רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
בחור_צעיר
מאמרים: 0
הודעות: 55
הצטרף: 13 יולי 2018, 00:34
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי בחור_צעיר » 20 ינואר 2020, 09:39

ברצוני לדעת מה ההשקפה ה׳מתנגדית׳ או הליטאית לגבי רציונליות.
א. כמה האדם צריך להסתכל על המציאות במבט של טבע?
ב. כמה השתדלות וכמה ביטחון?
ג. האם להסתכל על כל דבר שקורה לי במהלך היום-יום כמסר ישיר שעליי לפענח, או ללא משמעות כדרך הטבע?
ד. איך מתייחסים לביטחון של יישוב יהודי או מדינה, צריך להרבות בשומרים או להרבות בתורה?
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
ו. האם לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה או לסמוך על הבטחות אמוניות שמי שלומד תורה ה׳ מפרנס אותו?
ז. האם מאמינים בצד המיסטי שבקבלה?
ח. האם מאמינים שצדיקים יכולים לעשות מופתים מעל הטבע?
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
י. מה היחס לתפילה ספונטנית או התבודדות? האם יש להרבות בה? ואם לא- מדוע?

אם יש לכם תשובה רק לחלק מן השאלות אשמח לשמוע אותה

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 491
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 125 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי רחמים » 20 ינואר 2020, 15:54

בחור_צעיר כתב:
20 ינואר 2020, 09:39
ו. האם לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה או לסמוך על הבטחות אמוניות שמי שלומד תורה ה׳ מפרנס אותו?
ה' מפרנס את כולם לא רק מי שלומד תורה, ואפילו מי שלומד תורה לא מובטח לו שלא יהיה עני. וכמו שבאמת הרבה צדיקים היו עניים מרודים.


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1003
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אלימלך » 20 ינואר 2020, 16:50

בחור_צעיר כתב:
20 ינואר 2020, 09:39
ברצוני לדעת מה ההשקפה ה׳מתנגדית׳ או הליטאית לגבי רציונליות.
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
ז. האם מאמינים בצד המיסטי שבקבלה?
ח. האם מאמינים שצדיקים יכולים לעשות מופתים מעל הטבע?
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
אם יש לכם תשובה רק לחלק מן השאלות אשמח לשמוע אותה

רוב השאלות תשובתן מעט ארוכה אבל אלו קצרים והתשובה היא כן,
לגבי אות ה' ארחיב מעט יותר, זה 'בסדר' לסתם אדם להיות עצוב כי מעיקר החיוב זה לקבל בלב שלם ורק מידת חסידות היא שמחים ביסורים, ולא נכון ההרגל לומר 'תודה ה'' אלא צ"ל כדרל"ע ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטים וכו' ובפרט הדבר בעיתי בדורנו שדרך היא לומר בציניות 'תודה לך' למזיקו, והתינח אם אומר בשמחה אבל אם פולט כן בעצבות וצער ח"ו נראה שמחציף פניו כלפי מעלה


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1058
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי יעבץ » 20 ינואר 2020, 18:12

בחור_צעיר כתב:
20 ינואר 2020, 09:39
ברצוני לדעת מה ההשקפה ה׳מתנגדית׳ או הליטאית לגבי רציונליות.
א. כמה האדם צריך להסתכל על המציאות במבט של טבע?
ב. כמה השתדלות וכמה ביטחון?
ג. האם להסתכל על כל דבר שקורה לי במהלך היום-יום כמסר ישיר שעליי לפענח, או ללא משמעות כדרך הטבע?
ד. איך מתייחסים לביטחון של יישוב יהודי או מדינה, צריך להרבות בשומרים או להרבות בתורה?
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
ו. האם לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה או לסמוך על הבטחות אמוניות שמי שלומד תורה ה׳ מפרנס אותו?
ז. האם מאמינים בצד המיסטי שבקבלה?
ח. האם מאמינים שצדיקים יכולים לעשות מופתים מעל הטבע?
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
י. מה היחס לתפילה ספונטנית או התבודדות? האם יש להרבות בה? ואם לא- מדוע?

אם יש לכם תשובה רק לחלק מן השאלות אשמח לשמוע אותה

קשה כמובן לייחס קו מחשבה אחד 'מתנגדי', ומטבע הדברים ישנה יותר מגישה אחת לחלק מהדברים שהזכרת, ובכ"ז אנסה לומר בקצרה:
א. אם 'טבע'- מקרה, כמובן שאסור לייחס שום דבר ליד המקרה וזה מעיקרי דת ישראל. מאידך יש מושג של 'חוק נתן ולא יעבור', שהעולם נוהג לפיו. אכן יש אימרה מפו' מהבעש"ט על העלה והתולעת (יש ע"כ שיר מריו"ט ערליך), ובנקודה זו ההבדל הוא פחות בעצם ההשקפה, כמו בדגש שניתן עליה (ובאופן עקרוני זהו כלל גדול בהבדלי גישות, שהרבה פעמים ההבדלים הם בהדגשים השונים ולא בעצם הנקודה לכשעצמה).
ב. זו שאלה פרטית לכל אחד ואחד, וא"א לענות ע"כ.
ג. לא ללא משמעות ח"ו, אבל לא חיים בנסיון לקרוא את המציאות, אלא לנהוג כפי המתחייב בשו"ע.
ד. רבנן לא בעי נטירותא. וכמובן שיש להרבות בתורה ככל האפשר.
ה. לטובתי נשברה רגל פרתי זו לא אימרה חסידית... כמובן שמותר להצטער בגבול האנושי, ופעמים שמחוייבים להצטער. וככלל אין להרבות בצער על ענייני העוה"ז החולף ועובר.
ו. שוב יש כאן שאלה פרטית. רבותינו לימדו לסמוך על השגחת ה' הגלויה לעוסקים בתורת ה' באמת, ובעיקר להתרחק ממותרות העולם ולהסתפק במועט.
ז. כן, אלא שאין לנו עסק בנסתרות ועיקר ההנהגה ע"פ הלכה (ומקפידים גם על חומרות הקבלה שהובאו במג"א לדוג') [בנושא זה יש כו"כ גישות בעולם ה'ליטאי'].
ח. כן, ואינו דבר עיקרי כלל, ואנו דור יתמי דיתמי איננו ראויים לגילוי השגחתו במידה זו.
ט. עניין זה הובא בחובות הלבבות, ותלמידי הבעש"ט הדגישו עניין זה מאד כמו שדרשו הפסוק ה' צילך כידוע. ובעולם הליטאי מקובל יותר הגדרת החזו"א לעניין הבטחון, שהוא מיסודו של ר"א בן הרמב"ם, יעוי' בספרו.
י. לא נהגו בהתבודדות, ותפילה נוספת נהגו כמובא בהלכה להוסיף באמצע התפילה מעניין הברכה.


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 337
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 230 פעמים
קיבל תודה: 112 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 20 ינואר 2020, 21:26

בחור_צעיר כתב:
20 ינואר 2020, 09:39
ברצוני לדעת מה ההשקפה ה׳מתנגדית׳ או הליטאית לגבי רציונליות.
א. כמה האדם צריך להסתכל על המציאות במבט של טבע?
ב. כמה השתדלות וכמה ביטחון?
ג. האם להסתכל על כל דבר שקורה לי במהלך היום-יום כמסר ישיר שעליי לפענח, או ללא משמעות כדרך הטבע?
ד. איך מתייחסים לביטחון של יישוב יהודי או מדינה, צריך להרבות בשומרים או להרבות בתורה?
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
ו. האם לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה או לסמוך על הבטחות אמוניות שמי שלומד תורה ה׳ מפרנס אותו?
ז. האם מאמינים בצד המיסטי שבקבלה?
ח. האם מאמינים שצדיקים יכולים לעשות מופתים מעל הטבע?
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
י. מה היחס לתפילה ספונטנית או התבודדות? האם יש להרבות בה? ואם לא- מדוע?

אם יש לכם תשובה רק לחלק מן השאלות אשמח לשמוע אותה
אני מבין שאלו טענות נגד המתנגדים. אבל מה קרה לפני עידן החסידות, איך כל השאלות נפתרו?
הרמב"ם בשמונה פרקים עוסק בנקודות האלו, גם בנקודה ח תמצא בדבריו הסבר ברור שאין שינוי בסדרי עולם ממה שלא נקבע במעשה בראשית. בנקודה ט החזון איש התווה דרך ברורה. בנקודה י החובת לבבות והחפץ חיים כתבו, ותורת החסידות הברסלבאית הפכה לעיקר שהכל תלוי בה. נקודה ז תלוי במשיכה הטבעית. המשנה ברורה קובע שכל שאין מחלוקת בין הפשט לקבלה מחוייבים לה


אחד התלמידים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1459
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 431 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 21 ינואר 2020, 00:08

בחור_צעיר כתב:
20 ינואר 2020, 09:39
ברצוני לדעת מה ההשקפה ה׳מתנגדית׳ או הליטאית לגבי רציונליות.
א. כמה האדם צריך להסתכל על המציאות במבט של טבע?
ב. כמה השתדלות וכמה ביטחון?
ג. האם להסתכל על כל דבר שקורה לי במהלך היום-יום כמסר ישיר שעליי לפענח, או ללא משמעות כדרך הטבע?
ד. איך מתייחסים לביטחון של יישוב יהודי או מדינה, צריך להרבות בשומרים או להרבות בתורה?
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
ו. האם לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה או לסמוך על הבטחות אמוניות שמי שלומד תורה ה׳ מפרנס אותו?
ז. האם מאמינים בצד המיסטי שבקבלה?
ח. האם מאמינים שצדיקים יכולים לעשות מופתים מעל הטבע?
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
י. מה היחס לתפילה ספונטנית או התבודדות? האם יש להרבות בה? ואם לא- מדוע?

אם יש לכם תשובה רק לחלק מן השאלות אשמח לשמוע אותה

נראה שכל האשכול נכתב רק כדי לקנטר. אם אתה רציני, תפתח אשכול על כל נושא בנפרד, בלי הקדמות לא נחוצות, ובל"נ אשתתף.


פותח הנושא
בחור_צעיר
מאמרים: 0
הודעות: 55
הצטרף: 13 יולי 2018, 00:34
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי בחור_צעיר » 23 ינואר 2020, 10:36

לס ושלום אין רצוני לקנטר, ההפך.
אני מנסה להבין באמת ובתמים את ההשקפה הליטאית, על מנת לאמץ אותה.
הבנתי שבחסידות יש תנועה נפשית בלתי פוסקת וזה לעתים קשה לנהל ככה חיים, בתור אדם שלא למד את כל תורת הנגלה לפני כן.
אך בחסידות יש מזור להרבה מחוליי הנפש של הדורות האחרונים.
ברצוני לגלות האם יש מזור לחוליי הנפש הללו גם בדרך המתנגדית או הקלאסית או ע״פ המסורת(לא יודע איך יותר ראוי לומר).
חשבתי עד היום שאין אך בתקופה האחרונה קראתי וחקרתי ומצאתי שיש. ואני רוצה למצוא כמה שיותר על מנת שאוכל לבסס את השקפתי בדרך יציבה ללא תנועה מטלטלת נפשית כמו שיש בחסידות.


ספר וסופר
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 376
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי ספר וסופר » 23 ינואר 2020, 10:47

כמו שהזכירו, זה קצת בדיחה לנסות לקבל תשובות על כל כך הרבה שאלות יסודיות על רגל אחת.

אולם לחביבותו של השואל, וכן בשביל האתגר [לא מלאתי מבחן בן עשר שאלות מזמן החיידר], אתרום את חלקי בקצרה.
א. כמה האדם צריך להסתכל על המציאות במבט של טבע?
ג. האם להסתכל על כל דבר שקורה לי במהלך היום-יום כמסר ישיר שעליי לפענח, או ללא משמעות כדרך הטבע?

אין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון. [רמב"ן].
אולם כמו שכתבו, אין הכונה חלילה שאין חוקי טבע, וגם הרמב"ן אומר 'דברינו ומקרינו' - ולא 'העולם', וזאת אומרת, שההתנהלות היא אך ורק בתוך מסגרת הטבע,  והרי 'אין סומכים על הנס', [וגם מה שנקרא בימינו 'השגחה פרטית', על ידי איזשהו החרגה מסדרי הטבע, זה כבר מתחיל לנשוק לתחום של נסים גלויים, והרמב"ן מדבר על נסים נסתרים!], אלא כלל הדבר, שהסיפור חיים שלנו, עם כל המנהגו של עולם שיש בו, הוא תמיד ביחס מול הבורא, ושום דבר לא ממילא, כי הקב"ה מנהיג את הכל למולי, לגדל את הטוב שבי [יצליחנו שכרו], ולמגר את הרע שבי [יכריתנו ענשו], וממילא אני צריך ללמוד את זה, ולפרש את ההשגחה לאן היא דוחפת אותי ומה היא מעוניינת שאני יעשה.
וזה תלוי מאוד ברוחב הלב, כמה אדם מסוגל לראות את הסיפור חיים שלו ואת מקריו ומצביו השונים, ולפענח את המשמעות שלהם כלפי חובת העבודה שלו. כי המסר המתקבל מסיפור חיים, צריך תמיד איזשהו 'מרחב', 'תמונה כללית', ומי שאין לו רוחב לב מאוד מאוד, אין מצב שעל כל צעד ושעל הוא יקבל מסרים חדשים. כי בסופו של דבר, פענוח המסרים הללו הוא לא מכוח רוח הקודש, או איזשהי השגה, אלא מתוך החיים עצמם האדם צריך לראות 'ההצליח השם דרכי אם לא', ושום מסר הוא לא חד וברור בלי שחלק העבודה של האדם מעורב בו, כדי לשפוט מה רוצים, כי לפעמים מעכבים אדם לנסיון ולפעמים כדי לרמוז לו לעצור, ואם הוא לא 'מכיר את עצמו ואת סיפור החיים שלו' מה יהיו הכלים לשמוע ולפענח את המסר? 
ב. כמה השתדלות וכמה ביטחון?
ו. האם לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה או לסמוך על הבטחות אמוניות שמי שלומד תורה ה׳ מפרנס אותו?

בעיקרון הבטחון הוא מענפי החסידות, אולם ביחס לשמירת המצוות המינמאלית האדם חייב ביטחון, כי כאשר על פי הלכה האדם צריך לאבד מממונו כדי לא לעבור עליה, או שהוא צריך להפסיד מקום עבודה וכדו' הוא חייב להשען על השם ולהפסיד. וכמו בכל עניני הלבבות, יש בזה דרגות על אין סוף, [וכמו שאמרו 'המספיק' ניתח את הסוגיא הזאת לבתריה, ויש גם ברמב"ן על זה ובחובות הלבבות].
אולם שתי דברים עקרוניים אומר:
1. בטחון יסודו בהיות האדם 'בטוח', וזה נמצא במקום העמוק ביותר של האדם ביחס עם בוראו, אלא שכמו כל ענין בעולם, אף הענין הזה יש לו 'תמונה שלימה' בתורה, וזה מפלאי קדושת התורה ומעלתה, אבל אין זה אומר שיש כאן ענין לשאול מורה הוראה, כי זה דבר שיסודו בנפש העובד.
2. השתדלות ובטחון הם לא שתי דברים סותרים בהכרח, והבטחון האמיתי הוא בתוך ההשתדלות, אלא שבמדרגות העליונות של בטחון, יש דרישה מהאדם למעט בדרכי העולם ולהשען על השם [ויש שיאמרו שזה דוקא פחיתות למעלת הביטחון, וזה תלוי בגישות שונות ובעוד כל מיני עניינים פנימיים בעבודה].
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
'הכל לטובה' 'גם זו לטובה', ו - 'הכל טוב', זה שתי עניינים שלא קשורים.
הטוב והמיטיב נאמר בזמן שיהיה הוא ושמו אחד, אולם היום על שמועות רעות הוא אומר ברוך דיין האמת.
והקב"ה מכאיב כדי שיהיה כואב, ומי שמראה שזה לא כואב לו, הוא בסכנה להכנס לתוך גדר של 'מבעט בייסורים'. וכמו שכתוב בגמרא, ששאל אותו גוי את רבי עקיבא, שהיה שוחק בזמן שסרקו את בשרו - 'מבעט ביסורין אתה?', ורבי עקיבא שמח על הזכות לקדש את השם, ויש לשמוח ביסורים מכל מיני סיבות, אבל זה לא אמור להכהות את ההרגשות הרעות שהיסורים באו ליצור.
[וכמו כל השאלות כאן הענינים הללו ארוכים, ושייכים לסוגיות נוראות, וכמו 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב', וכן - 'עושה שלום ובורא רע', ואכ"מ].
 
ז. האם מאמינים בצד המיסטי שבקבלה?
מה זה מסטי?
אם אתה שואל האם אנחנו מאמינים שיש משהו מחוץ לטבע? התשובה היא כן, כי אנחנו מאמינים ביציאת מצרים.
האם אנחנו מאמינים שיש נשמה? התשובה היא כן - 'אלקי נשמה שנתת בי טהורה.
האם אנחנו מאמינים שיש מלאכים? התשובה היא כן, זה כתוב בפסוקים [גם הרמב"ם (אם חלק) חלק רק על שדים, ודברי הרמב"ם בענין זה, לא בהכרח מייצגים את 'ההשקפה הליטאית' שנשענת בדרך כלל על הגר"א, וכידוע גישתו לענינים אלו]. 
קמעות וכו' מובא בגמרא, וכנ"ל בסוגריים.
לברוא גולם - מובא בגמרא.
מה עוד נשאר? 
ח. האם מאמינים שצדיקים יכולים לעשות מופתים מעל הטבע?
עיין בגמרא תענית באריכות לגבי רבי חנינא בן דוסא, וכל חכמי הגמרא והמשנה.
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
'הבוטח בה' חסד יסובבנהו'.
י. מה היחס לתפילה ספונטנית או התבודדות? האם יש להרבות בה? ואם לא- מדוע?
דיברו בזה כבר כאן ובאשכולות אחרים.


פותח הנושא
בחור_צעיר
מאמרים: 0
הודעות: 55
הצטרף: 13 יולי 2018, 00:34
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי בחור_צעיר » 23 ינואר 2020, 12:52

תודה רבה רבה ידידי על זמנך היקר! תשובה מפורטת ומספקת :)


מבקש אמת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 760 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 23 ינואר 2020, 17:43

ספר וסופר כתב:
23 ינואר 2020, 10:47
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
'הבוטח בה' חסד יסובבנהו'.

ציטוט הפסוק אינו עונה על השאלה, היות ויעו"ש במפרשים (מצודות ומלבי"ם) שמפרשים שהכוונה שמי שבוטח בה' יודע שכל המכאובים שמגיעים אליו הם לטובתו, כך שאין זו הבטחה כלל שיהיו לו יותר ניסים.

לעצם הענין, מקובל לומר שיש כביכול מחלוקת בין החובות הלבבות לחזו"א בשאלה זו. אבל זו טעות מוחלטת, מי שלומד את החובות הלבבות עד הסוף יראה (בפרק ד' וה') שאין הבטחון מבטיח לו שיקבל מה שירצה, אלא שהקב"ה הוא זה שמחליט מה יהיה והוא מסבב הכל לטובת האדם (וכלשונו בפרק חמישי "כי הבוטח באלהים נפשו במנוחה ולבו שלו מצד הגזרות לדעתו כי הבורא ינהיגן לטובתו בעולמו ואחריתו" וכו', יעו"ש עוד באורך). יעויין גם בספר המספיק לעובדי ה' בו מאריך לבאר את סכלות החושבים שבטחון מבטיח להם מה שירצו, והלא אפילו אצל האבות והנביאים רואים שחששו מהעתיד, ומה שמצינו מושג של בטחון שלא יארע נזק הוא רק למי שיש לו הבטחה אלוקית או לפחות רוח ה' שאוחזתו ומבטיחתו על העתיד, אבל לא לסתם אדם (וגם החזו"א רומז לזה בסוף דבריו). הוא מגדיל לתקוף את מי שבטוח שהקב"ה יעשה לו ניסים כחצוף וגס רוח, שחושב שהוא במדרגה גבוהה יותר מיעקב אבינו!
וכעין זה כתב בשו"ת הרשב"א סי' תיג ע"ש שהאריך, שאפילו חסיד שבחסידים אין לו לנהוג כהנהגת ר"ח בן דוסא, ע"ש.

יש בזה אריכות רבה וראוי לדיון בפנ"ע, אבל אלו הדברים על רגל אחת. 

(במאמר המוסגר, גם אם יש מי שמבין אחרת את הדברים, המלצתי לכל מי שדעת בו שלא לחיות לפי הגישה ה"אופטימית" של הבטחון, פן ביום מן הימים בטחון השווא שלו יתנפץ על סלע המציאות המרה, ואז יאבד את בטחונו ואמונתו כאחד. על כן מבחינה פרקטית כדאי מאד לאמץ את גישת החזו"א ור"א בן הרמב"ם, וכפי שנתבאר גם בעל חוה"ל מסכים לזה).


ספר וסופר
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 376
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי ספר וסופר » 24 ינואר 2020, 09:46

מבקש אמת כתב:
23 ינואר 2020, 17:43
ספר וסופר כתב:
23 ינואר 2020, 10:47
ט. האם ככל שאדם יותר בוטח בה׳ ומאמין בישועתו - כך תהיה לו באמת יותר השגחה ויותר נסים?
'הבוטח בה' חסד יסובבנהו'.

ציטוט הפסוק אינו עונה על השאלה, היות ויעו"ש במפרשים (מצודות ומלבי"ם) שמפרשים שהכוונה שמי שבוטח בה' יודע שכל המכאובים שמגיעים אליו הם לטובתו, כך שאין זו הבטחה כלל שיהיו לו יותר ניסים.
התשובה היתה מכוונת לשאלה, ובאתי לומר, שההבטחה שאנחנו יודעים שעובדת תיכף לביטחון זה מוגדר בלשון הפסוק - 'חסד יסובבנהו'. 
לא ניסים ולא שום דבר אחר.

אמנם לגוף הפסוק עצמו, כמובן שאין כח בפירוש האחרונים לצמצם את כל תוכן הפסוק הנפלא הזה לאופן הקריאה שהם הציעו, והאחרונים שהעמידו פירושיהם לנ"ך אינם באים לומר שזה כל התוכן הכלול בפסוק, חלילה, אלא להציג אופן של קריאה רציפה של הפרקים והפסוקים בזה אחר זה, למצוא מהלך רציף בפרקי התנ"ך. אולם לקטנותנו עיקר התועלת שלנו מהתנ"ך היא בהעמקה בפסוקים עצמם על תוכנם האלוהי האינסופי, וכמו שעשו חז"ל בכל התורה כולה ומדרשותיה.

ואין ספק, שמי ששם מבטחו בה' הוא מואר באותה העת בהארה אלוקית, וזה נותן לו כח לסבול את היסורים והחושך שהוא נתון בו.
וכמובן אתה צודק, שאין עיקר הבטחון להבטיח לו את רצונו, וגם הנידון על כך - הוא סעיף קטן בענין הבטחון.
עיקר הבטחון הוא כמו האמונה, בטחון במישהו לא שמשהו יהיה כי מהיכי תיתי שכך יהיה.

ואחזור שוב על עיקר העיקרים בענין הבטחון, שזוהי מדרגה עמוקה בלב, שהאדם מכיר בזה שהשם הוא מבטחו, כי ברור לו בהחלט גדולתו האינסופית ורצונו בטובתו, ויכולתו הבלתי בעלת תכלית, וכוונתו להיטיב לו בכל עת - וכאשר האדם מכיר בזה בלבו, באמת, הרי הוא נשען עליו הן לחסד והן לשבט.

ועיקר הבטחון גבוה הרבה ממהלכי שכל וחשבונות, ולכן - המלצתך החכמה שלא לבטוח באופן זה או זה, לא כל כך תכנס באוזני הבטוח בו באמת ובתמים [אולם כמובן, היא גם לא נצרכת, כי הבוטח באופן זה, לא מחשבן כלום, ודאי לא את העתיד לעבור עליו עוד].


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 פברואר 2020, 01:45

עקביא בן מהלל אומר כתב:
20 ינואר 2020, 21:26
בנקודה ט החזון איש התווה דרך ברורה
'דרך ברורה'?
כמה שיניים הושחרו כדי להבין את דבריו של מרן שנראים לפום ריהטא כסותרים לפסוקים מפורשים!

אפשר לפרש ולהבין,
אבל קשה מאד לכנות את זה 'דרך ברורה'.


יהודי אחד
מאמרים: 0
הודעות: 86
הצטרף: 17 ינואר 2020, 02:24
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי יהודי אחד » 06 פברואר 2020, 04:38

אין ולו פסוק אחד שסותר את היסוד הברור ופשוט של מרנא, אם וכאשר תסבור שמצאת אחד כזה אתה מוזמן להציגו באשכול ותקבל תשובה פשוטה וברורה


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 פברואר 2020, 09:56

באלקים בטחתי לא אירא - מדוע לא לירוא?


ישר א-ל
מאמרים: 0
הודעות: 39
הצטרף: 26 ינואר 2019, 22:24
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי ישר א-ל » 06 פברואר 2020, 10:50

מבקש אמת כתב:
23 ינואר 2020, 17:43
המלצתי לכל מי שדעת בו שלא לחיות לפי הגישה ה"אופטימית" של הבטחון, פן ביום מן הימים בטחון השווא שלו יתנפץ על סלע המציאות המרה, ואז יאבד את בטחונו ואמונתו כאחד. על כן מבחינה פרקטית כדאי מאד לאמץ את גישת החזו"א ור"א בן הרמב"ם,

הנך משתמש בבטחון כחומר ביד היוצר, החושש שביום מן הימים יהיה לו בטחון שווא קשה לקרות לו 'בוטח' גם עכשיו, וספק אם הינו בוטח גם בגישה הפרקטית


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1003
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אלימלך » 06 פברואר 2020, 14:39

אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 09:56
באלקים בטחתי לא אירא - מדוע לא לירוא?

החזו"א עצמו כבר הקשה מקרא "אם תחנה עלי מחנה לא ירא ליבי וגו'" עיי"ש מה שישב

ועוד נראה עתה לומר בשיטת החזו"א (אע"פ שהוא עצמו אינו סובר כדלהלן), שענין הבטחון נראה שיהא האדם מוסר עניניו הגשמיים למקום כענין "השלך על ה' יהבך" וכתוב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" פי' רש"י התהלך עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור על העתידות. ובחז"ל אלה בני אדם שערומין בדעת ומשימין עצמם כבהמות י"מ על הבטחון, וממילא לא שייך שירא לפי שהמורא היא סתירה לכל צורת החיים של בטחון כי הבוטח הוא "ודוממתי נפשי כגמול עלי אימו" ואינו מביט פני עתיד לא לטוב ולא לרע. (כמובן זו אינה סתירה להשתדלות אלא"כ הוא בדרגת הרמב"ן - לשיטת רבי ישראל סלנטר)


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 פברואר 2020, 15:33

אלימלך כתב:
06 פברואר 2020, 14:39
אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 09:56
באלקים בטחתי לא אירא - מדוע לא לירוא?

החזו"א עצמו כבר הקשה מקרא "אם תחנה עלי מחנה לא ירא ליבי וגו'" עיי"ש מה שישב

ועוד נראה עתה לומר בשיטת החזו"א (אע"פ שהוא עצמו אינו סובר כדלהלן), שענין הבטחון נראה שיהא האדם מוסר עניניו הגשמיים למקום כענין "השלך על ה' יהבך" וכתוב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" פי' רש"י התהלך עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור על העתידות. ובחז"ל אלה בני אדם שערומין בדעת ומשימין עצמם כבהמות י"מ על הבטחון, וממילא לא שייך שירא לפי שהמורא היא סתירה לכל צורת החיים של בטחון כי הבוטח הוא "ודוממתי נפשי כגמול עלי אימו" ואינו מביט פני עתיד לא לטוב ולא לרע. (כמובן זו אינה סתירה להשתדלות אלא"כ הוא בדרגת הרמב"ן - לשיטת רבי ישראל סלנטר)
כמו שכתבת בעצמך בתחילת דבריך, לא זה מש''כ החזו''א.

וקשה מעוד הרבה מקומות, לא ראיתי צדיק נעזב, ובוטח בה' ישוגב, דורשי ד' לא יחסרו כל טוב, ובמדרש אפי' רשע ובוטח חסד יסבבנהו, האיל ובשמי בטח הוציאוהו בדימוס, ועוד לאין מספר.


קדמא ואזלא
מאמרים: 0
הודעות: 131
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 06 פברואר 2020, 16:28

יש עכשיו בפוליטיקה מפלגה בשם כחול לבן, מה המצע שלה? רק לא ביבי. הדבר היחיד שמאחד בין החברים שם זה המשפט הנ"ל, וזה מה שמחזיק אותם כמפלגה אחת. תשאל אותם, ומה יש לכם עצמכם למכור? הם מתחילים לגמגם, זה אומר בכה וזה אומר בכה.
יש פה באשכול, ובאשכולות דומים, חברים משני הצדדים, ליטא ופולין, שכל מה שהם יודעים להגדיר את הצד שלהם זה רק מה הם לא, ערב ובוקר וצהריים הם חופרים בצד השני ומנסים למצוא שם חסרונות, וכך ביחס לחסרונות האלו הם מנסים להגדיר את עצמם, וזה כל מה שהם יודעים על עצמם.
אני כמובן לא מכליל, יש בשני הצדדים הרבה כותבים שכתיבתם מוכיחה על איכותם, ושהם יודעים היטב היכן מקומם והיכן הם נמצאים וטוב להם שם. אבל א"א להתעלם שיש גם כאלו מהסוג שכתבתי, ורבים המה.
מי שזה מה שמאפיין אותו, מצבו עלוב, זה הדבר היחיד שיש לי להגיד לו. וחבל.


מבקש אמת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 760 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 06 פברואר 2020, 16:35

אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 15:33
אלימלך כתב:
06 פברואר 2020, 14:39
אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 09:56
באלקים בטחתי לא אירא - מדוע לא לירוא?

החזו"א עצמו כבר הקשה מקרא "אם תחנה עלי מחנה לא ירא ליבי וגו'" עיי"ש מה שישב

ועוד נראה עתה לומר בשיטת החזו"א (אע"פ שהוא עצמו אינו סובר כדלהלן), שענין הבטחון נראה שיהא האדם מוסר עניניו הגשמיים למקום כענין "השלך על ה' יהבך" וכתוב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" פי' רש"י התהלך עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור על העתידות. ובחז"ל אלה בני אדם שערומין בדעת ומשימין עצמם כבהמות י"מ על הבטחון, וממילא לא שייך שירא לפי שהמורא היא סתירה לכל צורת החיים של בטחון כי הבוטח הוא "ודוממתי נפשי כגמול עלי אימו" ואינו מביט פני עתיד לא לטוב ולא לרע. (כמובן זו אינה סתירה להשתדלות אלא"כ הוא בדרגת הרמב"ן - לשיטת רבי ישראל סלנטר)
כמו שכתבת בעצמך בתחילת דבריך, לא זה מש''כ החזו''א.

וקשה מעוד הרבה מקומות, לא ראיתי צדיק נעזב, ובוטח בה' ישוגב, דורשי ד' לא יחסרו כל טוב, ובמדרש אפי' רשע ובוטח חסד יסבבנהו, האיל ובשמי בטח הוציאוהו בדימוס, ועוד לאין מספר.

לא קשה כלל, משום שבכל אלו הכוונה שבסופו של דבר יהיה לו טוב, אבל אין הכרח שמה שהוא חושב שיהיה טוב אכן יהיה.

לשיטתך, מה ההגיון שאדם יבטח בה' שלא יביא עליו ייסורים אם זה לטובתו? והיאך מצינו צדיקים שאירעו להם צרות?


מבקש אמת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 760 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 06 פברואר 2020, 16:38

ישר א-ל כתב:
06 פברואר 2020, 10:50
מבקש אמת כתב:
23 ינואר 2020, 17:43
המלצתי לכל מי שדעת בו שלא לחיות לפי הגישה ה"אופטימית" של הבטחון, פן ביום מן הימים בטחון השווא שלו יתנפץ על סלע המציאות המרה, ואז יאבד את בטחונו ואמונתו כאחד. על כן מבחינה פרקטית כדאי מאד לאמץ את גישת החזו"א ור"א בן הרמב"ם,

הנך משתמש בבטחון כחומר ביד היוצר, החושש שביום מן הימים יהיה לו בטחון שווא קשה לקרות לו 'בוטח' גם עכשיו, וספק אם הינו בוטח גם בגישה הפרקטית
אם הוא בוטח לפי ההבנה האמיתית של בטחון, אז אין סיבה ששום דבר יערער את בטחונו, מאחר ויודע שמה שלא יהיה הוא מאת ה' והוא לטובה, גם אם אינו מבין כיצד. אבל אם בוטח לפי הגישה המוטעית שהכל יסתדר לפי מה שרוצה, מה יעשה כשזה לא יסתדר איך שרוצה? אתה מכיר מישהו שכל החיים שלו הסתדרו לפי רצונו?
 


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 פברואר 2020, 22:39

מבקש אמת כתב:
06 פברואר 2020, 16:35
אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 15:33
אלימלך כתב:
06 פברואר 2020, 14:39


החזו"א עצמו כבר הקשה מקרא "אם תחנה עלי מחנה לא ירא ליבי וגו'" עיי"ש מה שישב

ועוד נראה עתה לומר בשיטת החזו"א (אע"פ שהוא עצמו אינו סובר כדלהלן), שענין הבטחון נראה שיהא האדם מוסר עניניו הגשמיים למקום כענין "השלך על ה' יהבך" וכתוב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" פי' רש"י התהלך עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור על העתידות. ובחז"ל אלה בני אדם שערומין בדעת ומשימין עצמם כבהמות י"מ על הבטחון, וממילא לא שייך שירא לפי שהמורא היא סתירה לכל צורת החיים של בטחון כי הבוטח הוא "ודוממתי נפשי כגמול עלי אימו" ואינו מביט פני עתיד לא לטוב ולא לרע. (כמובן זו אינה סתירה להשתדלות אלא"כ הוא בדרגת הרמב"ן - לשיטת רבי ישראל סלנטר)
כמו שכתבת בעצמך בתחילת דבריך, לא זה מש''כ החזו''א.

וקשה מעוד הרבה מקומות, לא ראיתי צדיק נעזב, ובוטח בה' ישוגב, דורשי ד' לא יחסרו כל טוב, ובמדרש אפי' רשע ובוטח חסד יסבבנהו, האיל ובשמי בטח הוציאוהו בדימוס, ועוד לאין מספר.

לא קשה כלל, משום שבכל אלו הכוונה שבסופו של דבר יהיה לו טוב, אבל אין הכרח שמה שהוא חושב שיהיה טוב אכן יהיה.

זה לחלוטין לא הפשט הפוט בכל הפסוקים הנ''ל.
''לא יחסרו כל טוב'' אין הכוונה שיבואו עליו ייסורים של אהבה.
''בך בטחתי אל אבושה'' הכוונה כפשוטו שלא אתבייש בפני הסביבה בתוצאות בטחוני.
''אפילו רשע בוטח בד' [ופי' הגר''א אפילו גנב במחתרת שבוטח בהצלחת גנבתו] חסד יסובבנהו'' וכן הלאה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 760 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 06 פברואר 2020, 22:53

אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 22:39
מבקש אמת כתב:
06 פברואר 2020, 16:35
אמונת אומן כתב:
06 פברואר 2020, 15:33

כמו שכתבת בעצמך בתחילת דבריך, לא זה מש''כ החזו''א.

וקשה מעוד הרבה מקומות, לא ראיתי צדיק נעזב, ובוטח בה' ישוגב, דורשי ד' לא יחסרו כל טוב, ובמדרש אפי' רשע ובוטח חסד יסבבנהו, האיל ובשמי בטח הוציאוהו בדימוס, ועוד לאין מספר.

לא קשה כלל, משום שבכל אלו הכוונה שבסופו של דבר יהיה לו טוב, אבל אין הכרח שמה שהוא חושב שיהיה טוב אכן יהיה.
זה לחלוטין לא הפשט הפוט בכל הפסוקים הנ''ל.
''לא יחסרו כל טוב'' אין הכוונה שיבואו עליו ייסורים של אהבה.
''בך בטחתי אל אבושה'' הכוונה כפשוטו שלא אתבייש בפני הסביבה בתוצאות בטחוני.
''אפילו רשע בוטח בד' [ופי' הגר''א אפילו גנב במחתרת שבוטח בהצלחת גנבתו] חסד יסובבנהו'' וכן הלאה.
אז איך אתה מיישב את הפסוקים עם המציאות?
וכמו כן, מה ההגיון שיבטח בה' שיעשה משהו שאינו לטובתו, הלא כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה?
 


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 פברואר 2020, 23:59

זו סוגיה רחבה שנידונה באריכות בכל הספרים העוסקים בעניין הביטחון, ולא כאן מקומה.
רק הערתי שלהציג את דברי החזו"א כפשט פשוט זה ממש לא נכון.


יואל נהרי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 662
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 206 פעמים
קיבל תודה: 263 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי יואל נהרי » 07 פברואר 2020, 01:41

בחור_צעיר כתב:
20 ינואר 2020, 09:39

ב. כמה השתדלות וכמה ביטחון?
שמעתי השבוע בשם אדמו"ר אחד שאמר: "זאגן פרשת המן יעדן טאג, דאס איז השתדלות, זאגן הויכט ביידע יהי רצון'ס פאר דעם און נאך דעם, דאס איז שוין ריבוי השתדלות".
"לומר פרשת המן כל יום, זה השתדלות, להוסיף ולומר גם את שני ה"יהי רצון" של לפני ואחרי, זה כבר ריבוי השתדלות".

 


מלמד להועיל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 667
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 315 פעמים
קיבל תודה: 208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי מלמד להועיל » 09 פברואר 2020, 15:08

אלימלך כתב:
20 ינואר 2020, 16:50
ולא נכון ההרגל לומר 'תודה ה'' אלא צ"ל כדרל"ע ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטים וכו' ובפרט הדבר בעיתי בדורנו שדרך היא לומר בציניות 'תודה לך' למזיקו, והתינח אם אומר בשמחה אבל אם פולט כן בעצבות וצער ח"ו נראה שמחציף פניו כלפי מעלה
ראיתי היום את הגמ' בברכות והיא מביאה את המאמר של כדרל"ע ומיד אחרי זה את הגמ' שלעולם יהיו דבריו של אדם מועטין האם התכונת לרמוז
שהגמ' מלמדת בזה?


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1003
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אלימלך » 09 פברואר 2020, 15:38

מלמד להועיל כתב:
09 פברואר 2020, 15:08
אלימלך כתב:
20 ינואר 2020, 16:50
ולא נכון ההרגל לומר 'תודה ה'' אלא צ"ל כדרל"ע ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטים וכו' ובפרט הדבר בעיתי בדורנו שדרך היא לומר בציניות 'תודה לך' למזיקו, והתינח אם אומר בשמחה אבל אם פולט כן בעצבות וצער ח"ו נראה שמחציף פניו כלפי מעלה
ראיתי היום את הגמ' בברכות והיא מביאה את המאמר של כדרל"ע ומיד אחרי זה את הגמ' שלעולם יהיו דבריו של אדם מועטין האם התכונת לרמוז
שהגמ' מלמדת בזה?

כן בין השאר, אבל זו אינה ראיה גמורה כמובן. כשהטמנתי מרגלית זו התפלאתי האם יהיה אחד מחברי הפורום שיהיה בקי בשביל לתפוס שהבאתי ב' גמרות סמוכות, וברוך ה'


מלמד להועיל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 667
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 315 פעמים
קיבל תודה: 208 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי מלמד להועיל » 09 פברואר 2020, 19:35

אלימלך כתב:
09 פברואר 2020, 15:38
כן בין השאר, אבל זו אינה ראיה גמורה כמובן. כשהטמנתי מרגלית זו התפלאתי האם יהיה אחד מחברי הפורום שיהיה בקי בשביל לתפוס שהבאתי ב' גמרות סמוכות, וברוך ה'
יש מחברי הפורום שרמיזה קלה שלהם מצדיקה פתיחה וחיפוש כדי להבין קוצר רמיזתם [ויש כאלו אחרים ש..]


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 14 פברואר 2020, 15:56

ספר וסופר כתב:
23 ינואר 2020, 10:47
ה. האם להאמין תמיד שהכל כולל הכל לטובה, למשל אם נשברה הרגל- מיד להגיד תודה להשם, או שזה בסדר להיות עצוב?
'הכל לטובה' 'גם זו לטובה', ו - 'הכל טוב', זה שתי עניינים שלא קשורים.
הטוב והמיטיב נאמר בזמן שיהיה הוא ושמו אחד, אולם היום על שמועות רעות הוא אומר ברוך דיין האמת.
והקב"ה מכאיב כדי שיהיה כואב, ומי שמראה שזה לא כואב לו, הוא בסכנה להכנס לתוך גדר של 'מבעט בייסורים'. וכמו שכתוב בגמרא, ששאל אותו גוי את רבי עקיבא, שהיה שוחק בזמן שסרקו את בשרו - 'מבעט ביסורין אתה?', ורבי עקיבא שמח על הזכות לקדש את השם, ויש לשמוח ביסורים מכל מיני סיבות, אבל זה לא אמור להכהות את ההרגשות הרעות שהיסורים באו ליצור.
ומה הפירוש חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה?( ומפורש באוהחה''ק בפרשת יתרו, וכן בשל''ה הק', חייב לברך על הרעה ולקבל בשמחה ובטוב לבב! )
ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטים! 


ספר וסופר
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 376
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי ספר וסופר » 15 פברואר 2020, 20:27

לא הבנתי אם זה שאלה או ראיה?

כתוב מפורש שיש 'רעה' ויש 'טובה', וחד משמעית 'לא הכל טוב', ונאמר 'את הטוב נקבל מאת הא' ואת הרע לא נקבל'? ונאמר - 'יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע'.

ובודאי בשמחה, כי אנחנו מאמינים שהכל לטובה. ואף בלא זה - 'נאמן עלי הדיין' 'ברוך דיין האמת', שכל דבריו אמת וצדק, ברוך הוא וברוך שמו.


אמונת אומן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 835
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רציונליות בהשקפה הליטאית - עד כמה?

שליחה על ידי אמונת אומן » 16 פברואר 2020, 02:25

ספר וסופר כתב:
15 פברואר 2020, 20:27
לא הבנתי אם זה שאלה או ראיה?

כתוב מפורש שיש 'רעה' ויש 'טובה', וחד משמעית 'לא הכל טוב', ונאמר 'את הטוב נקבל מאת הא' ואת הרע לא נקבל'? ונאמר - 'יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע'.

ובודאי בשמחה, כי אנחנו מאמינים שהכל לטובה. ואף בלא זה - 'נאמן עלי הדיין' 'ברוך דיין האמת', שכל דבריו אמת וצדק, ברוך הוא וברוך שמו.
לא שאלה אלא פירכה. בעיקר על מש"כ הכותב למעלה שאין להודות על הרעה ויש חשש ציניות וכו' דברי הבל. 

בכל מידה שהוא מודד, הוי מודה לו במאד מאד! 
אם חסד אשירה ואם משפט אשירה! 

איך אפשר לומר דברים בניגוד מוחלט לדברי הגמרא באותו עמוד, ועוד להביא ראיה מגוחכת מרמז שאין לו יד ורגל, והכל עפ"י סברות כרס! 
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: איטשע מאיר לורנץ, ביקורת תהיה | 1 אורח