הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 680 פעמים
קיבל תודה: 412 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 29 אפריל 2020, 14:12

יש ביטוי מושרש עשרות שנים, שלכאורה הוא נוגד את החינוך עפ"י תורה ועפ"י הגיון,
שפעולת ההוצאה מהמוסד החינוכי, שמוציאים את מי שמזיק ומקלקל את חבריו, נקראת בלשון "להעיף אותו מהישיבה".

ולכאורה, זה ביטוי קשה ולא הולם.

כי להיפך, צריך לשדר לו שממשיכים לאהוב אותו ולרצות הטובתו והצלחתו,
רק אנו אנוסים ואין לנו ברירה אחרת, כדי לשמר את שאר החברים בישיבה,
ולכן אנו נאלצים להוציא אותך, למרות שאין זה לטובתך.
ואנו מקוים, שתמצא מקום טוב עבורך, לגדול להתפתח ולהתעלות.

 


ברל
משתמש ותיק
הודעות: 431
הצטרף: 07 מאי 2018, 06:10
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי ברל » 30 אפריל 2020, 02:53

כשמוציאים תלמיד על מנת שיועיל לו או לחבריו אז עושים את זה בלשון יציא או כל לשון אחר אולם כשהעניין הוא יוקרת המקום או כבוד רה"י זה מלשון להעיף כזבוב הטורד את מנוחתך ואכמ"ל ורבים חללים הפילה. והוא רחום יכפר עוון


איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 632
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 30 אפריל 2020, 12:33

שלא לגופו של הענין

שמעתי פעם כי בחור חלש מאד, נכשל במה שנכשל, והחליט כי לאחר המעשה אין מקומו בישיבה

לאחר שבוע שנעדר מהישיבה, התקשר אליו ראש הישיבה ושאלו מה זה ועל מה זה

הבחור הודה על האמת 'כזאת וכזאת עשיתי' וחשבתי שאין זה מן הראוי שאמשיך בשיבה

הראש ישיבה שידל אותו כי לא צריך לסתום את הגולל כך, בא עבור לישיבה ונראה מה אפשר לעשות.

הוא השתכנע. ובבואו אל חדר ראש הישיבה. צעק עליו 'מישיבה לא הולכים, מישיבה עפים. צא עכשיו ומייד!!!


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 1415
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי יוספזון » 30 אפריל 2020, 13:42

איטשע מאיר לורנץ כתב:
30 אפריל 2020, 12:33
שלא לגופו של הענין

שמעתי פעם כי בחור חלש מאד, נכשל במה שנכשל, והחליט כי לאחר המעשה אין מקומו בישיבה

לאחר שבוע שנעדר מהישיבה, התקשר אליו ראש הישיבה ושאלו מה זה ועל מה זה

הבחור הודה על האמת 'כזאת וכזאת עשיתי' וחשבתי שאין זה מן הראוי שאמשיך בשיבה

הראש ישיבה שידל אותו כי לא צריך לסתום את הגולל כך, בא עבור לשיבה ונראה מה אפשר לעשות.

הוא השתכנע. ובבואו אל חדר ראש הישיבה. צעק עליו 'מישיבה לא הולכים, מישיבה עפים. צא עכשיו ומייד!!!
זה מזכיר לי את חבירו, שבאו בטענות לראש הישיבה היתכן שמחזיק בחור כזה בישיבה? ענה ואמר, הייתי מזמן זורקו, אבל אף פעם אני לא מוצא אותו בישיבה כדי שאוכל לקיים את הפסק הזה.
 

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 680 פעמים
קיבל תודה: 412 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 30 אפריל 2020, 19:54

איטשע מאיר לורנץ כתב:
30 אפריל 2020, 12:33
שלא לגופו של הענין

שמעתי פעם כי בחור חלש מאד, נכשל במה שנכשל, והחליט כי לאחר המעשה אין מקומו בישיבה

לאחר שבוע שנעדר מהישיבה, התקשר אליו ראש הישיבה ושאלו מה זה ועל מה זה

הבחור הודה על האמת 'כזאת וכזאת עשיתי' וחשבתי שאין זה מן הראוי שאמשיך בשיבה

הראש ישיבה שידל אותו כי לא צריך לסתום את הגולל כך, בא עבור לשיבה ונראה מה אפשר לעשות.

הוא השתכנע. ובבואו אל חדר ראש הישיבה. צעק עליו 'מישיבה לא הולכים, מישיבה עפים. צא עכשיו ומייד!!!
תעזור לי לדון את ראש הישיבה לכף זכות,
מה הוא חשב, מה התועלת החינוכית בפעולה זו, ולמה רימה את הבחור ?!
 


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 1415
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי יוספזון » 30 אפריל 2020, 20:39

דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
30 אפריל 2020, 19:54
איטשע מאיר לורנץ כתב:
30 אפריל 2020, 12:33
שלא לגופו של הענין

שמעתי פעם כי בחור חלש מאד, נכשל במה שנכשל, והחליט כי לאחר המעשה אין מקומו בישיבה

לאחר שבוע שנעדר מהישיבה, התקשר אליו ראש הישיבה ושאלו מה זה ועל מה זה

הבחור הודה על האמת 'כזאת וכזאת עשיתי' וחשבתי שאין זה מן הראוי שאמשיך בשיבה

הראש ישיבה שידל אותו כי לא צריך לסתום את הגולל כך, בא עבור לשיבה ונראה מה אפשר לעשות.

הוא השתכנע. ובבואו אל חדר ראש הישיבה. צעק עליו 'מישיבה לא הולכים, מישיבה עפים. צא עכשיו ומייד!!!
תעזור לי לדון את ראש הישיבה לכף זכות,
מה הוא חשב, מה התועלת החינוכית בפעולה זו, ולמה רימה את הבחור ?!

ואני אוסיף לדון בזה: האם יש חיוב לדון לכף זכות דבר שלא בא לעולם? ולהתדיין האם יש בזה תועלת חינוכית או לא? תשאל את הראש הקודח שהמציא את הסיפור להעלות חיוך על פנים זעופות ..
 


ברל
משתמש ותיק
הודעות: 431
הצטרף: 07 מאי 2018, 06:10
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי ברל » 01 מאי 2020, 00:06

האמת שאני למדתי בישב"ק בירושלים בשלושת שנות לימודי "העיפו" בחור אחד מהישיבה אבל לראות את הפחד של הראש ישיבה שלי בכך זה היה מוסר השכל לכל החיים.
שבוע לפני הוא היה נסער מאוד מכך יום אחרי הוא הגיע לישיבה עם עניים אדומות מבכי.
אחרי שנים פגשתי את הבחור שעף מהישיבה והוא סיפר לי מ הראש ישיבה אמר לו וכך סיפר הוא קרה לי לחדר ואמר לי האם שמעת שלפעמים כורתים רגל בשביל להציל את הראש? תדע לך שאין לי ברירה ואני חייב לזרוק אותך מהישיבה אבל מבחינתי אני יהיה נכה לכל החיים.
אחרי שנים מלים אלו חילחלו לליבו והחזירו אותו למוטב


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1741
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 495 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הביטוי 'להעיף' מהת"ת \ מהישיבה

שליחה על ידי במבי » 06 מאי 2020, 22:26

למען האמת, זה די סגנון סלנג אפי' שיש מילות סלנג רבות שמקורן בקודש כגון להרביץ שינה כמו שכתוב איכה תרביץ בצהריים (שה"ש א-ז) וכותבים שם המפרשים ש"תרביץ" זה עניין השכיבה לישון, עכ"פ להעיף בן אדם לא מצאתי בכגון דא אלא בלשון הנועם אלימלך בפרשת שמות

ובני ישראל פרו וישרצו כו'. "פרו" יש לומר הוא לשון פירות, דהיינו ע"י קדושתם עשו פירות, "וישרצו", דהנה כתיב "ישרצו המים נפש חיה ועוף יעופף על הארץ", יש לומר הפירוש דעיקר הוא באדם יסוד המים מהארבעה יסודות שבאדם, ומים נקרא התורה, ור"ל שציוה השי"ת שהעסק התורה יהיה בהכנעה, וזה רמז "ישרצו" דהיינו דבר השורץ על הארץ בנמוך והכנעה, "נפש חיה" פירוש וע"י זה יבוא לו חיות לנפשו, "ועוף יעופף על הארץ", ר"ל שגם הגוף והחומר של אדם יעופף ויעלה בקדושה רבה. וזהו "וישרצו", היינו שהיה להם הכנעה כנ"ל.

וא"כ דווקא הווה לשון חיובית, ולא בשמיים היא, אך משמע אילו הייתה בשמיים היינו צריכים לעופף אליה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח