קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות.

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות.

שליחה על ידי בן של רב » 24 מאי 2019, 18:45

1. הנה אין חולק על כך שהמקובלים עשו השתטחויות על קברים.
אך מאידך משנה לא זזה ממקומה שאבי אבות הטומאה = זה רק מת.

2. גם מי שהזהיר מאוד באגרתו לא ללכת לבית הקברות כי שם מתדבקים הקליפות!
הוא עצמו כתב שבזה"ז השכינה בקברי צדיקים!
ועוד כ' שאלמלא שגוף האבות קבור בארץ [וזה פנימיות האחיזה שקנה עבורנו אברהם מעפרון] לא היה לנו שום תקומה בעוה"ז כי עשיו חלק עם יעקב את העוה"ז ועוה"ב ולכן אוה"ע שולטים בעוה"ז. (הגר"א). 

3. הוא גם כתב שכל טומאה שבתורה היא קדושה שנסתלקה.
ואם כן לפי"ז ככל שהאדם יותר גדול כך המוות אמור להוסיף טומאה יותר מאדם רגיל ומה פשר הדחיפות. 

4. היה אפשר ליישב ע"פ שבמוות מסתלק הרוח והנשמה ונותרים הנפש והגוף, כמ"ש וראה נפש אדם ובנה אצלו ציון.
ולפי"ז סו"ס הנפש של צדיקים היא גדולה וזה מה שזוכים להתדבק כשבאים להשתטח ומשום מה לא אכפת לנו הצד השני = הטומאה מהרוח והנשמה שנסתלקו. 
אך ממתי זה נחשב 'הציון הקדוש'? הרי לשון הפסוק דלעיל הוא לטומאה
וכן במשנה מציינין את הקברות להזהיר כהנים וכדו' שלא יטמאו. 

5. אולי חברא קדישא זה לשון סגי נהור? או שמקדשים את הציבור שמסלקים את הטומאה. 

[6. במשנה בשבת מוכח שהוצאת המת יהיה מי שיהיה אינה לצורך המת לזכות לעשות "הציון הקדוש... " אלא אינה צריכה לגופה וצ"ב] 

ערכים:


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי בן של רב » 25 מאי 2019, 22:10

תיקון: יש גם סברא הפוכה שצדיק הוא פחות טמא מכל מת, כי במיתתו קרוי חי.
והגם שלהלכה כהנים אסורים בו - עדיין יתכן שזה הקל הקל.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שאר לעמו » 25 מאי 2019, 22:23

חברא קדישא. עיסוק של עבודת קודש - בטיפול במת, שהרי גם כהן גדול נטמא למת מצווה, והם עושים את אותה עבודת קודש.

גם כלב הלך בעת צרה להתפלל בקברי אבות. אלא שנראה כוונתך מתי זה נהפך למנהג השתטחות על קברים.


ראשון לציון
הודעות: 120
הצטרף: 23 אפריל 2019, 20:47
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי ראשון לציון » 25 מאי 2019, 22:25

יהודי יכול להיות טמא ויכול להיות טהור, ואילו גוי לא יכול להיות טמא מדאורייתא! איך יתכן שדוקא יהודי קדוש נעשה טמא, והגוי הערל לעולם לא נהיה טמא?

אלא שטומאה הולכת דוקא עם קדושה

וכמבואר בתורת הסוד


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי בן של רב » 25 מאי 2019, 22:41

לאור התגובות - חוששני שקראו רק את הכותרת...


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שאר לעמו » 25 מאי 2019, 23:26

כאשר הכותרת ארוכה כגוף התגובה, אף היא מצריכה תגובה, והמילים הקטנות כבר בטלות בה..


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1016
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי נדיב לב » 25 מאי 2019, 23:37

בן של רב: ממתי הדחיפות בלוויות?

ממתי שהתחילו הדחיפות בקבלת קהל. [רציני]


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1203
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 131 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 25 מאי 2019, 23:45

מר׳ חיים פרידלנדר כתוב בשפתי חיים שהדחיפות בלוויות של הגדולים זה כבוד התורה וכו׳

חוץ ממה שזה מצוה ועוד גמ"ח של אמת, ושמעתי שהגראי"ש גריינימן (בהגר"ח) משתדל לסחוב המיטה בכל לויה וכן בלווית אמם הבנים סחבו בעצמם כל הדרך ולא נתנו לאף א׳ (חוץ מהחתנים שנתנו יד בחלק מהדרך)


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1016
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי נדיב לב » 25 מאי 2019, 23:49

דחיפות בלוויה של גדולים ולא דחיפות הגדולים בלוויותיהם!
בן של רב בשאלתו מתכוין למשהו אחר. לתופעה שחלה בימינו, ולא משום כבוד התורה שבדורות קודמים גם היו מודעים לה ולא דחפו כזמנינו..

לגוף השאלה על דחיפות בהלוויית גדולים. כבוד התורה פחות משחק תפקיד יותר סקרנות האדם וחלק מתרבות הנייעס וקצרתי.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1203
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 131 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 25 מאי 2019, 23:52

היום זה אולי כך אבל זה התחיל מכבוד התורה
(השערה שלי שדברי הגרח"פ נאמרו אחרי הלווית הסטייפלר)




שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 209 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שמעיה » 26 מאי 2019, 11:08

בן של רב כתב:
24 מאי 2019, 18:45


5. אולי חברא קדישא זה לשון סגי נהור? או שמקדשים את הציבור שמסלקים את הטומאה. 



 בכל עיר וקהילה היו קיימים הרבה חברות קדושות שכולם נקראו בפתיח: חברה קדישא. כך התקיימה חברה קדישא ביקור חולים לצד חברה קדישא פועלי צדק, חברה קדישא לומדי ש''ס במקביל לחברה קדישא גמילות חסד של אמת.
כהיום, נשארה רק חברה קדישא גמילות חסד של אמת, הנקראת בקיצור ח''ק גחש''א.
כפי שז' אדר הוא יום התאספותם של הח''ק גחש''א, כך לכל חברא היה יום משלהם שבהם היו מתאספים, וקובעים תקנות, מקבלים חברים חדשים וכדו'.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שאר לעמו » 26 מאי 2019, 11:24

יש לך תיעוד בנושא?
חברא ש"ס היה, לא זכור חברא קדישא לומדי ש"ס, וכמו"כ ענין התקנות..


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שאר לעמו » 26 מאי 2019, 11:24

יש לך תיעוד בנושא? אני פשוט לא יודע או לא זוכר.
חברא ש"ס היה, לא זכור חברא קדישא לומדי ש"ס, וכמו"כ ענין התקנות..


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 209 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שמעיה » 26 מאי 2019, 11:30

המקור שלי הוא מקריאת ספרי זיכרון לקהילות, פנקסי קהילות, וספרי מעשיות עממיות.
אין בידי כעת לציין למקור מדויק.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1203
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 131 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 26 מאי 2019, 11:41

בספר אבי הישיבות יש צילומים מהפנקסים מהחלוקה השנתית של הש"ס והשו"ע בין בני החברא


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 209 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שמעיה » 26 מאי 2019, 11:45

בעיר מולדתי באחד מארצות הפזורה, חתונות נערכות באולמי 'חברה קדישא בית יעקב'. שהוא בעצם קומפלקס של מבנים השייכים כולם לקהילה יהודית מן המאה הקודמת, שקראה לעצמה 'חברה קדישא'...


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי מאן דהו » 26 מאי 2019, 13:43

שאר לעמו כתב:
26 מאי 2019, 11:24
יש לך תיעוד בנושא?
חברא ש"ס היה, לא זכור חברא קדישא לומדי ש"ס, וכמו"כ ענין התקנות..

https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7% ... 7%A9%D7%90


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 209 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שמעיה » 26 מאי 2019, 14:15

ראיתי את המכלול טרם פרסום את הודעתי. כנראה הויקיפדים לא ידעו את מה שאני יודע...


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שאר לעמו » 26 מאי 2019, 14:51

כוונתי היתה האם גם חברות אחרות נקראו חברא קדישא.


הנופל
הודעות: 170
הצטרף: 23 אפריל 2019, 19:34
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי הנופל » 26 מאי 2019, 15:52

בן של רב כתב:
24 מאי 2019, 18:45
הנה אין חולק על כך שהמקובלים עשו השתטחויות על קברים.
אך מאידך משנה לא זזה ממקומה שאבי אבות הטומאה = זה רק מת.
מה שהניח שטומאה מעידה על פגם וכו', ולכן זה סותר להשתטחות.
זכורני שהמהר''ל מבאר ענין טומאת מת משום שנמצא במקום שאינו בהשגתינו
וטומאה היא ריחוק.
ואינו תחת ידי כעת.
 


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי בן של רב » 26 מאי 2019, 16:25

הנופל כתב:
26 מאי 2019, 15:52
בן של רב כתב:
24 מאי 2019, 18:45
הנה אין חולק על כך שהמקובלים עשו השתטחויות על קברים.
אך מאידך משנה לא זזה ממקומה שאבי אבות הטומאה = זה רק מת.
מה שהניח שטומאה מעידה על פגם וכו', ולכן זה סותר להשתטחות.
זכורני שהמהר''ל מבאר ענין טומאת מת משום שנמצא במקום שאינו בהשגתינו
וטומאה היא ריחוק.
ואינו תחת ידי כעת.


הגר"א אומר שכל טומאה שבתורה הוא תוצאה מקדושה שנסתלקה. 
​​​​​​כי עי"ז מתחשך ומתעבה יותר. (ראיתי מובא בסידור הגר"א)

גם ההגיון אומר שהמוות שבא כתוצאה מהחטא - הוא היפך כל תכלית הבריאה = חיים/חיבור שמים וארץ.
וא"כ הוא ניתוח כואב ולא רוממות. 

נ. ב. אולי יש לך מושג אם אמור להיות שייכות בין הקבלה/פילוסופיה של המהר"ל - לבין קבלת הגר"א שנעה על ציר משותף עם האר"י והרמח"ל. 


באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 49 פעמים
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. השתטחות על קברים

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 26 מאי 2019, 18:55

תוספות מסכת סוטה דף לד עמוד ב
אבותי בקשו עלי רחמים - וא"ת והאמר בפרק מי שמתו (ברכות דף יח.) דמיתי לא ידעין מידי ומשמע במסקנא ואפילו אבות העולם יש לומר דעל ידי תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל והכי אמר בפרק שני דתענית (דף טז.) למה יוצאין לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים וכן בפרקי דחסידים בעובדא דרבי מנא דאשתטח אמערתא דאבוה.
דרשות הר"ן הדרוש השמיני
ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים. כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל (סוטה לד ב) שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלהי. 
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות תענית
אמר מהר"י סג"ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמ', לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש. והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם, אך יבקש מאת השם יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה 


באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 49 פעמים
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 26 מאי 2019, 19:18

זוהר כרך א קסח
רבי אלעזר אמר כל מאן דאשתדל באורייתא לשמה לאו מיתתיה על ידא דיצר הרע בגין (דהוא נחש והוא מלאכא דמותא, אלא מיתתהון בנשיקה דכתיב (שיר א') ישקני מנשיקות פיהו כלומר על פי יי' והיא הנשיקה דהיא דביקותא דנפשא בעיקרא וההיא דאשתדל באורייתא) דאתתקיף באילנא דחיי ולא ארפי מניה ובגין כך צדיקיא דמשתדלי באורייתא לא מסתאבי גופא דלהון (אלא הוא דכי כגון אליהו בבי קברי דאשכחוהו רבנן ושאילו ליה ולאו כהן הוא מר אמר לון צדיקיא לא מסאבי במיתתהון כמה דתנינן ביום שמת רבי בטלה כהונה כלומר דאתעסקו ביה) דלא שרא עלייהו רוח מסאבא, 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי מאן דהו » 26 מאי 2019, 21:07

שמעיה כתב:
26 מאי 2019, 14:15
ראיתי את המכלול טרם פרסום את הודעתי. כנראה הויקיפדים לא ידעו את מה שאני יודע...

דוקא בחלק הראשון שם מצאתי תימוכין לדבריך


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. השתטחות על קברים

שליחה על ידי בן של רב » 27 מאי 2019, 01:32

באמונתו יחיה כתב:
26 מאי 2019, 18:55
תוספות מסכת סוטה דף לד עמוד ב
אבותי בקשו עלי רחמים - וא"ת והאמר בפרק מי שמתו (ברכות דף יח.) דמיתי לא ידעין מידי ומשמע במסקנא ואפילו אבות העולם יש לומר דעל ידי תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל והכי אמר בפרק שני דתענית (דף טז.) למה יוצאין לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים וכן בפרקי דחסידים בעובדא דרבי מנא דאשתטח אמערתא דאבוה.
דרשות הר"ן הדרוש השמיני
ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים. כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל (סוטה לד ב) שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלהי. 
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות תענית
אמר מהר"י סג"ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמ', לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש. והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם, אך יבקש מאת השם יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה 
מעולה! 
כאן מתבטא היטב הניגוד בין הנפש/הבלא דגרמי/לוז/שיתופא דגופא שנותרה כאן ושורה על הקבר, 
לבין הנשמה והרוח שנסתלקו לשורשן והעדרן הוא הוא כלי הקיבול של אבי אבות הטומאה. 

[ובזה ביאר הגר"א את הענין שבמות חזקיהו הניחו ס"ת על מיטתו ואמרו קיים זה מש"כ בזה.
כי הנפש והגוף שנותרו בקבר - זה מקביל לדרגת הס"ת בשעה שאין קוראים בו שיש לו רק גוף ונפש = גופי אותיות ותגין. 
וכשקוראים יש חיים/הארה/השפעה גם לפיסוק טעמים/נשמת תורה וגם לניקוד/רוח. 
בקיצור: טנת"א = טעמים/נשמה, ניקוד/רוח, תגין/נפש, אותיות/גוף.
וזהו הכבוד הגדול לחזקיהו שאף שמת עדיין הוא כמו הס"ת שלא קוראים בו] 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי שאר לעמו » 11 יולי 2019, 12:09

נדיב לב כתב:
25 מאי 2019, 23:49
דחיפות בלוויה של גדולים ולא דחיפות הגדולים בלוויותיהם!
בן של רב בשאלתו מתכוין למשהו אחר. לתופעה שחלה בימינו, ולא משום כבוד התורה שבדורות קודמים גם היו מודעים לה ולא דחפו כזמנינו..

לגוף השאלה על דחיפות בהלוויית גדולים. כבוד התורה פחות משחק תפקיד יותר סקרנות האדם וחלק מתרבות הנייעס וקצרתי.

תתפלא אבל בעיני ראיתי איך הסטייפלער נדחף ליד המיטה של הגר"מ שולמן ראש ישיבת סלובודקה, לקחת את המיטה, ודחפו אותו והוא נדחף.. וזה היה שלוש וחצי שנים קודם פטירתו, כשהוא היה בן 83.
(הייתי צעיר, וטיפסתי אל גג הפנימיה הישנה הדרומית, וכשהמיטה ירדה מסמטת הישיבה אל רחוב הרב שר, שם הוא דידה במאמץ ונדחף אל המיטה).


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1203
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 131 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 11 יולי 2019, 15:01

א"כ זה מראה שזה דבר גדול, כי בתמונות מהלווי׳ הוא נראה נשען כפוף על מקלו


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קברים. ממתי זה התחיל להיחשב מקום קדוש ולא טומאת מת שכולם בורחים ממנה. ומה הלשון חברא קדישא? וכן ממתי הדחיפות בלוויות

שליחה על ידי בן של רב » 11 יולי 2019, 21:05

בטח שזה גדול להראות כבוד לת"ח.

ובמקרה של גדול הדור גם כהנים נטמאים ל'נשיא' כמו שכ' בשו"ע הלכות קבורה ואבלות.

מכאן ועד להפוך את הטומאה לקדושה, ואת בתי הקברות למקומות הקדושים הדרך ארוכה וטמאה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח