רבי משה שפירא

[מתחזק]

למה יותר חשוב להתעסק בעניני רוב וחזקה מאשר בעניני מחשבה? הלא שניהם תורה!

(כמובן שלא טוב להתעסק רק בדבר אחד ולהזניח את הדברים אחרים, אבל זה אמור לשני הכיוונים)

פשוט מאוד, הענינים של מחשבה וכיו"ב הם דברים שאי אפשר כל כך לתפוס אותם בידיים ובראש, הם 'באויר'.
ובכלל מחשבת ישראל לא נלמד בעולם הישיבות דידן, רק במרכז הרב ומשם ואילך.
בענין האמור של ר' משה שפירא, יסלחו לי אבל יצא לי פעם לשמוע איזה חיקוי שלו דהיינו תלמיד שלו שדרש ברבים, זה היה פשוט מצחיק אם זה לא היה עצוב. 

רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? הרי בישיבות לא לומדים את רוב חלקי התורה.

הטענה על כך שקשה לתפוס את זה משום שזה אויר, יש בה אמת מסויימת, והענין תלוי בכל אדם לפי עומק הבנתו וצורת חשיבתו. ואכן, רוב הציבור אינו מסוגל לקלוט כהוגן את הדברים.

יפה מאוד אז זה התשובה. כוונתי לקטע האחרון בדבריך.
רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? וכי כך אמרתי?
זה אבל העיסוק העיקרי.
מקובלנו שמי שעוסק מידי הרבה בענינים אלו יכול למצוא את עצמו במסלול אחר.
אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 
 

[דורדיא]

פשוט מאוד, הענינים של מחשבה וכיו"ב הם דברים שאי אפשר כל כך לתפוס אותם בידיים ובראש, הם 'באויר'.
ובכלל מחשבת ישראל לא נלמד בעולם הישיבות דידן, רק במרכז הרב ומשם ואילך.
בענין האמור של ר' משה שפירא, יסלחו לי אבל יצא לי פעם לשמוע איזה חיקוי שלו דהיינו תלמיד שלו שדרש ברבים, זה היה פשוט מצחיק אם זה לא היה עצוב. 

רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? הרי בישיבות לא לומדים את רוב חלקי התורה.

הטענה על כך שקשה לתפוס את זה משום שזה אויר, יש בה אמת מסויימת, והענין תלוי בכל אדם לפי עומק הבנתו וצורת חשיבתו. ואכן, רוב הציבור אינו מסוגל לקלוט כהוגן את הדברים.

יפה מאוד אז זה התשובה. כוונתי לקטע האחרון בדבריך.
רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? וכי כך אמרתי?
זה אבל העיסוק העיקרי.
מקובלנו שמי שעוסק מידי הרבה בענינים אלו יכול למצוא את עצמו במסלול אחר.
אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

בעולם הישיבות לא לומדים גם הלכה.
אז לעולם נישאר קטנים?

לא לומדים את רוב מסכתות הש"ס.
אז לעולם נישאר קטנים?

וכבר הזכיר הרב @מבקש אמת את הרמב"ם בהלכות דיעות, ובמורה נבוכים ועוד ועוד.. רס"ג וחוה"ל והכוזרי ור"א בן הרמב"ם והרלב"ג והאברבנאל ורבנו בחיי ועוד רבים,  המהר"ל מפראג

ועוד אינסוף ספרים וחיבורים ועוד ממקצועות התורה, 

הגיע הזמן לגדול.. 



(בהזדמנות אספר את המעשה מחדר מס' 57)

 

[יעקב שלם]

אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

שמעתי ממו"ר שלאורך כל הדורות היו שני בתי מדרש 
בית מדרש של הלכה ובימ"ד של בני הנביאים שבו עסקו בידיעת ה'
(שבעצם זה כולל גם לימוד קבלה חוץ מתקופה מסוימת בין הדאונים לרבו של הרמב"ן ר' יצחק סגי נהור)
וזה שהקבלה התפשטה לקראת סוף הגלות זה לא "נסיון" או "מעשה שטן" חלילה אלא כחלק מתהליך מאוד ברור

בקשר ל"מתכון הבטוח" שכתב מר 
כידוע צריך להיות שף מקצועי בשביל להבטיח שהאוכל יצא טוב..

בחלק הזה אני מסכים עם דבריו של @דורדיא 

אלא שחשבתי על הערה אחת מסוף הוריות שם מבואר דיני הקדימה להחיות אנשים
והסדר הוא חכם מלך כהן גדול נביא
והנימוק שחכם ראשון כי חכם שמת אין מי שימלא מקומו
משמע שהעיסוק בנבואה הוא פחות מעיסוק בשאר חכמות

[דורדיא]

אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

שמעתי ממו"ר שלאורך כל הדורות היו שני בתי מדרש 
בית מדרש של הלכה ובימ"ד של בני הנביאים שבו עסקו בידיעת ה'
(שבעצם זה כולל גם לימוד קבלה חוץ מתקופה מסוימת בין הדאונים לרבו של הרמב"ן ר' יצחק סגי נהור)
וזה שהקבלה התפשטה לקראת סוף הגלות זה לא "נסיון" או "מעשה שטן" חלילה אלא כחלק מתהליך מאוד ברור

בקשר ל"מתכון הבטוח" שכתב מר 
כידוע צריך להיות שף מקצועי בשביל להבטיח שהאוכל יצא טוב..

בחלק הזה אני מסכים עם דבריו של @דורדיא 

אלא שחשבתי על הערה אחת מסוף הוריות שם מבואר דיני הקדימה להחיות אנשים
והסדר הוא חכם מלך כהן גדול נביא
והנימוק שחכם ראשון כי חכם שמת אין מי שימלא מקומו
משמע שהעיסוק בנבואה הוא פחות מעיסוק בשאר חכמות

אין ספק שהמתכון שהרב @מתחזק מדבר עליו בעולם הישיבות הוא המתכון המנצח,
וכל המשנה ידו על התחתונה.
כל הנסיונות להוכיח אחרת כשלו בצורה די מפחידה שהלכה לאבדון..

[מבקש אמת]

רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? הרי בישיבות לא לומדים את רוב חלקי התורה.

הטענה על כך שקשה לתפוס את זה משום שזה אויר, יש בה אמת מסויימת, והענין תלוי בכל אדם לפי עומק הבנתו וצורת חשיבתו. ואכן, רוב הציבור אינו מסוגל לקלוט כהוגן את הדברים.

יפה מאוד אז זה התשובה. כוונתי לקטע האחרון בדבריך.
רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? וכי כך אמרתי?
זה אבל העיסוק העיקרי.
מקובלנו שמי שעוסק מידי הרבה בענינים אלו יכול למצוא את עצמו במסלול אחר.
אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

בעולם הישיבות לא לומדים גם הלכה.
אז לעולם נישאר קטנים?

לא לומדים את רוב מסכתות הש"ס.
אז לעולם נישאר קטנים?

וכבר הזכיר הרב @מבקש אמת את הרמב"ם בהלכות דיעות, ובמורה נבוכים ועוד ועוד.. רס"ג וחוה"ל והכוזרי ור"א בן הרמב"ם והרלב"ג והאברבנאל ורבנו בחיי ועוד רבים,  המהר"ל מפראג

ועוד אינסוף ספרים וחיבורים ועוד ממקצועות התורה, 

הגיע הזמן לגדול.. 



(בהזדמנות אספר את המעשה מחדר מס' 57)

בכוונה לא הזכרתי את הרמב"ם, כי עליו אפשר לטעון שחיבר את המשנה תורה, ורק מי שעיקר חיבורו בהלכה יכול לחבר גם את המורה נבוכים במחשבה. אבל כל השאר עיקר חיבוריהם הם במחשבה.

[יהודי]

מאוד קשה לראות אשכול שלם המנסה לבאר מה לא טוב בדרכו של הגר"מ שפירא זצ"ל, וראיתי שכבר העירו כן. 
יש לי הרבה מה לכתוב בנושא, אבל נראה לי שכל מה שאכתוב רק יגרע.

[מבקש אמת]

אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

שמעתי ממו"ר שלאורך כל הדורות היו שני בתי מדרש 
בית מדרש של הלכה ובימ"ד של בני הנביאים שבו עסקו בידיעת ה'
(שבעצם זה כולל גם לימוד קבלה חוץ מתקופה מסוימת בין הדאונים לרבו של הרמב"ן ר' יצחק סגי נהור)
וזה שהקבלה התפשטה לקראת סוף הגלות זה לא "נסיון" או "מעשה שטן" חלילה אלא כחלק מתהליך מאוד ברור

בקשר ל"מתכון הבטוח" שכתב מר 
כידוע צריך להיות שף מקצועי בשביל להבטיח שהאוכל יצא טוב..

בחלק הזה אני מסכים עם דבריו של @דורדיא 

אלא שחשבתי על הערה אחת מסוף הוריות שם מבואר דיני הקדימה להחיות אנשים
והסדר הוא חכם מלך כהן גדול נביא
והנימוק שחכם ראשון כי חכם שמת אין מי שימלא מקומו
משמע שהעיסוק בנבואה הוא פחות מעיסוק בשאר חכמות

הרמח"ל (איני זוכר מקומו) כותב שעיקר התורה היא ידיעת ה' וכל שאר התורה היא טפל לעומת זה. והמעיין ברמב"ם בהל' יסודי התורה יראה שהנבואה היא המדרגה העליונה של החכמה. לא זו בלבד, אלא שתנאי לנבואה הוא שיהיה חכם כמבואר בשבת צב,א.

היישוב לקושייתך מהגמ' בהוריות לכאורה מבואר בדברי ר"א בן הרמב"ם באגרתו על מאמר חז"ל "חכם עדיף מנביא", שמבאר שהכוונה דווקא בנביא שאינו חכם דאל"כ הרי יש לו שני המעלות, ונביא זה הוא נביא מסוג אחר, וז"ל שם:

אך הנביאים השלוחים הם נביאים וחכמים, ונביא שאינו חכם, דוגמת מלאכי שאול שנאמר בהם "ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה ויוסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה", והיו ראויים לשם הנבואה ברוח אלהים שהיתה עליהם, אולם לא היו שלוחים ולא נתנבאו אלא לצורך שעה, ואמרו שבח ותהלה ואחר-כך נסתלקו, ראו שבאר התרגום ואמר "ושרת על אזגדי שאול רוח נבואה מן קדם ה', ושבחו אף אינון", ולא מצאנו להם אחר-כך זכר לא בנבואה ולא בשליחות מאת האל, כי נבואתם לא נצרכה לדורות, ובכיוצא באלה נאמר "חכם עדיף מנביא".

[מתחזק]

אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

שמעתי ממו"ר שלאורך כל הדורות היו שני בתי מדרש 
בית מדרש של הלכה ובימ"ד של בני הנביאים שבו עסקו בידיעת ה'
(שבעצם זה כולל גם לימוד קבלה חוץ מתקופה מסוימת בין הדאונים לרבו של הרמב"ן ר' יצחק סגי נהור)
וזה שהקבלה התפשטה לקראת סוף הגלות זה לא "נסיון" או "מעשה שטן" חלילה אלא כחלק מתהליך מאוד ברור

בקשר ל"מתכון הבטוח" שכתב מר 
כידוע צריך להיות שף מקצועי בשביל להבטיח שהאוכל יצא טוב..

נכון מאוד, ואכן המתכון הוכיח את עצמו במשך כל ימי עם ישראל.
 

[חלק א׳ ממעל]

כבר כתבו פה שלא כל דרך שמתאימה ליחדים מתאימה גם לרבים וכמדו׳ שרוב ההתנגדויות השקטות של הרב שך היו במקרים כאלו (עיין ערך שוטנשטין וקיצור חזו"א על מ"ב וכן הגרמ"ש) אבל מה שלא ראוי לאף א׳ הוא יצא בחרב וחנית וכשטיינזליץ וחב"ד וכו׳

[נדיב לב]

אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

שמעתי ממו"ר שלאורך כל הדורות היו שני בתי מדרש 
בית מדרש של הלכה ובימ"ד של בני הנביאים שבו עסקו בידיעת ה'
(שבעצם זה כולל גם לימוד קבלה חוץ מתקופה מסוימת בין הדאונים לרבו של הרמב"ן ר' יצחק סגי נהור)
וזה שהקבלה התפשטה לקראת סוף הגלות זה לא "נסיון" או "מעשה שטן" חלילה אלא כחלק מתהליך מאוד ברור

בקשר ל"מתכון הבטוח" שכתב מר 
כידוע צריך להיות שף מקצועי בשביל להבטיח שהאוכל יצא טוב..

בחלק הזה אני מסכים עם דבריו של @דורדיא 

אלא שחשבתי על הערה אחת מסוף הוריות שם מבואר דיני הקדימה להחיות אנשים
והסדר הוא חכם מלך כהן גדול נביא
והנימוק שחכם ראשון כי חכם שמת אין מי שימלא מקומו
משמע שהעיסוק בנבואה הוא פחות מעיסוק בשאר חכמות

במאות השנים האחרונות התקיימו שני בתי מדרשות הללו?
גם בעלי המוסר שמו את עיקר עיונם בלימוד התורה. ועל דרך כלל ככל שהיה גדול במוסר היה גדול בתורה. רבי ישראל סלנטר רבי יצחק בלעזר ועוד רבים

[נדיב לב]

דברו פה על חסידים שלו, איני חושב שיש בזה משהו אמיתי כלל, זה פשוט משהו אופנתי ודו"ק.
דיברו פה למה לא אחזו מדרכו, ובכן נכון שיש חשיבות גדולה מאוד לעיסוק בעניני מחשבה, אבל מידי הרבה גם לא טוב.
 

רבי משה שפירא היה אחד מגדולי הדור.
לא קראו תיגר ממש כנגדו. והעיסוק בעניני מחשבה נמצא אצל גדולים אחרים. הרב פינקוס הרב דסלר הפחד יצחק. המיוחד אצל רבי משה זה ביסוס השיעורים על משלוש שלא תמיד נפגש. כמו קבלה, הלכה, עיון, זוהר, חסידות. ממש כל חלקי התורה. ועל כן רבים לא התחברו לסגנון שלו אבל הוא כשלעצמו היה מיחידי הדור

בנוגע למה שכתבו שרבים מתלמידיו היו חוזרים בתשובה. זה בורות לשמה. ראשי ישיבות חשובים ומפורסמים היו מתבטלים עליו ומכתירים אותו כרב וגדול עליהם. הרב מנדלבאום לא חוזר בתשובה ורוב תלמידיו החשובים באו מבתים ליטאיים חשובים. בהמשך השנים פתח מסגרות ועודד חוזרים בתשובה שקיבלו אותו לרבם אבל לא אלה תלמידיו החשובים באמת

[נבשר]

אם היה מישהו שלדעתי היה הכי סולד מאותם דברים שהגר"מ שפירא סלד מהם, הרי זה ר' ירוחם בעצמו. וממילא גם הרב וולבה שהלך בשיטתו. גם הסבא מקלם וסלבודקה כנראה היו חושבים בכיוון דומה. אסכולת המוסר עם הזמן נחלקה לשני חלקים - החלק העיוני והפדגוגי יותר, כתלמידי הגרי"ס וה"אלטערס", והחלק הפשטני יותר כהח"ח והגר"א ווסרמן והגרא"מ שך.

אמת, וזה מה שבדיוק לא מובן לי שתלמידי הגרי"ס העבירו איך צריך להיות המוסר, ושאר גדולי הדור קיבלו את זה אבל בצורה היותר פשטנית, בקיצור לא לזה כיון הגרי"ס. 

איני חושב שזה מדוייק. עיקר מה שעורר הגרי"ס היה להשקיע הרבה בעיצוב התנהגות האדם, ולא רק בעיצוב שכלו (וכבר קדמוהו בזה החובות הלבבות והרמח"ל בהקדמתם, שביקרו את הזנחת הענין הראשון). הדרך בה הוא חינך לעשות זאת היתה בתחבולות פסיכולוגיות על תת ההכרה, ובדרך זו המשיכו תלמידיו, ואילו הח"ח ואחרים הלכו בדרך אחרת של חיזוק הרגש הרוחני. הדרכים שונות, אבל המטרה אחת, וכל עוד הושגה המטרה - הרי לזה הגרי"ס כיוון.

כפי שהדגשת בקלם עסקו בשליטה עצמית, ושליטה עצמית היינו שליטת השכל של האדם על עצמו ואף על כוחותיו הכהים עד שיהפך לטבע שני כמבואר בספריהם, א"כ המטרה לא הושגה שהמטרה היא שליטת הדעת והשכל על עצמו ולא ינהיג עצמו כבהמה, ובתגבור הרגש הנפשי לאמונה מכדי שליטה על עצמנו לא יצאנו, ועיקר הדגשתו של ר' ישראל נגד הפרום היינו להשאיר את רגשותיו הדתיים שיעבדו ממילא, א"כ אף בזה לא יצאנו ידי חובה. ולדעתי יש ראיה פשוטה לזה, שר' ירוחם לא התקבל בראדין על אף שהיתה ישיבתו של החפץ חיים ויהיו הסברים איזה שיהיו עכ"פ הענין פשוט שהכניס את הענין המוסרי לישיבה ולא רק סדר מוסר, וכן פשוט שישיביתו של הרב שך לא היתה ישיבה מוסרית, אמנם למדו שם סדר מוסר, אבל לא היתה ישיבה מוסרית.

[נדיב לב]

עוד המצאה של כותב בפורום בנסיון עקר לשכתב את המציאות בצורה מעוותת
ר' ישראל סלנטר העלה תובנה בדבר כוחות כהים וכו' ורבים השוו ביון דבריו ובין פרויד יודע ומפורסם
אבל תורת המוסר מעולם לא התיימרה לעסוק בדברים הללו כמהות בפני עצמם. ר' ישראל סלנטר קו מחשבתו ודרך לימודו המוסרית היתה דומה יותר לדרל החפץ חיים מאשר לבעלי מחשבה אחרים.

[נדיב לב]

רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? הרי בישיבות לא לומדים את רוב חלקי התורה.

הטענה על כך שקשה לתפוס את זה משום שזה אויר, יש בה אמת מסויימת, והענין תלוי בכל אדם לפי עומק הבנתו וצורת חשיבתו. ואכן, רוב הציבור אינו מסוגל לקלוט כהוגן את הדברים.

יפה מאוד אז זה התשובה. כוונתי לקטע האחרון בדבריך.
רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? וכי כך אמרתי?
זה אבל העיסוק העיקרי.
מקובלנו שמי שעוסק מידי הרבה בענינים אלו יכול למצוא את עצמו במסלול אחר.
אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

בעולם הישיבות לא לומדים גם הלכה.
אז לעולם נישאר קטנים?

לא לומדים את רוב מסכתות הש"ס.
אז לעולם נישאר קטנים?

וכבר הזכיר הרב @מבקש אמת את הרמב"ם בהלכות דיעות, ובמורה נבוכים ועוד ועוד.. רס"ג וחוה"ל והכוזרי ור"א בן הרמב"ם והרלב"ג והאברבנאל ורבנו בחיי ועוד רבים,  המהר"ל מפראג

ועוד אינסוף ספרים וחיבורים ועוד ממקצועות התורה, 

הגיע הזמן לגדול.. 



(בהזדמנות אספר את המעשה מחדר מס' 57)

 

הישיבה נועדה לתת דרך בלימוד.
אם תלמד את כל הש"ס או חלק מהש"ס הדרך אותה דרך.

מלבד זאת הישיבה גם מקנה לך דרך בהשקפה ביראת שמים ובמסורת רבותינו לבל נהיה מנותקים כאחינו המנותקים ממסורת הישיבות

בעלי תוספות הסתדרו בלי הרס"ג ומורה נבוכים..

[נבשר]

עוד המצאה של כותב בפורום בנסיון עקר לשכתב את המציאות בצורה מעוותת
ר' ישראל סלנטר העלה תובנה בדבר כוחות כהים וכו' ורבים השוו ביון דבריו ובין פרויד יודע ומפורסם
אבל תורת המוסר מעולם לא התיימרה לעסוק בדברים הללו כמהות בפני עצמם. ר' ישראל סלנטר קו מחשבתו ודרך לימודו המוסרית היתה דומה יותר לדרל החפץ חיים מאשר לבעלי מחשבה אחרים.

רבים השוו, הרב וולבה השווה ועוד עיין בשרידי אש של הרב וינברג שהכל בנוי על זה.
למעיין בספרים ולא שלמד מוסר רק בסדר מוסר, הכל בנוי על ההבחנה הזאת שיש עולם שלם מלא התרחשויות מתחת להכרה של האדם, דוגמא ר' ישראל דיבר על פרומקייט שראה מישהו דוחף ביו"כ בעושה שלום, היינו הכוח הפנימי היא שליטה על השני, וזה מחוסר מודעות. אם כי יש הבדל אף לדעתי בין פרויד לר' ישראל בכוחות הכהים וזה נושא אחר.
משפט המחץ האחרון דברים בטלים, מעולם לא ראית את הסבא מקלם ור' ירוחם שבכלל לא קשור לחפץ חיים, החפץ דיבר על צורת אדם על חכמה, האמור אף אם קראת כי א"כ מעולם לא נכנסת בשער הזה. ועוד דבר אם כפי הבנתך לא היו כל גדו"י יוצאים כנגד מלהכניס את המוסר לישיבות.   
 

[נבשר]

יפה מאוד אז זה התשובה. כוונתי לקטע האחרון בדבריך.
רק מה שנלמד בעולם הישיבות זה תורה? וכי כך אמרתי?
זה אבל העיסוק העיקרי.
מקובלנו שמי שעוסק מידי הרבה בענינים אלו יכול למצוא את עצמו במסלול אחר.
אם רוצים להישמר באותו מסלול של עם ישראל במשך כל הדורות, אז זה המתכון הבטוח, עיסוק בגופי תורה, תלמוד ופוסקים.
לימוד ספרי מוסר שוים לכל נפש. 

בעולם הישיבות לא לומדים גם הלכה.
אז לעולם נישאר קטנים?

לא לומדים את רוב מסכתות הש"ס.
אז לעולם נישאר קטנים?

וכבר הזכיר הרב @מבקש אמת את הרמב"ם בהלכות דיעות, ובמורה נבוכים ועוד ועוד.. רס"ג וחוה"ל והכוזרי ור"א בן הרמב"ם והרלב"ג והאברבנאל ורבנו בחיי ועוד רבים,  המהר"ל מפראג

ועוד אינסוף ספרים וחיבורים ועוד ממקצועות התורה, 

הגיע הזמן לגדול.. 



(בהזדמנות אספר את המעשה מחדר מס' 57)

הישיבה נועדה לתת דרך בלימוד.
אם תלמד את כל הש"ס או חלק מהש"ס הדרך אותה דרך.

מלבד זאת הישיבה גם מקנה לך דרך בהשקפה ביראת שמים ובמסורת רבותינו לבל נהיה מנותקים כאחינו המנותקים ממסורת הישיבות

בעלי תוספות הסתדרו בלי הרס"ג ומורה נבוכים..

עיין בספר הישר של ר"ת, (מיוחס לר"ת) שר' ירוחם הרבה דיבר עליו.
אתה לומד את דבריו מדי יום, והוא מבעלי התוס' ולא עסק רק בלימוד.
 

[נדיב לב]

עוד המצאה של כותב בפורום בנסיון עקר לשכתב את המציאות בצורה מעוותת
ר' ישראל סלנטר העלה תובנה בדבר כוחות כהים וכו' ורבים השוו ביון דבריו ובין פרויד יודע ומפורסם
אבל תורת המוסר מעולם לא התיימרה לעסוק בדברים הללו כמהות בפני עצמם. ר' ישראל סלנטר קו מחשבתו ודרך לימודו המוסרית היתה דומה יותר לדרל החפץ חיים מאשר לבעלי מחשבה אחרים.

רבים השוו, הרב וולבה השווה ועוד עיין בשירידי אש ל הרב וינברג שהכל בנוי על זה.
למעיין בספרים ולא שלמד מוסר רק בסדר מוסר, הכל בנוי על ההבחנה הזאת שיש עולם שלם מלא התרחשויות מתחת להכרה של האדם, דוגמא ר' ישראל דיבר על פרומקייט שראה מישהו דוחף ביו"כ בעושה שלום, היינו הכוח הפנימי היא שליטה על השני, וזה מחוסר מודעות. אם כי יש הבדל אף לדעתי בין פרויד לר' ישראל בכוחות הכהים וזה נושא אחר.
משפט המחץ האחרון דברים בטלים מעולם לא ראית את הסבא מקלם ור' ירוחם שבכלל לא קשור לחפץ חיים, החפץ דיבר על צורת אדם כל חכמה, האמור אף אם קראת כי א"כ מעולם לא נכנסת בשער הזה. ועוד דבר אם כפי הבנתך לא היו כל גדו"י לא רצו להכניס את המוסר לישיבות.   
 

סלח לי אבל אתה חוזר על דקלומים שקראת ושנית פה ושם
רבי ישראל סלנטר שיטתו היתה יראת שם מעשית ולא דברי מחשבה מנותקים

[נדיב לב]

בעולם הישיבות לא לומדים גם הלכה.
אז לעולם נישאר קטנים?

לא לומדים את רוב מסכתות הש"ס.
אז לעולם נישאר קטנים?

וכבר הזכיר הרב @מבקש אמת את הרמב"ם בהלכות דיעות, ובמורה נבוכים ועוד ועוד.. רס"ג וחוה"ל והכוזרי ור"א בן הרמב"ם והרלב"ג והאברבנאל ורבנו בחיי ועוד רבים,  המהר"ל מפראג

ועוד אינסוף ספרים וחיבורים ועוד ממקצועות התורה, 

הגיע הזמן לגדול.. 



(בהזדמנות אספר את המעשה מחדר מס' 57)

הישיבה נועדה לתת דרך בלימוד.
אם תלמד את כל הש"ס או חלק מהש"ס הדרך אותה דרך.

מלבד זאת הישיבה גם מקנה לך דרך בהשקפה ביראת שמים ובמסורת רבותינו לבל נהיה מנותקים כאחינו המנותקים ממסורת הישיבות

בעלי תוספות הסתדרו בלי הרס"ג ומורה נבוכים..

עיין בספר הישר של ר"ת, (מיוחס לר"ת) שר' ירוחם הרבה דיבר עליו.
אתה לומד את דבריו מדי יום, והוא מבעלי התוס' ולא עסק רק בלימוד.
 

תשובה לא לענין
הסביר שוב רוב גדולי ישראל משכבר הימים עיקר עיסוקים היה בהוראה הלכה ש"ס ובפוסקים. יחד עם זאת כל אחד תפס את חלק האגדה בצורה שונה. אבל לא כעיקר היהדות
הרס"ג המורה נבוכים נכתבו לאנשים נבכוים הרמב"ם עיקר עיסוקו לא היה במחשבה אלא בתכלית הדברים
ללמוד מחשבה זה טוב, לעסוק ולבסס את כל היהדות על מחשבה ולא על שור שנגח את הפרה [זה פגאני רח"ל...] זה המצאה דלי"ת! נסיון וחיקוי זול ונחיתי של פלסופים גויים....מי שמאמין ששור שנגח את הפרה הוא חלק נכבד ביהדות מבין שהאנטילקואליה האמיתית לא נמצאת בהכרח בעניני מחשבה

[נבשר]

עוד המצאה של כותב בפורום בנסיון עקר לשכתב את המציאות בצורה מעוותת
ר' ישראל סלנטר העלה תובנה בדבר כוחות כהים וכו' ורבים השוו ביון דבריו ובין פרויד יודע ומפורסם
אבל תורת המוסר מעולם לא התיימרה לעסוק בדברים הללו כמהות בפני עצמם. ר' ישראל סלנטר קו מחשבתו ודרך לימודו המוסרית היתה דומה יותר לדרל החפץ חיים מאשר לבעלי מחשבה אחרים.

רבים השוו, הרב וולבה השווה ועוד עיין בשירידי אש ל הרב וינברג שהכל בנוי על זה.
למעיין בספרים ולא שלמד מוסר רק בסדר מוסר, הכל בנוי על ההבחנה הזאת שיש עולם שלם מלא התרחשויות מתחת להכרה של האדם, דוגמא ר' ישראל דיבר על פרומקייט שראה מישהו דוחף ביו"כ בעושה שלום, היינו הכוח הפנימי היא שליטה על השני, וזה מחוסר מודעות. אם כי יש הבדל אף לדעתי בין פרויד לר' ישראל בכוחות הכהים וזה נושא אחר.
משפט המחץ האחרון דברים בטלים מעולם לא ראית את הסבא מקלם ור' ירוחם שבכלל לא קשור לחפץ חיים, החפץ דיבר על צורת אדם כל חכמה, האמור אף אם קראת כי א"כ מעולם לא נכנסת בשער הזה. ועוד דבר אם כפי הבנתך לא היו כל גדו"י לא רצו להכניס את המוסר לישיבות.   

סלח לי אבל אתה חוזר על דקלומים שקראת ושנית פה ושם
רבי ישראל סלנטר שיטתו היתה יראת שם מעשית ולא דברי מחשבה מנותקים

הבנתי המקור לא לפניך, אני מצטט מספרו של השרידי אש עמוד רנ'  "עליה בנה את כל שיטתו המוסרית בחינוך האדם את עצמו, בשבירת המדות ותקון המידות, הגברת המאמץ הפנימי, חדוד ההרגשה, הגברת שלטון השכל, זיון הרצון, והזנת הנפש". מפאת שאין אני יכול להעתיק את כל המאמר שם, תוכל לראותו שם לבד.
שוב דבריך מלמדים שמעולם לא עסקת במוסר או נכנסת לבית המוסר, רק למדת מסילת ישרים בסדר מוסר. 
 

[נדיב לב]

רבים השוו, הרב וולבה השווה ועוד עיין בשירידי אש ל הרב וינברג שהכל בנוי על זה.
למעיין בספרים ולא שלמד מוסר רק בסדר מוסר, הכל בנוי על ההבחנה הזאת שיש עולם שלם מלא התרחשויות מתחת להכרה של האדם, דוגמא ר' ישראל דיבר על פרומקייט שראה מישהו דוחף ביו"כ בעושה שלום, היינו הכוח הפנימי היא שליטה על השני, וזה מחוסר מודעות. אם כי יש הבדל אף לדעתי בין פרויד לר' ישראל בכוחות הכהים וזה נושא אחר.
משפט המחץ האחרון דברים בטלים מעולם לא ראית את הסבא מקלם ור' ירוחם שבכלל לא קשור לחפץ חיים, החפץ דיבר על צורת אדם כל חכמה, האמור אף אם קראת כי א"כ מעולם לא נכנסת בשער הזה. ועוד דבר אם כפי הבנתך לא היו כל גדו"י לא רצו להכניס את המוסר לישיבות.   

סלח לי אבל אתה חוזר על דקלומים שקראת ושנית פה ושם
רבי ישראל סלנטר שיטתו היתה יראת שם מעשית ולא דברי מחשבה מנותקים

הבנתי המקור לא לפניך, אני מצטט מספרו של השרידי אש עמוד רנ'  "עליה בנה את כל שיטתו המוסרית בחינוך האדם את עצמו, בשבירת המדות ותקון המידות, הגברת המאמץ הפנימי, חדוד ההרגשה, הגרברת שחטון השכל, זיון הרצון, והזנת הנפש". מפאת שאין אני יכול להעתיק את כל המאמר שם, תוכל לראותו שם לבד.
שוב דבריך מלמדים שמעולם לא עסקת במוסר או נכנסת לבית המוסר, רק למדת מסילת ישרים בסדר מוסר. 
 

לפרקים של שרידי אש עברתי בשנה הראשונה שיצאה..
אין ספק שהוא פרשן את שיטת רבי ישראל סלנטר בנסיון לסכם את שיטת רבי ישראל סלנטר לא בהכרח שכולם יסכימו. אבל בטח הוא לא שלל שמושא נפשו של רבי ישראל סלנטר היתה דווקא שנבשר ועוד אנשים ישבו בבית המוסר או בישיבה וילמדו מסילת ישרים בשפתים דולקות ולא דברי הגות ומחשבה מנותקים ממעשה יהפכו לבסיס יהדותם..
רבי נפתלי הסבא מקלם ןהסבא מנובהרדוק יוכיחו את שיטתו יותר טוב מפרשנויות יפות

[נבשר]

לפרקים של שרידי אש עברתי בשנה הראשונה שיצאה..
אין ספק שהוא פרשן את שיטת רבי ישראל סלנטר בנסיון לסכם את שיטת רבי ישראל סלנטר לא בהכרח שכולם יסכימו. אבל בטח הוא לא שלל שמושא נפשו של רבי ישראל סלנטר היתה דווקא שנבשר ועוד אנשים ישבו בבית המוסר או בישיבה וילמדו מסילת ישרים בשפתים דולקות ולא דברי הגות ומחשבה מנותקים ממעשה יהפכו לבסיס יהדותם..
רבי נפתלי הסבא מקלם ןהסבא מנובהרדוק יוכיחו את שיטתו יותר טוב מפרשנויות יפות

דברי הגות ומחשבה מנותקים לא אמרתי, מה שבאתי להוכיח ולברר שר' ישראל לא בא ללמד שישבו בסדר מוסר ולימוד מס"י בשפתיים דולקות, אלא להיות איש מוסרי וכו'.
הסבא מקלם הצחקת אותי מעולם לא פתתת את הספר אגב ידוע אמרתו של ר' ישראל שיש לו ג' תלמידים אחד צדיק חכם ולמדן (מקוה שדייקתי, אתה מוזמן לדייק) צדיק ר' נפתלי, למדן ר' איצלה וחכם הסבא מקלם. עכ"פ והסבא מנוברדוק ג"כ חוסר ידיעה אתה כותב כמי שקרא עיתון על דרך נוברדוק, אתה מוזמן לעיין בספרו של דוד זרצקי גשר צר.
 

[נדיב לב]

פתחתי גם פתחתי
רבי ישראל סלנטר ואלפי תלמידיו שמסרו משמו שהעיקר הוא ללמוד מוסר מבלי להתפלסף ולחפש חכמה בגויים
מאמרי חז"ל והמסילת ישרים די בהם בכדי לנתב את מחשבת היהודי
המהר"ל זה ענין אחר והגותו נושקת בין הקבלה ובין המחשבה


מי שמסתמך על הספר גשר צר [שגם בזה אתה מעוות יען קראתי ושלשתי בו] ולא מסתמך על רבי בן ציון ברוק ועוד רבים מתלמידיו הוא מעוות את השורה. תקרא את הקונטרסים שהוציאו זקני נובהרדוק בדורינו אולי תבין קצת את טעותך הבסיסית

[נדיב לב]

למשל הרב קוק היה אדם גדול ועם זאת כפי שהתבטא מרן החזון איש על ספריו בנושאי מחשבה שאסור לקרוא. גם אנשים גדולים נפלו בנושאי מחשבה ועל כן בעולם הישיבות הגות ומחשבה פחות תופסים מקום אלא דברים תכלתיים
מה שקרא תיגר זה המבקש.. וניסה להשתמש בטענות של רבי חיים ויטאל זצוק"ל כנגד בעלי הפשט זו בורות לשמה

[נבשר]

פתחתי גם פתחתי
רבי ישראל סלנטר ואלפי תלמידיו שמסרו משמו שהעיקר הוא ללמוד מוסר מבלי להתפלסף ולחפש חכמה בגויים
מאמרי חז"ל והמסילת ישרים די בהם בכדי לנתב את מחשבת היהודי
המהר"ל זה ענין אחר והגותו נושקת בין הקבלה ובין המחשבה


מי שמסתמך על הספר גשר צר [שגם בזה אתה מעוות יען קראתי ושלשתי בו] ולא מסתמך על רבי בן ציון ברוק ועוד רבים מתלמידיו הוא מעוות את השורה. תקרא את הקונטרסים שהוציאו זקני נובהרדוק בדורינו אולי תבין קצת את טעותך הבסיסית

שוב לא אמרתי שר' ישראל אמר לחפש חכמה בגויים וללמוד מהר"ל, ומסתמא בשביל להשיג את מטרתו המוסרית לא ללמוד מהר"ל, אבל יש כאן עוד נושא חוץ מלימוד המוסר כמו שתאמר שר' ישראל אמר לא ללמוד גמ' כי התעולת המוסרית לא תצמח מזה.
הדברים אמורים על הודעתך שכתבת על דבריי בענין כוחות הכהים וע"ז אני מדבר. אתה מוזמן לשנות שם הודעתך.
תלמידיו הרבים לא יודע כמה רבים היו לו, עכ"פ הבאתי לך מתלמידיו אתה לא רוצה לקבל תעשה מה שאתה רוצה, עוד דבר מאמרו היחיד שר' ישראל פרסם הוא המאמר על כוחות הכהים, שאר הדברים שיודעים ממנו זה אגרות ותלמידיו. לא הסתמכתי על גשר צר, רק להציג כל דבר בצורה כ"כ פשטנית לא שייך.
 

[נבשר]

למשל הרב קוק היה אדם גדול ועם זאת כפי שהתבטא מרן החזון איש על ספריו בנושאי מחשבה שאסור לקרוא. גם אנשים גדולים נפלו בנושאי מחשבה ועל כן בעולם הישיבות הגות ומחשבה פחות תופסים מקום אלא דברים תכלתיים
מה שקרא תיגר זה המבקש.. וניסה להשתמש בטענות של רבי חיים ויטאל זצוק"ל כנגד בעלי הפשט זו בורות לשמה

איפה החזון איש התבטא?
 

[נדיב לב]

הוראה מפורסמת לכל דרדק
תבדוק גם במעשה איש של תלמידו רבי שלמה כהן

[נבשר]

הוראה מפורסמת לכל דרדק
תבדוק גם במעשה איש של תלמידו רבי שלמה כהן

מעניין כי שמעתי שר' דב יפה שאלו על ללמוד בספרי הרב קוק, אמר לו שאפשר אבל לא חייבים דווקא אותו יש עוד ספרים בארון ספרים היהודי. לדעתי זה עיקר הביקורת שהפכו את תורתו לבלעדית, ולא לומדים שום דבר אחר. אגב יש לי מקור ברור רק רציתי לדעת מהיכן המקורות שלך.
 

[חלק א׳ ממעל]

הוראה מפורסמת לכל דרדק
תבדוק גם במעשה איש של תלמידו רבי שלמה כהן

פאר הדור הוא של רש"כ
מעשה איש הוא של יברוב
 

[נדיב לב]

תודה על התיקון

[נדיב לב]

הוראה מפורסמת לכל דרדק
תבדוק גם במעשה איש של תלמידו רבי שלמה כהן

מעניין כי שמעתי שר' דב יפה שאלו על ללמוד בספרי הרב קוק, אמר לו שאפשר אבל לא חייבים דווקא אותו יש עוד ספרים בארון ספרים היהודי. לדעתי זה עיקר הביקורת שהפכו את תורתו לבלעדית, ולא לומדים שום דבר אחר. אגב יש לי מקור ברור רק רציתי לדעת מהיכן המקורות שלך.
 

אם אתה מחפש מקורות על יחסו של החזון איש לרב קוק יש כמה וכמה גירסאות
העדפתי לנקוט את המפורסם והמקובל שהחזון איש ראה בו אדם גדול עם טעויות בנושאי מחשבה ועל כן אסר להסתכל בספריו אלו
יש גירסה ועדות שהחזון איש התבטא חבל שמסתכלים עליו כאדם גדול וזה המעשה עם מרן החזו"א: פעם אחת הגיע רבי חיים יוסף דינקליס לבית החזו"א וראה על השולחן שמונח הביטאון "קול ישראל", היה שם מאמרו הידוע של רבי משה בלוי זצ"ל שכותרתו "בהירות". במאמר זה הסביר רבי משה בלוי את כל השתלשלות הענינים בארוכה ושפך אור עלכל פרשית הרבנות בירושלים. היתה זו סדרה בהמשכים בו כתש אותם כהוגן, והם הקוק'ניקעס רתחו עליו מזעם. אלא שבפתח המאמר כתב ר' משה בלוי על רב קוק את המלים: אף על פי שהוא אישיות גדולה! רבי חיים יוסף דינקליס היה מחקה את קולו ותנועותיו של מרן החזו"א שאחז את המאמר ואמר: וואס פאר א אישיות גדולה האט מען גיזעהן אין אים? איזה אישיות גדולה הם ראו בו?