האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 288
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 130 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 14 אוגוסט 2019, 03:20

הנה כבר דנו הרבה בענין של שידוכים בין אשכנזים לספרדים ואין בכונתי להיכנס לזה כעת.

מה כן?
זה עתה ראיתי לת"ח גדול שכתב מאמר מפורט ומבואר היטב שכאשר אין לאדם כל סיבה מהותית שבגללה הוא לא רואה את עצמו יכול לחיות טוב עם אשה בת לעדה אחרת.
וכן במקרה זה אין לו בעיה של בושות וכל כיו"ב.

בכהאי גוונא כותב הת"ח הלזה שיש לאו דאורייתא לסרב לשידוך כזה.
והלאו הוא לא פחות מאשר: לא תתעב אדומי כי אחיך הוא!

מה הקשר?
הוא מסביר:
כללא הוא שהתורה בוחרת להדגיש דוקא במקום שהדבר רופף.
ולכן כשהתורה רוצה לומר לא לתעב יהודי - היא תבחר דוקא את היהודי שהכי עלול להיות מתועב אלמלא האיסור.

והתיעוב הוא לא האיסור של שנאה ורצון להרע לו - אלא עצם הרצון לשמור מרחק ועצם הנטיה המצויה שלא להרגיש כמו עם אחד ומאוחד.

ממילא גם בלי שידוכים - זה דבר שעלול לקרות לכל אחד שיהיה לו רגש ריחוק ממגזר מסויים על רקע אתני עדתי או תרבותי וכדומה.
ובזה הוא לא נכשל בלא תשנא - כי הוא ממש לא חפץ ברעתם כלל וכלל.
והוא כן נכשל בלא תתעב - כי הוא מעדיף לא להרגיש שהם ממש חלק מנשמתו שלו, וקשה לו להזדהות איתם כעם אחד מאוחד ממש.

נ. ב. הדברים מחודשים ואשמח להיעזר בכל מידע בעד או נגד.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 391
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי שניאור » 15 אוגוסט 2019, 07:38

לא הבנתי, הנושא הוא באמת כאוב, אבל ברור שאם אשה פלונית לא מוצאת חן בעיניו הוא לא חייב להתחתן איתה וזה לא משנה הסיבה למה היא לא מוצאת חן בעיניו, אז איפה הבעיה?
האם כל מי שמתנשא על חוגים אחרים ואומר או חושב שהם לא באמת עובדי ה' (כמו שמצוי הרבה לדאבונינו) הוא עובר על לא תתעב?


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 522
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 172 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי יעקב שלם » 15 אוגוסט 2019, 08:12

למד אתי בחור חוצניק שאמר לי יש מחלוקת בין ר' חיים קנייבסקי למשגיח......

הוא אכל סעודת שבת אצל ר חיים ושאל אותו האם לשמוע שידוך מעדה אחרת
ענה לו ר' חיים "וכי הם ממזרים"
אבל המשגיח אמר לו "תראה לא תמיד זה מתאים"
---מחלוקת בין ר' חיים והמשגיח----

למעשה מכיון שהתרבויות שונות הרבה פעמים יש הבדלים שעלולים לבוא לידי ביטוי בחיי הנישואין ולכן הדיון פה קצת לא מדוייק


משה סט
הודעות: 41
הצטרף: 02 אפריל 2019, 16:46
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי משה סט » 15 אוגוסט 2019, 11:36

יש בעיה עם שידוכים מעדות שונות עיקר הבעיה היא הבדלי מנטליות, אונם כולם לומדים בשיבות אותו דבר (פחות או יותר) וכל הבנות לומדות בבית יעקב. אבל עדיין מנטליות זה לא דבר שתמיד משתקף ביחסים בין חברים בישיבה או בסמינר. וכדי להתגבר על אותם הבדלים בני הזוג צריכים להיות "עובדים" כל ימיהם. דבר שלא כל אחד בר הכי.


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 100 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי כרם » 15 אוגוסט 2019, 11:49

צריך לזכור, כי בשיטת השידוכים המקובלת על החרדים, לא עושים ח"ו מבחני התאמה, אלא ההורים והיועצים והמבינים (בישיבות רבות זה תפקיד המשגיח) משערים ואומדים באומדן דעת כי הזוג הזה יבנה בית טוב וע"כ נותנים לצעירים להתרשם זמ"ז, והכל יודעים שההתרשמות הזו והסיבות שגורמות לזוג להסכים הן רחוקות כרחוק מזרח ממערב ממה שבאמת עושה שיתאימו זל"ז. אלא שעם הזמן אמורים להתאים זל"ז ולגשר ע"פ פערים לא מעטים, ולהיות זוג מאושר.
לפיכך מי שיודע עד כמה הבדלי המנטליות מפריעים לזוגיות, לפעמים בגלל הבדלי ניואנסים דקים וכדו', קשה לגשר על פערים, וע"כ ממעטים לגשת לשידוכים כאלה.
לא הכל נובע מעליונות ונחיתות - השוני הוא הענין.


חגי פאהן
משתמש ותיק
הודעות: 310
הצטרף: 12 פברואר 2017, 08:00
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי חגי פאהן » 15 אוגוסט 2019, 13:44

שניאור כתב:
15 אוגוסט 2019, 07:38
לא הבנתי, הנושא הוא באמת כאוב, אבל ברור שאם אשה פלונית לא מוצאת חן בעיניו הוא לא חייב להתחתן איתה וזה לא משנה הסיבה למה היא לא מוצאת חן בעיניו, אז איפה הבעיה?
האם כל מי שמתנשא על חוגים אחרים ואומר או חושב שהם לא באמת עובדי ה' (כמו שמצוי הרבה לדאבונינו) הוא עובר על לא תתעב?

מה עבודת ה' דומה לארץ הולדת הסבא? שהצד השני לא עובדי ה' זו הסיבה הכי טובה בעולם לא להתחתן איתם!
על פניו נראה שאותו ת"ח מציע שפערי מנטליות נכללים ב"לא תתעב", האם אני טועה?
האם מדובר גם על שידוך שכבר עבר את הוריו, או דוקא שידוך שהוצע לו ישירות?


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 391
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי שניאור » 15 אוגוסט 2019, 17:08

חגי פאהן כתב:
15 אוגוסט 2019, 13:44
מה עבודת ה' דומה לארץ הולדת הסבא? שהצד השני לא עובדי ה' זו הסיבה הכי טובה בעולם לא להתחתן איתם!
על פניו נראה שאותו ת"ח מציע שפערי מנטליות נכללים ב"לא תתעב", האם אני טועה?
האם מדובר גם על שידוך שכבר עבר את הוריו, או דוקא שידוך שהוצע לו ישירות?
למה באמת יש אנשים קטנים שחושבים שעבודת ה' תלוייה באיזה חוג נולדתי?
האם אני מטומטם או האחרים? אני לא יודע אבל זה נראה לי מאוד מוזר להגיד שפערי מנטליות נכלל ב"לא תתעב".


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1234
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי אחד התלמידים » 15 אוגוסט 2019, 19:02

הדברים נראים מוזרים לי.
אבל איני מבין בכלל, אם אין לו סיבה שלא לעשות השידוך, למה שלא יעשה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1578
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 501 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 אוגוסט 2019, 23:12

שניאור כתב:
15 אוגוסט 2019, 17:08
חגי פאהן כתב:
15 אוגוסט 2019, 13:44
מה עבודת ה' דומה לארץ הולדת הסבא? שהצד השני לא עובדי ה' זו הסיבה הכי טובה בעולם לא להתחתן איתם!
על פניו נראה שאותו ת"ח מציע שפערי מנטליות נכללים ב"לא תתעב", האם אני טועה?
האם מדובר גם על שידוך שכבר עבר את הוריו, או דוקא שידוך שהוצע לו ישירות?
למה באמת יש אנשים קטנים שחושבים שעבודת ה' תלוייה באיזה חוג נולדתי?
האם אני מטומטם או האחרים? אני לא יודע אבל זה נראה לי מאוד מוזר להגיד שפערי מנטליות נכלל ב"לא תתעב".
ברור שפער מנטלי הוא נורמלי ולגיטימי. אני משער שכוונת אותו ת"ח היא שאם יש לו רגשות דחיה כלפי אדם בעל מנטליות שונה, לא בגלל שסבור שאותו אדם הוא רחוק מה' או מתנהג שלא כשורה אלא סתם בגלל שזה שונה ממה שרגיל אליו, יש בזה משום לא תתעב. (אם כי איני חושב שרגש דחיה נחשב לתיעוב, ויש הבדל גדול בין השנים. אמנם איך שלא יהיה זה מידות רעות).

הבעיה הגדולה היא שבדרך כלל אנשים מתרצים את זלזולם בבעלי מנטליות שונה בכך שזו דרך שמרחיקה מעבודת ה', בעוד שלאמיתו של דבר מדובר בדחיית האחר גרידא.
דוגמא שכיחה שנוכחתי בה היא אנשים שהורגלו לרמת חיים מאד פשוטה (בדרך כלל מכורח המציאות, ואז זה נהפך לאידיאל...) שבזים לאנשים הרגילים לרמת חיים גבוהה יותר, בתואנה שהם שקועים בגשמיות ורחוקים מרוחניות. אך האמת בהרבה מהמקרים שהעשיר אינו יותר שקוע בסטייק שלו מאשר העני בהרינג שלו, וההבדל אינו אלא ברמה אליה הורגלו, ולא בשקיעות בחומר. (כמובן שגם ההיפך מצוי, שעשירים בזים לעניים. אבל לפחות לא מתרצים את זה בטענות רוחניות כביכול).
דוגמא נוספת היא אנשים שהורגלו לרמה מחמירה יותר של קיום הלכה, שרואים את המקלים יותר כמזלזלים במצוות, כשלאמיתו של דבר מדובר בהבדלים של מוסכמות חברתיות בלבד. (גם בזה מצוי ההיפך, אך כאמור אין לצד ההפוך תירוץ רוחני).


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 693
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי איש ווילנא » 18 אוגוסט 2019, 23:42

מבקש אמת כתב:
18 אוגוסט 2019, 23:12
הבעיה הגדולה היא שבדרך כלל אנשים מתרצים את זלזולם בבעלי מנטליות שונה בכך שזו דרך שמרחיקה מעבודת ה', בעוד שלאמיתו של דבר מדובר בדחיית האחר גרידא.
דוגמא שכיחה שנוכחתי בה היא אנשים שהורגלו לרמת חיים מאד פשוטה (בדרך כלל מכורח המציאות, ואז זה נהפך לאידיאל...) שבזים לאנשים הרגילים לרמת חיים גבוהה יותר, בתואנה שהם שקועים בגשמיות ורחוקים מרוחניות. אך האמת בהרבה מהמקרים שהעשיר אינו יותר שקוע בסטייק שלו מאשר העני בהרינג שלו, וההבדל אינו אלא ברמה אליה הורגלו, ולא בשקיעות בחומר. (כמובן שגם ההיפך מצוי, שעשירים בזים לעניים. אבל לפחות לא מתרצים את זה בטענות רוחניות כביכול).
דוגמא נוספת היא אנשים שהורגלו לרמה מחמירה יותר של קיום הלכה, שרואים את המקלים יותר כמזלזלים במצוות, כשלאמיתו של דבר מדובר בהבדלים של מוסכמות חברתיות בלבד. (גם בזה מצוי ההיפך, אך כאמור אין לצד ההפוך תירוץ רוחני).
חזרה למעלה

דבריך זקוקים להבהרה נוספת
לכאורה מסקנה מתבקשת מדבריך. אם הפרושים החיים חיי הסתפקות ופשטות. והאנשים החיים ברמת חיים גבוהה שווים בדרגתם הרוחנית. אם כן בשביל מה ללכת על המסלול של חיי הסתפקות.
כמו כן אם המחמירים בהלכה והמקילים בהלכה שווים הם בדרגתם הרוחנית. בשביל מה ללכת על המסלול המחמיר.
אני מבין שאתה מתכוון לכאלה שנולדו כאלה ולא הלכו לזה מתוך בחירה.
אבל בכל זאת במציאות זה יותר מורכב.
ואני בכל זאת באופן אישי יעדיף מנטליות של חברה שמחמירה במצוות. וחיה חיי הסתפקות. ובעיקר בשביל חינוך הילדים כי בחברה כזו באופן טבעי יש יותר חיבור חזק לתורה וירא"ש. ות"ח מצויים בה יותר בשפע
[ולא אבחר בהם בדיעבד מחמת חוסר אמצעים כי חנני אלוקים ויש לי כל]


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1578
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 501 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי מבקש אמת » 19 אוגוסט 2019, 01:57

איש ווילנא כתב:
18 אוגוסט 2019, 23:42
מבקש אמת כתב:
18 אוגוסט 2019, 23:12
הבעיה הגדולה היא שבדרך כלל אנשים מתרצים את זלזולם בבעלי מנטליות שונה בכך שזו דרך שמרחיקה מעבודת ה', בעוד שלאמיתו של דבר מדובר בדחיית האחר גרידא.
דוגמא שכיחה שנוכחתי בה היא אנשים שהורגלו לרמת חיים מאד פשוטה (בדרך כלל מכורח המציאות, ואז זה נהפך לאידיאל...) שבזים לאנשים הרגילים לרמת חיים גבוהה יותר, בתואנה שהם שקועים בגשמיות ורחוקים מרוחניות. אך האמת בהרבה מהמקרים שהעשיר אינו יותר שקוע בסטייק שלו מאשר העני בהרינג שלו, וההבדל אינו אלא ברמה אליה הורגלו, ולא בשקיעות בחומר. (כמובן שגם ההיפך מצוי, שעשירים בזים לעניים. אבל לפחות לא מתרצים את זה בטענות רוחניות כביכול).
דוגמא נוספת היא אנשים שהורגלו לרמה מחמירה יותר של קיום הלכה, שרואים את המקלים יותר כמזלזלים במצוות, כשלאמיתו של דבר מדובר בהבדלים של מוסכמות חברתיות בלבד. (גם בזה מצוי ההיפך, אך כאמור אין לצד ההפוך תירוץ רוחני).
חזרה למעלה

דבריך זקוקים להבהרה נוספת
לכאורה מסקנה מתבקשת מדבריך. אם הפרושים החיים חיי הסתפקות ופשטות. והאנשים החיים ברמת חיים גבוהה שווים בדרגתם הרוחנית. אם כן בשביל מה ללכת על המסלול של חיי הסתפקות.
כמו כן אם המחמירים בהלכה והמקילים בהלכה שווים הם בדרגתם הרוחנית. בשביל מה ללכת על המסלול המחמיר.
אני מבין שאתה מתכוון לכאלה שנולדו כאלה ולא הלכו לזה מתוך בחירה.
אבל בכל זאת במציאות זה יותר מורכב.
ואני בכל זאת באופן אישי יעדיף מנטליות של חברה שמחמירה במצוות. וחיה חיי הסתפקות. ובעיקר בשביל חינוך הילדים כי בחברה כזו באופן טבעי יש יותר חיבור חזק לתורה וירא"ש. ות"ח מצויים בה יותר בשפע
[ולא אבחר בהם בדיעבד מחמת חוסר אמצעים כי חנני אלוקים ויש לי כל]
כמובן שכוונתי לכאלו שנולדו למצב כזה ולא הלכו לזה מתוך בחירה (שזה רוב הציבור), וממילא אין מקום למסקנה שהוצאת מדבריי. אבל מאידך גיסא, מי שבוחר בכך בגלל מעלתו הרוחנית הגבוהה, גם לא יבוז ויזלזל באחרים שאינם נוהגים כמותו, שכן מעלה רוחנית גבוהה מחייבת גם ענוה ואי זלזול בזולת, ולא רק הסתפקות במועט וחומרות.

אם כי כמו שכתבת הענין מורכב. לפעמים גם מי שבחר לחיות בפשטות, או שבחר להחמיר יותר, אין זה נובע בהכרח מתוך דרגתו הגבוהה יותר, אלא מכך שטבעו מושכו לזה (לפעמים זה סתם טבע מולד, ולפעמים זה נובע מהרגש הרוחני שמתחבר לכיוון זה דייקא, רגש המצוי בעיקר אצל בעלי אופי הנוטה לקיצוניות), ואילו רעהו עובד את ה' בדרכו שלו, ובדגש על דברים אחרים. אך בדרך כלל כשזה בא מבחירה הדבר מורה על מעלה רוחנית יתירה, כידוע.

לגבי ההעדפה החברתית של חברה החיה בפשטות ומחמירה במצוות (על אף שאצל רוב חבריה הענין לא נובע מבחירה), מחמת החיבור החזק שלה לתורה ויראת שמים - יש בזה הרבה אמת*, אך זה רק לגבי העדפה לכתחילה, ולא נוגע במאומה לענין של זלזול באחרים המצויים בחברה מסוג אחר, שלפי דרגתם ומקום המצאותם יכולים להיות עובדי ה' באמת ובתמים. זלזול זה אינו נובע מדרגה גבוהה בעבודת ה' אלא להיפך.

לענ"ד בלתי אפשרי לשפוט אנשים על דרגתם הרוחנית, בגלל שלכל אחד ישנם נתונים שונים לחלוטין. אבל אם כן אפשר לשפוט משהו, ניתן לומר שאין לשפוט לפי המיקום של האדם בסולם, אלא לפי המאמץ שלו לעלות את שליבותיו. את מיקומו בסולם יצרו אחרים, ואילו את הכיוון והמאמץ - יוצר האדם בעצמו.





*אולם גם בזה הענין מורכב, וישנן קבוצות מסויימות שהחסרונות בהן גוברים על המעלות, לפי דעתי בכל אופן. זה כבר נכנס לנושא רחב של משקל ערכים שונים ביהדות, ואין כאן המקום להאריך בזה. עכ"פ המשוואה של יותר עניות וחומרות = יותר קרבת אלקים, היא לא נכונה בחלק גדול מהמקרים, לא לגבי קבוצות, ובודאי שלא לגבי יחידים.

 


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 915
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 193 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי יוספזון » 19 אוגוסט 2019, 16:26

מבקש אמת כתב:
19 אוגוסט 2019, 01:57
איש ווילנא כתב:
18 אוגוסט 2019, 23:42
מבקש אמת כתב:
18 אוגוסט 2019, 23:12
הבעיה הגדולה היא שבדרך כלל אנשים מתרצים את זלזולם בבעלי מנטליות שונה בכך שזו דרך שמרחיקה מעבודת ה', בעוד שלאמיתו של דבר מדובר בדחיית האחר גרידא.
דוגמא שכיחה שנוכחתי בה היא אנשים שהורגלו לרמת חיים מאד פשוטה (בדרך כלל מכורח המציאות, ואז זה נהפך לאידיאל...) שבזים לאנשים הרגילים לרמת חיים גבוהה יותר, בתואנה שהם שקועים בגשמיות ורחוקים מרוחניות. אך האמת בהרבה מהמקרים שהעשיר אינו יותר שקוע בסטייק שלו מאשר העני בהרינג שלו, וההבדל אינו אלא ברמה אליה הורגלו, ולא בשקיעות בחומר. (כמובן שגם ההיפך מצוי, שעשירים בזים לעניים. אבל לפחות לא מתרצים את זה בטענות רוחניות כביכול).
דוגמא נוספת היא אנשים שהורגלו לרמה מחמירה יותר של קיום הלכה, שרואים את המקלים יותר כמזלזלים במצוות, כשלאמיתו של דבר מדובר בהבדלים של מוסכמות חברתיות בלבד. (גם בזה מצוי ההיפך, אך כאמור אין לצד ההפוך תירוץ רוחני).
חזרה למעלה

דבריך זקוקים להבהרה נוספת
לכאורה מסקנה מתבקשת מדבריך. אם הפרושים החיים חיי הסתפקות ופשטות. והאנשים החיים ברמת חיים גבוהה שווים בדרגתם הרוחנית. אם כן בשביל מה ללכת על המסלול של חיי הסתפקות.
כמו כן אם המחמירים בהלכה והמקילים בהלכה שווים הם בדרגתם הרוחנית. בשביל מה ללכת על המסלול המחמיר.
אני מבין שאתה מתכוון לכאלה שנולדו כאלה ולא הלכו לזה מתוך בחירה.
אבל בכל זאת במציאות זה יותר מורכב.
ואני בכל זאת באופן אישי יעדיף מנטליות של חברה שמחמירה במצוות. וחיה חיי הסתפקות. ובעיקר בשביל חינוך הילדים כי בחברה כזו באופן טבעי יש יותר חיבור חזק לתורה וירא"ש. ות"ח מצויים בה יותר בשפע
[ולא אבחר בהם בדיעבד מחמת חוסר אמצעים כי חנני אלוקים ויש לי כל]
כמובן שכוונתי לכאלו שנולדו למצב כזה ולא הלכו לזה מתוך בחירה (שזה רוב הציבור), וממילא אין מקום למסקנה שהוצאת מדבריי. אבל מאידך גיסא, מי שבוחר בכך בגלל מעלתו הרוחנית הגבוהה, גם לא יבוז ויזלזל באחרים שאינם נוהגים כמותו, שכן מעלה רוחנית גבוהה מחייבת גם ענוה ואי זלזול בזולת, ולא רק הסתפקות במועט וחומרות.

אם כי כמו שכתבת הענין מורכב. לפעמים גם מי שבחר לחיות בפשטות, או שבחר להחמיר יותר, אין זה נובע בהכרח מתוך דרגתו הגבוהה יותר, אלא מכך שטבעו מושכו לזה (לפעמים זה סתם טבע מולד, ולפעמים זה נובע מהרגש הרוחני שמתחבר לכיוון זה דייקא, רגש המצוי בעיקר אצל בעלי אופי הנוטה לקיצוניות), ואילו רעהו עובד את ה' בדרכו שלו, ובדגש על דברים אחרים. אך בדרך כלל כשזה בא מבחירה הדבר מורה על מעלה רוחנית יתירה, כידוע.

לגבי ההעדפה החברתית של חברה החיה בפשטות ומחמירה במצוות (על אף שאצל רוב חבריה הענין לא נובע מבחירה), מחמת החיבור החזק שלה לתורה ויראת שמים - יש בזה הרבה אמת*, אך זה רק לגבי העדפה לכתחילה, ולא נוגע במאומה לענין של זלזול באחרים המצויים בחברה מסוג אחר, שלפי דרגתם ומקום המצאותם יכולים להיות עובדי ה' באמת ובתמים. זלזול זה אינו נובע מדרגה גבוהה בעבודת ה' אלא להיפך.

לענ"ד בלתי אפשרי לשפוט אנשים על דרגתם הרוחנית, בגלל שלכל אחד ישנם נתונים שונים לחלוטין. אבל אם כן אפשר לשפוט משהו, ניתן לומר שאין לשפוט לפי המיקום של האדם בסולם, אלא לפי המאמץ שלו לעלות את שליבותיו. את מיקומו בסולם יצרו אחרים, ואילו את הכיוון והמאמץ - יוצר האדם בעצמו.





*אולם גם בזה הענין מורכב, וישנן קבוצות מסויימות שהחסרונות בהן גוברים על המעלות, לפי דעתי בכל אופן. זה כבר נכנס לנושא רחב של משקל ערכים שונים ביהדות, ואין כאן המקום להאריך בזה. עכ"פ המשוואה של יותר עניות וחומרות = יותר קרבת אלקים, היא לא נכונה בחלק גדול מהמקרים, לא לגבי קבוצות, ובודאי שלא לגבי יחידים.


גם זה שנולדת כיהודי אינו נובע מבחירה, אלא שכך נוצרת... האם תאמר שאין ערך ליהדות שלך? ועל גרים אמרו למרות גדלותם שקשים לישראל כספחת... למרות שנספחו לכרם בית ה' ועזבו גילולי בית אביהם.
בענין הסתפקות במועט זה אותו דבר. ועל כך גזרו 'פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן' - כך הוא דרכה של תורה. אז הסתפקות במועט, לא משנה מאיזה כיוון זה בא, זה דבר מבורך.
ועד שאתה מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך מעיך וכו'.
כמובן, שלפום צערא אגרא, אבל עדיין, מי  שעובד את ה' או לומד תורה מתוך אהבתו אליה, אין זה גורע מחלקו. הוא הדבר לגבי הסתפקות במועט. 
והזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה

 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1578
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 501 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בחלק מהמקרים יש איסור דאורייתא לדחות שידוך על רקע אתני? ומה ההבדל בין שנאה לתיעוב.

שליחה על ידי מבקש אמת » 19 אוגוסט 2019, 20:38

יוספזון כתב:
19 אוגוסט 2019, 16:26
מבקש אמת כתב:
19 אוגוסט 2019, 01:57
איש ווילנא כתב:
18 אוגוסט 2019, 23:42


דבריך זקוקים להבהרה נוספת
לכאורה מסקנה מתבקשת מדבריך. אם הפרושים החיים חיי הסתפקות ופשטות. והאנשים החיים ברמת חיים גבוהה שווים בדרגתם הרוחנית. אם כן בשביל מה ללכת על המסלול של חיי הסתפקות.
כמו כן אם המחמירים בהלכה והמקילים בהלכה שווים הם בדרגתם הרוחנית. בשביל מה ללכת על המסלול המחמיר.
אני מבין שאתה מתכוון לכאלה שנולדו כאלה ולא הלכו לזה מתוך בחירה.
אבל בכל זאת במציאות זה יותר מורכב.
ואני בכל זאת באופן אישי יעדיף מנטליות של חברה שמחמירה במצוות. וחיה חיי הסתפקות. ובעיקר בשביל חינוך הילדים כי בחברה כזו באופן טבעי יש יותר חיבור חזק לתורה וירא"ש. ות"ח מצויים בה יותר בשפע
[ולא אבחר בהם בדיעבד מחמת חוסר אמצעים כי חנני אלוקים ויש לי כל]
כמובן שכוונתי לכאלו שנולדו למצב כזה ולא הלכו לזה מתוך בחירה (שזה רוב הציבור), וממילא אין מקום למסקנה שהוצאת מדבריי. אבל מאידך גיסא, מי שבוחר בכך בגלל מעלתו הרוחנית הגבוהה, גם לא יבוז ויזלזל באחרים שאינם נוהגים כמותו, שכן מעלה רוחנית גבוהה מחייבת גם ענוה ואי זלזול בזולת, ולא רק הסתפקות במועט וחומרות.

אם כי כמו שכתבת הענין מורכב. לפעמים גם מי שבחר לחיות בפשטות, או שבחר להחמיר יותר, אין זה נובע בהכרח מתוך דרגתו הגבוהה יותר, אלא מכך שטבעו מושכו לזה (לפעמים זה סתם טבע מולד, ולפעמים זה נובע מהרגש הרוחני שמתחבר לכיוון זה דייקא, רגש המצוי בעיקר אצל בעלי אופי הנוטה לקיצוניות), ואילו רעהו עובד את ה' בדרכו שלו, ובדגש על דברים אחרים. אך בדרך כלל כשזה בא מבחירה הדבר מורה על מעלה רוחנית יתירה, כידוע.

לגבי ההעדפה החברתית של חברה החיה בפשטות ומחמירה במצוות (על אף שאצל רוב חבריה הענין לא נובע מבחירה), מחמת החיבור החזק שלה לתורה ויראת שמים - יש בזה הרבה אמת*, אך זה רק לגבי העדפה לכתחילה, ולא נוגע במאומה לענין של זלזול באחרים המצויים בחברה מסוג אחר, שלפי דרגתם ומקום המצאותם יכולים להיות עובדי ה' באמת ובתמים. זלזול זה אינו נובע מדרגה גבוהה בעבודת ה' אלא להיפך.

לענ"ד בלתי אפשרי לשפוט אנשים על דרגתם הרוחנית, בגלל שלכל אחד ישנם נתונים שונים לחלוטין. אבל אם כן אפשר לשפוט משהו, ניתן לומר שאין לשפוט לפי המיקום של האדם בסולם, אלא לפי המאמץ שלו לעלות את שליבותיו. את מיקומו בסולם יצרו אחרים, ואילו את הכיוון והמאמץ - יוצר האדם בעצמו.





*אולם גם בזה הענין מורכב, וישנן קבוצות מסויימות שהחסרונות בהן גוברים על המעלות, לפי דעתי בכל אופן. זה כבר נכנס לנושא רחב של משקל ערכים שונים ביהדות, ואין כאן המקום להאריך בזה. עכ"פ המשוואה של יותר עניות וחומרות = יותר קרבת אלקים, היא לא נכונה בחלק גדול מהמקרים, לא לגבי קבוצות, ובודאי שלא לגבי יחידים.


בענין הסתפקות במועט זה אותו דבר. ועל כך גזרו 'פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן' - כך הוא דרכה של תורה. אז הסתפקות במועט, לא משנה מאיזה כיוון זה בא, זה דבר מבורך.



עיין רש"י שם שחולק להדיא על דבריך.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], אסף | 7 אורחים