולה" הגיעה, כמו שכתב הגר"א כמה פעמים. 

טוב, אז אתה עדיין לא מעודכן, יש כאלה שמתקדמים יותר ממך, יתכן מאוד שגם אתה עוד מעט תתקדם לשם. אתה בדרך.
 


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 13 נובמבר 2019, 21:14

ספר וסופר כתב:
13 נובמבר 2019, 16:30
ההנחה שלי, שאין בתנ"ך מליצה שמשקלה פחות מפשטותה.

כלומר, גם אם ניקח את זה כמליצה, לא יהא הנמשל פחות מהמשל, וכמו שכאשר אם התקיעה תהיה בצורה פיזית לא יהיה בזה מקום לספק ולדיון, כך גם בהופעה המליצית של זה לא יהיה מקום לספק.

ובדרך אגב, הפסוק שהבאת הוא לא בהכרח מליצה, אלא משל על הראיה והשמיעה - והשאלה היא איך לפרש את האות כ' של 'כנשוא' ו'כתקוע', האם 'כאשר', או 'כשם' 'כמו', ודו"ק. ומהתפילה שאומרת 'תקע בשופר' 'ושא נס', נראה שלמדה את הפסוק כפשוטו - 'כאשר'.

ומסתמא הפסוק שהתפילה נשענת עליו בין היתר, הוא 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול' ששם התוצאה תהיה - 'ובאו האובדים בארץ אשור', שככל הנראה הכוונה לעשרת השבטים, שגלו בגלות שלמנאסר, דהיינו שלא נגאלו עדיין בגאולת בית שני, וזה נקרא שהם 'אבדו' לנו, דהיינו לא המשיכו איתנו את מסלול ההיסטוריה.
'והנדחים בארץ מצרים' - שככל הנראה הכוונה לאלו שמתו בשלשת ימי האפלה.
ולכן הראשונים 'אבדו', כי הם היו ואבדו, אולם האחרונים נדחו מעיקרא, ומעולם לא זכו להיות חלק מכלל ישראל הנגאלים, אפילו בגאולת מצרים.
[פירוש זה לא ראיתי במפרשים, הוא נפל בראשי בתפילתי בראש השנה].

בשינוי הלשון עיין ברש"י ומלבי"ם שם.
קשה לפרש כדבריכם אלה שמתו בארץ מצרים לא נשאר מהם זכר. ובפשטות גם לא יהיה להם.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 13 נובמבר 2019, 21:42

יהודי נאמן כתב:
13 נובמבר 2019, 21:14
קשה לפרש כדבריכם אלה שמתו בארץ מצרים לא נשאר מהם זכר. ובפשטות גם לא יהיה להם.
באתי לכתוב את הדברים כחידוש לא כדבר מוחלט, ולכן ציינתי שלא ראיתי זאת בשום ספר.
אולם לא הבנתי את הטענה - 'לא נשאר מהם זכר ובפשטות גם לא יהיה להם'.
אני חושב שלא אני ולא אתה יודעים חשבונות שמים, וכתב נאמר - 'כי לא ידח ממנו נדח'.
[ומשום מה הפירוש הזה יותר מסתדר לי עם דרכי ההשגחה כפי איך שאני למדתי עליהם].


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 14 נובמבר 2019, 01:45

ספר וסופר כתב:
13 נובמבר 2019, 21:42
יהודי נאמן כתב:
13 נובמבר 2019, 21:14
קשה לפרש כדבריכם אלה שמתו בארץ מצרים לא נשאר מהם זכר. ובפשטות גם לא יהיה להם.
באתי לכתוב את הדברים כחידוש לא כדבר מוחלט, ולכן ציינתי שלא ראיתי זאת בשום ספר.
אולם לא הבנתי את הטענה - 'לא נשאר מהם זכר ובפשטות גם לא יהיה להם'.
אני חושב שלא אני ולא אתה יודעים חשבונות שמים, וכתב נאמר - 'כי לא ידח ממנו נדח'.
[ומשום מה הפירוש הזה יותר מסתדר לי עם דרכי ההשגחה כפי איך שאני למדתי עליהם].
לא הבנתי מה ענין חשבונות שמים לכאן. הם נכחדו לגמרי מה הם שייכים לגאולה?
עשרת השבטים זרעם קיים.
 


