לומר היום שיש "בעיה" עם דרך החסידות, אסור. העושה כן הוא ככל מבזה ת"ח.
וכדאי לציין בענין זה לתשובה מעניינת שנמצאת בשו"ת תולדות יעקב (מהג"ר יעקב זאב כהנא נכדו של רבי אברהם אחי הגר"א בעל מעלות התורה, וילנא תרס"ז), בחלק או"ח סי' לג, שכתב שם באורך דברי תוכחה כנגד רב אחד שכתב דברי גנאי על כלל החסידים, ובתשובה הנ"ל מאריך לבאר את חומר הדבר לדבר כנגד ת"ח וצדיקים ויהודים כשרים, ושכל החשדות שדיברו עליהם בדורות קודמים הוברר שאין בהם ממש, ומאריך לכתוב בחריפות גדולה שהנתלים באילן גדול הגר"א זי"ע שכתב עליהם דברים קשים, אין להם על מה שיסמוכו, כמו שאנו רואים בחוש בעינינו שהחסידים הם 'קדושי עליון בעלי מידות, מהם עוסקים בתורת ה', מהם עוסקים בתורה ובעבודה, ומהם עוסקים גם בגמ"ח', וכותב שם עוד שעדי שקר הטעו להגר"א וגרמו לו לכתוב כדברים האלו, והאריך לבאר שמצאנו אפשרות של טעות כיו"ב אף בסנהדרין וכו', עיי"ש. ובתוך דבריו כותב: 'ואל יטעה לומר כי גם אנכי נלכד ברשתם, לא יאמר כן, כי מעולם לא הסיתני אדם להתחבר עמהם, רק ראיתי השערוריה הגדולה אשר פרצה בישראל הלשון המדברת בעם, אלא מזה ואלה מזה, ואני צפנתי בלבי עד הנה ולא יכולתי דבר, עד שראיתי אשר כבודו גילה קלונם שלא כהלכה, אמרתי לא העת לחשות הוא'.