ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
מתחזק
משתמש ותיק
הודעות: 505
הצטרף: 28 ינואר 2019, 12:44
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 68 פעמים
סטטוס: לא מחובר

ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מתחזק » 31 יולי 2019, 09:36

בחוברת מובאת סקירה נרחבת ומפורטת על ארבעת סוגי הישיבות כלאיים למיניהם וכן ניתוח מיוחד על המחקר של  חוקרי החרדים 'פוטנציאל ביקוש לישיבות תיכוניות חרדיות' וכן דברי גדולי התורה הספרדים בחומר הישיבות תיכוניות. וכן מובאים פרסומים רבים שיצאו לאחרונה ופורסמו בציבור החרדי.  
מצ"ב החוברת וחוברת המחקר פוטנציאל ביקוש. 
הסכנה המרחפת על עולם התורה - 32 עמודים.pdf


 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2437
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 375 פעמים
קיבל תודה: 448 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי יהודי » 31 יולי 2019, 09:46

לא העלתם דבר


פותח הנושא
מתחזק
משתמש ותיק
הודעות: 505
הצטרף: 28 ינואר 2019, 12:44
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 68 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מתחזק » 31 יולי 2019, 13:43

יהודי כתב:
31 יולי 2019, 09:46
לא העלתם דבר
צודק. לא שמתי לב.
עכשיו העליתי בהודעה למעלה.
 


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי חכם באשי » 31 יולי 2019, 16:26

האם יש רבנים שתומכים בכאלה ישיבות?


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1181
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי כלפי ליא » 31 יולי 2019, 17:01

בוודאי.
הגר"מ גרוס שליט"א תומך נלהב בישיבת אורט בעפולה "אורייתא" ומכוון את דרכה ואת דרכו של ראש הישיבה הרב יאיר רוזנברג
http://www.93fm.co.il/radio/550429/?utm ... ium=search


לגופו של דבר, המסמך שהובא כאן לעיל, מביש בתוכנו, עושה כלאים אמיתי, ומערב מין בשאינו מינו.

ישנם מקומות ותיקים, כמו היישוב, נהרדעא, נהורא, מערבא, עליהם יצאו בחריפות בזמנו, מרן הגראמ"ש ועוד, ובכ"ז תמיד היו משפחות מודרניות ששלחו לשם והעלימו עין, למשל מהסוג של חיים אפשטיין. אחרי הכל, הישיבות הללו, לא מבקשות לשנות את רוח הישיבות הקדושות, אלא ליצור אלטרנטיבה למשפחות שהם ככה על הגבול חצי חצי.

ישנם מקומות כמו חכמי לב והמדרשייה החסידית, ואולי גם מאורות בבית שמש שייך לזן הזה [אם כי הוא פונה מלכתחילה לציבור חוצניקי במקור, ששם זה הרבה יותר מקובל. ואגב, בזמנו כשזה נפתח, מרן הגראי"ל זצ"ל ירד במיוחד לבית שמש ונתן שיחה נוקבת לציבור האמריקאי מהסוג הזה, נגד שליחת ילדים ללימודים במקומות שיש בהם דברים נוספים מלבד תורה, וזה עשה רעש גדול בזמנו], שמנסים להתריס בכוח, ולהביא לשינוי פנימי, ולטעון שצריך לכתחילה ישיבות כאלה לחרדים ממש. זה שינוי מסוכן, ובהם לוחמים מלחמה גלויה. הם באמת מאוד מעט מצליחים בישיבות שלהם. לשם השוואה, במערבא הנמצא קרוב לכניסה לקרית ספר, יש בקירוב 150 בחורים. ביישוב יש אפילו בקירוב 200. זה מהמשפחות שבת"ת שולחים לחורב הר"ג או מקסימום לרזילי. לעומת זאת בחכמי לב, אחרי כל הרעש והצלצולים שעושה בצלאל כהן, יש לו קצת יותר מ50 בחורים. למדרשיה של בומבך יש גם פחות מזה. כלומר, אלו פונים לציבור כאילו המיינסטרים, מנסים לשנות, אבל זה ממש לא מצליח, בקושי בשולי השוליים.

שאר המוסדות שמופיעים שם, וזה מהסוג של ישיבת אורט בעפולה הנ"ל בתמיכת הגר"מ גרוס שליט"א, ועוד סוג של ישיבות כאלה, מלכתחילה פונים לציבור שמחוץ לציבור החרדי. לנושרים, למשפחות קירוב שלא מצאו את עצמם. בישיבות הללו יש אחוזים גבוהים של כיפות סרוגות, ובחורים שכבר היו ללא כיפות. המקומות הללו, הם לא ישיבות, הם סוג של בתי חולים לחולים אנושים.

החיבור של כל המוסדות הללו, והפיכתם לסלט אחד גדול, מוכיח על אג'נדה מאוד לא עניינית של מחברי החוברת.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1539
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 יולי 2019, 19:38

בארחות רבינו מובא שהסטייפלר תמה למה לא מקימים ישיבות מקצועיות עבור אלו שאינם מסוגלים ללמוד יום שלם (על דרך "תפארת בחורים"). כנראה שהוא הבין שלא כולם מסוגלים ללמוד כל היום בישיבה. וצריך לחלק בין ישיבה "תיכונית" לישיבה "מקצועית".






נ.ב. נהניתי מהקטע הבא המובא בקונטרס: 
עוד הוא מספר על 'דרך החינוך' שלהם:
"שיטת החינוך שלנו מכוונת לא רק להשגים לימודיים אלא גם למה שנקרא 'כישורי חיים', אנחנו עורכים סדנאות בנושאים כמו סובלנות, אמפתיה, נתינה, הגיינה, אסתטיקה ואפילו נושא כמו 'מודעות עירונית', מוזיקה, פיסול, פעילות גופנית וציור"

מרוב התלהבות למלחמה על צורת הישיבות הקדושות, הגיע מחבר הקונטרס למסקנה שחינוך לכישורי חיים כמו סובלנות, אמפתיה, הגיינה וכו' הוא נורא ואיום... 
(האמת שבישיבות המוסר חינכו לערכים אלו כחלק מהחינוך למוסר. אך בימינו החינוך המוסרי כמעט שבק חיים).


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי חכם באשי » 31 יולי 2019, 20:01

כלפי ליא כתב:
31 יולי 2019, 17:01
בוודאי.
הגר"מ גרוס שליט"א תומך נלהב בישיבת אורט בעפולה "אורייתא" ומכוון את דרכה ואת דרכו של ראש הישיבה הרב יאיר רוזנברג
http://www.93fm.co.il/radio/550429/?utm ... ium=search


לגופו של דבר, המסמך שהובא כאן לעיל, מביש בתוכנו, עושה כלאים אמיתי, ומערב מין בשאינו מינו.

ישנם מקומות ותיקים, כמו היישוב, נהרדעא, נהורא, מערבא, עליהם יצאו בחריפות בזמנו, מרן הגראמ"ש ועוד, ובכ"ז תמיד היו משפחות מודרניות ששלחו לשם והעלימו עין, למשל מהסוג של חיים אפשטיין. אחרי הכל, הישיבות הללו, לא מבקשות לשנות את רוח הישיבות הקדושות, אלא ליצור אלטרנטיבה למשפחות שהם ככה על הגבול חצי חצי.

ישנם מקומות כמו חכמי לב והמדרשייה החסידית, ואולי גם מאורות בבית שמש שייך לזן הזה [אם כי הוא פונה מלכתחילה לציבור חוצניקי במקור, ששם זה הרבה יותר מקובל. ואגב, בזמנו כשזה נפתח, מרן הגראי"ל זצ"ל ירד במיוחד לבית שמש ונתן שיחה נוקבת לציבור האמריקאי מהסוג הזה, נגד שליחת ילדים ללימודים במקומות שיש בהם דברים נוספים מלבד תורה, וזה עשה רעש גדול בזמנו], שמנסים להתריס בכוח, ולהביא לשינוי פנימי, ולטעון שצריך לכתחילה ישיבות כאלה לחרדים ממש. זה שינוי מסוכן, ובהם לוחמים מלחמה גלויה. הם באמת מאוד מעט מצליחים בישיבות שלהם. לשם השוואה, במערבא הנמצא קרוב לכניסה לקרית ספר, יש בקירוב 150 בחורים. ביישוב יש אפילו בקירוב 200. זה מהמשפחות שבת"ת שולחים לחורב הר"ג או מקסימום לרזילי. לעומת זאת בחכמי לב, אחרי כל הרעש והצלצולים שעושה בצלאל כהן, יש לו קצת יותר מ50 בחורים. למדרשיה של בומבך יש גם פחות מזה. כלומר, אלו פונים לציבור כאילו המיינסטרים, מנסים לשנות, אבל זה ממש לא מצליח, בקושי בשולי השוליים.

שאר המוסדות שמופיעים שם, וזה מהסוג של ישיבת אורט בעפולה הנ"ל בתמיכת הגר"מ גרוס שליט"א, ועוד סוג של ישיבות כאלה, מלכתחילה פונים לציבור שמחוץ לציבור החרדי. לנושרים, למשפחות קירוב שלא מצאו את עצמם. בישיבות הללו יש אחוזים גבוהים של כיפות סרוגות, ובחורים שכבר היו ללא כיפות. המקומות הללו, הם לא ישיבות, הם סוג של בתי חולים לחולים אנושים.

החיבור של כל המוסדות הללו, והפיכתם לסלט אחד גדול, מוכיח על אג'נדה מאוד לא עניינית של מחברי החוברת.

יש"כ, הגם שבלבלת אותי לגמרי, אבל הבנתי את הכיון.

אשמח מאד מאד אם תוכל להעלות כאן הקלטה/תמלול מהשיחה של הגראי"ל זצ"ל בענין חמור זה.

בשולי הדברים, הזכרת שאלה שבאו לקעקע את מסורת הישיבות, יש כנגדם מלחמה ועל כן הם אינם מצליחים, אלא "רק" 50 בחורים בערך, 

ראשית, זה לא מספר קטן בשביל שנות התחלה. (מאיזה שנה זה התחיל בערך?).

ואינני מצליח להבין איך הם מצליחים להגיע ל 50 בחורים מתוך הציבור החרדי??


 


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1118
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי נבשר » 31 יולי 2019, 20:03

חכם באשי כתב:
31 יולי 2019, 20:01
ואינני מצליח להבין איך הם מצליחים להגיע ל 50 בחורים מתוך הציבור החרדי??
לא תוכל למצוא 50 ממורמרים מתוך 8 מנדטים כפול בערך 25000.


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 220
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי אסף » 31 יולי 2019, 20:39

למי שאינו יודע הרי שאותם שפונים לציבור החרדי כדוגמת אלו שהזכיר @כלפי ליא נראים כחרדים, מדברים בשם היהדות ובשם התורה,
ומאמינים בדרכם, בעקבות שינוי יסודי ופנימי שחל בתפיסת עולמם. הרבה מהם באמת מאוכזבים מהחינוך החרדי (ואולי הגיעו לתובנותיהם מתוך כאב או בעיות אמיתיות) והטעויות שהם רואים מצדיקות להם את דרכם, ועליהם הם מבססים את הדרך החדשה שהם מייצרים.
שינוי בתפיסת עולם אינו נפילה בחטא, או כישלון חד פעמי אלא אמונה בצדקת הדרך, שנופלים בה אלו שלא השכילו להבין את משמעות האיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות" שכידוע משכא, וכנראה לעין מפתה ומשכנעת עד מאד.
כמו"כ יש להם גיבוי כספי מורחב מקרנות מסוימות ועוד, וזה בוודאי מוסיף להצדקה של דרכם (השוחד יעוור עיני חכמים)
כמו כן נתלים ברבנים שיתכן שסיבת תמיכתם היא להציל את אלו שנמצאים בלאו הכי במקום הזה כדוגמת ההולכים ללמוד במערבא וכיו"ב, שאכן יש מהם שיוצאים ת"ח.

לכן חשוב מאד להדגיש שכל מי שפונה לאלו שמקומם הטבעי הוא בישיבות - שב"ה פורחות, ומתמודדות בהצלחה נדירה עם המשיכות החזקות כלפי חוץ, מחנכות בצורה חכמה ומלאת אהבה לבחורים, ומשקיעות אין ספור שעות ומאמצים להכניס רוח של יראת שמים ואהבת תורה לבחורים - ורוצה לשנות, נגוע בנגע ההשכלה העכשוית שרואה בציבור החרדי ובדרך חינוכו נחשלות, ו"מבין" שהיא דרך של "עצימת עיניים" ושמיעה למנהיגים רוחנייים מנותקים מהקהל (עפ"ל) ועוד דיבורים רבים מהסוג הזה ואכמ"ל.


החילוניות לא מאיימת עלינו כמו אותה "חרדיות" שמציגה את עצמה כאלטרנטיבה נכונה לחיים על פי תורה עם "פתיחות" ומשלבת תורה ועבודה. החתירה שלהם להוות צד שקול בפני כל הורה ובחור שבא לבחור את מקום לימודו - שישנה דרך אחרת.

אם מישהו זקוק להוכחות על סטיית דרך זו מדרך התורה, אפשר להביא את מכתביהם ודבריהם של רבותינו גדולי תלמידי החכמים שאל פתחיהם מובאות כל הבעיות והדילמות של הדור, שביארו היטב את המצב.

ואם גם זה לא מספיק, אפשר לשמוע את דבריהם של מחוללי השינוי ויוצרי החברה החדשה הזאת על שלל מוסדותיהם ויוזמותיהם, שמדברים דברים ברורים וחמורים מאלו, ואינם שמים לב עד כמה הרחיקו לכת.

ובל יתעוררו כאן כל בעלי האג'נדות להאשים את רבותינו עם מגוון טענות לא ענייניות, מאחר ובנידון זה אין מחלוקת בין כל חוגי שומרי התורה כהלכתה, וחבל לחרחר ריב שמקלקל את הדעה אחידה והעמדה הבצורה של כלל שומרי התורה בדורינו.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1181
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי כלפי ליא » 31 יולי 2019, 21:01

מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 19:38
בארחות רבינו מובא שהסטייפלר תמה למה לא מקימים ישיבות מקצועיות עבור אלו שאינם מסוגלים ללמוד יום שלם (על דרך "תפארת בחורים"). כנראה שהוא הבין שלא כולם מסוגלים ללמוד כל היום בישיבה. וצריך לחלק בין ישיבה "תיכונית" לישיבה "מקצועית".






נ.ב. נהניתי מהקטע הבא המובא בקונטרס: 
עוד הוא מספר על 'דרך החינוך' שלהם:
"שיטת החינוך שלנו מכוונת לא רק להשגים לימודיים אלא גם למה שנקרא 'כישורי חיים', אנחנו עורכים סדנאות בנושאים כמו סובלנות, אמפתיה, נתינה, הגיינה, אסתטיקה ואפילו נושא כמו 'מודעות עירונית', מוזיקה, פיסול, פעילות גופנית וציור"

מרוב התלהבות למלחמה על צורת הישיבות הקדושות, הגיע מחבר הקונטרס למסקנה שחינוך לכישורי חיים כמו סובלנות, אמפתיה, הגיינה וכו' הוא נורא ואיום... 
(האמת שבישיבות המוסר חינכו לערכים אלו כחלק מהחינוך למוסר. אך בימינו החינוך המוסרי כמעט שבק חיים).

אין מה ליהנות מזה.
זה עקירת התורה כפשוטו, לחשוב שאין לתורה מה לומר ולחנך לסובלנות אמפתיה נתינה וגם אסתטיקה, זו אפיקורסות גמורה.
ר' ישראל ראה בישיבות הקדושות בחזות הכל אם הם מצליחות ליצור "בני אדם" עם סדר ומשטר, נתינה ואמפטיה. זה עוד לפני כל התורה כולה.


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 220
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי אסף » 31 יולי 2019, 21:37

אולי אנסה ללמוד את האמת של @מבקש אמת  שבדרך כלל מטיב להיצמד להגדרה העצמית שלו -
הדרך ארץ הנעלה של לומדי התורה בוודאי כולל את המושגים החיוביים של הערכים שמשתמשים בהם אנשי העולם, ומביא לצורת אדם נכונה בעל צלם אלוקים ולא רק בריה מתורבתת.
אבל יש רמה מסוימת של דרך ארץ שגם גוי מבין, האיכר הפשוט יודע שלא רוצחים, ויש יותר גבוה וכו'. ויכולים להיות גוים אנושיים חסידי אומות העולם שמסרו נפשם עבור יהודים.

לכן כאשר מרוב התלהבות ומתוך הנחת יסוד שכל חינוך לא נכון מלא ברוע נטו, מגיעים לראות בחינוך לדברים חיוביים שהם שלילי גמור ו'נורא ואיום'. זהו עיוות ומבט לא מושכל על החיים. על התלהמות חסרת חשיבה כזאת ששים כל מצדדי השינוי ו"מובילי הדעה" החדשים, ומפרשים אותה כנגררות ולא כחינוך יהודי.

(לבאר קצת מצד נוסף - הכוונה לדברים שבאים מהצד הטוב והחיובי שבאדם שרוצה להיות אנושי, שהגם שהם נעשים בצורה הנוטה מהאמת והיושר וסופם לכישלון ככל "חסד לאומים חטאת", בכל אופן יש כלפיהם מבט שונה, אפשר לפתח באדם הגון בעל נטיה חיובית התעניינות ורצון להגיע למקום הנכון של הטוב האמיתי, הרבה יותר מאצל מי שאין לו הערכה לדברים אלו. צא ומנה את רוב החוזרים בתשובה הנמנים על סוג זה)


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1539
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 יולי 2019, 21:37

כלפי ליא כתב:
31 יולי 2019, 21:01
מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 19:38
בארחות רבינו מובא שהסטייפלר תמה למה לא מקימים ישיבות מקצועיות עבור אלו שאינם מסוגלים ללמוד יום שלם (על דרך "תפארת בחורים"). כנראה שהוא הבין שלא כולם מסוגלים ללמוד כל היום בישיבה. וצריך לחלק בין ישיבה "תיכונית" לישיבה "מקצועית".






נ.ב. נהניתי מהקטע הבא המובא בקונטרס: 
עוד הוא מספר על 'דרך החינוך' שלהם:
"שיטת החינוך שלנו מכוונת לא רק להשגים לימודיים אלא גם למה שנקרא 'כישורי חיים', אנחנו עורכים סדנאות בנושאים כמו סובלנות, אמפתיה, נתינה, הגיינה, אסתטיקה ואפילו נושא כמו 'מודעות עירונית', מוזיקה, פיסול, פעילות גופנית וציור"

מרוב התלהבות למלחמה על צורת הישיבות הקדושות, הגיע מחבר הקונטרס למסקנה שחינוך לכישורי חיים כמו סובלנות, אמפתיה, הגיינה וכו' הוא נורא ואיום... 
(האמת שבישיבות המוסר חינכו לערכים אלו כחלק מהחינוך למוסר. אך בימינו החינוך המוסרי כמעט שבק חיים).

אין מה ליהנות מזה.
זה עקירת התורה כפשוטו, לחשוב שאין לתורה מה לומר ולחנך לסובלנות אמפתיה נתינה וגם אסתטיקה, זו אפיקורסות גמורה.
ר' ישראל ראה בישיבות הקדושות בחזות הכל אם הם מצליחות ליצור "בני אדם" עם סדר ומשטר, נתינה ואמפטיה. זה עוד לפני כל התורה כולה.


הגר"י אייכנשטיין שליט"א סיפר שאברך אמר לו ששולח את בנו לת"ת מרוחק מהבית, וכששאלו מה לא טוב בת"ת שנמצא מול ביתו, ענה: "זה לא חיידר אלא בית יעקב, כל הזמן מדברים שם על מידות ודרך ארץ"...

 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1181
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי כלפי ליא » 31 יולי 2019, 22:06

חכם באשי כתב:
31 יולי 2019, 20:01
כלפי ליא כתב:
31 יולי 2019, 17:01
בוודאי.
הגר"מ גרוס שליט"א תומך נלהב בישיבת אורט בעפולה "אורייתא" ומכוון את דרכה ואת דרכו של ראש הישיבה הרב יאיר רוזנברג
http://www.93fm.co.il/radio/550429/?utm ... ium=search


לגופו של דבר, המסמך שהובא כאן לעיל, מביש בתוכנו, עושה כלאים אמיתי, ומערב מין בשאינו מינו.

ישנם מקומות ותיקים, כמו היישוב, נהרדעא, נהורא, מערבא, עליהם יצאו בחריפות בזמנו, מרן הגראמ"ש ועוד, ובכ"ז תמיד היו משפחות מודרניות ששלחו לשם והעלימו עין, למשל מהסוג של חיים אפשטיין. אחרי הכל, הישיבות הללו, לא מבקשות לשנות את רוח הישיבות הקדושות, אלא ליצור אלטרנטיבה למשפחות שהם ככה על הגבול חצי חצי.

ישנם מקומות כמו חכמי לב והמדרשייה החסידית, ואולי גם מאורות בבית שמש שייך לזן הזה [אם כי הוא פונה מלכתחילה לציבור חוצניקי במקור, ששם זה הרבה יותר מקובל. ואגב, בזמנו כשזה נפתח, מרן הגראי"ל זצ"ל ירד במיוחד לבית שמש ונתן שיחה נוקבת לציבור האמריקאי מהסוג הזה, נגד שליחת ילדים ללימודים במקומות שיש בהם דברים נוספים מלבד תורה, וזה עשה רעש גדול בזמנו], שמנסים להתריס בכוח, ולהביא לשינוי פנימי, ולטעון שצריך לכתחילה ישיבות כאלה לחרדים ממש. זה שינוי מסוכן, ובהם לוחמים מלחמה גלויה. הם באמת מאוד מעט מצליחים בישיבות שלהם. לשם השוואה, במערבא הנמצא קרוב לכניסה לקרית ספר, יש בקירוב 150 בחורים. ביישוב יש אפילו בקירוב 200. זה מהמשפחות שבת"ת שולחים לחורב הר"ג או מקסימום לרזילי. לעומת זאת בחכמי לב, אחרי כל הרעש והצלצולים שעושה בצלאל כהן, יש לו קצת יותר מ50 בחורים. למדרשיה של בומבך יש גם פחות מזה. כלומר, אלו פונים לציבור כאילו המיינסטרים, מנסים לשנות, אבל זה ממש לא מצליח, בקושי בשולי השוליים.

שאר המוסדות שמופיעים שם, וזה מהסוג של ישיבת אורט בעפולה הנ"ל בתמיכת הגר"מ גרוס שליט"א, ועוד סוג של ישיבות כאלה, מלכתחילה פונים לציבור שמחוץ לציבור החרדי. לנושרים, למשפחות קירוב שלא מצאו את עצמם. בישיבות הללו יש אחוזים גבוהים של כיפות סרוגות, ובחורים שכבר היו ללא כיפות. המקומות הללו, הם לא ישיבות, הם סוג של בתי חולים לחולים אנושים.

החיבור של כל המוסדות הללו, והפיכתם לסלט אחד גדול, מוכיח על אג'נדה מאוד לא עניינית של מחברי החוברת.

יש"כ, הגם שבלבלת אותי לגמרי, אבל הבנתי את הכיון.

אשמח מאד מאד אם תוכל להעלות כאן הקלטה/תמלול מהשיחה של הגראי"ל זצ"ל בענין חמור זה.

בשולי הדברים, הזכרת שאלה שבאו לקעקע את מסורת הישיבות, יש כנגדם מלחמה ועל כן הם אינם מצליחים, אלא "רק" 50 בחורים בערך, 

ראשית, זה לא מספר קטן בשביל שנות התחלה. (מאיזה שנה זה התחיל בערך?).

ואינני מצליח להבין איך הם מצליחים להגיע ל 50 בחורים מתוך הציבור החרדי??


 

אין ספק, שכל החמישים הללו, זה החמישים משפחות שהתחכמו כשדיברו על חסימת אינטרנט ופלאפון כשר, והם חכמים ומבינים יותר.
כל הדברים הללו, מתחילים מאינטרנט פתוח.
הרבה יותר מהסיכון של הטומאה הבלעמית שיש באינטרנט, יש שם מעצת הנחש הקדמוני של כפירה וזלזול בכל הקדוש והיקר. משם הדרך קצרה להצהרה "אני חרדי, אבל מבין יותר טוב מכולם".


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1539
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 יולי 2019, 22:19

אסף כתב:
31 יולי 2019, 20:39
למי שאינו יודע הרי שאותם שפונים לציבור החרדי כדוגמת אלו שהזכיר @כלפי ליא נראים כחרדים, מדברים בשם היהדות ובשם התורה,
ומאמינים בדרכם, בעקבות שינוי יסודי ופנימי שחל בתפיסת עולמם. הרבה מהם באמת מאוכזבים מהחינוך החרדי (ואולי הגיעו לתובנותיהם מתוך כאב או בעיות אמיתיות) והטעויות שהם רואים מצדיקות להם את דרכם, ועליהם הם מבססים את הדרך החדשה שהם מייצרים.
שינוי בתפיסת עולם אינו נפילה בחטא, או כישלון חד פעמי אלא אמונה בצדקת הדרך, שנופלים בה אלו שלא השכילו להבין את משמעות האיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות" שכידוע משכא, וכנראה לעין מפתה ומשכנעת עד מאד.
כמו"כ יש להם גיבוי כספי מורחב מקרנות מסוימות ועוד, וזה בוודאי מוסיף להצדקה של דרכם (השוחד יעוור עיני חכמים)
כמו כן נתלים ברבנים שיתכן שסיבת תמיכתם היא להציל את אלו שנמצאים בלאו הכי במקום הזה כדוגמת ההולכים ללמוד במערבא וכיו"ב, שאכן יש מהם שיוצאים ת"ח.

לכן חשוב מאד להדגיש שכל מי שפונה לאלו שמקומם הטבעי הוא בישיבות - שב"ה פורחות, ומתמודדות בהצלחה נדירה עם המשיכות החזקות כלפי חוץ, מחנכות בצורה חכמה ומלאת אהבה לבחורים, ומשקיעות אין ספור שעות ומאמצים להכניס רוח של יראת שמים ואהבת תורה לבחורים - ורוצה לשנות, נגוע בנגע ההשכלה העכשוית שרואה בציבור החרדי ובדרך חינוכו נחשלות, ו"מבין" שהיא דרך של "עצימת עיניים" ושמיעה למנהיגים רוחנייים מנותקים מהקהל (עפ"ל) ועוד דיבורים רבים מהסוג הזה ואכמ"ל.


החילוניות לא מאיימת עלינו כמו אותה "חרדיות" שמציגה את עצמה כאלטרנטיבה נכונה לחיים על פי תורה עם "פתיחות" ומשלבת תורה ועבודה. החתירה שלהם להוות צד שקול בפני כל הורה ובחור שבא לבחור את מקום לימודו - שישנה דרך אחרת.

אם מישהו זקוק להוכחות על סטיית דרך זו מדרך התורה, אפשר להביא את מכתביהם ודבריהם של רבותינו גדולי תלמידי החכמים שאל פתחיהם מובאות כל הבעיות והדילמות של הדור, שביארו היטב את המצב.

ואם גם זה לא מספיק, אפשר לשמוע את דבריהם של מחוללי השינוי ויוצרי החברה החדשה הזאת על שלל מוסדותיהם ויוזמותיהם, שמדברים דברים ברורים וחמורים מאלו, ואינם שמים לב עד כמה הרחיקו לכת.

ובל יתעוררו כאן כל בעלי האג'נדות להאשים את רבותינו עם מגוון טענות לא ענייניות, מאחר ובנידון זה אין מחלוקת בין כל חוגי שומרי התורה כהלכתה, וחבל לחרחר ריב שמקלקל את הדעה אחידה והעמדה הבצורה של כלל שומרי התורה בדורינו.


לעניות דעתי עיקר הבעיה בכל הסיפור כאן היא שכל ההתנהלות בזה מבוססת על ריאקציה, לשני הכיוונים. 
(וזאת למודעי, כי הדברים הבאים עלולים להעלות את חמתם של כמה מהקוראים, אבל החושב היטב על הדברים יראה שיש בהן קורטוב הגיון).

ישנם אנשים, במספר הולך וגדל, שיש להם ביקורת חריפה על נורמות חברתיות מסויימות שהשתרשו בציבור היראים. יש להם טענות שונות ומגוונות, אך כמדומה שאפשר להעמידן על אחת: בציבור היראים ישנה בעיה של זלזול מוחלט בכל ערך אוניברסלי. הכוונה בזה היא, שמרוב רצון לשמר את היהדות האמיתית ולהבדל מהשפעת העולם הכללי, נוצרה אוירה הגורסת כי כל ערך שאינו ייחודי ליהדות, אין בו חשיבות וערך כלל. 

אי אפשר להכחיש את העובדה שחכמינו ז"ל מאד החשיבו את ענין המלאכה ("כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית" וכיו"ב), וגינו בחריפות את ההזדקקות לחסדי הבריות, ומשום כך חייבו כל יהודי ללמד את בנו אומנות, ואמרו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון", ועוד מאמרים על דרך זה. כמו כן דקדוקי עניות אינם נזכרים בחז"ל לשבח, וההגיון אומר שעכ"פ רוב הציבור אינו בנוי לחיות בדוחק קשה, אלא ברמת חיים סבירה.
כעת אפשר כמובן לבוא עם הרבה הסברים וטענות למה היום המצב השתנה, ולמה כל מי שמביא מאמרי חז"ל אלו לוקה בשיבוש הדעות ואינו מחשיב תורה ואינו מציית לדברי גדולי הדור וכו' וכו', אבל האמת תורה דרכה: היסוד עליו מושתתת הדחיה לערך המלאכה הוא העובדה שמלאכה הוא ערך אוניברסלי. גם הגויים מחשיבים מאד את העבודה ורואים בזלזול את כל מי שנצרך לבריות, לעומת תלמוד תורה שהוא ערך ייחודי ליהדות. גם מצב כלכלי נאות הינו דבר אליו שואפים כל יושבי תבל, לעומת הסתפקות במועט שהינו ערך יהודי (אם כי גם הרבה דתות במזרח הרחוק, להבדיל, בנויות עליו). משכך, אם תהיה סתירה בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, או בין הערך של חיים ביישוב הדעת ופרנסה ברווח לערך של הסתפקות במועט, לא יבחן הענין בהגיון ובעיון הנדרש, אלא באופן אוטומטי ידחו הערכים האוניברסלים של המלאכה ופרנסה ברווח מפני הערכים היהודיים של תלמוד תורה ומיעוט תענוג.

הנ"ל גם תקף לגבי ערכים רבים אחרים: נימוסים, דרך ארץ, היגיינה, סובלנות, אמפתיה, אסתטיקה, שמירת הבריאות, זהירות בדרכים, איכות הסביבה, מיצוי עצמי, מודעות עצמית וכדומה. כל מי שמנסה להעלות את חשיבותם של ערכים אלו נתקל בזלזול ועוינות, ונתפס כמי שמנסה לייבא את התרבות המערבית לתוך הציבור החרדי. זאת למרות שכל ערכים אלו השכל מחייבם, וגם נזכרים בתורה שבכתב ושבעל פה. הסיבה היא כנ"ל: מאחר ומדובר בערכים שמלבד היותם תורניים הינם גם אוניברסלים, הרי הם בטלים ומבוטלים לעומת ערכים שהינם ייחודיים ליהדות, כיון שהראשונים נתפסים כמגיעים מבחוץ, והאחרונים מבפנים. במילים פשוטות: הזלזול בערכים אוניברסלים נובע מריאקציה לעולם המערבי.

לעומת זאת, חלק מבעלי הביקורת נתקפו בריאקציה הפוכה, וכעת מנסים בכל דרך אפשרית לרומם ולנשא את הערכים האוניברסליים, גם במחיר דחיקת הערכים היהודיים הצידה. ריאקציה זו גם מובילה אותם לזלזול בת"ח וצדיקים שמנהיגים את ציבור היראים, ולחבור לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות מאד, הרוצים מטעמים אידיאולוגיים לשנות את צביון הציבור החרדי ואת ערכיו, ולהתאימם לערכי הציבור הכללי. הריאקציה שלהם רק מזיקה למטרתם, כיון שבהצהרותיהם הבעייתיות ובחבירתם לאותם גורמים מפוקפקים הם מצדיקים ומאשרים את טענת המתנגדים להם, שאין המטרה רק לדאוג לפרנסה או לדרך ארץ, אלא לזלזל בערכי היהדות החרדית ולשנות את צביונה. 

דומני שכל אדם ישר וכנה יודה בשקט שיש אמת מסויימת בחלק מהביקורת, יש חשיבות לערכים גם אם אינם ייחודיים ליהדות, ולא כל בחורי הישיבות והאברכים מתאימים לאותו מודל. אבל כל עוד שהשיח בנושאים אלו יהיה בנוי על ריאקציות, אי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות, והציבור החרד לדבר ה' ימשיך לדחות ולהלחם במבקריו בצורה חריפה, ובצדק.

 


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 220
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי אסף » 01 אוגוסט 2019, 01:51

מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 22:19
אסף כתב:
31 יולי 2019, 20:39
למי שאינו יודע הרי שאותם שפונים לציבור החרדי כדוגמת אלו שהזכיר @כלפי ליא נראים כחרדים, מדברים בשם היהדות ובשם התורה,
ומאמינים בדרכם, בעקבות שינוי יסודי ופנימי שחל בתפיסת עולמם. הרבה מהם באמת מאוכזבים מהחינוך החרדי (ואולי הגיעו לתובנותיהם מתוך כאב או בעיות אמיתיות) והטעויות שהם רואים מצדיקות להם את דרכם, ועליהם הם מבססים את הדרך החדשה שהם מייצרים.
שינוי בתפיסת עולם אינו נפילה בחטא, או כישלון חד פעמי אלא אמונה בצדקת הדרך, שנופלים בה אלו שלא השכילו להבין את משמעות האיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות" שכידוע משכא, וכנראה לעין מפתה ומשכנעת עד מאד.
כמו"כ יש להם גיבוי כספי מורחב מקרנות מסוימות ועוד, וזה בוודאי מוסיף להצדקה של דרכם (השוחד יעוור עיני חכמים)
כמו כן נתלים ברבנים שיתכן שסיבת תמיכתם היא להציל את אלו שנמצאים בלאו הכי במקום הזה כדוגמת ההולכים ללמוד במערבא וכיו"ב, שאכן יש מהם שיוצאים ת"ח.

לכן חשוב מאד להדגיש שכל מי שפונה לאלו שמקומם הטבעי הוא בישיבות - שב"ה פורחות, ומתמודדות בהצלחה נדירה עם המשיכות החזקות כלפי חוץ, מחנכות בצורה חכמה ומלאת אהבה לבחורים, ומשקיעות אין ספור שעות ומאמצים להכניס רוח של יראת שמים ואהבת תורה לבחורים - ורוצה לשנות, נגוע בנגע ההשכלה העכשוית שרואה בציבור החרדי ובדרך חינוכו נחשלות, ו"מבין" שהיא דרך של "עצימת עיניים" ושמיעה למנהיגים רוחנייים מנותקים מהקהל (עפ"ל) ועוד דיבורים רבים מהסוג הזה ואכמ"ל.


החילוניות לא מאיימת עלינו כמו אותה "חרדיות" שמציגה את עצמה כאלטרנטיבה נכונה לחיים על פי תורה עם "פתיחות" ומשלבת תורה ועבודה. החתירה שלהם להוות צד שקול בפני כל הורה ובחור שבא לבחור את מקום לימודו - שישנה דרך אחרת.

אם מישהו זקוק להוכחות על סטיית דרך זו מדרך התורה, אפשר להביא את מכתביהם ודבריהם של רבותינו גדולי תלמידי החכמים שאל פתחיהם מובאות כל הבעיות והדילמות של הדור, שביארו היטב את המצב.

ואם גם זה לא מספיק, אפשר לשמוע את דבריהם של מחוללי השינוי ויוצרי החברה החדשה הזאת על שלל מוסדותיהם ויוזמותיהם, שמדברים דברים ברורים וחמורים מאלו, ואינם שמים לב עד כמה הרחיקו לכת.

ובל יתעוררו כאן כל בעלי האג'נדות להאשים את רבותינו עם מגוון טענות לא ענייניות, מאחר ובנידון זה אין מחלוקת בין כל חוגי שומרי התורה כהלכתה, וחבל לחרחר ריב שמקלקל את הדעה אחידה והעמדה הבצורה של כלל שומרי התורה בדורינו.


לעניות דעתי עיקר הבעיה בכל הסיפור כאן היא שכל ההתנהלות בזה מבוססת על ריאקציה, לשני הכיוונים. 
(וזאת למודעי, כי הדברים הבאים עלולים להעלות את חמתם של כמה מהקוראים, אבל החושב היטב על הדברים יראה שיש בהן קורטוב הגיון).

ישנם אנשים, במספר הולך וגדל, שיש להם ביקורת חריפה על נורמות חברתיות מסויימות שהשתרשו בציבור היראים. יש להם טענות שונות ומגוונות, אך כמדומה שאפשר להעמידן על אחת: בציבור היראים ישנה בעיה של זלזול מוחלט בכל ערך אוניברסלי. הכוונה בזה היא, שמרוב רצון לשמר את היהדות האמיתית ולהבדל מהשפעת העולם הכללי, נוצרה אוירה הגורסת כי כל ערך שאינו ייחודי ליהדות, אין בו חשיבות וערך כלל. 

אי אפשר להכחיש את העובדה שחכמינו ז"ל מאד החשיבו את ענין המלאכה ("כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית" וכיו"ב), וגינו בחריפות את ההזדקקות לחסדי הבריות, ומשום כך חייבו כל יהודי ללמד את בנו אומנות, ואמרו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון", ועוד מאמרים על דרך זה. כמו כן דקדוקי עניות אינם נזכרים בחז"ל לשבח, וההגיון אומר שעכ"פ רוב הציבור אינו בנוי לחיות בדוחק קשה, אלא ברמת חיים סבירה.
כעת אפשר כמובן לבוא עם הרבה הסברים וטענות למה היום המצב השתנה, ולמה כל מי שמביא מאמרי חז"ל אלו לוקה בשיבוש הדעות ואינו מחשיב תורה ואינו מציית לדברי גדולי הדור וכו' וכו', אבל האמת תורה דרכה: היסוד עליו מושתתת הדחיה לערך המלאכה הוא העובדה שמלאכה הוא ערך אוניברסלי. גם הגויים מחשיבים מאד את העבודה ורואים בזלזול את כל מי שנצרך לבריות, לעומת תלמוד תורה שהוא ערך ייחודי ליהדות. גם מצב כלכלי נאות הינו דבר אליו שואפים כל יושבי תבל, לעומת הסתפקות במועט שהינו ערך יהודי (אם כי גם הרבה דתות במזרח הרחוק, להבדיל, בנויות עליו). משכך, אם תהיה סתירה בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, או בין הערך של חיים ביישוב הדעת ופרנסה ברווח לערך של הסתפקות במועט, לא יבחן הענין בהגיון ובעיון הנדרש, אלא באופן אוטומטי ידחו הערכים האוניברסלים של המלאכה ופרנסה ברווח מפני הערכים היהודיים של תלמוד תורה ומיעוט תענוג.

הנ"ל גם תקף לגבי ערכים רבים אחרים: נימוסים, דרך ארץ, היגיינה, סובלנות, אמפתיה, אסתטיקה, שמירת הבריאות, זהירות בדרכים, איכות הסביבה, מיצוי עצמי, מודעות עצמית וכדומה. כל מי שמנסה להעלות את חשיבותם של ערכים אלו נתקל בזלזול ועוינות, ונתפס כמי שמנסה לייבא את התרבות המערבית לתוך הציבור החרדי. זאת למרות שכל ערכים אלו השכל מחייבם, וגם נזכרים בתורה שבכתב ושבעל פה. הסיבה היא כנ"ל: מאחר ומדובר בערכים שמלבד היותם תורניים הינם גם אוניברסלים, הרי הם בטלים ומבוטלים לעומת ערכים שהינם ייחודיים ליהדות, כיון שהראשונים נתפסים כמגיעים מבחוץ, והאחרונים מבפנים. במילים פשוטות: הזלזול בערכים אוניברסלים נובע מריאקציה לעולם המערבי.

לעומת זאת, חלק מבעלי הביקורת נתקפו בריאקציה הפוכה, וכעת מנסים בכל דרך אפשרית לרומם ולנשא את הערכים האוניברסליים, גם במחיר דחיקת הערכים היהודיים הצידה. ריאקציה זו גם מובילה אותם לזלזול בת"ח וצדיקים שמנהיגים את ציבור היראים, ולחבור לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות מאד, הרוצים מטעמים אידיאולוגיים לשנות את צביון הציבור החרדי ואת ערכיו, ולהתאימם לערכי הציבור הכללי. הריאקציה שלהם רק מזיקה למטרתם, כיון שבהצהרותיהם הבעייתיות ובחבירתם לאותם גורמים מפוקפקים הם מצדיקים ומאשרים את טענת המתנגדים להם, שאין המטרה רק לדאוג לפרנסה או לדרך ארץ, אלא לזלזל בערכי היהדות החרדית ולשנות את צביונה. 

דומני שכל אדם ישר וכנה יודה בשקט שיש אמת מסויימת בחלק מהביקורת, יש חשיבות לערכים גם אם אינם ייחודיים ליהדות, ולא כל בחורי הישיבות והאברכים מתאימים לאותו מודל. אבל כל עוד שהשיח בנושאים אלו יהיה בנוי על ריאקציות, אי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות, והציבור החרד לדבר ה' ימשיך לדחות ולהלחם במבקריו בצורה חריפה, ובצדק.



יש בדבריך הרבה יותר מקורטוב של היגיון, ובפרט שנוסחו בצורה ברורה וקלה להבין.

רציתי להוסיף שתי נקודות מבט נוספות.

א) בענין הערך של הסתפקות במועט.
השינוי שחל בעולם שמביא אותנו לרמת ירידת דורות נמוכה בכמה דרגות בזאת התקופה, הינו ללא ספק עוצמת חדירת החומריות לבסיס הקיום של האדם בעולם המערבי כולו ובתוכינו שסגנון צורת החיים שלנו בעל אופי כזה. 
נסיבות אלו מביאות כל אדם לזהות קרובה יותר ולקשר פנימי עמוק בין ה'אני' שלו לבין החלק החומרי שבו. פשוט שאם יש המוני סוגי סלטים וגלידות וכו' 'לכבוד שבת' בכמות שלא עלתה על דימיונם של סבינו, ואצלינו זה המינימום ההכרחי (כל אחד לפום חורפיה), אזי נקודת ההתחלה שלנו בדרך לשליטת המוח והלב של האדם (ליבו ברשותו) בכל כוחות הגוף והנפש ובכל הנטיות הטבעיות, נמוכה הרבה יותר מדורות קודמים.
לכן, הערך של הסתפקות במועט נחוץ בדורינו בצורה יותר דחופה, ומצד שני - עלינו לדעת לא למתוח את החבל מידי, ולהתמודד בצורה נכונה בין צרכים ומניעת דקדוקי עניות לבין כניעה לחומריות.

ב) עיסוק במלאכה
דברי חז"ל המשבחים את המלאכה ברור מיללו, וכן מובן לכל בר דעת שכל אדם צריך לנהוג לפי נטיות נפשו ויש שנועדו לעיסוקים שונים לפי מידתם. ובאמת מי שלוקח אחריות על פרנסתו ויוצא לעבוד ועם זאת אינו מוותר על קוצו של יוד בהלכה וגם בהנהגה של יראת שמים (-לדוגמא אי שימוש או לכה"פ שימוש נכון ומינימלי בסמרטפון בלית ברירה), קובע עיתים לתורה מעצמו והערך העליון בעיניו היא התורה הקדושה (באמת אישית ולא כקלישאה חינוכית בבית), יכול להישאר בשייכותו להקב"ה. 
אכן גלוי לכל מי שפוקח את עיניו, שהמציאות כיום שונה, ורבים מהיוצאים מהמסגרת המקובלת של הישיבות והכוללים לא רק שאינם נשארים ברמה רוחנית גבוהה, אלא פורקים עול יראת שמים מעליהם.
יש שיתלו זאת בחוסר חינוך מספיק בישיבות לחיי תורה ויראת שמים פנימיים, שאינם מותנים במיתוג חברתי כלשהו (וב"ה יש יותר שיח על כך כיום בישיבות).
ויש שימצאו את הסיבה לירידה הדרסטית בכך שע"פ רוב היציאה מהכולל נובעת מחוסר סיפוק שמביא לקלקול מוקדם ע"י חשיפה למקורות זרים.
הסבר נוסף הינו מקומות העבודה הסוחפים לכיוון אחר, שונה בתכלית מאווירת הרוח ומושגי הקודש בתוכה גדלים בישיבות.
וכמובן שישנם עוד ועוד צדדים וסיבות וכולם נכונים.
לכן, השיקול בין יציאה למלאכה לבין הישארות במסגרת תורנית כלשהי, אינו בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, שהוא שיקול בפני עצמו. אלא הרבה פעמים הוא שיקול יסודי של בחירת אופי החיים - בין חיי חומר מוחלטים לחיי רוח הקונים עולם הבא, ויש להביא נתון זה בחשבון.
 


ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 286
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 01 אוגוסט 2019, 02:28

יש נקודה אחת שלא הודגשה.

הסטייפלר שאמר למה לא פותחים מסגרות - לא חלק על עצם העקרון שזו שאלה אסטרטגית חמורה.

הגראי"ל שהכריע לא לעשות זאת - לא חלק עליו שזה צורך נפשי ליחידים להתעסק ב"תורה עם דרך ארץ" .

יש כאן שאלה אישית מה עושים עם פלוני ומה עם אלמוני, ובזה בד"כ מורים שזה טוב מאוד להעסיק את הבחור כמה שיותר.
ומאידך יש כאן שאלה אסטרטגית מה יקרה כשנפתח את המסגרת הזו באופן רשמי ולגיטימי שמשנה סדרי חשיבויות בעולמם של הנערים.
ורק בזה ההכרעה של הגראי"ל היתה בחריפות גדולה נגד.
כי בזה יפרץ הגדר של האוירה המעודדת פסגות תורניות - ויותר לא יהיו כבר האלף נכנסים למקרא - וממילא גם לא האחד מהם שיוצא להוראה.

וכמו שהוא כתב וחזר וכתב ושלח מכתבים לכל מיני מחדשים בעלי יוזמות - שבדורנו הנסיון הוכיח תמיד שממסגרות אלו לא יצא מהם כלום!

(וכמובן בלי להתייחס לכל יחיד, אלא רק בכללות הוא בחן וראה מה היו אחוזי ההישגים של כל המקומות הללו בבניית התלמידים בתורה ויראת שמים לפי מה שהיה סביר לצפות מהם, והתאכזב מאוד)


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 220
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי אסף » 04 אוגוסט 2019, 02:25

סיפור מהעניין מהגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל
מתוך עלון "דרשו" בתוך דבריו של הגר"י זילברשטיין שליט"א
1.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 870
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי יוספזון » 05 אוגוסט 2019, 18:02

מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 22:19
אסף כתב:
31 יולי 2019, 20:39
למי שאינו יודע הרי שאותם שפונים לציבור החרדי כדוגמת אלו שהזכיר @כלפי ליא נראים כחרדים, מדברים בשם היהדות ובשם התורה,
ומאמינים בדרכם, בעקבות שינוי יסודי ופנימי שחל בתפיסת עולמם. הרבה מהם באמת מאוכזבים מהחינוך החרדי (ואולי הגיעו לתובנותיהם מתוך כאב או בעיות אמיתיות) והטעויות שהם רואים מצדיקות להם את דרכם, ועליהם הם מבססים את הדרך החדשה שהם מייצרים.
שינוי בתפיסת עולם אינו נפילה בחטא, או כישלון חד פעמי אלא אמונה בצדקת הדרך, שנופלים בה אלו שלא השכילו להבין את משמעות האיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות" שכידוע משכא, וכנראה לעין מפתה ומשכנעת עד מאד.
כמו"כ יש להם גיבוי כספי מורחב מקרנות מסוימות ועוד, וזה בוודאי מוסיף להצדקה של דרכם (השוחד יעוור עיני חכמים)
כמו כן נתלים ברבנים שיתכן שסיבת תמיכתם היא להציל את אלו שנמצאים בלאו הכי במקום הזה כדוגמת ההולכים ללמוד במערבא וכיו"ב, שאכן יש מהם שיוצאים ת"ח.

לכן חשוב מאד להדגיש שכל מי שפונה לאלו שמקומם הטבעי הוא בישיבות - שב"ה פורחות, ומתמודדות בהצלחה נדירה עם המשיכות החזקות כלפי חוץ, מחנכות בצורה חכמה ומלאת אהבה לבחורים, ומשקיעות אין ספור שעות ומאמצים להכניס רוח של יראת שמים ואהבת תורה לבחורים - ורוצה לשנות, נגוע בנגע ההשכלה העכשוית שרואה בציבור החרדי ובדרך חינוכו נחשלות, ו"מבין" שהיא דרך של "עצימת עיניים" ושמיעה למנהיגים רוחנייים מנותקים מהקהל (עפ"ל) ועוד דיבורים רבים מהסוג הזה ואכמ"ל.


החילוניות לא מאיימת עלינו כמו אותה "חרדיות" שמציגה את עצמה כאלטרנטיבה נכונה לחיים על פי תורה עם "פתיחות" ומשלבת תורה ועבודה. החתירה שלהם להוות צד שקול בפני כל הורה ובחור שבא לבחור את מקום לימודו - שישנה דרך אחרת.

אם מישהו זקוק להוכחות על סטיית דרך זו מדרך התורה, אפשר להביא את מכתביהם ודבריהם של רבותינו גדולי תלמידי החכמים שאל פתחיהם מובאות כל הבעיות והדילמות של הדור, שביארו היטב את המצב.

ואם גם זה לא מספיק, אפשר לשמוע את דבריהם של מחוללי השינוי ויוצרי החברה החדשה הזאת על שלל מוסדותיהם ויוזמותיהם, שמדברים דברים ברורים וחמורים מאלו, ואינם שמים לב עד כמה הרחיקו לכת.

ובל יתעוררו כאן כל בעלי האג'נדות להאשים את רבותינו עם מגוון טענות לא ענייניות, מאחר ובנידון זה אין מחלוקת בין כל חוגי שומרי התורה כהלכתה, וחבל לחרחר ריב שמקלקל את הדעה אחידה והעמדה הבצורה של כלל שומרי התורה בדורינו.


לעניות דעתי עיקר הבעיה בכל הסיפור כאן היא שכל ההתנהלות בזה מבוססת על ריאקציה, לשני הכיוונים. 
(וזאת למודעי, כי הדברים הבאים עלולים להעלות את חמתם של כמה מהקוראים, אבל החושב היטב על הדברים יראה שיש בהן קורטוב הגיון).

ישנם אנשים, במספר הולך וגדל, שיש להם ביקורת חריפה על נורמות חברתיות מסויימות שהשתרשו בציבור היראים. יש להם טענות שונות ומגוונות, אך כמדומה שאפשר להעמידן על אחת: בציבור היראים ישנה בעיה של זלזול מוחלט בכל ערך אוניברסלי. הכוונה בזה היא, שמרוב רצון לשמר את היהדות האמיתית ולהבדל מהשפעת העולם הכללי, נוצרה אוירה הגורסת כי כל ערך שאינו ייחודי ליהדות, אין בו חשיבות וערך כלל. 

אי אפשר להכחיש את העובדה שחכמינו ז"ל מאד החשיבו את ענין המלאכה ("כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית" וכיו"ב), וגינו בחריפות את ההזדקקות לחסדי הבריות, ומשום כך חייבו כל יהודי ללמד את בנו אומנות, ואמרו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון", ועוד מאמרים על דרך זה. כמו כן דקדוקי עניות אינם נזכרים בחז"ל לשבח, וההגיון אומר שעכ"פ רוב הציבור אינו בנוי לחיות בדוחק קשה, אלא ברמת חיים סבירה.
כעת אפשר כמובן לבוא עם הרבה הסברים וטענות למה היום המצב השתנה, ולמה כל מי שמביא מאמרי חז"ל אלו לוקה בשיבוש הדעות ואינו מחשיב תורה ואינו מציית לדברי גדולי הדור וכו' וכו', אבל האמת תורה דרכה: היסוד עליו מושתתת הדחיה לערך המלאכה הוא העובדה שמלאכה הוא ערך אוניברסלי. גם הגויים מחשיבים מאד את העבודה ורואים בזלזול את כל מי שנצרך לבריות, לעומת תלמוד תורה שהוא ערך ייחודי ליהדות. גם מצב כלכלי נאות הינו דבר אליו שואפים כל יושבי תבל, לעומת הסתפקות במועט שהינו ערך יהודי (אם כי גם הרבה דתות במזרח הרחוק, להבדיל, בנויות עליו). משכך, אם תהיה סתירה בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, או בין הערך של חיים ביישוב הדעת ופרנסה ברווח לערך של הסתפקות במועט, לא יבחן הענין בהגיון ובעיון הנדרש, אלא באופן אוטומטי ידחו הערכים האוניברסלים של המלאכה ופרנסה ברווח מפני הערכים היהודיים של תלמוד תורה ומיעוט תענוג.

הנ"ל גם תקף לגבי ערכים רבים אחרים: נימוסים, דרך ארץ, היגיינה, סובלנות, אמפתיה, אסתטיקה, שמירת הבריאות, זהירות בדרכים, איכות הסביבה, מיצוי עצמי, מודעות עצמית וכדומה. כל מי שמנסה להעלות את חשיבותם של ערכים אלו נתקל בזלזול ועוינות, ונתפס כמי שמנסה לייבא את התרבות המערבית לתוך הציבור החרדי. זאת למרות שכל ערכים אלו השכל מחייבם, וגם נזכרים בתורה שבכתב ושבעל פה. הסיבה היא כנ"ל: מאחר ומדובר בערכים שמלבד היותם תורניים הינם גם אוניברסלים, הרי הם בטלים ומבוטלים לעומת ערכים שהינם ייחודיים ליהדות, כיון שהראשונים נתפסים כמגיעים מבחוץ, והאחרונים מבפנים. במילים פשוטות: הזלזול בערכים אוניברסלים נובע מריאקציה לעולם המערבי.

לעומת זאת, חלק מבעלי הביקורת נתקפו בריאקציה הפוכה, וכעת מנסים בכל דרך אפשרית לרומם ולנשא את הערכים האוניברסליים, גם במחיר דחיקת הערכים היהודיים הצידה. ריאקציה זו גם מובילה אותם לזלזול בת"ח וצדיקים שמנהיגים את ציבור היראים, ולחבור לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות מאד, הרוצים מטעמים אידיאולוגיים לשנות את צביון הציבור החרדי ואת ערכיו, ולהתאימם לערכי הציבור הכללי. הריאקציה שלהם רק מזיקה למטרתם, כיון שבהצהרותיהם הבעייתיות ובחבירתם לאותם גורמים מפוקפקים הם מצדיקים ומאשרים את טענת המתנגדים להם, שאין המטרה רק לדאוג לפרנסה או לדרך ארץ, אלא לזלזל בערכי היהדות החרדית ולשנות את צביונה. 

דומני שכל אדם ישר וכנה יודה בשקט שיש אמת מסויימת בחלק מהביקורת, יש חשיבות לערכים גם אם אינם ייחודיים ליהדות, ולא כל בחורי הישיבות והאברכים מתאימים לאותו מודל. אבל כל עוד שהשיח בנושאים אלו יהיה בנוי על ריאקציות, אי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות, והציבור החרד לדבר ה' ימשיך לדחות ולהלחם במבקריו בצורה חריפה, ובצדק.

הערה צדדית. דקדוקי עניות נזכרים בחז"ל לשבח, בהחלט. (חגיגה ט') "מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא".

אתייחס לחלק אחד מדבריך באמצעות סיפור מעניין: פעם הגיע אחד המשכילים המתקדמים והנאורים לאחד האדמורי"ם ושאלתו בפיו - למה - רבי. החסידים שמקפידים על כל המצוות. מזלזלים במצוות הנאמרות במסכת 'דרך ארץ'. לעומתם המשכילים המתקדמים, מקפידים על מסכת דרך ארץ. האם אין כאן תביעה כלפי החסידים? ענה לו הרבי בצחות - ויש בזה הרבה מן האמת: במעמד הר סיני, כשהקב"ה ירד באשו הגדולה להעניק תורה לישראל, היה משה מסתובב ומעורר את ישראל לצאת מהמיטות לקראת השכינה הק'. מה עשו החסידים? הקב"ה מחכה. הם קפצו מהמיטות בקושי  התלבשו ורצו למעמד הר סיני. מה עשו המתקדמים? הם התרחצו, גלחו את הזקן, עמדו מול המראה שעה ארוכה והסתדרו מצויין עם העניבה. כיאות וכראוי למעמד הר סיני. מה קרה באותה שעה בהר סיני? הקב"ה נתן תורה לישראל, תורה שבכתב ושבע"פ, וכשהגיעו למסכת דרך ארץ, החסידים כבר נמנמו... ואז הגיעו המתקדמים. לכן הם ששמעו את מסכת דרך ארץ, נשארו עם זה, והחסידים נשארו עם כל התורה  כולה בלי מסכת דרך ארץ...

להתלות במצוות כאלו, זוהי תירוץ יפה בלבד. ואינה  משקפת את המציאות. 
ניקח לדוגמא את כל השמאלנים למינהם שדורשים את כבוד האדם וחירותו, כמובן עד שמגיע לחרדים... הם מטיפים על גזענות, כמובן עד לחרדים. או אלו שמטיפים לנו יומם ולילה על אהבת ישראל, עד שמגיעים ל'קנאים' ולפרומע. ה'סובלנות' שמורה אך ורק לעוזבי תורה. אך לא כלפי המקיימים אותו בהידור וקנאות. 
'מצות צער בעלי חיים' זה הולך בקו ישיר עם 'זובחי אדם עגלים ישקון'. או כפי ששמעתי על אחד שמצהיר על עצמו כחרדי מודרני, שמצטלם ומעלה ברשתות סרטונים שלו עם נשים, שאין בזה עבירה, ולהפך, אין לך מצוה גדולה מזו לשמח אנשים... ובפרט בבתי חולים (תמיד 'הם' דואגים לחולים... ואכמ"ל).
צא ובדוק, רוב אלו שמגיעים אלינו בטענות כאלו, למה מתעלמים מאותם נקודות שהבאת, שבע תועבות בלבם. 'אף אחד' מהם לא דורש באמת שילמדו על התכונות האלו.
גם אצלנו מלמדים על כל הדברים האלו, אבל לא בדרך שהם סללו. והתירוץ, משמש רק כתירוץ ולא על יתר על כן. 

 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1539
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מבקש אמת » 05 אוגוסט 2019, 18:30

יוספזון כתב:
05 אוגוסט 2019, 18:02
מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 22:19
אסף כתב:
31 יולי 2019, 20:39
למי שאינו יודע הרי שאותם שפונים לציבור החרדי כדוגמת אלו שהזכיר @כלפי ליא נראים כחרדים, מדברים בשם היהדות ובשם התורה,
ומאמינים בדרכם, בעקבות שינוי יסודי ופנימי שחל בתפיסת עולמם. הרבה מהם באמת מאוכזבים מהחינוך החרדי (ואולי הגיעו לתובנותיהם מתוך כאב או בעיות אמיתיות) והטעויות שהם רואים מצדיקות להם את דרכם, ועליהם הם מבססים את הדרך החדשה שהם מייצרים.
שינוי בתפיסת עולם אינו נפילה בחטא, או כישלון חד פעמי אלא אמונה בצדקת הדרך, שנופלים בה אלו שלא השכילו להבין את משמעות האיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות" שכידוע משכא, וכנראה לעין מפתה ומשכנעת עד מאד.
כמו"כ יש להם גיבוי כספי מורחב מקרנות מסוימות ועוד, וזה בוודאי מוסיף להצדקה של דרכם (השוחד יעוור עיני חכמים)
כמו כן נתלים ברבנים שיתכן שסיבת תמיכתם היא להציל את אלו שנמצאים בלאו הכי במקום הזה כדוגמת ההולכים ללמוד במערבא וכיו"ב, שאכן יש מהם שיוצאים ת"ח.

לכן חשוב מאד להדגיש שכל מי שפונה לאלו שמקומם הטבעי הוא בישיבות - שב"ה פורחות, ומתמודדות בהצלחה נדירה עם המשיכות החזקות כלפי חוץ, מחנכות בצורה חכמה ומלאת אהבה לבחורים, ומשקיעות אין ספור שעות ומאמצים להכניס רוח של יראת שמים ואהבת תורה לבחורים - ורוצה לשנות, נגוע בנגע ההשכלה העכשוית שרואה בציבור החרדי ובדרך חינוכו נחשלות, ו"מבין" שהיא דרך של "עצימת עיניים" ושמיעה למנהיגים רוחנייים מנותקים מהקהל (עפ"ל) ועוד דיבורים רבים מהסוג הזה ואכמ"ל.


החילוניות לא מאיימת עלינו כמו אותה "חרדיות" שמציגה את עצמה כאלטרנטיבה נכונה לחיים על פי תורה עם "פתיחות" ומשלבת תורה ועבודה. החתירה שלהם להוות צד שקול בפני כל הורה ובחור שבא לבחור את מקום לימודו - שישנה דרך אחרת.

אם מישהו זקוק להוכחות על סטיית דרך זו מדרך התורה, אפשר להביא את מכתביהם ודבריהם של רבותינו גדולי תלמידי החכמים שאל פתחיהם מובאות כל הבעיות והדילמות של הדור, שביארו היטב את המצב.

ואם גם זה לא מספיק, אפשר לשמוע את דבריהם של מחוללי השינוי ויוצרי החברה החדשה הזאת על שלל מוסדותיהם ויוזמותיהם, שמדברים דברים ברורים וחמורים מאלו, ואינם שמים לב עד כמה הרחיקו לכת.

ובל יתעוררו כאן כל בעלי האג'נדות להאשים את רבותינו עם מגוון טענות לא ענייניות, מאחר ובנידון זה אין מחלוקת בין כל חוגי שומרי התורה כהלכתה, וחבל לחרחר ריב שמקלקל את הדעה אחידה והעמדה הבצורה של כלל שומרי התורה בדורינו.


לעניות דעתי עיקר הבעיה בכל הסיפור כאן היא שכל ההתנהלות בזה מבוססת על ריאקציה, לשני הכיוונים. 
(וזאת למודעי, כי הדברים הבאים עלולים להעלות את חמתם של כמה מהקוראים, אבל החושב היטב על הדברים יראה שיש בהן קורטוב הגיון).

ישנם אנשים, במספר הולך וגדל, שיש להם ביקורת חריפה על נורמות חברתיות מסויימות שהשתרשו בציבור היראים. יש להם טענות שונות ומגוונות, אך כמדומה שאפשר להעמידן על אחת: בציבור היראים ישנה בעיה של זלזול מוחלט בכל ערך אוניברסלי. הכוונה בזה היא, שמרוב רצון לשמר את היהדות האמיתית ולהבדל מהשפעת העולם הכללי, נוצרה אוירה הגורסת כי כל ערך שאינו ייחודי ליהדות, אין בו חשיבות וערך כלל. 

אי אפשר להכחיש את העובדה שחכמינו ז"ל מאד החשיבו את ענין המלאכה ("כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית" וכיו"ב), וגינו בחריפות את ההזדקקות לחסדי הבריות, ומשום כך חייבו כל יהודי ללמד את בנו אומנות, ואמרו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון", ועוד מאמרים על דרך זה. כמו כן דקדוקי עניות אינם נזכרים בחז"ל לשבח, וההגיון אומר שעכ"פ רוב הציבור אינו בנוי לחיות בדוחק קשה, אלא ברמת חיים סבירה.
כעת אפשר כמובן לבוא עם הרבה הסברים וטענות למה היום המצב השתנה, ולמה כל מי שמביא מאמרי חז"ל אלו לוקה בשיבוש הדעות ואינו מחשיב תורה ואינו מציית לדברי גדולי הדור וכו' וכו', אבל האמת תורה דרכה: היסוד עליו מושתתת הדחיה לערך המלאכה הוא העובדה שמלאכה הוא ערך אוניברסלי. גם הגויים מחשיבים מאד את העבודה ורואים בזלזול את כל מי שנצרך לבריות, לעומת תלמוד תורה שהוא ערך ייחודי ליהדות. גם מצב כלכלי נאות הינו דבר אליו שואפים כל יושבי תבל, לעומת הסתפקות במועט שהינו ערך יהודי (אם כי גם הרבה דתות במזרח הרחוק, להבדיל, בנויות עליו). משכך, אם תהיה סתירה בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, או בין הערך של חיים ביישוב הדעת ופרנסה ברווח לערך של הסתפקות במועט, לא יבחן הענין בהגיון ובעיון הנדרש, אלא באופן אוטומטי ידחו הערכים האוניברסלים של המלאכה ופרנסה ברווח מפני הערכים היהודיים של תלמוד תורה ומיעוט תענוג.

הנ"ל גם תקף לגבי ערכים רבים אחרים: נימוסים, דרך ארץ, היגיינה, סובלנות, אמפתיה, אסתטיקה, שמירת הבריאות, זהירות בדרכים, איכות הסביבה, מיצוי עצמי, מודעות עצמית וכדומה. כל מי שמנסה להעלות את חשיבותם של ערכים אלו נתקל בזלזול ועוינות, ונתפס כמי שמנסה לייבא את התרבות המערבית לתוך הציבור החרדי. זאת למרות שכל ערכים אלו השכל מחייבם, וגם נזכרים בתורה שבכתב ושבעל פה. הסיבה היא כנ"ל: מאחר ומדובר בערכים שמלבד היותם תורניים הינם גם אוניברסלים, הרי הם בטלים ומבוטלים לעומת ערכים שהינם ייחודיים ליהדות, כיון שהראשונים נתפסים כמגיעים מבחוץ, והאחרונים מבפנים. במילים פשוטות: הזלזול בערכים אוניברסלים נובע מריאקציה לעולם המערבי.

לעומת זאת, חלק מבעלי הביקורת נתקפו בריאקציה הפוכה, וכעת מנסים בכל דרך אפשרית לרומם ולנשא את הערכים האוניברסליים, גם במחיר דחיקת הערכים היהודיים הצידה. ריאקציה זו גם מובילה אותם לזלזול בת"ח וצדיקים שמנהיגים את ציבור היראים, ולחבור לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות מאד, הרוצים מטעמים אידיאולוגיים לשנות את צביון הציבור החרדי ואת ערכיו, ולהתאימם לערכי הציבור הכללי. הריאקציה שלהם רק מזיקה למטרתם, כיון שבהצהרותיהם הבעייתיות ובחבירתם לאותם גורמים מפוקפקים הם מצדיקים ומאשרים את טענת המתנגדים להם, שאין המטרה רק לדאוג לפרנסה או לדרך ארץ, אלא לזלזל בערכי היהדות החרדית ולשנות את צביונה. 

דומני שכל אדם ישר וכנה יודה בשקט שיש אמת מסויימת בחלק מהביקורת, יש חשיבות לערכים גם אם אינם ייחודיים ליהדות, ולא כל בחורי הישיבות והאברכים מתאימים לאותו מודל. אבל כל עוד שהשיח בנושאים אלו יהיה בנוי על ריאקציות, אי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות, והציבור החרד לדבר ה' ימשיך לדחות ולהלחם במבקריו בצורה חריפה, ובצדק.
הערה צדדית. דקדוקי עניות נזכרים בחז"ל לשבח, בהחלט. (חגיגה ט') "מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא".

כלל וכלל לא, דקדוקי עניות נזכרים לגנאי בעירובין מא,ב:  "ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות למאי נפקא מינה למיבעי רחמי עלייהו" - כלומר שיש לבקש רחמים שלא יבוא לידי כך. ולא זו בלבד, אלא שכל התורה מלאה בברכות עשירות לישראל כשישמרו את התורה, ואומרים זאת בקריאת שמע פעמיים בכל יום "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ואכלת ושבעת". וזו ההבטחה לימות המשיח כמ"ש הרמב"ם בסוף מלכים: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

מה שבחגיגה אמרו שעניות היא מידה טובה לישראל, יש בזה כמה ביאורים:
א. ר"ח כתב שהוא משום שהעני מייחל לרחמי ה' וכשישראל מרבין עושר מבעטין בהקב"ה, וא"כ אינו המצב הרצוי אלא שמאחר וישראל אין מקיימין את התורה מעושר הרי הקב"ה מביאן לידי עניות וזה טוב להן, אבל המצב האידיאלי הוא לקיים את התורה מעושר כמפורש בתורה. 
ב. המהרש"א ביאר שאף שהעוני הוא רעה מ"מ הוא מלבן את עוונתיהם של ישראל. ובאמת בהמשך הגמ' בעירובין שם איתא שג' אין רואים פני גיהנום: דקדוקי עניות, חולי מעיים והרשות (מי שיש לו נושים) וי"א אף מי שיש לו אשה רעה. כלום ס"ד שלחיות עם חולי מעיים או בעלי חובות או אשה רעה הוא מצב אידיאלי?
ג. המהרש"א ביאר באופן נוסף שאין הכוונה שהעניות עצמה טובה לישראל, אלא שטוב לישראל שיהיו נאים מצד עצמם ולא מצד עשירותם.
ד. המרומי שדה ביאר שהעובדה שיש עניים בישראל מזכה את העשירים במצוות צדקה וחסד. ולפי"ז אין העניות טובה לעניים עצמם אלא לעשירים.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1539
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מבקש אמת » 05 אוגוסט 2019, 18:31

יוספזון כתב:
05 אוגוסט 2019, 18:02
מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 22:19
אסף כתב:
31 יולי 2019, 20:39
למי שאינו יודע הרי שאותם שפונים לציבור החרדי כדוגמת אלו שהזכיר @כלפי ליא נראים כחרדים, מדברים בשם היהדות ובשם התורה,
ומאמינים בדרכם, בעקבות שינוי יסודי ופנימי שחל בתפיסת עולמם. הרבה מהם באמת מאוכזבים מהחינוך החרדי (ואולי הגיעו לתובנותיהם מתוך כאב או בעיות אמיתיות) והטעויות שהם רואים מצדיקות להם את דרכם, ועליהם הם מבססים את הדרך החדשה שהם מייצרים.
שינוי בתפיסת עולם אינו נפילה בחטא, או כישלון חד פעמי אלא אמונה בצדקת הדרך, שנופלים בה אלו שלא השכילו להבין את משמעות האיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות" שכידוע משכא, וכנראה לעין מפתה ומשכנעת עד מאד.
כמו"כ יש להם גיבוי כספי מורחב מקרנות מסוימות ועוד, וזה בוודאי מוסיף להצדקה של דרכם (השוחד יעוור עיני חכמים)
כמו כן נתלים ברבנים שיתכן שסיבת תמיכתם היא להציל את אלו שנמצאים בלאו הכי במקום הזה כדוגמת ההולכים ללמוד במערבא וכיו"ב, שאכן יש מהם שיוצאים ת"ח.

לכן חשוב מאד להדגיש שכל מי שפונה לאלו שמקומם הטבעי הוא בישיבות - שב"ה פורחות, ומתמודדות בהצלחה נדירה עם המשיכות החזקות כלפי חוץ, מחנכות בצורה חכמה ומלאת אהבה לבחורים, ומשקיעות אין ספור שעות ומאמצים להכניס רוח של יראת שמים ואהבת תורה לבחורים - ורוצה לשנות, נגוע בנגע ההשכלה העכשוית שרואה בציבור החרדי ובדרך חינוכו נחשלות, ו"מבין" שהיא דרך של "עצימת עיניים" ושמיעה למנהיגים רוחנייים מנותקים מהקהל (עפ"ל) ועוד דיבורים רבים מהסוג הזה ואכמ"ל.


החילוניות לא מאיימת עלינו כמו אותה "חרדיות" שמציגה את עצמה כאלטרנטיבה נכונה לחיים על פי תורה עם "פתיחות" ומשלבת תורה ועבודה. החתירה שלהם להוות צד שקול בפני כל הורה ובחור שבא לבחור את מקום לימודו - שישנה דרך אחרת.

אם מישהו זקוק להוכחות על סטיית דרך זו מדרך התורה, אפשר להביא את מכתביהם ודבריהם של רבותינו גדולי תלמידי החכמים שאל פתחיהם מובאות כל הבעיות והדילמות של הדור, שביארו היטב את המצב.

ואם גם זה לא מספיק, אפשר לשמוע את דבריהם של מחוללי השינוי ויוצרי החברה החדשה הזאת על שלל מוסדותיהם ויוזמותיהם, שמדברים דברים ברורים וחמורים מאלו, ואינם שמים לב עד כמה הרחיקו לכת.

ובל יתעוררו כאן כל בעלי האג'נדות להאשים את רבותינו עם מגוון טענות לא ענייניות, מאחר ובנידון זה אין מחלוקת בין כל חוגי שומרי התורה כהלכתה, וחבל לחרחר ריב שמקלקל את הדעה אחידה והעמדה הבצורה של כלל שומרי התורה בדורינו.


לעניות דעתי עיקר הבעיה בכל הסיפור כאן היא שכל ההתנהלות בזה מבוססת על ריאקציה, לשני הכיוונים. 
(וזאת למודעי, כי הדברים הבאים עלולים להעלות את חמתם של כמה מהקוראים, אבל החושב היטב על הדברים יראה שיש בהן קורטוב הגיון).

ישנם אנשים, במספר הולך וגדל, שיש להם ביקורת חריפה על נורמות חברתיות מסויימות שהשתרשו בציבור היראים. יש להם טענות שונות ומגוונות, אך כמדומה שאפשר להעמידן על אחת: בציבור היראים ישנה בעיה של זלזול מוחלט בכל ערך אוניברסלי. הכוונה בזה היא, שמרוב רצון לשמר את היהדות האמיתית ולהבדל מהשפעת העולם הכללי, נוצרה אוירה הגורסת כי כל ערך שאינו ייחודי ליהדות, אין בו חשיבות וערך כלל. 

אי אפשר להכחיש את העובדה שחכמינו ז"ל מאד החשיבו את ענין המלאכה ("כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית" וכיו"ב), וגינו בחריפות את ההזדקקות לחסדי הבריות, ומשום כך חייבו כל יהודי ללמד את בנו אומנות, ואמרו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון", ועוד מאמרים על דרך זה. כמו כן דקדוקי עניות אינם נזכרים בחז"ל לשבח, וההגיון אומר שעכ"פ רוב הציבור אינו בנוי לחיות בדוחק קשה, אלא ברמת חיים סבירה.
כעת אפשר כמובן לבוא עם הרבה הסברים וטענות למה היום המצב השתנה, ולמה כל מי שמביא מאמרי חז"ל אלו לוקה בשיבוש הדעות ואינו מחשיב תורה ואינו מציית לדברי גדולי הדור וכו' וכו', אבל האמת תורה דרכה: היסוד עליו מושתתת הדחיה לערך המלאכה הוא העובדה שמלאכה הוא ערך אוניברסלי. גם הגויים מחשיבים מאד את העבודה ורואים בזלזול את כל מי שנצרך לבריות, לעומת תלמוד תורה שהוא ערך ייחודי ליהדות. גם מצב כלכלי נאות הינו דבר אליו שואפים כל יושבי תבל, לעומת הסתפקות במועט שהינו ערך יהודי (אם כי גם הרבה דתות במזרח הרחוק, להבדיל, בנויות עליו). משכך, אם תהיה סתירה בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, או בין הערך של חיים ביישוב הדעת ופרנסה ברווח לערך של הסתפקות במועט, לא יבחן הענין בהגיון ובעיון הנדרש, אלא באופן אוטומטי ידחו הערכים האוניברסלים של המלאכה ופרנסה ברווח מפני הערכים היהודיים של תלמוד תורה ומיעוט תענוג.

הנ"ל גם תקף לגבי ערכים רבים אחרים: נימוסים, דרך ארץ, היגיינה, סובלנות, אמפתיה, אסתטיקה, שמירת הבריאות, זהירות בדרכים, איכות הסביבה, מיצוי עצמי, מודעות עצמית וכדומה. כל מי שמנסה להעלות את חשיבותם של ערכים אלו נתקל בזלזול ועוינות, ונתפס כמי שמנסה לייבא את התרבות המערבית לתוך הציבור החרדי. זאת למרות שכל ערכים אלו השכל מחייבם, וגם נזכרים בתורה שבכתב ושבעל פה. הסיבה היא כנ"ל: מאחר ומדובר בערכים שמלבד היותם תורניים הינם גם אוניברסלים, הרי הם בטלים ומבוטלים לעומת ערכים שהינם ייחודיים ליהדות, כיון שהראשונים נתפסים כמגיעים מבחוץ, והאחרונים מבפנים. במילים פשוטות: הזלזול בערכים אוניברסלים נובע מריאקציה לעולם המערבי.

לעומת זאת, חלק מבעלי הביקורת נתקפו בריאקציה הפוכה, וכעת מנסים בכל דרך אפשרית לרומם ולנשא את הערכים האוניברסליים, גם במחיר דחיקת הערכים היהודיים הצידה. ריאקציה זו גם מובילה אותם לזלזול בת"ח וצדיקים שמנהיגים את ציבור היראים, ולחבור לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות מאד, הרוצים מטעמים אידיאולוגיים לשנות את צביון הציבור החרדי ואת ערכיו, ולהתאימם לערכי הציבור הכללי. הריאקציה שלהם רק מזיקה למטרתם, כיון שבהצהרותיהם הבעייתיות ובחבירתם לאותם גורמים מפוקפקים הם מצדיקים ומאשרים את טענת המתנגדים להם, שאין המטרה רק לדאוג לפרנסה או לדרך ארץ, אלא לזלזל בערכי היהדות החרדית ולשנות את צביונה. 

דומני שכל אדם ישר וכנה יודה בשקט שיש אמת מסויימת בחלק מהביקורת, יש חשיבות לערכים גם אם אינם ייחודיים ליהדות, ולא כל בחורי הישיבות והאברכים מתאימים לאותו מודל. אבל כל עוד שהשיח בנושאים אלו יהיה בנוי על ריאקציות, אי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות, והציבור החרד לדבר ה' ימשיך לדחות ולהלחם במבקריו בצורה חריפה, ובצדק.
אתייחס לחלק אחד מדבריך באמצעות סיפור מעניין: פעם הגיע אחד המשכילים המתקדמים והנאורים לאחד האדמורי"ם ושאלתו בפיו - למה - רבי. החסידים שמקפידים על כל המצוות. מזלזלים במצוות הנאמרות במסכת 'דרך ארץ'. לעומתם המשכילים המתקדמים, מקפידים על מסכת דרך ארץ. האם אין כאן תביעה כלפי החסידים? ענה לו הרבי בצחות - ויש בזה הרבה מן האמת: במעמד הר סיני, כשהקב"ה ירד באשו הגדולה להעניק תורה לישראל, היה משה מסתובב ומעורר את ישראל לצאת מהמיטות לקראת השכינה הק'. מה עשו החסידים? הקב"ה מחכה. הם קפצו מהמיטות בקושי  התלבשו ורצו למעמד הר סיני. מה עשו המתקדמים? הם התרחצו, גלחו את הזקן, עמדו מול המראה שעה ארוכה והסתדרו מצויין עם העניבה. כיאות וכראוי למעמד הר סיני. מה קרה באותה שעה בהר סיני? הקב"ה נתן תורה לישראל, תורה שבכתב ושבע"פ, וכשהגיעו למסכת דרך ארץ, החסידים כבר נמנמו... ואז הגיעו המתקדמים. לכן הם ששמעו את מסכת דרך ארץ, נשארו עם זה, והחסידים נשארו עם כל התורה  כולה בלי מסכת דרך ארץ...

להתלות במצוות כאלו, זוהי תירוץ יפה בלבד. ואינה  משקפת את המציאות. 
ניקח לדוגמא את כל השמאלנים למינהם שדורשים את כבוד האדם וחירותו, כמובן עד שמגיע לחרדים... הם מטיפים על גזענות, כמובן עד לחרדים. או אלו שמטיפים לנו יומם ולילה על אהבת ישראל, עד שמגיעים ל'קנאים' ולפרומע. ה'סובלנות' שמורה אך ורק לעוזבי תורה. אך לא כלפי המקיימים אותו בהידור וקנאות. 
'מצות צער בעלי חיים' זה הולך בקו ישיר עם 'זובחי אדם עגלים ישקון'. או כפי ששמעתי על אחד שמצהיר על עצמו כחרדי מודרני, שמצטלם ומעלה ברשתות סרטונים שלו עם נשים, שאין בזה עבירה, ולהפך, אין לך מצוה גדולה מזו לשמח אנשים... ובפרט בבתי חולים (תמיד 'הם' דואגים לחולים... ואכמ"ל).
צא ובדוק, רוב אלו שמגיעים אלינו בטענות כאלו, למה מתעלמים מאותם נקודות שהבאת, שבע תועבות בלבם. 'אף אחד' מהם לא דורש באמת שילמדו על התכונות האלו.
גם אצלנו מלמדים על כל הדברים האלו, אבל לא בדרך שהם סללו. והתירוץ, משמש רק כתירוץ ולא על יתר על כן. 


דבריך גופא מוכיחים את הנקודה אותה באתי לציין...
 


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 936
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 209 פעמים
קיבל תודה: 212 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי שמעיה » 05 אוגוסט 2019, 21:43

[

[/quote]

 


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 936
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 209 פעמים
קיבל תודה: 212 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי שמעיה » 05 אוגוסט 2019, 21:44

מבקש אמת כתב:
05 אוגוסט 2019, 18:30
יוספזון כתב:
05 אוגוסט 2019, 18:02
מבקש אמת כתב:
31 יולי 2019, 22:19



לעניות דעתי עיקר הבעיה בכל הסיפור כאן היא שכל ההתנהלות בזה מבוססת על ריאקציה, לשני הכיוונים. 
(וזאת למודעי, כי הדברים הבאים עלולים להעלות את חמתם של כמה מהקוראים, אבל החושב היטב על הדברים יראה שיש בהן קורטוב הגיון).

ישנם אנשים, במספר הולך וגדל, שיש להם ביקורת חריפה על נורמות חברתיות מסויימות שהשתרשו בציבור היראים. יש להם טענות שונות ומגוונות, אך כמדומה שאפשר להעמידן על אחת: בציבור היראים ישנה בעיה של זלזול מוחלט בכל ערך אוניברסלי. הכוונה בזה היא, שמרוב רצון לשמר את היהדות האמיתית ולהבדל מהשפעת העולם הכללי, נוצרה אוירה הגורסת כי כל ערך שאינו ייחודי ליהדות, אין בו חשיבות וערך כלל. 

אי אפשר להכחיש את העובדה שחכמינו ז"ל מאד החשיבו את ענין המלאכה ("כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית" וכיו"ב), וגינו בחריפות את ההזדקקות לחסדי הבריות, ומשום כך חייבו כל יהודי ללמד את בנו אומנות, ואמרו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון", ועוד מאמרים על דרך זה. כמו כן דקדוקי עניות אינם נזכרים בחז"ל לשבח, וההגיון אומר שעכ"פ רוב הציבור אינו בנוי לחיות בדוחק קשה, אלא ברמת חיים סבירה.
כעת אפשר כמובן לבוא עם הרבה הסברים וטענות למה היום המצב השתנה, ולמה כל מי שמביא מאמרי חז"ל אלו לוקה בשיבוש הדעות ואינו מחשיב תורה ואינו מציית לדברי גדולי הדור וכו' וכו', אבל האמת תורה דרכה: היסוד עליו מושתתת הדחיה לערך המלאכה הוא העובדה שמלאכה הוא ערך אוניברסלי. גם הגויים מחשיבים מאד את העבודה ורואים בזלזול את כל מי שנצרך לבריות, לעומת תלמוד תורה שהוא ערך ייחודי ליהדות. גם מצב כלכלי נאות הינו דבר אליו שואפים כל יושבי תבל, לעומת הסתפקות במועט שהינו ערך יהודי (אם כי גם הרבה דתות במזרח הרחוק, להבדיל, בנויות עליו). משכך, אם תהיה סתירה בין הערך של מלאכה לערך של ת"ת, או בין הערך של חיים ביישוב הדעת ופרנסה ברווח לערך של הסתפקות במועט, לא יבחן הענין בהגיון ובעיון הנדרש, אלא באופן אוטומטי ידחו הערכים האוניברסלים של המלאכה ופרנסה ברווח מפני הערכים היהודיים של תלמוד תורה ומיעוט תענוג.

הנ"ל גם תקף לגבי ערכים רבים אחרים: נימוסים, דרך ארץ, היגיינה, סובלנות, אמפתיה, אסתטיקה, שמירת הבריאות, זהירות בדרכים, איכות הסביבה, מיצוי עצמי, מודעות עצמית וכדומה. כל מי שמנסה להעלות את חשיבותם של ערכים אלו נתקל בזלזול ועוינות, ונתפס כמי שמנסה לייבא את התרבות המערבית לתוך הציבור החרדי. זאת למרות שכל ערכים אלו השכל מחייבם, וגם נזכרים בתורה שבכתב ושבעל פה. הסיבה היא כנ"ל: מאחר ומדובר בערכים שמלבד היותם תורניים הינם גם אוניברסלים, הרי הם בטלים ומבוטלים לעומת ערכים שהינם ייחודיים ליהדות, כיון שהראשונים נתפסים כמגיעים מבחוץ, והאחרונים מבפנים. במילים פשוטות: הזלזול בערכים אוניברסלים נובע מריאקציה לעולם המערבי.

לעומת זאת, חלק מבעלי הביקורת נתקפו בריאקציה הפוכה, וכעת מנסים בכל דרך אפשרית לרומם ולנשא את הערכים האוניברסליים, גם במחיר דחיקת הערכים היהודיים הצידה. ריאקציה זו גם מובילה אותם לזלזול בת"ח וצדיקים שמנהיגים את ציבור היראים, ולחבור לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות מאד, הרוצים מטעמים אידיאולוגיים לשנות את צביון הציבור החרדי ואת ערכיו, ולהתאימם לערכי הציבור הכללי. הריאקציה שלהם רק מזיקה למטרתם, כיון שבהצהרותיהם הבעייתיות ובחבירתם לאותם גורמים מפוקפקים הם מצדיקים ומאשרים את טענת המתנגדים להם, שאין המטרה רק לדאוג לפרנסה או לדרך ארץ, אלא לזלזל בערכי היהדות החרדית ולשנות את צביונה. 

דומני שכל אדם ישר וכנה יודה בשקט שיש אמת מסויימת בחלק מהביקורת, יש חשיבות לערכים גם אם אינם ייחודיים ליהדות, ולא כל בחורי הישיבות והאברכים מתאימים לאותו מודל. אבל כל עוד שהשיח בנושאים אלו יהיה בנוי על ריאקציות, אי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות, והציבור החרד לדבר ה' ימשיך לדחות ולהלחם במבקריו בצורה חריפה, ובצדק.
הערה צדדית. דקדוקי עניות נזכרים בחז"ל לשבח, בהחלט. (חגיגה ט') "מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא".

כלל וכלל לא, דקדוקי עניות נזכרים לגנאי בעירובין מא,ב:  "ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות למאי נפקא מינה למיבעי רחמי עלייהו" - כלומר שיש לבקש רחמים שלא יבוא לידי כך. ולא זו בלבד, אלא שכל התורה מלאה בברכות עשירות לישראל כשישמרו את התורה, ואומרים זאת בקריאת שמע פעמיים בכל יום "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ואכלת ושבעת". וזו ההבטחה לימות המשיח כמ"ש הרמב"ם בסוף מלכים: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

מה שבחגיגה אמרו שעניות היא מידה טובה לישראל, יש בזה כמה ביאורים:
א. ר"ח כתב שהוא משום שהעני מייחל לרחמי ה' וכשישראל מרבין עושר מבעטין בהקב"ה, וא"כ אינו המצב הרצוי אלא שמאחר וישראל אין מקיימין את התורה מעושר הרי הקב"ה מביאן לידי עניות וזה טוב להן, אבל המצב האידיאלי הוא לקיים את התורה מעושר כמפורש בתורה. 
ב. המהרש"א ביאר שאף שהעוני הוא רעה מ"מ הוא מלבן את עוונתיהם של ישראל. ובאמת בהמשך הגמ' בעירובין שם איתא שג' אין רואים פני גיהנום: דקדוקי עניות, חולי מעיים והרשות (מי שיש לו נושים) וי"א אף מי שיש לו אשה רעה. כלום ס"ד שלחיות עם חולי מעיים או בעלי חובות או אשה רעה הוא מצב אידיאלי?
ג. המהרש"א ביאר באופן נוסף שאין הכוונה שהעניות עצמה טובה לישראל, אלא שטוב לישראל שיהיו נאים מצד עצמם ולא מצד עשירותם.
ד. המרומי שדה ביאר שהעובדה שיש עניים בישראל מזכה את העשירים במצוות צדקה וחסד. ולפי"ז אין העניות טובה לעניים עצמם אלא לעשירים.
 

 
הרב @יוספזון. אני פונה אליך כאן כדי שלא אשכח לבדוק מה קורה. אתה ידעת שאני מעריך אותך כבר שיח הוגן ואחראי. אני מאוד מבקש שתתייחס לדברי הרב @מבקש אמת, שלכאורה הוכיח נחרצות איך ציטוטים בודדים לא משקפים מאומה, ויש תמיד לבדוק בכל המכלול. אני חושב שיש כאן לקח רב לעובדה, כי במכלול המאמרים והפתגמים ניתן למצוא סמך כמעט לכל שיטה ואידאולוגיה.
באם תצליח לענות בצורה משכנעת, ולהוכיח שאין צדק בטענתו המצוטטת, הלקח הזה יתמוסס. ואז נוכל כולנו להשתמש הלאה בשיטת הציטוטים...


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1539
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 129 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ישיבות "חרדיות" תיכוניות וישיבות כלאיים

שליחה על ידי מבקש אמת » 05 אוגוסט 2019, 23:11

שמעיה כתב:
05 אוגוסט 2019, 21:44
מבקש אמת כתב:
05 אוגוסט 2019, 18:30
יוספזון כתב:
05 אוגוסט 2019, 18:02

הערה צדדית. דקדוקי עניות נזכרים בחז"ל לשבח, בהחלט. (חגיגה ט') "מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא".
כלל וכלל לא, דקדוקי עניות נזכרים לגנאי בעירובין מא,ב:  "ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות למאי נפקא מינה למיבעי רחמי עלייהו" - כלומר שיש לבקש רחמים שלא יבוא לידי כך. ולא זו בלבד, אלא שכל התורה מלאה בברכות עשירות לישראל כשישמרו את התורה, ואומרים זאת בקריאת שמע פעמיים בכל יום "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ואכלת ושבעת". וזו ההבטחה לימות המשיח כמ"ש הרמב"ם בסוף מלכים: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

מה שבחגיגה אמרו שעניות היא מידה טובה לישראל, יש בזה כמה ביאורים:
א. ר"ח כתב שהוא משום שהעני מייחל לרחמי ה' וכשישראל מרבין עושר מבעטין בהקב"ה, וא"כ אינו המצב הרצוי אלא שמאחר וישראל אין מקיימין את התורה מעושר הרי הקב"ה מביאן לידי עניות וזה טוב להן, אבל המצב האידיאלי הוא לקיים את התורה מעושר כמפורש בתורה. 
ב. המהרש"א ביאר שאף שהעוני הוא רעה מ"מ הוא מלבן את עוונתיהם של ישראל. ובאמת בהמשך הגמ' בעירובין שם איתא שג' אין רואים פני גיהנום: דקדוקי עניות, חולי מעיים והרשות (מי שיש לו נושים) וי"א אף מי שיש לו אשה רעה. כלום ס"ד שלחיות עם חולי מעיים או בעלי חובות או אשה רעה הוא מצב אידיאלי?
ג. המהרש"א ביאר באופן נוסף שאין הכוונה שהעניות עצמה טובה לישראל, אלא שטוב לישראל שיהיו נאים מצד עצמם ולא מצד עשירותם.
ד. המרומי שדה ביאר שהעובדה שיש עניים בישראל מזכה את העשירים במצוות צדקה וחסד. ולפי"ז אין העניות טובה לעניים עצמם אלא לעשירים.

 
הרב @יוספזון. אני פונה אליך כאן כדי שלא אשכח לבדוק מה קורה. אתה ידעת שאני מעריך אותך כבר שיח הוגן ואחראי. אני מאוד מבקש שתתייחס לדברי הרב @מבקש אמת, שלכאורה הוכיח נחרצות איך ציטוטים בודדים לא משקפים מאומה, ויש תמיד לבדוק בכל המכלול. אני חושב שיש כאן לקח רב לעובדה, כי במכלול המאמרים והפתגמים ניתן למצוא סמך כמעט לכל שיטה ואידאולוגיה.
באם תצליח לענות בצורה משכנעת, ולהוכיח שאין צדק בטענתו המצוטטת, הלקח הזה יתמוסס. ואז נוכל כולנו להשתמש הלאה בשיטת הציטוטים...
אין צורך לבוא להוכחה הנ"ל שאי אפשר להסתמך על ציטוט כזה או אחר, מאחר וישנם מאות ואולי אלפי הוכחות כאלו.
כל מי שלמד את דברי חז"ל בעיון הנדרש ובהיקף מלא יראה שא"א לקחת דברים כפשטם, משום שהרבה פעמים יש סתירות בדבריהם, או שציטוט מסויים אינם מסתדר עם הקו הכללי של דברי חז"ל, או שהוא לא מתקבל על הדעת. האמת היא שהנ"ל נכון גם בחלק הפלפול וההלכה וגם בחלק האגדה, אלא שאם בחלק הפלפול וההלכה כבר דרכו רבותינו בעלי התוס' ושאר הראשונים והאחרונים שבאו בעקבותיהם ליישב דברי הגמ' במקום אחר עם דבריהם במקום אחר, הרי שבאגדה נכתב הרבה פחות בנושא, ולולי המהר"ל והמהרש"א שנכנסו לעובי הקורה לא היינו יודעים מימיננו לשמאלנו, אך אפילו אחר העיון בדבריהם נשארו עדיין קושיות ותמיהות רבות. כפי שכתבתי במקו"א, בחלק גדול מהפעמים היישוב הוא שחז"ל באו להביע מסר מסויים, וממילא לעתים יתכנו שני מסרים סותרים המציגים שני צדדים לאותו המטבע (כמו בדוגמא הנ"ל שלעוני יש צד טוב וצד רע), והיישום המעשי שלהם צריך להעשות בשום שכל ובמחשבה ע"י בר דעת, לפי הענין והשעה. (בפעמים אחרות המסר אינו כפשוטו ולא הובן כראוי, וא"כ קושיא מעיקרא ליתא).
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 6 אורחים