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 14 נובמבר 2019, 08:29

יהודי נאמן כתב:
14 נובמבר 2019, 01:45
ספר וסופר כתב:
13 נובמבר 2019, 21:42
יהודי נאמן כתב:
13 נובמבר 2019, 21:14
קשה לפרש כדבריכם אלה שמתו בארץ מצרים לא נשאר מהם זכר. ובפשטות גם לא יהיה להם.
באתי לכתוב את הדברים כחידוש לא כדבר מוחלט, ולכן ציינתי שלא ראיתי זאת בשום ספר.
אולם לא הבנתי את הטענה - 'לא נשאר מהם זכר ובפשטות גם לא יהיה להם'.
אני חושב שלא אני ולא אתה יודעים חשבונות שמים, וכתב נאמר - 'כי לא ידח ממנו נדח'.
[ומשום מה הפירוש הזה יותר מסתדר לי עם דרכי ההשגחה כפי איך שאני למדתי עליהם].
לא הבנתי מה ענין חשבונות שמים לכאן. הם נכחדו לגמרי מה הם שייכים לגאולה?
עשרת השבטים זרעם קיים.

יפה!
עוד חילוק בין עשרת השבטים לד' חמישיות של מצרים, שמסביר טוב יותר את החילוק בין 'נדחו' לבין 'אבדו'.


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 14 נובמבר 2019, 09:11

ספר וסופר כתב:
14 נובמבר 2019, 08:29
יהודי נאמן כתב:
14 נובמבר 2019, 01:45
ספר וסופר כתב:
13 נובמבר 2019, 21:42

באתי לכתוב את הדברים כחידוש לא כדבר מוחלט, ולכן ציינתי שלא ראיתי זאת בשום ספר.
אולם לא הבנתי את הטענה - 'לא נשאר מהם זכר ובפשטות גם לא יהיה להם'.
אני חושב שלא אני ולא אתה יודעים חשבונות שמים, וכתב נאמר - 'כי לא ידח ממנו נדח'.
[ומשום מה הפירוש הזה יותר מסתדר לי עם דרכי ההשגחה כפי איך שאני למדתי עליהם].
לא הבנתי מה ענין חשבונות שמים לכאן. הם נכחדו לגמרי מה הם שייכים לגאולה?
עשרת השבטים זרעם קיים.
יפה!
עוד חילוק בין עשרת השבטים לד' חמישיות של מצרים, שמסביר טוב יותר את החילוק בין 'נדחו' לבין 'אבדו'.
ממש לא יפה, מה פתאום שהם יהיו בכלל הגאולה?
אתה מניח הנחות מוזרות ללא שום מקור.
 


בן ברוך
הודעות: 31
הצטרף: 28 אוקטובר 2019, 11:29
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי בן ברוך » 14 נובמבר 2019, 12:59

ראיתי באחד הסידורים בשם הפרקי דר"א ,דמאילו של יצחק יש שני שופרות מהקרנים
אחד נתקע בהר סיני ואחד יתקע לעתיד לבא .משמע דהוא תקיעה ממש


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 808
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 267 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יואל נהרי » 14 נובמבר 2019, 14:16

חזק וברוך כתב:
13 נובמבר 2019, 20:44
איש ווילנא כתב:
13 נובמבר 2019, 13:59
לכאורה ממה שמביאים את הפסוקים האלו בפסוקי השופרות במוסף דראש השנה משמע שהוא כפשוטו ולא מליצה
והיינו כעין קול השופרות של מתן תורה
בקיצור עדיין לא היתה תקיעת שופר זו

אגב, רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף במתן תורה לא היה שופר ממש אלא 'דמיון שופר'.
מקור?
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1851
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי איש ווילנא » 14 נובמבר 2019, 14:23

חזק וברוך כתב:
13 נובמבר 2019, 20:44
איש ווילנא כתב:
13 נובמבר 2019, 13:59
לכאורה ממה שמביאים את הפסוקים האלו בפסוקי השופרות במוסף דראש השנה משמע שהוא כפשוטו ולא מליצה
והיינו כעין קול השופרות של מתן תורה
בקיצור עדיין לא היתה תקיעת שופר זו

אגב, רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף במתן תורה לא היה שופר ממש אלא 'דמיון שופר'.

אבל קול שופר היה
ולא רק עדכון חדשות


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 14 נובמבר 2019, 15:02

יהודי נאמן כתב:
14 נובמבר 2019, 09:11
ממש לא יפה, מה פתאום שהם יהיו בכלל הגאולה?
אתה מניח הנחות מוזרות ללא שום מקור.
אתה צודק שזה ללא שום מקור, ולכן אם זה היה ענין הלכתי לא הייתי עושה על פי זה מעשה.
אולם זה לגמרי לא מוזר, כי אני לא חושב שיש ענין לבטלה בעולם, בודאי לא בכלל ישראל.

והאם יודע מר מהי הסוגיא באותם ארבע חמישיות של יהודים בני ישראל שלא יצאו ממצרים?

גם אני לא, אבל זה בהחלט לא זר שאם השבטים שאבדו יחזרו, שיבואו גם אלה שמעולם לא נגאלו.

נ.ב. לא כתבתי זאת בהחלט, רק רציתי להראות שיתכן שאין אנו יודעים 'עד היכן הדברים מגיעים', וממילא ברור שאם תפקיד השופר לעורר משינה כל כך עמוקה של עשרת השבטים, וק"ו הנידחים במצרים, שום '''מהדורת חדשות''' לא תעשה את זה.
ובקיצור - ענין השופר הוא מהותי ולא רק הכרזה.


אבר כיונה
משתמש ותיק
הודעות: 548
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 132 פעמים
קיבל תודה: 196 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי אבר כיונה » 14 נובמבר 2019, 15:20

יואל נהרי כתב:
14 נובמבר 2019, 14:16
רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף במתן תורה לא היה שופר ממש אלא 'דמיון שופר'.
מקור?
בפירושו על התורה (נמצא בהיברובוקס בשם 'פירוש רבינו אברהם בן הרמב"ם על התורה')


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 16 נובמבר 2019, 20:55

ספר וסופר כתב:
14 נובמבר 2019, 15:02
יהודי נאמן כתב:
14 נובמבר 2019, 09:11
ממש לא יפה, מה פתאום שהם יהיו בכלל הגאולה?
אתה מניח הנחות מוזרות ללא שום מקור.
אתה צודק שזה ללא שום מקור, ולכן אם זה היה ענין הלכתי לא הייתי עושה על פי זה מעשה.
אולם זה לגמרי לא מוזר, כי אני לא חושב שיש ענין לבטלה בעולם, בודאי לא בכלל ישראל.

והאם יודע מר מהי הסוגיא באותם ארבע חמישיות של יהודים בני ישראל שלא יצאו ממצרים?

גם אני לא, אבל זה בהחלט לא זר שאם השבטים שאבדו יחזרו, שיבואו גם אלה שמעולם לא נגאלו.

נ.ב. לא כתבתי זאת בהחלט, רק רציתי להראות שיתכן שאין אנו יודעים 'עד היכן הדברים מגיעים', וממילא ברור שאם תפקיד השופר לעורר משינה כל כך עמוקה של עשרת השבטים, וק"ו הנידחים במצרים, שום '''מהדורת חדשות''' לא תעשה את זה.
ובקיצור - ענין השופר הוא מהותי ולא רק הכרזה.
עיינתי השבת במפרשים ובחז"ל, וראיתי שככל הנראה הייתה לי טעות בהבנת הנקרא.

כולם כאחד מבינים שאובדים יותר גרועים מנידחים, וממילא אין מקום כלל לפירוש הנ"ל אף לא בדרך רמז.
יתכן שההבדל, שאני קראתי את הנידחים מלשון דחייה, 'דחוי מעיקרא', והקריאה הנכונה שהיא מלשון הדחה, הוזז ממקומו ונדחף למקום אחר [אולי בשרשם הם אותו שורש, אולם המשמעות היא אחרת].

וממילא הפשט צריך להיות - וכך ראיתי גם הרבה מפרשים, שהנידחים בארץ מצרים הם שארית ישראל שנשארו בארץ אחר החורבן, שירדו כולם למצרים יחד עם ירמיהו ויוחנן בן קרח. והענין בזה לכאורה, שגם הם לא חזרו בבנין בית שני, וכמו שידוע שהקהילה באלכסנדריה שרדה שנים רבות ושורשה בגלות זו.

עוד יש לציין, שחז"ל במסכת סנהדרין, דורשים מכאן שיש לדור המדבר ולעשרת השבטים חלק לעולם הבא, ומשום מה חז"ל דורשים שהנדחים בארץ מצרים הם דור המדבר. והביאור בזה לכאורה, שהרי דור המדבר נגאל ממצרים על מנת להיכנס לארץ, וכביכול לא נגמרה יציאתם כל עוד שמתו במדבר.

ובאמת, זה קצת מתקרב למה שפירשתי אני [אני לא יודע מי יותר גרוע, דור המדבר או י' השבטים], וגם כאן לכאורה מדובר עליהם עצמם ולא על זרעם, שהרי זרעם נכנס לארץ, ובטלה טענת @יהודי נאמן.
אמנם, מאותה גמרא עצמה לכאורה יש ראיה נגדי, כי לתוספת טעם לגאולתם, הגמרא מביאה את הפסוק המדבר במעלתם 'לכתך אחרי במדבר', ומינה, שהנשארים במצרים מאותה סיבה עצמה צריכים שלא להיגאל. [אלא אם כן נאמר שחטאיהם כל כך גדולים שרק טעם זה עוזר להם].

ועם כל מה שכתבתי, עדיין אין לנו מושג במהלכי שמים, וההשגחה העליונה הפועלת של ידח ממנו נדח, וכבר האריך הלש"ם בספר הדע"ה ומשמע כן בביאור הגר"א ספ"ד פ"א, שתחיית המתים כוללת את כל הנשמות של שית אלפי שנין, אף של עשרים דורות שעד אברהם, ובודאי מדרגות מדרגות יש, ואין איתנו יודע עד מה.

- - -
ולגבי עצם הנידון,חלק מהמפרשים במקום מבארים שהמושג שופר הוא מליצה, אולם הם לא מחפשים תחליפים כמערכת 'חדשות' וכדו', אלא אומרים שהקיבוץ גלויות יהיה באופן ספונטני, שיראה כאילו תקעו בשופר. ועדיין יש הרבה מאוד להאריך בזה כי מפשטות דברי חז"ל והמדרשים לא משמע כן. ואכ"מ.


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 730
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 377 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי תיובתא » 16 נובמבר 2019, 21:00

מציע לפתח את אפליקציית "תקיעת שופרו של משיח", ולסגור עניין.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 16 נובמבר 2019, 22:44

כעת מצאתי בספר הקדוש 'בני יששכר', מאמרי חדש אדר, מאמר ב - 'שקל הקדש', דרוש ז'

בתוך דבריו על בירור הקדושה מתוך הרע, הוא אומר כך:
והנה נאמר וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים [שמות יג יח], ודרשו בו אחד מחמשה כי מתו הרשעים בג' ימי אפילה [תנחומא בשלח א'], ולעת קץ נאמר ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וכו' [ישעיה כז יג].
ועיי"ש בדבריו מה שמבאר בזה.

עכ"פ נתתי שמחה בלבי, שלא הרחקתי לכת.


פותח הנושא
אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 524
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 236 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי אח שלך » 16 נובמבר 2019, 22:54

איש ווילנא כתב:
14 נובמבר 2019, 14:23
חזק וברוך כתב:
13 נובמבר 2019, 20:44
איש ווילנא כתב:
13 נובמבר 2019, 13:59
לכאורה ממה שמביאים את הפסוקים האלו בפסוקי השופרות במוסף דראש השנה משמע שהוא כפשוטו ולא מליצה
והיינו כעין קול השופרות של מתן תורה
בקיצור עדיין לא היתה תקיעת שופר זו

אגב, רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף במתן תורה לא היה שופר ממש אלא 'דמיון שופר'.

אבל קול שופר היה
ולא רק עדכון חדשות
וידוי אישי:
את הקול האלוקי לא זכיתי עדיין לשמוע, ואינני יודע טיבו.
אבל את בת הקול אני שומע מידי פעם כאמור "בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". 
איך אני שומע? 
כך מביא הרב דסלר כמדומה מהבעש"ט (ועוד ועוד) שניצוצות הרהורי תשובה המתעוררים בלב הן הן קולות הבת קול הנשלחים מידי יום לליבו. 
וכל שהלב יותר עדין וזך הוא יותר מצליח לשמוע. 



המסקנא: אולי גם קול השופר = התעוררות תשובה. 

 


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 16 נובמבר 2019, 23:07

בגמרא כתובות קיא: מבואר שרק בזכות טל תורה קמים לתחיית המתים ונשים יקומו בזכות שסייעו לתורה, ואיך יקומו הרשעים שמתו במצרים?


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 17 נובמבר 2019, 00:05

כבר כתבתי בהודעה קודמת
ספר וסופר כתב:
16 נובמבר 2019, 20:55
ועם כל מה שכתבתי, עדיין אין לנו מושג במהלכי שמים, וההשגחה העליונה הפועלת של ידח ממנו נדח, וכבר האריך הלש"ם בספר הדע"ה ומשמע כן בביאור הגר"א ספ"ד פ"א, שתחיית המתים כוללת את כל הנשמות של שית אלפי שנין, אף של עשרים דורות שעד אברהם, ובודאי מדרגות מדרגות יש, ואין איתנו יודע עד מה.
הלש"ם נמצא בדע"ה חלק ב, דרוש ב, ענף ג' [בעיקר מאות ג והלאה].

והנה, הוא כולל שם את דור המבול וסדום, שבמפורש המשנה בסנהדרין אומרת שאין להם חלק לעולם הבא, וכמובן שיש בזה הבדלים מהותיים באיזה אופן יהיה תחיית המתים שלהם.
אולם כבר בגמרא עצמה, על מה שנאמר במשנה גופא שאין להם חלק לעולם הבא, נאמר שם 'דורשי רשומות היו אומרים כולם באים לחיי עולם הבא שנאמר לי גלעד וכו''. ונראה להדיא שזה לא נכתב בצורה של מחלוקת, מהנוסח המיוחד של 'דורשי רשומות' [והסוד בזה לכאורה מרומז במילה 'רשומות']. אלא שלכתחילה בכל הנושאים הללו יש מדרגות מדרגות.

ואם כן, עד כמה שהפסוק אומר במפורש 'הנדחים בארץ מצרים', ויש פירוש שהם אלו שמתו במצרים, אז בודאי יהיה אופן שהם יחיו באופן יותר מציאותי מכל הדורות הקודמים להם.

ועל כרחך גם קודם מתן תורה יהיה תחיית המתים, לכל הדורות שמתו במצרים מיתה טבעית, וכמו השבעים נפש, וכל צאצאיהם שמתו קודם יציאת מצרים, ואם כן על כל פנים נצטרך להגביל את הכלל הזה ולתת לו פירושים שונים.


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 17 נובמבר 2019, 00:09

אינו דומה מי שנפטר קודם יציאת מצרים והיה בכלל בני ישראל. וכאברהם יצחק ויעקב וכו'. אבל אלו שמתו כרשעים שלא זכו כלל ליציאת מצרים, ואין להם את האנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מהיכ"ת?


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי ספר וסופר » 17 נובמבר 2019, 00:31

העיקרון שהבני יששכר מבאר שם, שעד עת קץ בירורי הקדושה תלויים בעבודת האדם, ובעץ קץ הקב"ה יברר את השאר, ובכללם את אותם חלקים מכלל ישראל שלא זכו ליציאת מצרים.

ויתכן שהחילוק היסודי הזה, הוא העומד בשאלת הגמרא, שהגמרא מחפשת שהזכות בתחיית המתים תהיה תלויה בעבודת האדם, ועל זה מה שידוע לנו הוא רק דבר אחד, והוא טל תורה.

אולם בדבר שהקב"ה עצמו מחיה אין לנו שאלה איך זה עובד.

ומסתבר בלא ספק, שאינו דומה מי שחי בזכות עבודתו, שלכאורה הם החיים הקרובים ביותר למה שהיה קודם התחיה, לבין מי שלא זכה לזה, שלכאורה הוא יצטרך לעבור שינוי מהותי.
- ושוב, כל הדיבורים הללו, הם הרהורים בעלמא, ואין איתנו יודע עד מה.


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יהודי נאמן » 17 נובמבר 2019, 09:45

ברור שענינים אלו אינם שוים לכל נפש, ולכן אין לנו אלא פשטותם של דברים.


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1155
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי יושב אוהלים » 10 מאי 2020, 12:07

אבר כיונה כתב:
14 נובמבר 2019, 15:20
יואל נהרי כתב:
14 נובמבר 2019, 14:16
רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף במתן תורה לא היה שופר ממש אלא 'דמיון שופר'.
מקור?
בפירושו על התורה (נמצא בהיברובוקס בשם 'פירוש רבינו אברהם בן הרמב"ם על התורה')

לא ראיתי את דברי ר"א בן הרמב"ם בפנים, אבל לכאורה כיון דבמתן תורה לא כתוב שתקע מישהו בשופר, אלא שהיה "קול שופר" א"כ יש לומר שזה לאא היה קול של שופר גשמי אלא הקול שהיה בשעת מתן תורה דומה לקול שופר חזק מאוד, וכמו שנכתב כאן "דמיון שופר" - משא"כ על השופר של לעתיד לבא כתוב בפירוש "יתקע בשופר גדול" אם כן פשטות לשון זה משמע שאכן יהיה תקיעה בשופר ממש,, ולכל הפחות אינו דומה למה שכתוב אצל הר סיני.


לא פסקה ישיבה
הודעות: 56
הצטרף: 22 אפריל 2020, 20:57
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי לא פסקה ישיבה » 10 מאי 2020, 14:18

ובשופר גדול יתקע, וקול דממה דקה ישמע, הוא שופר רוחני, כנ"ל השופר דלעתיד לבוא.


לא פסקה ישיבה
הודעות: 56
הצטרף: 22 אפריל 2020, 20:57
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תקע בשופר גדול לחרותנו, כתקוע שופר, יתקע בשופר גדול וכו' - כפשוטו או כמשמעו? והאם סגי בעדכוני החדשות דהאידנא.

שליחה על ידי לא פסקה ישיבה » 10 מאי 2020, 14:21

ממרן הגר"י דיויד שליט"א שעשרת השבטים קיומם הוא בתוך כלל ישראל דהשתא, דכל יהודי ויהודי המוכר לנו אופיו הוא כאחד השבטים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “תנ"ך ופרשת שבוע”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח