יום השואה ובין הזמנים

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
סתירת זקנים בנין
הודעות: 44
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 20:42
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי סתירת זקנים בנין » 02 מאי 2019, 13:53

יצא לי כבר כמה פעמים שבלי שידעתי מתי יום השואה, יצאתי לטייל בפארקים (גני יהושוע וכדו') וכששמתי לב שיום השואה הוא, עלה בליבי חשש שמא זה חילול ה' לצאת לטייל ביום בזה, מאידך - מה אנחנו אשמים ש'תקעו' לנו אותו באמצע ביה"ז? מה כדאי לעשות?


המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 320
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 02 מאי 2019, 14:04

להתאפק.
מי שציוה על קידוש שמו ואסר לחללו - הוא עשיר גדול מאוד ומשלם ביד נדיבה.


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 600
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 202 פעמים
קיבל תודה: 169 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי יעקב שלם » 02 מאי 2019, 16:40

סתירת זקנים בנין כתב:
02 מאי 2019, 13:53
עלה בליבי חשש שמא זה חילול ה'
המימד הנוסף של הענין כתב:
02 מאי 2019, 14:04
להתאפק.
צריך מקור שדבר שהוא לא עבירה רק לא פוטוגני ולא נראה טוב הוא גם חילול ה'
יעויין ע"ז כח. שריו"ח גילה את התרופה של הצפדינא והגמ' אומרת שאחרי שהוא גילה שהוא הולך לגלות זה לא חילול ה'

אמנם יש מקום "להתאפק" מצד נימוס ודרך ארץ בלי להשתמש בביטוי החשוב אך לא מספיק מוגדר של חילול ה'

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 02 מאי 2019, 16:47

ואני ממליץ משום הסיבה הזו למחברי הלוחות לציין בלוח שנה מתי יום השואה יום העצמאות יום ירושלים ויום הזיכרון לחיילים.

לא כחג. אלא כמידע טכני. כמו שמציינים על מעבר משעון קיץ לחורף (ובאותו גופן ועיצוב...)

הרי להרבה זה ממש נפק"מ כגון שביום העצמאות יש חופש מהעבודה. וביום השואה והזיכרון יש חשש חילול ד' וכן שהחנויות נסגרות (אתמול הלכתי לקניות כי לא זכרתי שיום השואה. וכמובן שהיה סגור)

וכן על יום ירושלים זה נפק"מ שיש אזורים שסגורים לתנועה וכד' (מה גם שעל יום ירושלים היו מקצת מרבותינו שאמרו שמצווים להודות בו. אך זה עניין לאשכול בפנ"ע)


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 672 פעמים
קיבל תודה: 315 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי בן של רב » 02 מאי 2019, 16:48

ריו"ח עצמו בסוף יומא אמר הכי ברור שזה חילול ה' גם כשאנשים טועים בו לגמרי.
יש שם כמה דוגמאות והצד השווה שבכולן: אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון.

📑📑📑אם תמצי לומר זהו סודן הכמוס של מאות האיסורים והגזרות הרחוקות מחששות של חשד/מראית עין/שלא יאמרו/מיחזי/נראה כ.../ועוד.


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 339
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי כרם » 02 מאי 2019, 17:30

מכל מלמדי השכלתי כתב:
02 מאי 2019, 16:47
ואני ממליץ משום הסיבה הזו למחברי הלוחות לציין בלוח שנה מתי יום השואה יום העצמאות יום ירושלים ויום הזיכרון לחיילים.

לא כחג. אלא כמידע טכני. כמו שמציינים על מעבר משעון קיץ לחורף (ובאותו גופן ועיצוב...)

הרי להרבה זה ממש נפק"מ כגון שביום העצמאות יש חופש מהעבודה. וביום השואה והזיכרון יש חשש חילול ד' וכן שהחנויות נסגרות (אתמול הלכתי לקניות כי לא זכרתי שיום השואה. וכמובן שהיה סגור)

וכן על יום ירושלים זה נפק"מ שיש אזורים שסגורים לתנועה וכד' (מה גם שעל יום ירושלים היו מקצת מרבותינו שאמרו שמצווים להודות בו. אך זה עניין לאשכול בפנ"ע)
בחו"ל לא כתבו בלוחות את ניטל וכדו'.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מבקש אמת » 02 מאי 2019, 18:22

כרם כתב:
02 מאי 2019, 17:30
מכל מלמדי השכלתי כתב:
02 מאי 2019, 16:47
ואני ממליץ משום הסיבה הזו למחברי הלוחות לציין בלוח שנה מתי יום השואה יום העצמאות יום ירושלים ויום הזיכרון לחיילים.

לא כחג. אלא כמידע טכני. כמו שמציינים על מעבר משעון קיץ לחורף (ובאותו גופן ועיצוב...)

הרי להרבה זה ממש נפק"מ כגון שביום העצמאות יש חופש מהעבודה. וביום השואה והזיכרון יש חשש חילול ד' וכן שהחנויות נסגרות (אתמול הלכתי לקניות כי לא זכרתי שיום השואה. וכמובן שהיה סגור)

וכן על יום ירושלים זה נפק"מ שיש אזורים שסגורים לתנועה וכד' (מה גם שעל יום ירושלים היו מקצת מרבותינו שאמרו שמצווים להודות בו. אך זה עניין לאשכול בפנ"ע)
בחו"ל לא כתבו בלוחות את ניטל וכדו'.
בלוחות שראיתי בחו"ל מציינים את חג המולד בתור "חג ממשלתי" כדי שידעו שזה יום חופש וחנויות סגורות. ואפשר לעשות כן גם כאן.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מבקש אמת » 02 מאי 2019, 18:31

המימד הנוסף של הענין כתב:
02 מאי 2019, 14:04
להתאפק.
מי שציוה על קידוש שמו ואסר לחללו - הוא עשיר גדול מאוד ומשלם ביד נדיבה.
אני מסופק בדבר האם יש בזה חילול ה', כי לכאורה חילול ה' הוא דווקא כשחושדים במי שמייצג את התורה שעושה דבר שהוא באמת לא כדין עפ"י תורה, כגון שחושדים בו שגוזל או מלכלך וכדומה (וק"ו אם באמת עושה כך), אבל אם עושה כדין תורה לכאורה אין בזה חילול ה' גם אם לפי דעתם אין זה בסדר, וכי מי שמסרב ללחוץ יד לאשה עובר על חילול ה'? לכאורה מאחר ועצם המעשה הוא בסדר בעיני ה' אין לנו לחוש להשקפת הטועים. (ומטעם זה גם הנני מפקפק בטענה שאלו המסרבים לשבת ליד אשה במטוס וגורמים לה בזה אי נעימות עוברים על חילול ה', מאחר ומן הדין אין איסור לשבת ליד אשה. וטעמי כנ"ל, שמאחר ומבחינה הלכתית אין שום דבר לא נכון בהנהגת פרישות כזו א"כ מה שלפי השקפת האשה ושאר הנוסעים זה פוגע אין זה מגדיר את הענין כחילול ה').

אמנם עדיין פשוט לי שיש להתחשב ברגשות הציבור שרואה בזה משום זלזול בקדושי השואה או בחללי צה"ל, לא משום חילול ה' אלא פשוט בתור אנושיות בסיסית של התחשבות ברגשות הזולת ומניעה מלצערם, חוץ מהענין שאיננו רוצים להשחיר עוד יותר את תדמית הציבור החרדי המושחרת ממילא (ומטעמים אלו סבורני שלא נכון לבקש להחליף מקום במטוס במידה והאשה תפגע מזה, כיון שההתחשבות ברגשות הזולת והמנעות מהשחרת תדמית שומרי התורה הינם שיקולים הגוברים לענ"ד על הנהגת הפרישות של אי ישיבה ליד אשה. הרוצה לקיים שניהם יטוס עם אשתו או יקנה שני מושבים, או לא יטוס בכלל).


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 600
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 202 פעמים
קיבל תודה: 169 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי יעקב שלם » 02 מאי 2019, 19:10

בן של רב כתב:
02 מאי 2019, 16:48
ריו"ח עצמו בסוף יומא אמר הכי ברור שזה חילול ה' גם כשאנשים טועים בו לגמרי
אכן אך שם חושדים בו שהוא חוטא!!!

יעויין ברש"י שם שהוא גזלן שהוא מבטל תורה


אלי מאירי
הודעות: 116
הצטרף: 14 אפריל 2019, 02:22
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי אלי מאירי » 02 מאי 2019, 19:37

מבקש אמת כתב:
02 מאי 2019, 18:31
המימד הנוסף של הענין כתב:
02 מאי 2019, 14:04
להתאפק.
מי שציוה על קידוש שמו ואסר לחללו - הוא עשיר גדול מאוד ומשלם ביד נדיבה.
אני מסופק בדבר האם יש בזה חילול ה', כי לכאורה חילול ה' הוא דווקא כשחושדים במי שמייצג את התורה שעושה דבר שהוא באמת לא כדין עפ"י תורה, כגון שחושדים בו שגוזל או מלכלך וכדומה (וק"ו אם באמת עושה כך), אבל אם עושה כדין תורה לכאורה אין בזה חילול ה' גם אם לפי דעתם אין זה בסדר, וכי מי שמסרב ללחוץ יד לאשה עובר על חילול ה'? לכאורה מאחר ועצם המעשה הוא בסדר בעיני ה' אין לנו לחוש להשקפת הטועים. (ומטעם זה גם הנני מפקפק בטענה שאלו המסרבים לשבת ליד אשה במטוס וגורמים לה בזה אי נעימות עוברים על חילול ה', מאחר ומן הדין אין איסור לשבת ליד אשה. וטעמי כנ"ל, שמאחר ומבחינה הלכתית אין שום דבר לא נכון בהנהגת פרישות כזו א"כ מה שלפי השקפת האשה ושאר הנוסעים זה פוגע אין זה מגדיר את הענין כחילול ה').

אמנם עדיין פשוט לי שיש להתחשב ברגשות הציבור שרואה בזה משום זלזול בקדושי השואה או בחללי צה"ל, לא משום חילול ה' אלא פשוט בתור אנושיות בסיסית של התחשבות ברגשות הזולת ומניעה מלצערם, חוץ מהענין שאיננו רוצים להשחיר עוד יותר את תדמית הציבור החרדי המושחרת ממילא (ומטעמים אלו סבורני שלא נכון לבקש להחליף מקום במטוס במידה והאשה תפגע מזה, כיון שההתחשבות ברגשות הזולת והמנעות מהשחרת תדמית שומרי התורה הינם שיקולים הגוברים לענ"ד על הנהגת הפרישות של אי ישיבה ליד אשה. הרוצה לקיים שניהם יטוס עם אשתו או יקנה שני מושבים, או לא יטוס בכלל).
יומא פו:
"אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) וואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו "

משא ומתן בנחת, לא קשור לאף דין, חוץ מרושם נעים וטוב לסביבה.
כמובן אם מדובר על דבר מצווה, "לא יבוש מפני בנ"א המלעיגים עליו". וזוהו הקידוש האמיתי. כנ"ל.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 672 פעמים
קיבל תודה: 315 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי בן של רב » 02 מאי 2019, 20:34

"לא יבוש מהמלעיגים" זה תמיד היה משפט המחץ החזק שכובש כל לב...

אך פתאום אני חושב מי יימר שזה הפשט?
אולי המלעיגים ממש לא חושבים שה' איננו מכובד - אלא רק שאתה.

סו"ס עובדה היא שדוד ביבמות עח: העדיף לרצוח חפים מפשע משום שלא יתחלל/שיתקדש ש"ש. (בהמעשה דהגבעונים ובני שאול)

הוי אומר כבוד שמים זה על פי דעת בעלי בתים.
אה, סליחה דעת גויים!


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 600
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 202 פעמים
קיבל תודה: 169 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי יעקב שלם » 02 מאי 2019, 20:52

אלי מאירי כתב:
02 מאי 2019, 19:37
משא ומתן בנחת, לא קשור לאף דין, חוץ מרושם נעים וטוב לסביבה.
משא ומתן בנחת זה מידות ומידות זה בהחלט דין
הציטוט שהבאתי לעיל מרש"י ביומא הוא באותו דף עמוד קודם
בן של רב כתב:
02 מאי 2019, 20:34
הוי אומר כבוד שמים זה על פי דעת בעלי בתים.
אה, סליחה דעת גויים!
חזרה למעלה
האם ללכת עם כובע וחליפה ב40 מעלות במרכז פ"ת / ת"א
שכל החילונים חושבים שאתה משוגע זה חילול ה'


אלי מאירי
הודעות: 116
הצטרף: 14 אפריל 2019, 02:22
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי אלי מאירי » 02 מאי 2019, 21:05

יעקב שלם כתב:
02 מאי 2019, 20:52
האם ללכת עם כובע וחליפה ב40 מעלות במרכז פ"ת / ת"א
שכל החילונים חושבים שאתה משוגע זה חילול ה'
סוף כל סוף, אם הם יודעים שזה לא חובה דתית, אלא רק אופי ציבורי, לא נראה ששם שמים מתחלל, אלא פשוט הם מרחמים עליך.
באמת חשוב שידעו שזה לא חובה דתית של ממש. אחרת הם יתרחקו מזה.

אבל ודאי ש'לא יבוש' קיים בכל המצוות המעשיות, ללא יוצא מן הכלל. וגם דוד המלך בודאי לא עבר ח"ו על אפי' סייג כלשהו בכדי לעשות את מה שעשה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מבקש אמת » 02 מאי 2019, 22:09

אלי מאירי כתב:
02 מאי 2019, 19:37
מבקש אמת כתב:
02 מאי 2019, 18:31
המימד הנוסף של הענין כתב:
02 מאי 2019, 14:04
להתאפק.
מי שציוה על קידוש שמו ואסר לחללו - הוא עשיר גדול מאוד ומשלם ביד נדיבה.
אני מסופק בדבר האם יש בזה חילול ה', כי לכאורה חילול ה' הוא דווקא כשחושדים במי שמייצג את התורה שעושה דבר שהוא באמת לא כדין עפ"י תורה, כגון שחושדים בו שגוזל או מלכלך וכדומה (וק"ו אם באמת עושה כך), אבל אם עושה כדין תורה לכאורה אין בזה חילול ה' גם אם לפי דעתם אין זה בסדר, וכי מי שמסרב ללחוץ יד לאשה עובר על חילול ה'? לכאורה מאחר ועצם המעשה הוא בסדר בעיני ה' אין לנו לחוש להשקפת הטועים. (ומטעם זה גם הנני מפקפק בטענה שאלו המסרבים לשבת ליד אשה במטוס וגורמים לה בזה אי נעימות עוברים על חילול ה', מאחר ומן הדין אין איסור לשבת ליד אשה. וטעמי כנ"ל, שמאחר ומבחינה הלכתית אין שום דבר לא נכון בהנהגת פרישות כזו א"כ מה שלפי השקפת האשה ושאר הנוסעים זה פוגע אין זה מגדיר את הענין כחילול ה').

אמנם עדיין פשוט לי שיש להתחשב ברגשות הציבור שרואה בזה משום זלזול בקדושי השואה או בחללי צה"ל, לא משום חילול ה' אלא פשוט בתור אנושיות בסיסית של התחשבות ברגשות הזולת ומניעה מלצערם, חוץ מהענין שאיננו רוצים להשחיר עוד יותר את תדמית הציבור החרדי המושחרת ממילא (ומטעמים אלו סבורני שלא נכון לבקש להחליף מקום במטוס במידה והאשה תפגע מזה, כיון שההתחשבות ברגשות הזולת והמנעות מהשחרת תדמית שומרי התורה הינם שיקולים הגוברים לענ"ד על הנהגת הפרישות של אי ישיבה ליד אשה. הרוצה לקיים שניהם יטוס עם אשתו או יקנה שני מושבים, או לא יטוס בכלל).
יומא פו:
"אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) וואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו "

משא ומתן בנחת, לא קשור לאף דין, חוץ מרושם נעים וטוב לסביבה.
כמובן אם מדובר על דבר מצווה, "לא יבוש מפני בנ"א המלעיגים עליו". וזוהו הקידוש האמיתי. כנ"ל.
לא התכוונתי דווקא לדין, אלא להנהגה שהיא נכונה ע"פ התורה, כמו הדוגמא שהבאת. משא"כ אם ההנהגה כשלעצמה היא נכונה עפ"י התורה, כגון לבקש לא לשבת ליד אשה במטוס מטעמי פרישות, אין בזה משום חילול ה' אלא התחשבות ברגשות הזולת בלבד (שזה כמובן דבר חשוב מאד כשלעצמו, אבל רק חשוב להגדיר את הדברים במדוייק).

אמנם כעת אני חושב שאולי בנושא העמידה בצפירה דבריך צודקים, כיון שאם נאמר שאין בזה שום מניעה מצד היהדות, א"כ מאחר וזה נתפס בעיני תושבי המדינה כזלזול ברגשותיהם הרי זה בכלל "אין משאו ומתנו בנחת עם הבריות" ושוב נכנס לגדר חילול ה'. והרוצה לעיין בזה באמת יחשוב מה הדין במדינה אחרת, האם כשתהיה צפירה בארה"ב או באנגליה וכדומה לזכר הנופלים במלחמות המדינה, לא יהיה חילול ה' כשימשיך ללכת בלי להתחשב ברגשות התושבים? לכאורה אם אין בזה משום חוקות הגויים יהיה זה חילול ה' מחמת הזלזול ברגשות הציבור. אלא שאולי בישראל הדין שונה בגלל שהציבור הוא יהודי ומחוייב לחוקי התורה, וצ"ע.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 02 מאי 2019, 22:49

מכל מלמדי השכלתי כתב:
02 מאי 2019, 16:47
ואני ממליץ משום הסיבה הזו למחברי הלוחות לציין בלוח שנה מתי יום השואה יום העצמאות יום ירושלים ויום הזיכרון לחיילים.

לא כחג. אלא כמידע טכני. כמו שמציינים על מעבר משעון קיץ לחורף (ובאותו גופן ועיצוב...)

הרי להרבה זה ממש נפק"מ כגון שביום העצמאות יש חופש מהעבודה. וביום השואה והזיכרון יש חשש חילול ד' וכן שהחנויות נסגרות (אתמול הלכתי לקניות כי לא זכרתי שיום השואה. וכמובן שהיה סגור)

וכן על יום ירושלים זה נפק"מ שיש אזורים שסגורים לתנועה וכד' (מה גם שעל יום ירושלים היו מקצת מרבותינו שאמרו שמצווים להודות בו. אך זה עניין לאשכול בפנ"ע)
נתבקשתי להוסיף גם שיש שנלחצים מהאזעקה. ולא יודעים אם זה מחמת טילים או לא.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2525
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 379 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי יהודי » 02 מאי 2019, 23:01

וכי אם יסתכלו בלוח יום קודם, יזכרו את הענין?


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 339
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי כרם » 02 מאי 2019, 23:04

שמעתי טעם ללא לעמוד.
"מה יום מיומיים", היא טענה. מה קרה שהיום צריך לזכור את השואה, מה קרה שהיום צריך לזכור את אלו שנהרגו במלחמות?
כיון שהשורש של ההחלטה שהיום הוא הזמן המתאים לכך, מקורו בבית 120 הכסאות. ראוי להתעלם ממנו כליל, כי מרימי יד בתורת משה בכל אורחותם ושיחם ושיגם אין בהחלטותיהם שום משמעות אפילו לא כקליפת השום.
וע"כ ממשיכים כרגיל, גם אם יש צפירה.
מתעלמים מהם כליל.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מאן דהו » 03 מאי 2019, 00:40

סתירת זקנים בנין כתב:
02 מאי 2019, 13:53
יצא לי כבר כמה פעמים שבלי שידעתי מתי יום השואה, יצאתי לטייל בפארקים (גני יהושוע וכדו') וכששמתי לב שיום השואה הוא, עלה בליבי חשש שמא זה חילול ה' לצאת לטייל ביום בזה, מאידך - מה אנחנו אשמים ש'תקעו' לנו אותו באמצע ביה"ז? מה כדאי לעשות?
אותה שאלה נשאלה גם בנוגע לעמידה בצפירה


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1669
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 540 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי מבקש אמת » 03 מאי 2019, 02:38

כעת התעוררתי שיש לדון שמא בעמידה בצפירה יש משום חוקות הגויים או לא. הנה לדעת הרמ"א שדבר שיש בו טעם אין בו משום חוקות הגויים בודאי שאין כאן איסור, אבל יל"ע לדעת הגר"א שאפילו אם יש טעם - כל שהוא דבר שיש לו שייכות לערכים גויים והיהודים לא היו עושים כן בלא"ה, יש בזה משום חוקות הגויים. וא"כ זכרון לנפטרים ע"י עמידת דום הוא ערך גויי, כי ביהדות זוכרים אותם ע"י קדיש ומשניות וכדומה, וא"כ לשיטתו יש איסור דאורייתא של "ובחוקותיהם לא תלכו". ולפי"ז לכאורה אין לעמוד בצפירה אפילו במחיר פגיעה ברגשות התושבים, וצ"ע.

אמנם אחר העיון נראה דגם להגר"א יש כמה צדדי היתר בדבר. דהנה לקרובים למלכות התירו ללבוש כמלבושי הנכרים, וקשה היאך התירו חכמים דבר האסור מן התורה? ומצינו באחרונים ג' תירוצים:
א. הב"י כתב תירוץ א' שהתירו משום הצלת כלל ישראל, וכנראה כוונתו שיש בזה לתא דפיקוח נפש.
ב. הב"י כתב בתירוץ ב' שלא נתפרש בתורה הגדר ונמסר הדבר לחכמים, ולכן לא אסרו אלא לשאר בני אדם ולא לקרובים למלכות. וכנראה כוונתו שלא אסרו חז"ל אלא באופן כללי שיש בזה חשש של התקרבות לגויים ולימוד ממעשיהם, אבל במקום הצורך לא אסרו.
ג. הב"ח תירץ שאין האיסור אלא בעושה כמעשיהם משום שמכוין להידמות להם כלשון הספרי "הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן", אבל אם עושה כן כדי שלא יתגנה אין איסור, וכתב שכך משמע מלשון הרמב"ם שכתב "והיה לו גנאי" כלומר שמטעם זה אין איסור.

והנה לתי' הא' בב"י אין היתר בנידון דידן, אבל לתירוץ הב' מסתבר שיש היתר, כיון שגם איסור לא תחנם התירו חכמים (מפרנסים עניי עכו"ם) מפני דרכי שלום, ומסתבר דגם כאן שהתירו במקום הצורך ה"ה שמותר מפני דרכי שלום. ולתירוץ הב"ח בודאי שאין איסור, שהרי אין כוונתו להידמות לגויים אלא לכבד את רגשות העוברים ושבים.

עוד טעם למה אין בזה איסור, דיעויין בבית יוסף שהביא מהיראים שאין איסור אלא במה שנתפרש בחז"ל ולא בדברים אחרים, והב"י הוסיף ע"ז חידוש שאפילו מה שנתפרש בתוספתא אין בזה משום חוקות הגויים כיון שלא מוזכר בגמ' ש"מ דלית הלכתא כן. ולפי"ז בודאי שבדבר שנתחדש בזמננו אין לחדש איסור.

נמצא שגם להגר"א אין לחוש לאיסור חוקות הגויים מכמה טעמים הנ"ל, וממילא שפיר יש להתחשב ברגשות אזרחי המדינה הרואים באי עמידה זלזול בזכרון הקדושים.


דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 452
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 225 פעמים
קיבל תודה: 194 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי דורדיא » 03 מאי 2019, 03:00

כרם כתב:
02 מאי 2019, 23:04
שמעתי טעם ללא לעמוד.
"מה יום מיומיים", היא טענה. מה קרה שהיום צריך לזכור את השואה, מה קרה שהיום צריך לזכור את אלו שנהרגו במלחמות?
כיון שהשורש של ההחלטה שהיום הוא הזמן המתאים לכך, מקורו בבית 120 הכסאות. ראוי להתעלם ממנו כליל, כי מרימי יד בתורת משה בכל אורחותם ושיחם ושיגם אין בהחלטותיהם שום משמעות אפילו לא כקליפת השום.
וע"כ ממשיכים כרגיל, גם אם יש צפירה.
מתעלמים מהם כליל.
סגולה נפלאה להעלים ולבטל כל צרה או בעיה או מחלה או מדינה
(מובא בשם אחד מגדולי הקנאים שאיני זוכר את שמו כעת)

אם יש לך בעיה מסויימת מולך ועוצמים את העיניים חזק חזק למשך 120 שניות בעמידה
לארבעים יום בכותל בזמן הנץ
ולא חושבים על הבעיה באותו זמן ותוכ"ד אומרים: אין בעיה! אין בעיה! (או: אין מדינה! אין מדינה!)

הבעיה (או המדינה) אכן תיעלם כליל!!

בדוק ומנוסה!!


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1067
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 234 פעמים
קיבל תודה: 242 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי שמעיה » 03 מאי 2019, 08:38

כרם כתב:
02 מאי 2019, 23:04
כיון שהשורש של ההחלטה שהיום הוא הזמן המתאים לכך, מקורו בבית 120 הכסאות. ראוי להתעלם ממנו כליל, כי מרימי יד בתורת משה בכל אורחותם ושיחם ושיגם אין בהחלטותיהם שום משמעות אפילו לא כקליפת השום.
מלבד כאשר יש חולה בבית, ועל פי החלטות בית 120 הכסאות יש אפשרות לזכויות מסוימות. אז יש להחלטותיהם משמעות, ולא רק כקליפת השום.


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 339
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי כרם » 03 מאי 2019, 12:12

לכל אלו שאינם מבינים מה נקרא "להתעלם".
לא מדובר בחוסר ידיעה, גם לא מדובר בחוסר התחשבות. מדובר בעשיית מעשים השוללים את סמכותם של 120 הכסאות. דברו או לא דברו, הופיע ברשומות או לא הופיע, דבריהם כצפצוף הזרזיר וכקול שור גועה.
נוהגים בכל הדברים כאילו לא היו דברים מעולם.
והנהגה זו, כידוע, היא לצנינים בעיני הד"ל'ים, אלו שלאומיותם היא חלק מדתם. והיא שיטת רוב כשרי ישראל (חוץ מנטורי קרתא, שהם מתחשבים בתאריכים הללו ומתענים ועושים "דוקא להיפך").


פותח הנושא
סתירת זקנים בנין
הודעות: 44
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 20:42
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי סתירת זקנים בנין » 03 מאי 2019, 15:45

אלי מאירי כתב:
02 מאי 2019, 19:37
מבקש אמת כתב:
02 מאי 2019, 18:31
המימד הנוסף של הענין כתב:
02 מאי 2019, 14:04
להתאפק.
מי שציוה על קידוש שמו ואסר לחללו - הוא עשיר גדול מאוד ומשלם ביד נדיבה.
אני מסופק בדבר האם יש בזה חילול ה', כי לכאורה חילול ה' הוא דווקא כשחושדים במי שמייצג את התורה שעושה דבר שהוא באמת לא כדין עפ"י תורה, כגון שחושדים בו שגוזל או מלכלך וכדומה (וק"ו אם באמת עושה כך), אבל אם עושה כדין תורה לכאורה אין בזה חילול ה' גם אם לפי דעתם אין זה בסדר, וכי מי שמסרב ללחוץ יד לאשה עובר על חילול ה'? לכאורה מאחר ועצם המעשה הוא בסדר בעיני ה' אין לנו לחוש להשקפת הטועים. (ומטעם זה גם הנני מפקפק בטענה שאלו המסרבים לשבת ליד אשה במטוס וגורמים לה בזה אי נעימות עוברים על חילול ה', מאחר ומן הדין אין איסור לשבת ליד אשה. וטעמי כנ"ל, שמאחר ומבחינה הלכתית אין שום דבר לא נכון בהנהגת פרישות כזו א"כ מה שלפי השקפת האשה ושאר הנוסעים זה פוגע אין זה מגדיר את הענין כחילול ה').

אמנם עדיין פשוט לי שיש להתחשב ברגשות הציבור שרואה בזה משום זלזול בקדושי השואה או בחללי צה"ל, לא משום חילול ה' אלא פשוט בתור אנושיות בסיסית של התחשבות ברגשות הזולת ומניעה מלצערם, חוץ מהענין שאיננו רוצים להשחיר עוד יותר את תדמית הציבור החרדי המושחרת ממילא (ומטעמים אלו סבורני שלא נכון לבקש להחליף מקום במטוס במידה והאשה תפגע מזה, כיון שההתחשבות ברגשות הזולת והמנעות מהשחרת תדמית שומרי התורה הינם שיקולים הגוברים לענ"ד על הנהגת הפרישות של אי ישיבה ליד אשה. הרוצה לקיים שניהם יטוס עם אשתו או יקנה שני מושבים, או לא יטוס בכלל).
יומא פו:
"אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) וואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו "

משא ומתן בנחת, לא קשור לאף דין, חוץ מרושם נעים וטוב לסביבה.
כמובן אם מדובר על דבר מצווה, "לא יבוש מפני בנ"א המלעיגים עליו". וזוהו הקידוש האמיתי. כנ"ל.
דבריו של 'מבקש אמת' הם רמב"ם מפורש בהל' תשובה פ"א ה"ד וז"ל שם:

אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יוה"כ מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד?

עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. ובאלו נאמר: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג, כב).
עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ובאלו נאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל).
עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויוה"כ תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין. ובאלו נאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" (תהלים פט, לג).
במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר. אבל המחלל את השם, אע"פ שעשה תשובה, והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות. אלא תשובה, יוה"כ ויסורין - שלשתן תולין, ומיתה מכפרת, שנאמר: "ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (ישעיהו כב, יד). עכל"ק. (קרדיט לויקיטקסט)

הרי מפורש בדבריו שכל שלא בא חילול ה' מחמת עבירה אין זה נקרא חילול ה'.

מה שנשאר זה 'והלכת בדרכיו'.

אגב, בעניין הצפירה אני גם אוחז שלמי שסובר שאין בזה בעיה הלכתית, אז שלא יעשה פרנציפ, אבל ביום השואה שזה נופל בבין הזמנים אם זה היום הכי מתאים לו, למה שבגלל כמה שוטים הוא יפסיד?

כמובן שבכל אופן צריך להתרחק מלהגיע למקומות האלו, ובכל אופן.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1262
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 05 מאי 2019, 20:11

אלי מאירי כתב:
02 מאי 2019, 21:05
יעקב שלם כתב:
02 מאי 2019, 20:52
האם ללכת עם כובע וחליפה ב40 מעלות במרכז פ"ת / ת"א
שכל החילונים חושבים שאתה משוגע זה חילול ה'
סוף כל סוף, אם הם יודעים שזה לא חובה דתית, אלא רק אופי ציבורי, לא נראה ששם שמים מתחלל, אלא פשוט הם מרחמים עליך.
באמת חשוב שידעו שזה לא חובה דתית של ממש. אחרת הם יתרחקו מזה.

אבל ודאי ש'לא יבוש' קיים בכל המצוות המעשיות, ללא יוצא מן הכלל. וגם דוד המלך בודאי לא עבר ח"ו על אפי' סייג כלשהו בכדי לעשות את מה שעשה.
וראי׳ לדבר, שהם מבינים שאדם חשוב גם כשחם הוא הולך בלבוש מכובד ולא קצר.
חוץ ממה שרבים באמת מעריכים את זה בלבם כידוע למי ש׳זכה׳ להסתובב בין אחינו הטועים.


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 196 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי יוספזון » 06 מאי 2019, 21:15

שאלת המחץ: למה החילוני לא מבין שהוא אמר להתחשב ברגשותינו, ואילו אנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? (משום חילול ה' אין כאן, אולי מפני קידוש ה', וכבר הגיע הזמן להפסיק לחלל את המושג הזה... עין ערך רב אדא בר אהבה מסכת ברכות דף כ') הוא ימשיך לחלל שבת בשכונה שלו, ימשיך לעשות ככל העולה על רוחו, למרות שזה פוגע ברגשותינו, ואנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? מאיפה העיוות הזאת?
ב. נקלעתי למקום מסויים ביום השואה בשנה שעברה, וכמובן לא עמדתי בצפירה. היה שם מי שמחה נגדי, ותוך כדי המחאה כמובן שלא עמד דום (!) לשאלתו וכי איך אני מזלזל בקדושי השואה? שאלתי אותו בחזרה, מי היהודי הכי קרוב אליו שעבר את מאורעות השואה? הוא ענה בשלילה. כי הוא כבר כמה דורות כאן בארץ, ומגיע מארצות אפריקה ולכן אין לו קרוב. הסברתי לו שאני דור שני לניצולי שואה. לאבי זצ"ל היה אחים ואחיות שנהרגו עק"ה במשרפות טרבלינקה הי"ד כמו כן אחי סבי והוריו, אחי סבתא והוריה, וכן מצד אמי ע"ה הם ובני משפחותיהם הי"ד, הורי אבי ואמי ז"ל עברו את כל מאורעות השואה מאז תחילתה (הם היו מפולין) - ואיך אתה מעיז לומר שאני זה שלא מעניין אותי קדושי השואה, פגעת בי באופן אישי אמרתי לו.
הוא התנצל בפני, ואז הסברתי לו, שכשהורי ע"ה נפטרו, היה תהליך מורכב, שבעה, שלשים, י"ב חודש, וכל יום דהילולא יש תהליך שלם. אז כשהקדושים רואים מלמעה איך בקושי אני נותן בשבילם דקת דומיה בלבד, אני פוגע בכבודם.
בכל אופן, הטעות שהשתרשה כביכול אנו מחוייבים כל הזמן להתנצל בפני האחים התועים על עצם קיומינו הוא מופרך מכל וכל, הם אלו שאמורים להתנצל על דרכם הקלוקלת ולא אנחנו, הם גם לא מבינים למה בניהם נהרגים בצבא, ובנינו יושבים באותה זמן בישיבה. את התירוץ שהם מגינים, יש לה פירכא, כי הסדר של הצבא שלא כל אחד מחליט לאיזה פלוגה הוא מתגייס, אלא מחליטים בשבילו וד"ל.
הכנסת ה'חגים' שבדו מלבם, וימי הזכרון ללוחות שלנו, הוא הרס וארס בחינוך הילדים. כאשר רבותינו הק' התנגדו לקבוע יום מיוחד לזכרון חללי השואה. ויום העצמאות זה לא יום חג, אלא יום אבל. מהסיבה הפשוטה שלכל הדעות קמה כאן ממשלה שעקרה 'שמע מישראל' מרבבות אלפי תינוקות שנשבו, ואכמ"ל.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1262
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 06 מאי 2019, 21:23

יוספזון כתב:
06 מאי 2019, 21:15
שאלת המחץ: למה החילוני לא מבין שהוא אמר להתחשב ברגשותינו, ואילו אנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? (משום חילול ה' אין כאן, אולי מפני קידוש ה', וכבר הגיע הזמן להפסיק לחלל את המושג הזה... עין ערך רב אדא בר אהבה מסכת ברכות דף כ') הוא ימשיך לחלל שבת בשכונה שלו, ימשיך לעשות ככל העולה על רוחו, למרות שזה פוגע ברגשותינו, ואנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? מאיפה העיוות הזאת?
ב. נקלעתי למקום מסויים ביום השואה בשנה שעברה, וכמובן לא עמדתי בצפירה. היה שם מי שמחה נגדי, ותוך כדי המחאה כמובן שלא עמד דום (!) לשאלתו וכי איך אני מזלזל בקדושי השואה? שאלתי אותו בחזרה, מי היהודי הכי קרוב אליו שעבר את מאורעות השואה? הוא ענה בשלילה. כי הוא כבר כמה דורות כאן בארץ, ומגיע מארצות אפריקה ולכן אין לו קרוב. הסברתי לו שאני דור שני לניצולי שואה. לאבי זצ"ל היה אחים ואחיות שנהרגו עק"ה במשרפות טרבלינקה הי"ד כמו כן אחי סבי והוריו, אחי סבתא והוריה, וכן מצד אמי ע"ה הם ובני משפחותיהם הי"ד, הורי אבי ואמי ז"ל עברו את כל מאורעות השואה מאז תחילתה (הם היו מפולין) - ואיך אתה מעיז לומר שאני זה שלא מעניין אותי קדושי השואה, פגעת בי באופן אישי אמרתי לו.
הוא התנצל בפני, ואז הסברתי לו, שכשהורי ע"ה נפטרו, היה תהליך מורכב, שבעה, שלשים, י"ב חודש, וכל יום דהילולא יש תהליך שלם. אז כשהקדושים רואים מלמעה איך בקושי אני נותן בשבילם דקת דומיה בלבד, אני פוגע בכבודם.
בכל אופן, הטעות שהשתרשה כביכול אנו מחוייבים כל הזמן להתנצל בפני האחים התועים על עצם קיומינו הוא מופרך מכל וכל, הם אלו שאמורים להתנצל על דרכם הקלוקלת ולא אנחנו, הם גם לא מבינים למה בניהם נהרגים בצבא, ובנינו יושבים באותה זמן בישיבה. את התירוץ שהם מגינים, יש לה פירכא, כי הסדר של הצבא שלא כל אחד מחליט לאיזה פלוגה הוא מתגייס, אלא מחליטים בשבילו וד"ל.
הכנסת ה'חגים' שבדו מלבם, וימי הזכרון ללוחות שלנו, הוא הרס וארס בחינוך הילדים. כאשר רבותינו הק' התנגדו לקבוע יום מיוחד לזכרון חללי השואה. ויום העצמאות זה לא יום חג, אלא יום אבל. מהסיבה הפשוטה שלכל הדעות קמה כאן ממשלה שעקרה 'שמע מישראל' מרבבות אלפי תינוקות שנשבו, ואכמ"ל.
משום שהסברא נותנת שעל המיעוט להתחשב ברגשות הרוב ׳הנורמלי׳ (והשולט) ולא ההפך


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 196 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי יוספזון » 06 מאי 2019, 21:33

חלק א׳ ממעל כתב:
06 מאי 2019, 21:23
יוספזון כתב:
06 מאי 2019, 21:15
שאלת המחץ: למה החילוני לא מבין שהוא אמר להתחשב ברגשותינו, ואילו אנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? (משום חילול ה' אין כאן, אולי מפני קידוש ה', וכבר הגיע הזמן להפסיק לחלל את המושג הזה... עין ערך רב אדא בר אהבה מסכת ברכות דף כ') הוא ימשיך לחלל שבת בשכונה שלו, ימשיך לעשות ככל העולה על רוחו, למרות שזה פוגע ברגשותינו, ואנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? מאיפה העיוות הזאת?
ב. נקלעתי למקום מסויים ביום השואה בשנה שעברה, וכמובן לא עמדתי בצפירה. היה שם מי שמחה נגדי, ותוך כדי המחאה כמובן שלא עמד דום (!) לשאלתו וכי איך אני מזלזל בקדושי השואה? שאלתי אותו בחזרה, מי היהודי הכי קרוב אליו שעבר את מאורעות השואה? הוא ענה בשלילה. כי הוא כבר כמה דורות כאן בארץ, ומגיע מארצות אפריקה ולכן אין לו קרוב. הסברתי לו שאני דור שני לניצולי שואה. לאבי זצ"ל היה אחים ואחיות שנהרגו עק"ה במשרפות טרבלינקה הי"ד כמו כן אחי סבי והוריו, אחי סבתא והוריה, וכן מצד אמי ע"ה הם ובני משפחותיהם הי"ד, הורי אבי ואמי ז"ל עברו את כל מאורעות השואה מאז תחילתה (הם היו מפולין) - ואיך אתה מעיז לומר שאני זה שלא מעניין אותי קדושי השואה, פגעת בי באופן אישי אמרתי לו.
הוא התנצל בפני, ואז הסברתי לו, שכשהורי ע"ה נפטרו, היה תהליך מורכב, שבעה, שלשים, י"ב חודש, וכל יום דהילולא יש תהליך שלם. אז כשהקדושים רואים מלמעה איך בקושי אני נותן בשבילם דקת דומיה בלבד, אני פוגע בכבודם.
בכל אופן, הטעות שהשתרשה כביכול אנו מחוייבים כל הזמן להתנצל בפני האחים התועים על עצם קיומינו הוא מופרך מכל וכל, הם אלו שאמורים להתנצל על דרכם הקלוקלת ולא אנחנו, הם גם לא מבינים למה בניהם נהרגים בצבא, ובנינו יושבים באותה זמן בישיבה. את התירוץ שהם מגינים, יש לה פירכא, כי הסדר של הצבא שלא כל אחד מחליט לאיזה פלוגה הוא מתגייס, אלא מחליטים בשבילו וד"ל.
הכנסת ה'חגים' שבדו מלבם, וימי הזכרון ללוחות שלנו, הוא הרס וארס בחינוך הילדים. כאשר רבותינו הק' התנגדו לקבוע יום מיוחד לזכרון חללי השואה. ויום העצמאות זה לא יום חג, אלא יום אבל. מהסיבה הפשוטה שלכל הדעות קמה כאן ממשלה שעקרה 'שמע מישראל' מרבבות אלפי תינוקות שנשבו, ואכמ"ל.
משום שהסברא נותנת שעל המיעוט להתחשב ברגשות הרוב ׳הנורמלי׳ (והשולט) ולא ההפך
טענה זו טענו אומות העולם לישראל בכל הדורות. והיו מהם שאף הביאו ראיה מן התורה 'אחרי רבים להטות'...
וב'דמוקרטיה' המיעוט בהחלט אינו אמור להתחשב בדעת הרוב. אם אנחנו הולכים לפי הסברות המסולפות שלהם.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1262
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 06 מאי 2019, 22:15

יוספזון כתב:
06 מאי 2019, 21:33
חלק א׳ ממעל כתב:
06 מאי 2019, 21:23
יוספזון כתב:
06 מאי 2019, 21:15
שאלת המחץ: למה החילוני לא מבין שהוא אמר להתחשב ברגשותינו, ואילו אנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? (משום חילול ה' אין כאן, אולי מפני קידוש ה', וכבר הגיע הזמן להפסיק לחלל את המושג הזה... עין ערך רב אדא בר אהבה מסכת ברכות דף כ') הוא ימשיך לחלל שבת בשכונה שלו, ימשיך לעשות ככל העולה על רוחו, למרות שזה פוגע ברגשותינו, ואנו אמורים להתחשב ברגשותיהם? מאיפה העיוות הזאת?
ב. נקלעתי למקום מסויים ביום השואה בשנה שעברה, וכמובן לא עמדתי בצפירה. היה שם מי שמחה נגדי, ותוך כדי המחאה כמובן שלא עמד דום (!) לשאלתו וכי איך אני מזלזל בקדושי השואה? שאלתי אותו בחזרה, מי היהודי הכי קרוב אליו שעבר את מאורעות השואה? הוא ענה בשלילה. כי הוא כבר כמה דורות כאן בארץ, ומגיע מארצות אפריקה ולכן אין לו קרוב. הסברתי לו שאני דור שני לניצולי שואה. לאבי זצ"ל היה אחים ואחיות שנהרגו עק"ה במשרפות טרבלינקה הי"ד כמו כן אחי סבי והוריו, אחי סבתא והוריה, וכן מצד אמי ע"ה הם ובני משפחותיהם הי"ד, הורי אבי ואמי ז"ל עברו את כל מאורעות השואה מאז תחילתה (הם היו מפולין) - ואיך אתה מעיז לומר שאני זה שלא מעניין אותי קדושי השואה, פגעת בי באופן אישי אמרתי לו.
הוא התנצל בפני, ואז הסברתי לו, שכשהורי ע"ה נפטרו, היה תהליך מורכב, שבעה, שלשים, י"ב חודש, וכל יום דהילולא יש תהליך שלם. אז כשהקדושים רואים מלמעה איך בקושי אני נותן בשבילם דקת דומיה בלבד, אני פוגע בכבודם.
בכל אופן, הטעות שהשתרשה כביכול אנו מחוייבים כל הזמן להתנצל בפני האחים התועים על עצם קיומינו הוא מופרך מכל וכל, הם אלו שאמורים להתנצל על דרכם הקלוקלת ולא אנחנו, הם גם לא מבינים למה בניהם נהרגים בצבא, ובנינו יושבים באותה זמן בישיבה. את התירוץ שהם מגינים, יש לה פירכא, כי הסדר של הצבא שלא כל אחד מחליט לאיזה פלוגה הוא מתגייס, אלא מחליטים בשבילו וד"ל.
הכנסת ה'חגים' שבדו מלבם, וימי הזכרון ללוחות שלנו, הוא הרס וארס בחינוך הילדים. כאשר רבותינו הק' התנגדו לקבוע יום מיוחד לזכרון חללי השואה. ויום העצמאות זה לא יום חג, אלא יום אבל. מהסיבה הפשוטה שלכל הדעות קמה כאן ממשלה שעקרה 'שמע מישראל' מרבבות אלפי תינוקות שנשבו, ואכמ"ל.
משום שהסברא נותנת שעל המיעוט להתחשב ברגשות הרוב ׳הנורמלי׳ (והשולט) ולא ההפך
טענה זו טענו אומות העולם לישראל בכל הדורות. והיו מהם שאף הביאו ראיה מן התורה 'אחרי רבים להטות'...
וב'דמוקרטיה' המיעוט בהחלט אינו אמור להתחשב בדעת הרוב. אם אנחנו הולכים לפי הסברות המסולפות שלהם.
שאלת למה החילוני מבין שאנחנו צריכים להתחשב והם לא וע"ז עניתי


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 06 מאי 2019, 22:56

כרם כתב:
03 מאי 2019, 12:12
לכל אלו שאינם מבינים מה נקרא "להתעלם".
לא מדובר בחוסר ידיעה, גם לא מדובר בחוסר התחשבות. מדובר בעשיית מעשים השוללים את סמכותם של 120 הכסאות. דברו או לא דברו, הופיע ברשומות או לא הופיע, דבריהם כצפצוף הזרזיר וכקול שור גועה.
נוהגים בכל הדברים כאילו לא היו דברים מעולם.
והנהגה זו, כידוע, היא לצנינים בעיני הד"ל'ים, אלו שלאומיותם היא חלק מדתם. והיא שיטת רוב כשרי ישראל (חוץ מנטורי קרתא, שהם מתחשבים בתאריכים הללו ומתענים ועושים "דוקא להיפך").
תתפלא אולי לשמוע שר' שמואל יעקב בורנשטיין היה מקבל את העליה של השלישי בקריאת ויחל ב'תורה ויראה'..


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 756
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: יום השואה ובין הזמנים

שליחה על ידי בנציון » 06 מאי 2019, 23:15

זקן ויושב בישיבה כתב:
06 מאי 2019, 22:56
תתפלא אולי לשמוע שר' שמואל יעקב בורנשטיין היה מקבל את העליה של השלישי בקריאת ויחל ב'תורה ויראה'..
קוראים לזה בעברית סיפורי סבתא.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח