מסתבר שאין הכוונה של ישעיהו להתנבאות שיהיה בדווקא צפיפות, אלא שיהיו כ"כ רבים עד שיהיה בהם כ"שיעור צפיפות".
מעשה בסבתא מבוגרת ולה צאצאים רבים וסלון קטן, בכל חג ומועד היו מתארחים אצלה כל הצאצאים, והדוחק היה גדול, כמובן שבמהלך האירוח הדבר הסב חוסר נוחות מסוימת, אבל יחד עם זאת השמחה היתה כמובן רבה, לימים, מסיבה כלשהיא הפסיקו כליל הנכדים לבקר את הסבתא, ישבה לה הסבתא בביתה בסעודת ליל החג, צער וגעגועים ממלאים את ליבה, אה... איך היו כאן הסעודות בזמן שהנכדים באו לבקר, איזה רעש ערב, איזה בלגן והמוניות מיוחדת...
(כל מי שרגיל להיות במירון בל"ג בעומר, הרגיש זאת היטב בל"ג בעומר תש"פ, עת ישב בביתו ונזכר בהמוניות של העולים לציון הרשב"י)
ודאי שהצפיפות יש בה חסרון, אבל כשבאים להיזכר בדברים הטובים שהיו ואינם עוד, ולתאר את חזרתם בעתיד, ודאי שהצפיפות מוסיפה המחשה וצבע חי מאוד, על המצב שבו יהיו כ"כ הרבה עולי רגל.