פרשת תצוה - ופרשת זכור

כללי הפורום
  • פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לפתוח את הנושא בפורום של החומש/הפרשה, ולציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק עליו נסוב הדיון. במידה ומדובר בנושא כללי יש לפתחו כאן.
  • אשמח לעזרה בקטלוג נושאים ישנים לפי חומש/פרשה. הקִטלוג יתבצע בצורה פשוטה: דווחו על ההודעה הראשונה בנושא > בחרו ב"האשכול שייך לקטגוריה אחרת, נא ציין בשדה המידע את הקטגוריה הנכונה" > הזינו בשדה המידע את שם החומש/הפרשה, ואני כבר אדאג להעביר את הנושא לחומש/פרשה המבוקש/ת.
  • יש אפשרות כללית בפורום "לקפל" מדורים לקטגוריה אחת (ע"י לחיצה על המינוס בצד השמאלי בראש כל קטגוריה), בכדי לאפשר גלילה מהירה במידת הצורך. הקיפול/הפתיחה יישארו כך גם בכניסות הבאות לפורום עד ללחיצה הבאה.

פותח הנושא
יפה מראה
הודעות: 157
הצטרף: 03 אפריל 2019, 21:23
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת תצוה - ופרשת זכור

שליחה על ידי יפה מראה » 04 מרץ 2020, 12:43

שמות פרק כה
(ג) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת:
(ד) ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים:
(ה) וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים:
(ו) שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים:
(ז) אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן:
(ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם: 
ויש לעיין מדוע היה בנדבה "שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים" שלכאורה אלו הדברים היו מעבודת המשכן ולא מבנין המשכן וכמו שלא היה בנדבה כבשים לקרבנות ככה גם לא היה צריך להיות אלו הדברים שאינם מבנין המשכן אלא רק מעבודת המשכן. [ועי' ברש"ר הירש]

והנה עיקר פרשת תרומה עוסקת בכלי המשכן ובבנין המשכן, משא"כ פרשת תצוה עוסקת בעיקר בבגדי כהונה.
וצ"ע שבסוף הפרשה מוזכר מזבח הקטורת, ויש לעיין מדוע זה לא נכתב ביחד עם כל הכלים.
שמות פרק ל
(א) ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו:
(ב) אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו:
(ג) וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב:
(ד) ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה:
(ה) ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב:
(ו) ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה:
(ז) והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה:
(ח) ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני ה' לדרתיכם:
(ט) לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו:
(י) וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא לה': 
וכתב הספורנו שמות פרק ל' פסוק א'
מזבח מקטר קטרת. שיספיק בו מעט אש לקטרת בלבד, ולא יצטרך להיות חלול ולמלאותו באדמה, כמו שהוצרך למזבח העולה לעשות האש תמיד על האדמה. אבל היה האש בזה המזבח על צפויו שהיה של זהב, ובהיות האש מועט לא הספיק לשרוף את גרם המזבח שהיה של עץ. ולא הוזכר זה המזבח עם שאר הכלים בפרשת תרומה, כי לא היתה הכונה בו להשכין האל יתברך בתוכנו, כמו שהיה הענין בשאר הכלים, כאמרו ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו (לעיל כה, ח - ט), גם לא היה ענינו להוריד מראה כבודו בבית, כענין מעשה הקרבנות, כאמרו ונועדתי שמה לבני ישראל (שם כט, מג) וכן העיד משה רבינו באמרו זה הדבר אשר צוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה' (ויקרא ט, ו). אבל היה ענין זה המזבח לכבד את האל יתברך אחרי בואו לקבל ברצון עבודת עמו בקרבנות הבקר והערב, ולשחר פניו במנחת קטרת, על דרך הבו לה' כבוד שמו, שאו מנחה ובאו לפניו (דהי"א טז, כט):

מעתה נראה לומר שיש הבדל גדול בין פרשת תרומה לפרשת תצוה, שפרשת תרומה זה לא היה חיוב אלא רק בגדר נדיבות הלב.
כמו שכתוב בשמות פרק כ"ה פסוק ב'
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי: 
משא"כ פרשת תצוה זה היה בחיוב ובציווי,

וההבדל שפרשת תרומה עוסקת בעצם המשכן ועדיין אין קדושה ובעצם בנין המשכן נוצר הקדושה ולכן צריך בדווקא שיבוא בנדיבות הלב ויהיה בבחינת "ושכנתי בתוך בני ישראל", משא"כ פרשת תצוה עוסקת בכל הדברים שהם על דרך הכבוד שזה הבגדים שאחרי שכבר יש קדושה במשכן כל משרת ה' מחויב לכבד בבגדים ראויים.
כמו שכתוב שמות פרק כ"ח פסוק ב'
ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת
רמב"ן שמות פרק כ"ח פסוק ב'
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה. וכתיב (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד השם.

וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת (להלן פסוק מ), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה, שיבינו מה שיעשו. וכבר אמרו (יומא סט א) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי: 
 

מאמר המוסגר
והנה כתב הרמב"ן שמות פרק ג' פסוק ה'
אל תקרב הלום - לא הגיע עדיין למעלתו הגדולה בנבואה, כי בהר סיני נגש אל הערפל אשר שם האלהים (להלן כ כא). וכן ענין הסתרת פנים, שעדיין לא עלה למה שנאמר בו ותמונת ה' יביט (במדבר יב ח):
כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא - אף על פי שהיה רחוק מן הסנה הזהירו בזה, כי נתקדש כל ההר ברדת השכינה אל ראש ההר כאשר בשעת מתן תורה, ומשה בהר היה כי שם עלה, שנאמר ויבא אל הר האלהים חרבה (לעיל פסוק א), והסנה היה בראש ההר, והנה כלו קדוש ואסור בנעילת הסנדל, וכך אמרו בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל (שמו"ר ב ו), וכן ביהושע (יהושע ה טו), וכן הכהנים לא שמשו במקדש אלא יחפים: 
 
והקשו האחרונים א"כ מדוע דווקא בשעת עבודה כהנים צריכים להיות יחפים, ובשעה שאינם עובדים הם אינם צריכים להיות יחפים.

ונראה לבאר לפי מש"כ הרמב"ן הנ"ל שעיקר הקדושה שיש במקום המקדש אינו מעצם הבנין שהיה רק לכבוד, אלא העיקר מעצם המקום שנמצא בית המקדש שהוא מקודש, ורק בשעת עבודה אז יש לכהן שייכות לעצם מקום המקדש שמקודש ולכן צריך להיות יחף, אבל שלא בשעת עבודה הגם שהוא נוגע רק ברצפה אינו לו שייכות לעצם קדושת מקום המקדש ולכן אינו צריך ללכת יחף ומה שנוגע ברצפת המקדש אין זה עצם השראת השכינה אלא רק לכבוד. ודו"ק.

 
ולכאורה סוף דברי הרמב"ן שכתב "וכבר אמרו (יומא סט א) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי" אין להם הבנה מזה קשור למה שכתב.
ונראה דהנה איתא תלמוד בבלי מסכת יומא דף סט עמוד א
והתניא בעשרים וחמשה בטבת יום הר גרזים הוא, דלא למספד. יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו אמרו לו יהודים שמרדו בך. כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. אמר להם למה באתם אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו אמר להם מי הללו אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך. אמר להם הרי הם מסורים בידיכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין. כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו. ואותו היום עשאוהו יום טוב. אי בעית אימא ראויין לבגדי כהונה, ואי בעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך. 
נמצא שאלכסנדר מוקדון בשעה שהיה יוצא למלחמה לא היה רואה רק את שמעון הצדיק אלא היה רואה את שמעון הצדיק עם הבגדים דאל"ה מדוע יצא לעברו עם הבגדים.

ואולי כוונת הרמב"ן שמכיון שיש כח בעצם הבגדים לכן צריך שבעלי המלאכה יכוונו על הבגדים שאינם באים לחזק את הכהן אלא הם חלק מצורת הכהן הגדול, וכמו שהכהן הגדול משפיע בעבודתו לקדש את כל כלל ישראל, ככה גם הבגדים שהוא לובש משרים קדושה בכל כלל ישראל.
וכדאיתא בתלמוד בבלי מסכת ערכין דף טז עמוד א
והא אמר ר' ענני בר ששון למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב ויטבלו את הכתנת בדם מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דא"ר חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה אבנט מכפרת על הרהור הלב, אהיכא דאיתיה, (דכתיב: והיה על לב אהרן) חושן מכפר על הדינין, דכתיב ועשית חושן משפט; אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב אין אפוד ותרפים, מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקדוש ברוך הוא יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול, ציץ מכפר על מעשה עזי פנים, 
כלומר כל בגד שהכהן הגדול מתלבש בו זה גורם ומשפיע מעלה וקדושה על כל עם ישראל עוד לפני שהקריב איזה קרבן, ולכן בשעת עשיית הבגדים בחול צריך לכוון מכיון שקדושת הבגדים משפיעה גם מחוץ לכותלי בית המקדש. ודו"ק.


סעיף ב' - פרשת זכור

יש להבין מה הטעם במצוות פרשת זכור בזמן הזה שאין אנו מצווים לעשות מלחמה בעמלק, וגם איננו יודעים מיהו עמלק.

הבנה א' - בטעם מצוות זכור.
 
שמות פרק י"ז פסוק י"ד
ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים. 
ופירש הרמב"ן 
כתוב זאת זכרון בספר - וכו' והנכון בעיני, כי "בספר" ירמוז לספר התורה, כענין שכתוב (דברים לא כו) לקוח את ספר התורה הזה, יאמר כתוב זאת בספר תורתי שיזכרו בני ישראל מה שעשה עמלק, כי מחה אמחה את זכרו ונתתי נקמתי בו ביד עמי ישראל. וזו היא המצוה שכתוב לנו במשנה תורה (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק. ואמר ושים באזני יהושע, לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו, כי הוא היודע ועד, וירמוז כי אחרי שיירשו הארץ ימחו אותו, כי מצוה עליהם תחלה להכרית שבעת הגוים וינחלו הארץ, זהו שנאמר שם (כה יט) והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו', ואם היה בימי יהושע בן נון כן, היה מזהירם למחות אותו, אבל נשאר הארץ לרשתה בימיו הרבה מאד (יהושע יג א), ולא הגיע זמנה עד מלוך שאול:
עוד כתב הרמב"ן שמות פרק יז פסוק ט
ויתכן שפחד משה פן יתגבר בחרבו מפני היותו עם נוחל החרב מברכת הזקן שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), כי המלחמה מן המשפחה הזאת היא הראשונה והאחרונה לישראל, כי עמלק מזרע עשו (שם לו יב), וממנו באה אלינו המלחמה בראשית הגוים, ומזרעו של עשו היה לנו הגלות והחרבן האחרון, כאשר יאמרו רבותינו (ע"ז ב ב) שאנחנו היום בגלות אדום, וכאשר ינוצח הוא, ויחלש הוא ועמים רבים אשר אתו, ממנה נושע לעולם, כאשר אמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. והנה כל אשר עשו משה ויהושע עמהם בראשונה יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרעם, על כן התאמץ משה בדבר:

ונראה שרבינו הרמב"ן ס"ל שטעם מצוות זכור כדי שידע אדם את הבטחת השי"ת "כי מחה אמחה" לעתיד לבוא התקיים הפסוק "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", ושעם ישראל לא התייאש מאורך הגלות ומכוחו של עשו ועמלק הרשעים.

ונראה להרחיב את הענין. 
 
לפי מה שכתוב במלאכי פרק ג
(יג) חזקו עלי דבריכם אמר ה' ואמרתם מה נדברנו עליך:
(יד) אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבאות:
(טו) ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו:

הנביא מלאכי מסיים את הנבואה האחרונה בענין של צדיק ורע לו רשע וטוב לו, כלומר המציאות שצדיק ורע לו רשע וטוב לו זה לכאורה מורה שאין דין ואין דיין אין שכר ועונש שהרי מי שמקיים את המצוות נענש והולך קודרנית בעוה"ז ואילו מי שעובר עבירות נהנה ונבנה בעוה"ז.

ואז בגלות הזאת שומרי המצוות אומרים "אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבאות":
 
(טז) אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו:
(יז) והיו לי אמר ה' צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו:
(יח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו: ס
(יט) כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף:
(כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק:
(כא) ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר ה' צבאות:
ופירש רש"י  [וכעין זה הרד"ק והמלבי"ם פירש שם ביתר הרחבה.]
(טז) אז נדברו וגו' - אני משיב על דבריכם אז בעשות הרשעים רשעם והטובים הלכו קדורנית מפני שנדברו יראי ה' שלא לידבק במעשיהם הרעים ואני לא נשכחו דבריכם מלפני ואף על פי שאיני ממהר להשיב גמול כי הקשבתי ושמעתי וצויתי לכתוב להם ספר זכרון והיו לי דבריהם מקוימים: 
כנגד זה נדברו יראי ה' לקיים את המצוות לפי השכר והעונש העתידי של ימות המשיח שאז ה' יפתח את ספר הזכרונות שלו לעשות משפט בצדיקים וברשעים.

והנה גם לגבי עמלק כתוב שצריך לעשות "ספר זכרון"  דכתיב "כתוב זאת זכרון בספר", וזה משום שעיקר המחייה שלו תהיה לעתיד לבוא.

נמצא שפרשת זכור אנו קוראים מספר הזכרון את הבטחת ה' העתידית למחות את עמלק, שזה מורה שיש גם עכשיו להקב"ה ספר זכרון ולכן הגם שעתה אין שכר ועונש עכ"פ אנו מאמינים וזוכרים שיש להקב"ה ספר זכרון.

ואפשר עתה לבאר על דרך הדרש מה שכתוב במגלת אסתר
פרק ו
(א) בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך:
(ב) וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש:
(ג) ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר: 
שכל מקום שכתוב "מלך" במגילה הכוונה מלכו של עולם, והביאו לפני מלכו של עולם הקב"ה את ספר הזכרונות ששם כתוב הזכויות של מרדכי היהודי שהיה עושה מצוות על הצד שיכתב בספר הזכרון ולכן היה ראוי להעשות ע"י הנס ולמחות את המן העמלקי. ודו"ק.
ואפשר שזה הביאור למה שכתב בשו"ע אורח חיים סימן תרצה סעיף ב
חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. 
שהאדם בפורים צריך להגיע למצב שאע"פ שיש הסתר של שכר ועונש לא ידע להבחין במציאות של ארור המן וברוך מרדכי מכיון שלא יהיה אכפת לו מהשכר העכשווי אלא רק מהשכר העתידי.
ולענ"ד זה עומק וכוונת רבינו המהרש"א חידושי אגדות מסכת מגילה דף ז עמוד ב
מיחייב איניש לבסומי כו' בין ארור המן לברוך כו'. יש לפרש ע"פ מ"ש יש צדיק ורע לו בעולם הזה שאינו צדיק גמור כדי שיקבל עונשו בעולם הזה ויש רשע וטוב לו בעולם הזה רשע שאינו גמור כדי לטורדו בעולם הבא אבל יש צדיק גמור שזוכה כו' שזוכה לב' שולחנות לאכול הפירות בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כמו מרדכי שזכה לכל הגדולה גם בעוה"ז וכן בהיפך ברשע גמור שאין לו זכות כלל כמו המן שהיה מזרע עמלק ועשו שאבד גם עולם הזה וע"ז אמר דחייב לבסומי בפוריא כ"כ עד דלא ידע כו' היינו שאינו נותן לבו להבחין מדרגה גדולה שיש בין ארור המן שהיה רשע גמור ואבד שתי העולמות לבין ברוך מרדכי שהיה צדיק גמור שזכה לשתי עולמות:

ועיקר ענין עמלק להורות שאין דין ואין דיין - הפקרות.
ואיתא בתלמוד בבלי מסכת יומא דף כט עמוד א
אמר רב אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים. והא איכא חנוכה ניתנה לכתוב קא אמרינן. 
ונראה לפי הנ"ל לבאר שעיקר ענין הכתיבה כדי שיהיה זכרון ורק נס פורים הוא כנגד עמלק ולכן צריך לזכור אותו ולכן ניתן להיכתב. ודו"ק.
ויש להוסיף גם מאי דאיתא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד א
ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל, שכולן לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב. 
ואכן מנס פורים כבר כמעט שהתבטלה הנבואה בעם ישראל ונשארו רק נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי ולא מצאנו בהם תוכחות, וזה משום שעם ישראל ירד מדרגה ואינו מקבל תוכחה, אלא רק דרך הטבע של שכר ועונש, כמו שמצאנו שבגלל הסרת טבעת עם ישראל חזר בתשובה, ולכן תמיד הענין שהטבע והשכר והעונש הוא בידי הקב"ה אע"פ שלא רואים זאת אלא בנס נסתר ולכן היו צריכים חז"ל בדווקא לכתוב את מגלת אסתר ולא להשאיר אותה בע"פ כדי שנזכור. ודו"ק.
 

מאמר מוסגר
 
כנגד מה השאלה צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ידועה התשובה שצדיק רע לו בעוה"ז וטוב לו לעוה"ב משא"כ רשע טוב לו בעוה"ז ורע לו בעוה"ב כמו שכתוב משלם לשונאיו אל פניו להאבידו,
אך המלבי"ם [בפירושו על איוב לא מצאתי את זה כעת.] כתב שמצד האמת אין כאן כלל שאלה מכיון שהרי הצדיק אם הוא באמת צדיק זאת אומרת שאין לו מדות רעות כגון שנאה קנאה עצלות עצבות וכדו' ואדרבה יש בו מדות טובות אהבה שמחה וכדו' א"כ ממילא יש לו הרבה חברים ואוהבים ושלום בביתו, משא"כ הרשע שיש לו מדות רעות הם עצמם אוכלות אותו ואין לו חברים וכדו'.
נמצא א"כ שהצדיק טוב לו כי שכר מצוה מצוה והרשע רע לו כי עונש עבירה עבירה, וכל ההסתר הוא בחיצוניות שהעשיר יש לו הרבה כסף ואילו הצדיק גר בצריף ורק נראה במבט שטחי שצדיק רע לו ואילו רשע טוב לו ונמצא שיש חילול ה' ואין קידוש ה'.
ומעתה נבין שכנגד זה צריך להחבר כל היראי ה' כמו שכתוב "אז נדברו יראי ה'" שהם מחזקים כל אחד אצל חברו את הרגשה הפנימית האמיתית ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה.
ולכן בדווקא בחג הפורים תקנו חז"ל מצוות של בין אדם לחברו. ודו"ק ואכמ"ל.




הבנה ב' - בטעם מצוות זכור.
 
כמו שכתוב בחומש דברים פרק כ"ה
(יז) זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים:
(יח) אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים:
(יט) והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח: 
ופירש מרן הנצי"ב זצ"ל בהעמק דבר דברים פרק כ"ה פסוק י"ט
תמחה את זכר עמלק. היינו מלוכת עמלק, ולא כמו שפירשנו בפ' בשלח בהבטחת ה' כי מחה אמחה את זכר עמלק, דשם הכוונה שהקב"ה הבטיח שיסלק הנהגה טבעית שלא יהיה בהשגחה כלל, אבל אזהרה זו אינו ענין להנהגת הטבע אלא למחות המלוכה:
לא תשכח. אפילו בשעה שאין בידינו להגיע מצוה זו לידי מעשה, מ"מ אסור לשכוח עם עמלק, והמצוה כדי שנזכור להתחזק באמונה בהשגחת ה' גם בהליכות עולם בדרך הטבע:
וכעין זה כתב הגאון הרש"ר הירש, [שם]
לא תשכח. אל תשכח דבר זה אם יבוא יום ותרצה להידמות לעמלק וכמוהו לא תכיר את החובה ולא תדע את ה', אלא רק תבקש הזדמנות, בדברים קטנים או גדולים, לנצל את עליונותך כדי להזיק לבריות.
אל תשכח דבר זה אם יבוא יום ותבקש להסיר מלבך את תפקידך ואת שליחותך כישראל, שקיבלת על עצמך בקרב האנושות. אל תקנא בזרי הדפנה שעולם סכל קולע לאותם המאושרים שהחריבו את אושר הבריות. זכור את האדמה רווית הדמעות המצמיחה את הדפנה לאותם הזרים.
אל תשכח דבר זה כאשר יבוא יום ואתה עצמך תסבול מהגסות ומהאלימות של עמלק. שמור על קומתך הזקופה! שמור על האנושיות ועל ערכי הצדק שלמדת מפי אלוהיך. העתיד הוא להם, וסוף האנושיות והצדק לנצח את הגסות ואת האלימות, ואתה בעצמך נשלחת כדי לבשר ולקרב - על ידי עצם גורלך ודוגמתך - את הנצחון הזה ואת העתיד הזה.
"לא תשכח" - וכדי שלא תשכח, "זכור": מזמן לזמן חדש בלבך את זכר עמלק ואת מה שנאמר לך על עתידו.
והנה רבינו הנצי"ב ביאר את ענין עמלק בדרך של בין אדם למקום, ואילו רבינו הרש"ר הירש ביאר את ענין עמלק בדרך של בין אדם לחבירו.

הצד השווה בשניהם שמצוות זכור איננה כדי להביא את עם ישראל לכדי מעשה ליטול חרב ולהילחם בעמלק אלא לעקור את "זכר עמלק" כלומר את תורת עמלק הכופר והרשע ולזכור את עתידו. ודו"ק.

נמצא א"כ שגבי עמלק לא מספיק למחות רק את עמלק, אלא גם צריך למחות את זכר עמלק.

אמנם היו כאילו שערערו על נאמנות הדברים אך עכ"פ יש שאומרים בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל שכל אומה המתנכלת לישראל נחשבת עמלק אע"פ שהיא לא באמת מגזע עמלק.

ונראה ע"פ הנ"ל לבאר משום שבעמלק לא נאמר רק למחות את עמלק אלא צריך גם למחות את "זכר עמלק" ואומה שנתנהגת כמו עמלק ודאי שנחשבת עכ"פ "כזכר עמלק" וכמו שמצאנו שכדי לעקור שמץ עמלק מישראל קוראים פרשת זכור. ודו"ק.

 

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • סידור מחדש של פורום "תנ"ך ופרשת שבוע"
    על ידי מנהל א' » 05 ינואר 2020, 12:55 » ב הפורום שלנו
    2 תגובות
    3377 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מנהל א'
    05 ינואר 2020, 14:09
  • דף היומי ופרשת השבוע
    על ידי שומע כעונה » 17 ינואר 2020, 08:26 » ב ברכות
    0 תגובות
    42 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שומע כעונה
    17 ינואר 2020, 08:26
  • פרשת זכור מן התורה
    על ידי HaimL » 17 נובמבר 2019, 11:53 » ב הלכה ומנהג
    17 תגובות
    109 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    17 נובמבר 2019, 17:20
  • הערה נחוצה: לא להוציא פרשת זכור מידי פשוטה! ולכאורה זה לעיכובא.
    על ידי מתאהב על ידך » 08 מרץ 2020, 01:09 » ב פורים
    0 תגובות
    20 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מתאהב על ידך
    08 מרץ 2020, 01:09
  • זכור את אשר עשה לך עמלק!
    על ידי בן ישיבה » 24 ינואר 2020, 13:24 » ב אקטואליה
    90 תגובות
    843 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי איטשע מאיר לורנץ
    30 ינואר 2020, 20:15

חזור אל “תנ"ך ופרשת שבוע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים