דף 5 מתוך 7

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 31 מאי 2019, 18:08
על ידי חלק א׳ ממעל
מצטער, אבל לא כ"כ הבנתי

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:37
על ידי מאן דהו
זקן ויושב בישיבה כתב:
31 מאי 2019, 15:42
דורדיא כתב:
31 מאי 2019, 11:41
מתחזק כתב:
31 מאי 2019, 09:58

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?
היא כנראה מסתכמת בפלפולים של ר' משה שפירא.
נראה לי שפלפולי נשים נזיקין עדיין יותר מחוברים למציאות, מפלפולי ר' משה שפירא.
 

חזק!
רבי משה שפירא ערך את יסודותיו מכל דכפין. חסידות קבלה זוהר גם תלמוד וקצת הלכה...ערבב את הכל יחד. המציא יסוד משלו...[אני לא מזלזל. אלא מאבחן ואומר את התרשמותי משיחותיו וספרי תלמידיו]

הרב פינקוס שהוזכר כאן. לא בנה מערכות מנותקות...כל דבריו היו ישימים ולא מנותקים מהמעשה..הרב פינקוס לא חיפש את חכמת עצמו. אלא את תיקון המעשה של הדור. והבן את ההבדל בין הגאון הצדיק רבי שמשון דוד ובין סגנונות אחרים שונים ומשונים

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:45
על ידי בן של רב
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:37
זקן ויושב בישיבה כתב:
31 מאי 2019, 15:42
דורדיא כתב:
31 מאי 2019, 11:41


זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?
היא כנראה מסתכמת בפלפולים של ר' משה שפירא.
נראה לי שפלפולי נשים נזיקין עדיין יותר מחוברים למציאות, מפלפולי ר' משה שפירא.
 

חזק!
רבי משה שפירא ערך את יסודותיו מכל דכפין. חסידות קבלה זוהר גם תלמוד וקצת הלכה...ערבב את הכל יחד. המציא יסוד משלו...[אני לא מזלזל. אלא מאבחן ואומר את התרשמותי משיחותיו וספרי תלמידיו]

הרב פינקוס שהוזכר כאן. לא בנה מערכות מנותקות...כל דבריו היו ישימים ולא מנותקים מהמעשה..הרב פינקוס לא חיפש את חכמת עצמו. אלא את תיקון המעשה של הדור. והבן את ההבדל בין הגאון הצדיק רבי שמשון דוד ובין סגנונות אחרים שונים ומשונים
זה נקרא דור שהקטנים שופטים את הגדולים. 
בושה וכאב. 
הרי ידוע שכל מי שמעמיק היטב בחכמתו ויש לו היכולת לזה - כן מבין איך זה מאוד מאוד מציאותי. 
אז איך יש לנו האומץ לשפוט כשזה עצמו תעודת קלון עבורנו??? 
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:47
על ידי מאן דהו
בן של רב כתב:
01 יוני 2019, 23:45
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:37
זקן ויושב בישיבה כתב:
31 מאי 2019, 15:42

היא כנראה מסתכמת בפלפולים של ר' משה שפירא.
נראה לי שפלפולי נשים נזיקין עדיין יותר מחוברים למציאות, מפלפולי ר' משה שפירא.
 

חזק!
רבי משה שפירא ערך את יסודותיו מכל דכפין. חסידות קבלה זוהר גם תלמוד וקצת הלכה...ערבב את הכל יחד. המציא יסוד משלו...[אני לא מזלזל. אלא מאבחן ואומר את התרשמותי משיחותיו וספרי תלמידיו]

הרב פינקוס שהוזכר כאן. לא בנה מערכות מנותקות...כל דבריו היו ישימים ולא מנותקים מהמעשה..הרב פינקוס לא חיפש את חכמת עצמו. אלא את תיקון המעשה של הדור. והבן את ההבדל בין הגאון הצדיק רבי שמשון דוד ובין סגנונות אחרים שונים ומשונים
זה נקרא דור שהקטנים שופטים את הגדולים. 
בושה וכאב. 
הרי ידוע שכל מי שמעמיק היטב בחכמתו ויש לו היכולת לזה - כן מבין איך זה מאוד מאוד מציאותי. 
אז איך יש לנו האומץ לשפוט כשזה עצמו תעודת קלון עבורנו??? 
 

זה התרשמותי הדלה אחרי קריאה ושמיעה של עשרות משיחותיו. ואחרי שהעלתי את תמהתי בפני ת"ח גדולים באופן ישיר -לא בפני בניהם...
ר' משה שפירא. בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:49
על ידי נבשר
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
זה התרשמותי הדלה אחרי קריאה ושמיעה של עשרות משיחותיו. ואחרי שהעלתי את תמהתי בפני ת"ח גדולים באופן ישיר -לא בפני בניהם...
ר' משה שפירא. בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!
זוהי דעתך. מפאת שיש רבים מאוד שמשתייכים לדברי תורתו, ויאמרו לך שהשתנו חייהם, כיצד אתה אומר שאינו נוגע לפן המעשי.
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:51
על ידי מאן דהו
נבשר כתב:
01 יוני 2019, 23:49
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
זה התרשמותי הדלה אחרי קריאה ושמיעה של עשרות משיחותיו. ואחרי שהעלתי את תמהתי בפני ת"ח גדולים באופן ישיר -לא בפני בניהם...
ר' משה שפירא. בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!
זוהי דעתך, מפאת שיש רבים מאוד שמשתייכים לדברי תורתו, ויאמרו לך שהשתנו חייהם, כיצד אתה אומר שאינו נוגע לפן המעשי.
 
עשיתי אנלוגיה [לעצמי] בינו ובין הרב פינקוס. והגעתי להבנה ששותפים לה רבים [שלא נגועים..] שאין ממש -בפן המעשי- במערכות המחשבה של ר' שפירא

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:55
על ידי מאן דהו
ברור שזה לא מוריד מערכו של הרב שפירא כי הוא זה. וגם אין כונה להוריד בערכו!

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 01 יוני 2019, 23:58
על ידי מאן דהו
נבשר כתב:
01 יוני 2019, 23:49
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
זה התרשמותי הדלה אחרי קריאה ושמיעה של עשרות משיחותיו. ואחרי שהעלתי את תמהתי בפני ת"ח גדולים באופן ישיר -לא בפני בניהם...
ר' משה שפירא. בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!
זוהי דעתך. מפאת שיש רבים מאוד שמשתייכים לדברי תורתו, ויאמרו לך שהשתנו חייהם, כיצד אתה אומר שאינו נוגע לפן המעשי.
 

השתנו חייהם באופן עקיף [סגולת התורה] מהשיחות. לא ישיר!
מערכה מחשבתית לא מחזקת באופן ישיר!
מי שקורא את הפחד יצחק ומערכותיו הגאוניות, מקסימום נהנה אנטלקואלית. לא מחזק כי הוא זה!

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:07
על ידי נבשר
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:58
נבשר כתב:
01 יוני 2019, 23:49
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
זה התרשמותי הדלה אחרי קריאה ושמיעה של עשרות משיחותיו. ואחרי שהעלתי את תמהתי בפני ת"ח גדולים באופן ישיר -לא בפני בניהם...
ר' משה שפירא. בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!
זוהי דעתך. מפאת שיש רבים מאוד שמשתייכים לדברי תורתו, ויאמרו לך שהשתנו חייהם, כיצד אתה אומר שאינו נוגע לפן המעשי.


השתנו חייהם באופן עקיף [סגולת התורה] מהשיחות. לא ישיר!
מערכה מחשבתית לא מחזקת באופן ישיר!
מי שקורא את הפחד יצחק ומערכותיו הגאוניות, מקסימום נהנה אנטלקואלית. לא מחזק כי הוא זה!
טוב מכל אחד השתנו באופן עקיף, לא הבנתי מה אתה רוצה אנשים אומרים שהנהגותיהם משתנים בקשר ישיר ע"י ר' משה, ששינה להם את ההסתכלות על תפילה, שבת, ר"ה, כל המועדים, תורה מה לא.
עיין בהקדמתו של הפחד יצחק (ההקדמה נמצאת בכל הספרים) שמי ששומע ואפי' ריח של קיום לא נכנס באפיו, ידע נאמנה שלא לו נאמרו הדברים. עכ"פ כנראה לא למדת ברצינות את דבריו, או שלא הבנת, עכ"פ גם לגבי הפחד יצחק תלמידים אומרים שהשתנו חייהם. אני לא מבין מה יש להתווכח מאחר שככה אנשים אומרים.

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:13
על ידי מאן דהו
נבשר כתב:
02 יוני 2019, 00:07
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:58
נבשר כתב:
01 יוני 2019, 23:49

זוהי דעתך. מפאת שיש רבים מאוד שמשתייכים לדברי תורתו, ויאמרו לך שהשתנו חייהם, כיצד אתה אומר שאינו נוגע לפן המעשי.


השתנו חייהם באופן עקיף [סגולת התורה] מהשיחות. לא ישיר!
מערכה מחשבתית לא מחזקת באופן ישיר!
מי שקורא את הפחד יצחק ומערכותיו הגאוניות, מקסימום נהנה אנטלקואלית. לא מחזק כי הוא זה!
טוב מכל אחד השתנו באופן עקיף, לא הבנתי מה אתה רוצה אנשים אומרים שהנהגותיהם משתנים בקשר ישיר ע"י ר' משה, ששינה להם את ההסתכלות על תפילה, שבת, ר"ה, כל המועדים, תורה מה לא.
עיין בהקדמתו של הפחד יצחק (ההקדמה נמצאת בכל הספרים) שמי ששומע ואפי' ריח של קיום לא נכנס באפיו, ידע נאמנה שלא לו נאמרו הדברים. עכ"פ כנראה לא למדת ברצינות את דבריו, או שלא הבנת, עכ"פ גם לגבי הפחד יצחק תלמידים אומרים שהשתנו חייהם. אני לא מבין מה יש להתווכח מאחר שככה אנשים אומרים.

אתה דן על האיש אני דן על תורתו.
תלמיד של ר' שפירא השתנה כמו כל תלמיד שצמוד לאדם גדול ומקבל הדרכה. התיחסתי אך ורק לתורתו ומערכותיו

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:17
על ידי נבשר
מאן דהו כתב:
02 יוני 2019, 00:13
אתה דן על האיש אני דן על תורתו.
תלמיד של ר' שפירא השתנה כמו כל תלמיד שצמוד לאדם גדול ומקבל הדרכה. התיחסתי אך ורק לתורתו ומערכותיו
לא הבנתי איפה ראית שאני דן על האיש.
עכ"פ אני עדיין לא מבין אנשים מחכים לדברי תורתו, תבדוק כמה אנשים מקבלים במייל את השיעור השבועי, כמה קנו את ספריו, אני מדבר על השפעה מהשיעורים, זוהי עובדה, אני מסכים שיש אנשים שסגנון זה לא משפיע עליהם, ולדעתי הדבר תלוי במבנה נפשי וכן של חשיבה וחברה וכדו'.
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:27
על ידי מאן דהו
אתה דן על האיש כמורה דרך. אני דן על שיחות האיש
רוב השומעים של ר' משה לא התחזקו כמו שהתמוגגו למשמע דבריו מבחינה אנטלקטואלית

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:37
על ידי נבשר
מאן דהו כתב:
02 יוני 2019, 00:27
אתה דן על האיש כמורה דרך. אני דן על שיחות האיש
רוב השומעים של ר' משה לא התחזקו כמו שהתמוגגו למשמע דבריו מבחינה אנטלקטואלית

טוב, אני לא מבין על מה הויכוח.

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:45
על ידי יעקב שלם
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!





לפי מה ששמעתי בעבר    היה לר' משה ענין לא להוריד למעשה אני לא יודע מדוע

אבל מי ששמע סדרת שיעוורים על תפילה
או דוגמא אחרת את השיעור שנאמרה בפרשת שלח על כח הדיבור אן יש לו קצת רצינות וירא"ש היחס שלו על לשה"ר 
מקבל שינוי מאוד גדול אולי יותר מלימוד לא יסודי של הלכות לשון הרע

עוד דוגמא ספירת העומר 

מה שכן זה נכון שהיה צריך לשבת אחרי השיעור וללמוד את זה

אגב לפי הרמח"ל יש מצוות עשה של ידיעת דרכי הנהגת הבורא ע"פ הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך
גם אם זה לא משפיע ישירות על ה"שמירת סדרים"

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 00:48
על ידי מאן דהו
יעקב שלם כתב:
02 יוני 2019, 00:45
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!





לפי מה ששמעתי בעבר    היה לר' משה ענין לא להוריד למעשה אני לא יודע מדוע

אבל מי ששמע סדרת שיעוורים על תפילה
או דוגמא אחרת את השיעור שנאמרה בפרשת שלח על כח הדיבור אן יש לו קצת רצינות וירא"ש היחס שלו על לשה"ר 
מקבל שינוי מאוד גדול אולי יותר מלימוד לא יסודי של הלכות לשון הרע

עוד דוגמא ספירת העומר 

מה שכן זה נכון שהיה צריך לשבת אחרי השיעור וללמוד את זה

אגב לפי הרמח"ל יש מצוות עשה של ידיעת דרכי הנהגת הבורא ע"פ הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך
גם אם זה לא משפיע ישירות על ה"שמירת סדרים"
בחלק מהישיבות [רבי דוד כהן בראשם] נהוג למסור וועדים על הרמח"ל.
אבל מכאן ולהאליל מאן דהו בדורינו ולהפוך אותו לגדול הדור האמיתי בגלל מערכות מחשבתיות...[ולא פלפולי סרק תלמודיים...] מביך


וזו המעלה של הרב פינקוס. שדאג לדבר דברים ברומו של עולם הישמים בעולם המעשה. לא מנותקים...

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 02:43
על ידי בן של רב
יעקב שלם כתב:
02 יוני 2019, 00:45
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!





לפי מה ששמעתי בעבר    היה לר' משה ענין לא להוריד למעשה אני לא יודע מדוע

אבל מי ששמע סדרת שיעוורים על תפילה
או דוגמא אחרת את השיעור שנאמרה בפרשת שלח על כח הדיבור אן יש לו קצת רצינות וירא"ש היחס שלו על לשה"ר 
מקבל שינוי מאוד גדול אולי יותר מלימוד לא יסודי של הלכות לשון הרע

עוד דוגמא ספירת העומר 

מה שכן זה נכון שהיה צריך לשבת אחרי השיעור וללמוד את זה

אגב לפי הרמח"ל יש מצוות עשה של ידיעת דרכי הנהגת הבורא ע"פ הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך
גם אם זה לא משפיע ישירות על ה"שמירת סדרים"
לענ"ד יתכן 3 סיבות מלבד מה שלא הבנתי...  
1. כי אנשים כמו למשל גדעון סער וכדומה שהיו חסידים שלו לא ירצו לשמוע אותו כשהוא אומר דוגרי - תתחילו לקיים!
אבל כשמחלחל ומטפטף אמונה ועומק של אמונה כולם מתחזקים כולל כולם, ובסוף מי שמאמין הוא גם עושה, ומי שלא מאמין לא שווה מה שהוא עושה. 
2. הוא היה בריסקער. והחינוך שם הוא "דיסטאנס" מהתורה... 
כלומר חשוב שירגישו יראת הרוממות שזה גבוה משכל אנושי ולא להרגיש שהבינו כבר עד הסוף. 
3. כשמורידים למעשה זה להתלבש על זווית מסויימת ולסתום אופציות נוספות שיכולות להתפתח בלב של השומעים. 
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 02:53
על ידי נבשר
בן של רב כתב:
02 יוני 2019, 02:43
לענ"ד יתכן 3 סיבות מלבד מה שלא הבנתי...  
1. כי אנשים כמו למשל גדעון סער וכדומה שהיו חסידים שלו לא ירצו לשמוע אותו כשהוא אומר דוגרי - תתחילו לקיים!
אבל כשמחלחל ומטפטף אמונה ועומק של אמונה כולם מתחזקים כולל כולם, ובסוף מי שמאמין הוא גם עושה, ומי שלא מאמין לא שווה מה שהוא עושה. 
2. הוא היה בריסקער. והחינוך שם הוא "דיסטאנס" מהתורה... 
כלומר חשוב שירגישו יראת הרוממות שזה גבוה משכל אנושי ולא להרגיש שהבינו כבר עד הסוף. 
3. כשמורידים למעשה זה להתלבש על זווית מסויימת ולסתום אופציות נוספות שיכולות להתפתח בלב של השומעים. 
לדידי מונח בזה דבר אחר, הביא הרבה פעמים את לשון הרמב"ם  "כשם שהמכוין לבו לטהר, כיון שטבל טהור, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר, כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האוון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות, והביא נפשו במי הדעת טהור, הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם".(מקואות יא יב), הבאת הנפש במי הדעת.
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 07:28
על ידי זקן ויושב בישיבה
בן של רב כתב:
02 יוני 2019, 02:43
יעקב שלם כתב:
02 יוני 2019, 00:45
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!





לפי מה ששמעתי בעבר    היה לר' משה ענין לא להוריד למעשה אני לא יודע מדוע

אבל מי ששמע סדרת שיעוורים על תפילה
או דוגמא אחרת את השיעור שנאמרה בפרשת שלח על כח הדיבור אן יש לו קצת רצינות וירא"ש היחס שלו על לשה"ר 
מקבל שינוי מאוד גדול אולי יותר מלימוד לא יסודי של הלכות לשון הרע

עוד דוגמא ספירת העומר 

מה שכן זה נכון שהיה צריך לשבת אחרי השיעור וללמוד את זה

אגב לפי הרמח"ל יש מצוות עשה של ידיעת דרכי הנהגת הבורא ע"פ הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך
גם אם זה לא משפיע ישירות על ה"שמירת סדרים"
לענ"ד יתכן 3 סיבות מלבד מה שלא הבנתי...  
1. כי אנשים כמו למשל גדעון סער וכדומה שהיו חסידים שלו לא ירצו לשמוע אותו כשהוא אומר דוגרי - תתחילו לקיים!
אבל כשמחלחל ומטפטף אמונה ועומק של אמונה כולם מתחזקים כולל כולם, ובסוף מי שמאמין הוא גם עושה, ומי שלא מאמין לא שווה מה שהוא עושה. 
2. הוא היה בריסקער. והחינוך שם הוא "דיסטאנס" מהתורה... 
כלומר חשוב שירגישו יראת הרוממות שזה גבוה משכל אנושי ולא להרגיש שהבינו כבר עד הסוף. 
3. כשמורידים למעשה זה להתלבש על זווית מסויימת ולסתום אופציות נוספות שיכולות להתפתח בלב של השומעים. 

עוד פעם???
גדעון סער? חסידים שלו?
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 07:30
על ידי זקן ויושב בישיבה
מאן דהו כתב:
02 יוני 2019, 00:27
אתה דן על האיש כמורה דרך. אני דן על שיחות האיש
רוב השומעים של ר' משה לא התחזקו כמו שהתמוגגו למשמע דבריו מבחינה אנטלקטואלית
נכון מאוד, פלוס ענין אופנתי.
בפרט שאני רואה בהודעה הקודמת על ג.ס. אז בכלל..
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 07:34
על ידי יעקב שלם
מזל שהפורום הוא בינעירוני...

אני מניח שאם הוא היה מחולק לערים שונות לא היה שום דיון....

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 07:51
על ידי בן של רב
בקשר לגדעון סער - זה רק דוגמא קיצונית הממחישה איך האדם הגדול בענקים ירד מן ההר אל העם = ממרומי הספירות אל כל אחד מארבעת הבנים שבתוכנו.
וכידוע מנפלאותיו בישיבת אור שמח וכן הגדולות והנצורות שעשה ברוסיה. 

ומסתמא רבינו אחז שבתוך כל אחד ואחד יש הופעות של כל אחד מארבעת הבנים בדקויות... והדברים עתיקים. 

[אולי צדקו אלו שאמרו לעיל שצריך להפסיק לדון כאן בנושא
כי הרי אין תנאי סף אינטלקטואליים...
וכך יכול להיווצר אבסורד שיושבים ודנים ומנתחים בעזות את רבינו כל מיני כאלו צעירים שאפילו עם כשרון ההסברה האדיר שלו הוא לא היה מצליח ללמד אותם כלום מעומקי רזי החכמה...] 
​​​​​​
הריני מבקש מחילה סליחה וכפרה מרבינו הגדול על שהשתתפתי בדיון זה וגרמתי בזה לאחים טועים ושוגגים - לדבר סרה יותר ממה שדיברו בלעדי. 
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. אמן. 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 08:39
על ידי מבקש אמת
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
בן של רב כתב:
01 יוני 2019, 23:45
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:37


חזק!
רבי משה שפירא ערך את יסודותיו מכל דכפין. חסידות קבלה זוהר גם תלמוד וקצת הלכה...ערבב את הכל יחד. המציא יסוד משלו...[אני לא מזלזל. אלא מאבחן ואומר את התרשמותי משיחותיו וספרי תלמידיו]

הרב פינקוס שהוזכר כאן. לא בנה מערכות מנותקות...כל דבריו היו ישימים ולא מנותקים מהמעשה..הרב פינקוס לא חיפש את חכמת עצמו. אלא את תיקון המעשה של הדור. והבן את ההבדל בין הגאון הצדיק רבי שמשון דוד ובין סגנונות אחרים שונים ומשונים
זה נקרא דור שהקטנים שופטים את הגדולים. 
בושה וכאב. 
הרי ידוע שכל מי שמעמיק היטב בחכמתו ויש לו היכולת לזה - כן מבין איך זה מאוד מאוד מציאותי. 
אז איך יש לנו האומץ לשפוט כשזה עצמו תעודת קלון עבורנו??? 


זה התרשמותי הדלה אחרי קריאה ושמיעה של עשרות משיחותיו. ואחרי שהעלתי את תמהתי בפני ת"ח גדולים באופן ישיר -לא בפני בניהם...
ר' משה שפירא. בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!
אינני מבין למה בחקירות ועיונים בסוגיית "בפני נכתב ובפני נחתם" או "צרת סוטה" יש יותר תועלת מהפן המעשי מאשר עיונים בנושאי יציאת מצרים או גלות יוון. שניהם אינם נוגעים הלכה למעשה, ושניהם הם לימוד תורת ה'. באר נא את החילוק המהותי בין הדברים, לשיטתך.
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 08:48
על ידי מבקש אמת
מאן דהו כתב:
02 יוני 2019, 00:48
יעקב שלם כתב:
02 יוני 2019, 00:45
מאן דהו כתב:
01 יוני 2019, 23:47
בנה ויסד מערכות מחשבה [אם אפשר לקרוא לזה כך] שאין בהם תועלת מהפן המעשי!





לפי מה ששמעתי בעבר    היה לר' משה ענין לא להוריד למעשה אני לא יודע מדוע

אבל מי ששמע סדרת שיעוורים על תפילה
או דוגמא אחרת את השיעור שנאמרה בפרשת שלח על כח הדיבור אן יש לו קצת רצינות וירא"ש היחס שלו על לשה"ר 
מקבל שינוי מאוד גדול אולי יותר מלימוד לא יסודי של הלכות לשון הרע

עוד דוגמא ספירת העומר 

מה שכן זה נכון שהיה צריך לשבת אחרי השיעור וללמוד את זה

אגב לפי הרמח"ל יש מצוות עשה של ידיעת דרכי הנהגת הבורא ע"פ הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך
גם אם זה לא משפיע ישירות על ה"שמירת סדרים"
בחלק מהישיבות [רבי דוד כהן בראשם] נהוג למסור וועדים על הרמח"ל.
אבל מכאן ולהאליל מאן דהו בדורינו ולהפוך אותו לגדול הדור האמיתי בגלל מערכות מחשבתיות...[ולא פלפולי סרק תלמודיים...] מביך


וזו המעלה של הרב פינקוס. שדאג לדבר דברים ברומו של עולם הישמים בעולם המעשה. לא מנותקים...

אינני חושב שאף אחד החשיב את הגרמ"ש ל"גדול הדור האמיתי" בגלל מערכותיו במחשבה, בדיוק כמו שאף אחד לא החשיב את הגרא"מ שך לכזה בגלל ספרו "אבי עזרי".

החשבת שני הגאונים הנ"ל כ"אנשים גדולים" * היתה בגלל מכלול אישיותם, שכללה עמל עצום והיקף רחב בכל חלקי התורה, יראת שמים ועבודת ה' כנה ואמיתית, חכמה בינה ודעת, דאגה ואכפתיות לכלל ישראל, והשקעת מאמצים רבים בעשיית רצון ה' והגדלת כבודו בעולם. כל אחד לפי סגנונו ושיטתו. אלא שמטבע הדברים יש שיותר מתחברים לדרכו של גדול אחד, ויש שמתחברים יותר לדרכו של גדול אחר. משום מה יש שמתחברים לגדול אחד ומפריע להם שיש אחרים שמתחברים לדרך של גדול אחר, אליה הם עצמם פחות מתחברים, ולכן דואגים לנסות להשמיץ את אותה דרך בכל מיני טענות לא ברורות, בתקוה שאותם אחרים יפסיקו להתחבר לדרכים אחרות וידבקו כולם בדרך האחת והיחידה שהם רואים כאמת בלעדית. אני מאד מקווה שהכותבים כאן אינם נמנים על אלו שחושבים כך.

יתירה מזו, כשאני רואה דרך מסויימת שחלק גדול - ואולי עיקר - ביטויה היא בכך שהנמשכים אחריה עסוקים מאד בהתנגדות לדרכים אחרות, אני מתחיל לחשוש שהדבר היחיד שיש לאותה דרך להציע היא העובדה שהיא לא משהו אחר, ואילו כשלעצמה "לית לה מגרמה כלום". ודי למבין.

(
הייתי מציע לבעלי אותה דרך שיפתחו פורום משלהם, ובו יבארו באר היטב מה לא טוב בכל שאר הדרכים/ההשקפות/החוגים/השיטות שבכלל ישראל, ועד כמה שהם מזיקים והורסים את צורת היהדות האמיתית שהיתה "פעם" (כל אחד עם ה"פעם" שלו), ואולי זה יעזור להם להגדיר את עצמם יותר טוב, ולגבש זהות עצמית ברורה שמתבססת על מה שכן, ולא על מה שלא. על הדרך גם אפשר לשחרר קצת קיטור)





*איני מחבב את הכינוי "גדולי הדור", שמשמעותם שהם גדולים ביחס לדור, וכפי שנכתב בחז"ל על אבימלך ואחרים, שכל גדלותם היתה ביחס לדור. החשיבות היא בעצם הגדלות, לא ביחס לדור.

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 09:44
על ידי זקן ויושב בישיבה
מבקש אמת כתב:
02 יוני 2019, 08:48
מאן דהו כתב:
02 יוני 2019, 00:48
יעקב שלם כתב:
02 יוני 2019, 00:45
 

אינני חושב שאף אחד החשיב את הגרמ"ש ל"גדול הדור האמיתי" בגלל מערכותיו במחשבה, בדיוק כמו שאף אחד לא החשיב את הגרא"מ שך לכזה בגלל ספרו "אבי עזרי".

החשבת שני הגאונים הנ"ל כ"אנשים גדולים" * היתה בגלל מכלול אישיותם, שכללה עמל עצום והיקף רחב בכל חלקי התורה, יראת שמים ועבודת ה' כנה ואמיתית, חכמה בינה ודעת, דאגה ואכפתיות לכלל ישראל, והשקעת מאמצים רבים בעשיית רצון ה' והגדלת כבודו בעולם. כל אחד לפי סגנונו ושיטתו. אלא שמטבע הדברים יש שיותר מתחברים לדרכו של גדול אחד, ויש שמתחברים יותר לדרכו של גדול אחר. משום מה יש שמתחברים לגדול אחד ומפריע להם שיש אחרים שמתחברים לדרך של גדול אחר, אליה הם עצמם פחות מתחברים, ולכן דואגים לנסות להשמיץ את אותה דרך בכל מיני טענות לא ברורות, בתקוה שאותם אחרים יפסיקו להתחבר לדרכים אחרות וידבקו כולם בדרך האחת והיחידה שהם רואים כאמת בלעדית. אני מאד מקווה שהכותבים כאן אינם נמנים על אלו שחושבים כך.

יתירה מזו, כשאני רואה דרך מסויימת שחלק גדול - ואולי עיקר - ביטויה היא בכך שהנמשכים אחריה עסוקים מאד בהתנגדות לדרכים אחרות, אני מתחיל לחשוש שהדבר היחיד שיש לאותה דרך להציע היא העובדה שהיא לא משהו אחר, ואילו כשלעצמה "לית לה מגרמה כלום". ודי למבין.

(
הייתי מציע לבעלי אותה דרך שיפתחו פורום משלהם, ובו יבארו באר היטב מה לא טוב בכל שאר הדרכים/ההשקפות/החוגים/השיטות שבכלל ישראל, ועד כמה שהם מזיקים והורסים את צורת היהדות האמיתית שהיתה "פעם" (כל אחד עם ה"פעם" שלו), ואולי זה יעזור להם להגדיר את עצמם יותר טוב, ולגבש זהות עצמית ברורה שמתבססת על מה שכן, ולא על מה שלא. על הדרך גם אפשר לשחרר קצת קיטור)





*איני מחבב את הכינוי "גדולי הדור", שמשמעותם שהם גדולים ביחס לדור, וכפי שנכתב בחז"ל על אבימלך ואחרים, שכל גדלותם היתה ביחס לדור. החשיבות היא בעצם הגדלות, לא ביחס לדור.
קודם כל הערה על סוף דבריך אבימלך גדול הדור אין זה מלשון גדלות רוחנית כלל וכלל. הכוונה לחשוב שבדור וכיו"ב, אין זה שייך כלל לענינינו.
כעת לגוף דבריך, לא יודע מה עירבת בין רבנים וכו'.
גדלותו של הרב שך היתה מבחינת מעתיק מסורת הדורות הקודמים לדורנו אנו.
הרב שך קבע והטביע איך צריך להיראות עולם הישיבות והתורה וכו', הוא היה מתווה הדרך.
כך שממש לא הבנתי את הקשר בין שני האישים.
לגוף דבריך, ובכן הרב שך זה כלל לא ענין של דרך מסויימת לא בהלכה ולא באגדה ולא במחשבה, הרב שך חינך ללא הרף לכך שיש להיצמד לדורות הקודמים לאיך שהחפץ חיים היה רואה את הדברים וכו'. אי לכך הוא פיחד מאוד מכל איזשהו שינוי וסטיות מסויימות. זה לפי השקפתו הוא לב ליבה של היהדות.
כמו כן גם בתחום העיסוק בעניני מחשבה הוא פחד מאוד, כי הדבר עלול להוביל לכיוונים אחרים לגמרי, וגם אם אנשים פרטיים יש להם שמירה על עצמם אבל לכלל הוא חזר והתריע על כך שהצורה הישנה של בית מדרש היא היא צריכה להיות העיקר.
הוא חזר והשריש כי רק יהדות חרדית שמרנית יכולה להחזיק אלפיים שנה. זה הדרך!
לכן אין כאן נושא של דרך מול דרך, אלא נושא של שמירת צורתו וצביונו של בית המדרש מכל משמר, לעומת פתיחתו לכל מיני רוחות אשר סופם מי ישורנו. 


כתבת למעלה 'אינני מבין למה בחקירות ועיונים בסוגיית "בפני נכתב ובפני נחתם" או "צרת סוטה" יש יותר תועלת מהפן המעשי מאשר עיונים בנושאי יציאת מצרים או גלות יוון. שניהם אינם נוגעים הלכה למעשה, ושניהם הם לימוד תורת ה'. באר נא את החילוק המהותי בין הדברים, לשיטתך'
על פי הנ"ל הכל מבואר.

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 10:02
על ידי מבקש אמת
זקן ויושב בישיבה כתב:
02 יוני 2019, 09:44
מבקש אמת כתב:
02 יוני 2019, 08:48
מאן דהו כתב:
02 יוני 2019, 00:48

בחלק מהישיבות [רבי דוד כהן בראשם] נהוג למסור וועדים על הרמח"ל.
אבל מכאן ולהאליל מאן דהו בדורינו ולהפוך אותו לגדול הדור האמיתי בגלל מערכות מחשבתיות...[ולא פלפולי סרק תלמודיים...] מביך


וזו המעלה של הרב פינקוס. שדאג לדבר דברים ברומו של עולם הישמים בעולם המעשה. לא מנותקים...

אינני חושב שאף אחד החשיב את הגרמ"ש ל"גדול הדור האמיתי" בגלל מערכותיו במחשבה, בדיוק כמו שאף אחד לא החשיב את הגרא"מ שך לכזה בגלל ספרו "אבי עזרי".

החשבת שני הגאונים הנ"ל כ"אנשים גדולים" * היתה בגלל מכלול אישיותם, שכללה עמל עצום והיקף רחב בכל חלקי התורה, יראת שמים ועבודת ה' כנה ואמיתית, חכמה בינה ודעת, דאגה ואכפתיות לכלל ישראל, והשקעת מאמצים רבים בעשיית רצון ה' והגדלת כבודו בעולם. כל אחד לפי סגנונו ושיטתו. אלא שמטבע הדברים יש שיותר מתחברים לדרכו של גדול אחד, ויש שמתחברים יותר לדרכו של גדול אחר. משום מה יש שמתחברים לגדול אחד ומפריע להם שיש אחרים שמתחברים לדרך של גדול אחר, אליה הם עצמם פחות מתחברים, ולכן דואגים לנסות להשמיץ את אותה דרך בכל מיני טענות לא ברורות, בתקוה שאותם אחרים יפסיקו להתחבר לדרכים אחרות וידבקו כולם בדרך האחת והיחידה שהם רואים כאמת בלעדית. אני מאד מקווה שהכותבים כאן אינם נמנים על אלו שחושבים כך.

יתירה מזו, כשאני רואה דרך מסויימת שחלק גדול - ואולי עיקר - ביטויה היא בכך שהנמשכים אחריה עסוקים מאד בהתנגדות לדרכים אחרות, אני מתחיל לחשוש שהדבר היחיד שיש לאותה דרך להציע היא העובדה שהיא לא משהו אחר, ואילו כשלעצמה "לית לה מגרמה כלום". ודי למבין.

(
הייתי מציע לבעלי אותה דרך שיפתחו פורום משלהם, ובו יבארו באר היטב מה לא טוב בכל שאר הדרכים/ההשקפות/החוגים/השיטות שבכלל ישראל, ועד כמה שהם מזיקים והורסים את צורת היהדות האמיתית שהיתה "פעם" (כל אחד עם ה"פעם" שלו), ואולי זה יעזור להם להגדיר את עצמם יותר טוב, ולגבש זהות עצמית ברורה שמתבססת על מה שכן, ולא על מה שלא. על הדרך גם אפשר לשחרר קצת קיטור)





*איני מחבב את הכינוי "גדולי הדור", שמשמעותם שהם גדולים ביחס לדור, וכפי שנכתב בחז"ל על אבימלך ואחרים, שכל גדלותם היתה ביחס לדור. החשיבות היא בעצם הגדלות, לא ביחס לדור.
קודם כל הערה על סוף דבריך אבימלך גדול הדור אין זה מלשון גדלות רוחנית כלל וכלל. הכוונה לחשוב שבדור וכיו"ב, אין זה שייך כלל לענינינו.
כעת לגוף דבריך, לא יודע מה עירבת בין רבנים וכו'.
גדלותו של הרב שך היתה מבחינת מעתיק מסורת הדורות הקודמים לדורנו אנו.
הרב שך קבע והטביע איך צריך להיראות עולם הישיבות והתורה וכו', הוא היה מתווה הדרך.
כך שממש לא הבנתי את הקשר בין שני האישים.
לגוף דבריך, ובכן הרב שך זה כלל לא ענין של דרך מסויימת לא בהלכה ולא באגדה ולא במחשבה, הרב שך חינך ללא הרף לכך שיש להיצמד לדורות הקודמים לאיך שהחפץ חיים היה רואה את הדברים וכו'. אי לכך הוא פיחד מאוד מכל איזשהו שינוי וסטיות מסויימות. זה לפי השקפתו הוא לב ליבה של היהדות.
כמו כן גם בתחום העיסוק בעניני מחשבה הוא פחד מאוד, כי הדבר עלול להוביל לכיוונים אחרים לגמרי, וגם אם אנשים פרטיים יש להם שמירה על עצמם אבל לכלל הוא חזר והתריע על כך שהצורה הישנה של בית מדרש היא היא צריכה להיות העיקר.
הוא חזר והשריש כי רק יהדות חרדית שמרנית יכולה להחזיק אלפיים שנה. זה הדרך!
לכן אין כאן נושא של דרך מול דרך, אלא נושא של שמירת צורתו וצביונו של בית המדרש מכל משמר, לעומת פתיחתו לכל מיני רוחות אשר סופם מי ישורנו. 

הבעיה היא שישנם רבים אחרים שגם כן מחנכים לכך שצריך להצמד למסורת של הדורות הקודמים, ומשום מה חושבים שהדורות הקודמים - והחפץ חיים בכללם - נהגו או היו נוהגים אחרת ממה שסבר הרב שך. כולם מסכימים שצריך לשמר את היהדות, השאלה איך לעשות זאת.

למשל, כשהרב שך עודד שאברכים ישארו בכוללים, האם נצמד בזה לדורות הקודמים? הרי כולנו יודעים היטב, שבכל הדורות הקודמים לא היה מושג של כולל, וכמעט כל יהודי עמל קשות לפרנסתו (לא 3 שעות ביום כמו שמנסים לצטט מהרמב"ם, אלא רוב היום), ופתאום בדור הזה הוא הכניס משהו חדש. איפה השמרנות כאן?

כשהוא הורה על הקמת עיתון ומפלגה לבני תורה, וכי היה כזה דבר בדורות הקודמים? הרי בני תורה עסקו בתורה בלבד, ולא התעניינו במפלגות ובעיתונים ושאר מרעין בישין. איפה השמרנות?

כשהוא עודד יציאת נשים לעבודה, וכי היה כזה דבר בדורות הקודמים? הרי כל הנשים ישבו בבית וגידלו את הילדים. איפה השמרנות?

כשהוא ניסה למסור שיעור או שיחה בעברית, וכי היה כזה דבר בדורות הקודמים? הלא כולם דיברו אידיש (או ערבית). איפה השמרנות?

התשובה הפשוטה לכל זה היא, שהוא לא נצמד בצורה עיקשת וחסרת הגיון למה שעשו פעם, אלא מטרתו היתה לשמר את היהדות בצביונה המקורי, וכל אמצעי שנראה בעיניו שיועיל למטרה זו קודם בברכה, בין אם היה ע"י היצמדות לישנות ובין אם היה כרוך בחידושים מפליגים.

ובכן, כשהשאלה היא באלו צעדים לנקוט בכדי לשמר את היהדות, ישנם דעות שונות שמצדדות בחידושים שונים בשביל מטרה זו, גם כאלו שלא הוסכמו על ידי הרב שך. ומאחר וישנם רבים הסבורים שעם כל גדלותו העצומה, הוא לא קיבל שום רשיון או זכויות יוצרים על "העתקת השמועה", ויכולים גדולים אחרים לחלוק על דעתו במגוון נושאים, על כן הם בהחלט יכולים להציג דרכים אחרות, ומי שאין דעתו נוחה מדרכים אלו אינו חייב לקבלם. 
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 10:07
על ידי מבקש אמת
זקן ויושב בישיבה כתב:
02 יוני 2019, 09:44


כתבת למעלה 'אינני מבין למה בחקירות ועיונים בסוגיית "בפני נכתב ובפני נחתם" או "צרת סוטה" יש יותר תועלת מהפן המעשי מאשר עיונים בנושאי יציאת מצרים או גלות יוון. שניהם אינם נוגעים הלכה למעשה, ושניהם הם לימוד תורת ה'. באר נא את החילוק המהותי בין הדברים, לשיטתך'
על פי הנ"ל הכל מבואר.

ובכן הנני להזכירך, כי העיסוק האינטנסיבי בסוגיות מעין "בפני נכתב" דווקא, נתחדש בעולם התורה לפני כמאה שנה, ואילו קודם לכן התעסקו בהרבה נושאים שונים, כנראה מספרי הראשונים והאחרונים. יתירה מזאת, שיטת הלימוד הישיבתית הינה חידוש שהתחיל לפני כמה דורות, ובמשך כל מאות ואלפי השנים קודם לכן לא למדו בגישה זו. דווקא הגישה המחשבתית לנושאים שונים ביהדות התחילה בימי רס"ג והרמב"ם והמשיכה במהר"ל ואחרים, כך שיש לה מסורת יותר ישנה מאשר הלמדנות הישיבתית.

(לא שזה אומר שהיא עדיפה, אלא שכשמגיעים עם טענות של "מסורת" יש לדעת את המציאות הכרונולוגית, ואיזו מסורת קדמה לחבירתה).

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 13:22
על ידי זקן ויושב בישיבה
מבקש אמת כתב:
02 יוני 2019, 10:07
זקן ויושב בישיבה כתב:
02 יוני 2019, 09:44


כתבת למעלה 'אינני מבין למה בחקירות ועיונים בסוגיית "בפני נכתב ובפני נחתם" או "צרת סוטה" יש יותר תועלת מהפן המעשי מאשר עיונים בנושאי יציאת מצרים או גלות יוון. שניהם אינם נוגעים הלכה למעשה, ושניהם הם לימוד תורת ה'. באר נא את החילוק המהותי בין הדברים, לשיטתך'
על פי הנ"ל הכל מבואר.

ובכן הנני להזכירך, כי העיסוק האינטנסיבי בסוגיות מעין "בפני נכתב" דווקא, נתחדש בעולם התורה לפני כמאה שנה, ואילו קודם לכן התעסקו בהרבה נושאים שונים, כנראה מספרי הראשונים והאחרונים. יתירה מזאת, שיטת הלימוד הישיבתית הינה חידוש שהתחיל לפני כמה דורות, ובמשך כל מאות ואלפי השנים קודם לכן לא למדו בגישה זו. דווקא הגישה המחשבתית לנושאים שונים ביהדות התחילה בימי רס"ג והרמב"ם והמשיכה במהר"ל ואחרים, כך שיש לה מסורת יותר ישנה מאשר הלמדנות הישיבתית.

(לא שזה אומר שהיא עדיפה, אלא שכשמגיעים עם טענות של "מסורת" יש לדעת את המציאות הכרונולוגית, ואיזו מסורת קדמה לחבירתה)
איני יודע מה הינך שח. בכל הדורות העיסוק העיקרי היה בש"ס ופוסקים, לא משנה בגדרי דרך הלימוד ולא משנה גם קצב הלימוד, אבל זה היה המרכז.
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 13:37
על ידי זקן ויושב בישיבה
מבקש אמת כתב:
02 יוני 2019, 10:02
זקן ויושב בישיבה כתב:
02 יוני 2019, 09:44
מבקש אמת כתב:
02 יוני 2019, 08:48
 
הבעיה היא שישנם רבים אחרים שגם כן מחנכים לכך שצריך להצמד למסורת של הדורות הקודמים, ומשום מה חושבים שהדורות הקודמים - והחפץ חיים בכללם - נהגו או היו נוהגים אחרת ממה שסבר הרב שך. כולם מסכימים שצריך לשמר את היהדות, השאלה איך לעשות זאת.

למשל, כשהרב שך עודד שאברכים ישארו בכוללים, האם נצמד בזה לדורות הקודמים? הרי כולנו יודעים היטב, שבכל הדורות הקודמים לא היה מושג של כולל, וכמעט כל יהודי עמל קשות לפרנסתו (לא 3 שעות ביום כמו שמנסים לצטט מהרמב"ם, אלא רוב היום), ופתאום בדור הזה הוא הכניס משהו חדש. איפה השמרנות כאן?

כשהוא הורה על הקמת עיתון ומפלגה לבני תורה, וכי היה כזה דבר בדורות הקודמים? הרי בני תורה עסקו בתורה בלבד, ולא התעניינו במפלגות ובעיתונים ושאר מרעין בישין. איפה השמרנות?

כשהוא עודד יציאת נשים לעבודה, וכי היה כזה דבר בדורות הקודמים? הרי כל הנשים ישבו בבית וגידלו את הילדים. איפה השמרנות?

כשהוא ניסה למסור שיעור או שיחה בעברית, וכי היה כזה דבר בדורות הקודמים? הלא כולם דיברו אידיש (או ערבית). איפה השמרנות?

התשובה הפשוטה לכל זה היא, שהוא לא נצמד בצורה עיקשת וחסרת הגיון למה שעשו פעם, אלא מטרתו היתה לשמר את היהדות בצביונה המקורי, וכל אמצעי שנראה בעיניו שיועיל למטרה זו קודם בברכה, בין אם היה ע"י היצמדות לישנות ובין אם היה כרוך בחידושים מפליגים.

ובכן, כשהשאלה היא באלו צעדים לנקוט בכדי לשמר את היהדות, ישנם דעות שונות שמצדדות בחידושים שונים בשביל מטרה זו, גם כאלו שלא הוסכמו על ידי הרב שך. ומאחר וישנם רבים הסבורים שעם כל גדלותו העצומה, הוא לא קיבל שום רשיון או זכויות יוצרים על "העתקת השמועה", ויכולים גדולים אחרים לחלוק על דעתו במגוון נושאים, על כן הם בהחלט יכולים להציג דרכים אחרות, ומי שאין דעתו נוחה מדרכים אלו אינו חייב לקבלם. 
בלימוד הכוללים, אז פשוט וברור שאם נתחדשה האפשרות לכך ודאי שזה המצב לכתחילה, אתה לא חושב שאדם צריך להתעסק בתכלית חייו?
למה להתגעגע בכח להעמל הקשה לפרנסה ולמצב הדחוק ששרר אז? אתה מחפש שמרנות בעבודת המכולת או כעין זה?
עיתונות כידוע כבר היה בזמנם של גדולי הדורות וכדי להחזיר מלחמה השערה הם ראו צורך בכך בהחלט.
וכנל בשאר הענינים.
כעת שכבר כולנו יוצאים מתוך הנחה שצריך לשמר את היהדות, אז חוזרים כל דברי הנ"ל כי מה שהחזיק את היהדות זה הבית מדרש בצורתו המסורתית.
כל תחומי המחשבה למיניהם אמנם חשובים מאוד, אבל כשאנו מדברים על העיקר, על הליבה, על מה שמחזיק מדור לדור, אז זה העיסוק הבלתי פוסק בתורה בשס ופוסקים וכו' וכו'.
ההיסטוריה הוכיחה כי כל מי שעשה עיקר מתחומים אחרים, במקרה הטוב זה לא החזיק. 
הרב שך אכן היה מעתיק השמועה במלוא מובן המילה, איני מכיר מי שחלק עליו.
אולי תפרט לנו פעם אחת מי המה החולקים על הרב שך? ואיך הם חושבים שאפשר לשמר את היהדות אם לא כצורה הנ"ל.
 

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 13:38
על ידי מבקש אמת
זקן ויושב בישיבה כתב:
02 יוני 2019, 13:22
מבקש אמת כתב:
02 יוני 2019, 10:07
זקן ויושב בישיבה כתב:
02 יוני 2019, 09:44


כתבת למעלה 'אינני מבין למה בחקירות ועיונים בסוגיית "בפני נכתב ובפני נחתם" או "צרת סוטה" יש יותר תועלת מהפן המעשי מאשר עיונים בנושאי יציאת מצרים או גלות יוון. שניהם אינם נוגעים הלכה למעשה, ושניהם הם לימוד תורת ה'. באר נא את החילוק המהותי בין הדברים, לשיטתך'
על פי הנ"ל הכל מבואר.

ובכן הנני להזכירך, כי העיסוק האינטנסיבי בסוגיות מעין "בפני נכתב" דווקא, נתחדש בעולם התורה לפני כמאה שנה, ואילו קודם לכן התעסקו בהרבה נושאים שונים, כנראה מספרי הראשונים והאחרונים. יתירה מזאת, שיטת הלימוד הישיבתית הינה חידוש שהתחיל לפני כמה דורות, ובמשך כל מאות ואלפי השנים קודם לכן לא למדו בגישה זו. דווקא הגישה המחשבתית לנושאים שונים ביהדות התחילה בימי רס"ג והרמב"ם והמשיכה במהר"ל ואחרים, כך שיש לה מסורת יותר ישנה מאשר הלמדנות הישיבתית.

(לא שזה אומר שהיא עדיפה, אלא שכשמגיעים עם טענות של "מסורת" יש לדעת את המציאות הכרונולוגית, ואיזו מסורת קדמה לחבירתה)
איני יודע מה הינך שח. בכל הדורות העיסוק העיקרי היה בש"ס ופוסקים, לא משנה בגדרי דרך הלימוד ולא משנה גם קצב הלימוד, אבל זה היה המרכז.


זה בהחלט נכון, אבל רק מבחינה ציבורית. אצל יחידים תמיד מצאנו כאלו שהתמקדו בנושאים שונים.

Re: רבי משה שפירא

נשלח: 02 יוני 2019, 13:40
על ידי מאן דהו
יעקב שלם כתב:
02 יוני 2019, 07:34
מזל שהפורום הוא בינעירוני...

אני מניח שאם הוא היה מחולק לערים שונות לא היה שום דיון....

למה?
אני "מתגורר בעיר שלך" ועם זאת חושב על פי ממה שממעתי משכני הגדולים השגות חמורות על מערכות מחשבה מנתוקות ובלולות מכל הבא ליד. בלי שיטתיות של ממש.
חסידות זוהר הלכה, השקפה קבלה פלפול מחשבה....המון פרטים שהקשר ביניהם הוא רעיון מפולפל מנותק ולא מוכרח..