אות א' - במשנתו של הבעל הטורים
א.
ומי סוטה נהג רק בזמן שכל עם ישראל היה מאוחד,
עוד אפשר לומר שאע"פ שעם נתנו שקלים ונדבה לבניית המשכן והמקדש ואין המשכן שורה ונמצא אלא רק שעם ישראל שומר מצוות ומתקדש עכ"פ הכהנים צריכים ליטול את ידיהם לפני שעובדים בבית המקדש.
ב.
ונראה לבאר שכמו שכאן הנשים תרמו את המראות והלכו לאהל מועד ללמוד תורה והיו צובאות, ככה גם חפני ופנחס הכהנים בזה שעכבו את הנשים כוונתם הייתה לשם שמים כדי שילמדו ופחות התעסקו בהבלי עוה"ז, ומה שנתבעו חפני ופנחס זה היה חטא דק, שנגרם מזה קצת ענין של גילוי עריות מכיון שאדרבה זה שהאשה לא לומדת תורה ואדרבה מתקשטת במראה לכבוד בעלה בזה היא מתייחדת עם בעלה והמונע זאת נחשב כגילוי עריות קצת. ודו"ק.
א.
ואולי אפשר לפרש הטעם שנסמכה פרשת עשיית הכיור לפרשת שקלים, לפי שבפרשת שקלים עם ישראל מתאחד בנתינת מחצית השקל שכל אחד הוא רק חצי, וכך גם המים שבכיור חוץ ממה ששמשו את הכהנים לרחוץ ידים ורגלים הם גם שמשו להשקאת מי סוטה,בעל הטורים שמות פרק ל' פסוק י"ח
ועשית כיור. סמך כיור לפרשת שקלים לומר שהגשמים נעצרים בשביל פוסקי צדקה ואינן נותנין (תענית ח ב):
לרחצה. ד' במסורה. (להלן מ ל, דה"י ב ד ו (תרי)). שכל כיור שאינו מחזיק כדי שירחצו ממנו ארבעה כהנים כאחד אינו כיור (זבחים יט ב):
ומי סוטה נהג רק בזמן שכל עם ישראל היה מאוחד,
וענין הניאוף עם אשת איש זה ענין של בן אדם לחברו.דאיתא תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מז עמוד א
משרבו המנאפים פסקו המים המרים, ורבי יוחנן בן זכאי הפסיקן, שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם.
ולכן דווקא אחרי פרשת שקלים שעם ישראל מאוחד נכתב פרשת כיור.כמו שכתוב במלכים א' פרק ח' פסוק ל"א
את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה
ופירש רש"י
(לא) אשר יחטא איש לרעהו - בועל אשת איש:
ונשא בו אלה - כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו:
ונשא בו - לשון נושה:
ובא אלה לפני מזבחך - והעמיד הכהן את האשה לפני ה' (במדבר ה' י"ח):
עוד אפשר לומר שאע"פ שעם נתנו שקלים ונדבה לבניית המשכן והמקדש ואין המשכן שורה ונמצא אלא רק שעם ישראל שומר מצוות ומתקדש עכ"פ הכהנים צריכים ליטול את ידיהם לפני שעובדים בבית המקדש.
ב.
עוד כתב הבעל הטורים שמות פרק לח פסוק ח
(ח) במראות. ד' במסורה. במראות הצובאות. ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה (בראשית מו ב). במראות אלהים תרי ביחזקאל (ח ג, מ ב). שאלו הנשים סרו מתאות העולם ונתנו מראותיהן לנדבת המשכן ונחה עליהם מראות אלהים:
הצבאות. ב'. במראות הצובאות. אשר ישכבון את הנשים הצובאות (ש"א ב כב) גבי בני עלי. כמו התם ישכבון הנשים הצובאות גם בכאן ע"י מראות היו שוכבין הנשים, כדאיתא במדרש (תנחומא פקודי ט) שהיו מתקשטות במראות ומשדלות לבעליהן ונזקקין להם:
ולכאורה קשה איך הבעל הטורים מדמה למה שהנשים צבאו פתח אהל מועד שהיה מצווה למה שעשו חפני ופנחס שהיה בזה חטא.תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א
אמר רבי יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה מפני שהיו בה שני דברים, גלוי עריות ובזיון קדשים. גלוי עריות - דכתיב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד. ואף על גב דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל האומר בני עלי חטאו - אינו אלא טועה, מתוך ששהו את קיניהן מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום
ונראה לבאר שכמו שכאן הנשים תרמו את המראות והלכו לאהל מועד ללמוד תורה והיו צובאות, ככה גם חפני ופנחס הכהנים בזה שעכבו את הנשים כוונתם הייתה לשם שמים כדי שילמדו ופחות התעסקו בהבלי עוה"ז, ומה שנתבעו חפני ופנחס זה היה חטא דק, שנגרם מזה קצת ענין של גילוי עריות מכיון שאדרבה זה שהאשה לא לומדת תורה ואדרבה מתקשטת במראה לכבוד בעלה בזה היא מתייחדת עם בעלה והמונע זאת נחשב כגילוי עריות קצת. ודו"ק.