מה עדיף, שיהיה צפוף בירושלים או שיהיה מספיק מקום לכולם?

אח שלך

משתמש ותיק
אחד מעשרה ניסים שהיו בירושלים הוא שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים.
הוי אומר שזה דבר טוב שיש מקום לכולם ואף אחד לא מתלונן על צפיפות. 

אז איך הנביא מבטיח לנו בדיוק להיפך:
"עוד יאמרו באזנייך בני שכולייך צר לי המקום גשה לי ואשבה"
"כי עתה תצרי מיושב" 
 

חדא

משתמש ותיק
עיין בספר שיעורי הגר"מ שפירא זצ"ל על סבי דבי אתונא שיעור י"ד בשם הגר"ח מבריסק 
 

HaimL

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
אחד מעשרה ניסים שהיו בירושלים הוא שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים.
הוי אומר שזה דבר טוב שיש מקום לכולם ואף אחד לא מתלונן על צפיפות. 

אז איך הנביא מבטיח לנו בדיוק להיפך:
"עוד יאמרו באזנייך בני שכולייך צר לי המקום גשה לי ואשבה"
"כי עתה תצרי מיושב" 
זה לא הפשט במשנה. הפשט הוא לא שצפיפות זה טוב או לא. אלא בעובדה, שאם המקום צר לעמידה ולישיבה, כ"ש שאין בו כדי לינה לכל אחד. והנס הוא, שבירושלים תמיד נמצא מקום לינה לכולם. 
והוא בדיוק כמו הנס עומדים צפופים ומשתחווים רווחים
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אבל אני תמה על המשנה בשלוש כתות הפסח נשחט וכו'
וכי העזרה יכולה להחזיק שליש מכל הבאים להקריב את הק"פ ?
ועוד מפורש, שכת שלישית עמה מועטין. כיצד ייתכן במציאות?
 

חדא

משתמש ותיק
הוא מסביר ע"פ הילקוט שזה נאמר במצב של 'ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני וכדבריו שם שהוא בזמן הזה שבנ"י נמצאים בא"י וירושלים
וציון בית המקדש - אינה נזכרת עי"ש בכל הדברים הנפלאים
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
מסתבר שאין הכוונה של ישעיהו להתנבאות שיהיה בדווקא צפיפות, אלא שיהיו כ"כ רבים עד שיהיה בהם כ"שיעור צפיפות".
מעשה בסבתא מבוגרת ולה צאצאים רבים וסלון קטן, בכל חג ומועד היו מתארחים אצלה כל הצאצאים, והדוחק היה גדול, כמובן שבמהלך האירוח הדבר הסב חוסר נוחות מסוימת, אבל יחד עם זאת השמחה היתה כמובן רבה, לימים, מסיבה כלשהיא הפסיקו כליל הנכדים לבקר את הסבתא, ישבה לה הסבתא בביתה בסעודת ליל החג, צער וגעגועים ממלאים את ליבה, אה... איך היו כאן הסעודות בזמן שהנכדים באו לבקר, איזה רעש ערב, איזה בלגן והמוניות מיוחדת...
(כל מי שרגיל להיות במירון בל"ג בעומר, הרגיש זאת היטב בל"ג בעומר תש"פ, עת ישב בביתו ונזכר בהמוניות של העולים לציון הרשב"י)
ודאי שהצפיפות יש בה חסרון, אבל כשבאים להיזכר בדברים הטובים שהיו ואינם עוד, ולתאר את חזרתם בעתיד, ודאי שהצפיפות מוסיפה המחשה וצבע חי מאוד, על המצב שבו יהיו כ"כ הרבה עולי רגל.
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
אחד מעשרה ניסים שהיו בירושלים הוא שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים.
הוי אומר שזה דבר טוב שיש מקום לכולם ואף אחד לא מתלונן על צפיפות. 

אז איך הנביא מבטיח לנו בדיוק להיפך:
"עוד יאמרו באזנייך בני שכולייך צר לי המקום גשה לי ואשבה"
"כי עתה תצרי מיושב" 
זכורני שראיתי לאחרונה באחד האחרונים, (ואיני זוכר כעת היכן, ובלנ"ד כשאמצאהו אעתיקהו להנה), כי לא כתוב שלא היה צפוף בירושלים, אלא אדרבא היה צפוף גם צפוף, ומה שכתוב במשנה הוא "שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום" ולא כתוב שלא היה צפוף, אלא שמרוב הקדושה והעונג העילאי וכו' שהיה שם לא הפריע להם אותה צפיפות. ונראה שזוהי גם התשובה לשאלתו של אחינו שליט"א.
 
 

תועה בשדה

משתמש חדש
ודאי שעדיף שלא יהא צר המקום אבל כשמדברים על קיבוץ הגלויות ששאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך אחרי שהייתה הארץ שממה
מעלה גדולה היא .
שו"ר שבמלבי"ם שם פי שהוא שבח שתתרחב הארץ להחזיק את כולם.
מלבי"ם ישעיהו פרק מט פסוק כ
עוד יאמרו. ר"ל אז בני שכוליך הם הבנים שהיית שכולה מהם עד הנה, שהם בני הגולה, עוד זאת יאמרו באזניך עתה צר לי המקום גשה לי ואשבה. המקום שלך צר לי ואיני יכול להכנס אל תוכו, ולכן גשה אתה והתקרב אלי, למען אשב בתוכך, ר"ל כי אחר שישראל יהיו רבים מאד ולא תוכל ארץ ישראל להחזיק את כולם, לכן תרחיב הארץ את גבולה, ותתפשט עד חוצה לארץ, כמ"ש לקמן (נד, ב) הרחיבי מקום אהלך, וזה במשל שהארץ תגש אל היושבים העומדים חוצה לה ואינם יכולים לכנס אל תוכה:
 
חלק עליון תַחתִית