חינוך להאמין בניסים

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי יהודה1 » 04 ספטמבר 2019, 09:15

מבקש אמת כתב:
03 ספטמבר 2019, 23:55
על כל פנים, הקב"ה עיצב את עם ישראל בצורה שרוב העם יועדו לעבוד את ה' דרך חיי המעשה, ורק מיעוטו לעבודת ה' דרך חיי הרוח. ולכן, לבוא ולטעון שרוב הציבור שנוהג בדרך הראשונה הוא "בדיעבדניק" או חמור מכך טפש, היא חוצפה גדולה כלפי קודשא בריך הוא שמשום מה סבר אחרת, וייעד לרוב עמו את המסלול הראשון מלכתחילה. היחידים שאולי אפשר לבוא אליהם בטענה הם רק כאלו שמכל בחינה הינם מתאימים להיות מאנשי שבט לוי, וגם בנסיבות חייהם הדבר אפשרי, ובכל זאת החליטו לבחור במסלול השבטים האחרים בגלל רצון לנוחות גשמית או חוסר הערכה לתורה, אבל סבורני שכאלו ישנם רק מעטים בלבד.
רמ"א ביורה דיעה סימן רמ"ו סעיף כ"א
ויש מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים כדי להחזיק ידי לומדי תורה שעל ידי זה יכולין לעסוק בתורה בריוח.
ומ"מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה -- מדת חסידות הוא ומתת אלהים היא אך אין זה מדת כל אדם. שאי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס בעצמו (גם זה בתשובה הנזכרת).


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי יהודה1 » 04 ספטמבר 2019, 09:28

מבקש אמת כתב:
03 ספטמבר 2019, 23:55
הענין יומחש במשל: אדם עשיר שחי בקהילה של אנשים בעלי יכולת כלכלית ממוצעת, הרי אף אם מרגיש את עצמו נכבד וחשוב, מ"מ לא יסתכל על כל שאר חברי קהילתו כנחותים (אא"כ הוא ממש שוטה). זאת משום שהוא מבין שהוא היוצא דופן והנורמה היא לא כמותו, והמושג "נחות" נתפס כנחיתות מתחת הנורמה, אך הנורמה עצמה לא יכולה להיות מוגדרת כנחותה, אלא להיפך - היוצא דופן הוא החשוב והנכבד. אבל כשיש קהילה שלמה של עשירים, אזי רבים הסיכויים שיסתכלו על קהילות אחרות כנחותות, כיון שאצלם להיות עשיר הוא הנורמה, וממילא מי שעשיר אינו זוכה ליקר והערכה, אלא להיפך - מי שלא עשיר וחורג מהנורמה הוא נחות.

מהמשל ההוא יש ללמוד עוד.
שהרי ברור שהאחרים לא מסתכלים על העשיר כנחות, (אלא אם כן יש סיבות מוצדקות לעשות זאת כגון שלא נוהג כדרך בני אדם בדרך ארץ, ותולים את זה בשינויו לעושר), שהרי העולם מעריכים עשירים, וכך ראוי שהבעלי בתים לא יסתכלו על האברכים כנחותים אע"פ שהם לא עובדים ולא מתפרנסים מיגיעם, שהרי העיסוק בתורה בלבד, גדול יותר.

אני חושב ששנינו מסכימים על רוב הדברים אלא שכל אחד מדגיש זוית אחרת. לך איכפת מהשטחיות שאנשים רואים במה שהורגלו לזה כמצב פשוט וכאילו כל מי שלא כמותם חוטא, ואני באמת לא רואה את זה כך ונראה לי שמי שמדבר נגד האידיאולוגיה הזו או ממעט בערכה, כל מטרתו היא לבטל את העניין ולכן אני נלחם להצדיק אותה.

אז בא נגיע לעמק השווה, אני מצהיר שאיני מזלזל בשום יהודי, חוץ ממי שמזלזל בערכים קדושים, ואתה מצהיר שאתה לא חושב לבטל שום מוסכמה שהונהגה על ידי גדולי הדורות הקודמים, אלא רק את המחשבות השטחיות שבאות בעקבות ההנהגה אחרי כולם בלי התבוננות.

סיכמנו?


איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 261
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 04 ספטמבר 2019, 12:45

מבקש אמת כתב:
03 ספטמבר 2019, 23:55
איטשע מאיר לורנץ כתב:
03 ספטמבר 2019, 23:15
מבקש אמת כתב:
03 ספטמבר 2019, 22:18


אני מבין שיש כאן ויכוח בין מציאות לאידיאולוגיה. אם כן, אין מה להמשיך ולדון בענין. 


הנני מוחה בכל לשון של מחאה על המשפט החצוף וכפוי הטובה, בו נכתב שאדם שבחר במסלול של שבט זבולון במקום זה של יששכר הוא טיפש. מלבד כפיות הטובה המזעזעת כלפי תומכי התורה של דורינו, שבלעדיהם לא היו יותר ממיעוט שבמיעוט לומדי תורה (כמו שאכן היה המצב בדורות עברו, בהם תומכי התורה היו מעטים מאד), ובזכותם זכינו בדורינו זה לפריחת התורה באופן מופלא, הרי יש כאן פגיעה חמורה באחד עשר שבטי ישראל שתפקידם היה לעסוק בפרנסה ולתמוך בשבטי לוי ויששכר, ולא לחינם הקדימה תורה זבולון ליששכר.
אני לפעמים עומד ותוהה מהיכן הגיעה כזו חוצפה, גסות הרוח וכפיות טובה לאנשים מסויימים המגדירים את עצמם "בני תורה".

אני חושב שיש כאן שני דינים

המעורר לא התכוון לומר שהם טפשים במובן זה שהם טפשים 
אלא התכוון לומר, שבכל זאת הם לא זכו למה שהאברך זכה
וכמשל נאמר למי שיבקשו ממנו לבחור בין להיות תומך תורה ולהתגודד שמונה שעות ביום בגורד שחקים במנהטן
או להיות אברך כולל ספון באהלה של תורה, ולהיות מהנתמכים ולא מהתומכים, וההוא 'בטפשותו' בוחר בראשון
אין כאן ענין של כפיות טובה, כי אין כאן זלזול באדם שעזר לי, אלא מדברים על הרעיון של זה מול זה 

אך מצד שני נשאלת השאלה הגדולה, כי אותה תפיסה כי היציאה לעבודה היא מעין טרגדיה, מה מקורה ומאין נולדה
התיאור הזה של הבחירה בין גורד שחקים לבית המדרש מתאים לסיפורים, אבל לא למציאות. בכל מצב יש הרבה מאד נתונים שצריך לקחת בחשבון, והנתונים הללו משתנים בין איש לרעהו. רוב רובם של האנשים אינם באמת ניצבים בפני בחירה בין מסלול אחד לשני, כיון שנסיבות חייהם ואישיותם בדרך כלל מובילות אותם למצב בו ישנה רק אופציה אחת, והשניה כמעט ולא באה בחשבון. כמעט כל ה"זבולונים" וה"יששכרים" שאני מכיר הגיעו למצבם כתוצאה מנסיבות שונות שאינן תלויות בהם, ולא עמדו בפני בחירה גורלית בין שני המסלולים.

על כל פנים, הקב"ה עיצב את עם ישראל בצורה שרוב העם יועדו לעבוד את ה' דרך חיי המעשה, ורק מיעוטו לעבודת ה' דרך חיי הרוח. ולכן, לבוא ולטעון שרוב הציבור שנוהג בדרך הראשונה הוא "בדיעבדניק" או חמור מכך טפש, היא חוצפה גדולה כלפי קודשא בריך הוא שמשום מה סבר אחרת, וייעד לרוב עמו את המסלול הראשון מלכתחילה. היחידים שאולי אפשר לבוא אליהם בטענה הם רק כאלו שמכל בחינה הינם מתאימים להיות מאנשי שבט לוי, וגם בנסיבות חייהם הדבר אפשרי, ובכל זאת החליטו לבחור במסלול השבטים האחרים בגלל רצון לנוחות גשמית או חוסר הערכה לתורה, אבל סבורני שכאלו ישנם רק מעטים בלבד.

כמובן ישנם שיקולים טכניים אחרים בנושא מורכב זה, ולא אכנס להם כעת. אבל ההשקפה המשובשת והשחצנית כביכול רק אני והחוג והמסלול שלי עובדים את ה' כראוי וכל השאר הם טפשים, צריכה להעקר מן העולם.





נ.ב. התפיסה שעבודה היא דבר פסול היא תפיסה שלא באה מאף אחד מגדולי הדור (מנהיג עולם התורה הגרא"מ שך זצ"ל התרעם על מי שהציג השקפה כזו), וגם מעולם לא היתה בעולם היהודי, והתחדשה רק בדור האחרון. גם עמלי התורה ששקדו יומם ולילה בבתי המדרש בליטא, בפולין או במרוקו מעולם לא העלו על דעתם שכל קרובי משפחתם ושכניהם הם "סוג ב'". הסיבה לתפיסה זו נובעת מגורם סוציולוגי פשוט, שנקרא "מדד הנורמה". הענין יומחש במשל: אדם עשיר שחי בקהילה של אנשים בעלי יכולת כלכלית ממוצעת, הרי אף אם מרגיש את עצמו נכבד וחשוב, מ"מ לא יסתכל על כל שאר חברי קהילתו כנחותים (אא"כ הוא ממש שוטה). זאת משום שהוא מבין שהוא היוצא דופן והנורמה היא לא כמותו, והמושג "נחות" נתפס כנחיתות מתחת הנורמה, אך הנורמה עצמה לא יכולה להיות מוגדרת כנחותה, אלא להיפך - היוצא דופן הוא החשוב והנכבד. אבל כשיש קהילה שלמה של עשירים, אזי רבים הסיכויים שיסתכלו על קהילות אחרות כנחותות, כיון שאצלם להיות עשיר הוא הנורמה, וממילא מי שעשיר אינו זוכה ליקר והערכה, אלא להיפך - מי שלא עשיר וחורג מהנורמה הוא נחות.
כך גם בנידון דידן: ההסתכלות על "בעלי בתים" כנחותים מצויה אך ורק בקרב חברה שרוב חבריה אברכים, ואצלם להיות אברך זה הנורמה, ממילא האברך אינו נתפס כבר מעלה גדול כיון שכולם עושים כך, אלא להיפך - מי שעובד הוא הנחות. אבל מי שנמצא בחברה שהנורמה בה היא לעבוד, אזי גם אם הוא עצמו עמל בתורה ובן עליה הרי אינו רואה את חבריו ושכניו כנחותים, אלא רק מרגיש זכיה שנמצא במדרגה גבוהה מהנורמה. (גם התפיסה שמי שיוצא לעבוד מתקלקל נובעת בעיקר מתפיסת הנורמה החברתית, ותפיסה זו אכן משפיעה על המציאות שחוזרת ומחזקת את התפיסה, וכפי שכבר נכתב בזה).
זו הסיבה האמיתית לתפיסה המוטעית. כל האידיאולוגיות והסברות האחרות רק באות להצדיק ולתת תוקף רעיוני לתפיסה זו, אבל הם לא יצרו אותה. (אמנם ודאי שהנורמה החברתית מושתתת על אידיאולוגיה מסויימת, אבל ההסתכלות על החורגים מהנורמה כנחותים נובעת מעצם החריגה מהנורמה, ולא מהאידיאולוגיה. מסיבה זו היחס לאדם לא נמדד לפי השעות אותן הוא מקדיש לתורה, אלא לפי סוג העיסוק שלו - כמה הוא חורג מהנורמה החברתית, ולכן היחס למנהל מוסד שונה לחלוטין מזה של איש מחשבים, גם אם האחרון מקדיש יותר שעות ללימוד מהראשון).

הוא אשר דיברתי, ורק חיזקת את דבריך

דווקא בגלל שאין כאן בחירה, אין הביטוי מתכוון לטפשות כפשוטו
ואכן המשל בנושא הבחירה הוא אכן רק משל, ולכן אף הנמשל אינו מתכוון לדבר כענינו 
זה שהוא זכה בעקבות הוריו אפילו שלא בזכותו להיות ספון באהלה של תורה, זה ריווח שמה לעשות אין אותו לאותו עשיר
אולי ההעשיר ישב בקומה העליונה בגן עדן, ובכל זאת מי שזכה לישב באהלה של תורה, זכה בלוטו מסוים שלא זכה אותו העשיר התומך, מה לעשות?!
אך אין בזה זלזול וכפיות טובה 


לגבי הנ. ב. היטבת להגדיר זאת ואני מצטרף אתך כמעט לכל מילה (אני לא משוכנע בדיוק שאותם נסיבות שאתה מציג הם שגרמו אותו, אבל נראה לי שאתה קרוב יותר למגזר הזה ממני) ואכן אני באמת חושב שהרבה מה שייצג את הציבור החלש הזה שנקרא חרדים עובדים, היא התפיסה המעוותת הזאת כאילו היציאה לעבודה היא מעין אסון חמור של ירידה ברוחניות ברמה אדירה


איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 261
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 04 ספטמבר 2019, 12:53

אח שלך כתב:
04 ספטמבר 2019, 01:41
מסתבר שהמילה "טרגדיה" שהוזכרה - היא לא על העבודה עצמה אלא על המצב הרוחני שבעקבותיה.
וגם כל מי שעומד בהצלחה בכל הנסיונות הרבים שצצים מחוץ לבית המדרש יכול להודות שהם קשים ומאתגרים מכל הכיוונים.

אשרי מי שזוכה לעלות ביראת שמים בתוך גורד השחקים הנ"ל עם כל הנסיונות והאוירה המנוכרת והכפרנית.

וזה הברוך הגדול 

לקחו את המושג עבודה בכללותו והפכו אותו לעצם הטרגדיה, וכאילו הירידה וההידרדרות קשורה עם זה בקשר של קיימא

אכן ואכן אני מכיר אנשים שעובדים קשה, לאו דווקא בגורד שחקים, ולאו דוקא במשרה רמת דרג שדורשת תואר אקדמאי 
אלא פשוט נהנים מיגיע כפם, והיראת שמים שלהם... הלוואי על הרבה אברכי כולל
ומאידך אני מכיר אברכים שיכול להיות שהיה הרבה יותר מבורך בשבילם, אם היו עוזבים את הכולל (לא קשור אם יש להם כסף) והיו הולכים לעובד שמונה שעות עבודה פיזית קשה, והיה מתקייהם בהם המשנה יגיעת שניהם משכחת עוון

ברור שביציאה לרחוב אורבות יותר סכנות, אך עדיין ממש לא הא בהא תליא
ואם מאן דהוא נסתבב עליו מן השמים שצריך לעזוב את הסטנדר, הוא חייב לדעת שמאומה לא ירד מערכו, ולכן אין לו גם שום תירוץ להתפרק

ונראה לי שבמגזרים שעצם היציאה לעבודה הפכה לטרגדיה אכן אצלם מי שיוצא כבר חש שהוא כבר ממילא לא, אז הוא יכול לללכת עוד כמה צעדים רחוק יותר
ודווקא במקומות שלא עשו מהיציאה לעבודה ענין נורא כל כך, הרי שרוב העובדים נשארים יראי השם, המדקדקים בקלה ובחמורה

ואכן דווקא בגלל זה, כי גם מי שיוצא לעבוד יודע שאינו עושה שום עוול, הוא גם יודע שהעבודה צריכה להיות עבודה נקיה וכשרה, ולא שכיוון שכבר יצא הוא יכול לעבוד בכל עבודה ובכל מקום


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי יהודה1 » 04 ספטמבר 2019, 13:47

איטשע מאיר לורנץ כתב:
04 ספטמבר 2019, 12:53
וזה הברוך הגדול 

לקחו את המושג עבודה בכללותו והפכו אותו לעצם הטרגדיה, וכאילו הירידה וההידרדרות קשורה עם זה בקשר של קיימא

אכן ואכן אני מכיר אנשים שעובדים קשה, לאו דווקא בגורד שחקים, ולאו דוקא במשרה רמת דרג שדורשת תואר אקדמאי 
אלא פשוט נהנים מיגיע כפם, והיראת שמים שלהם... הלוואי על הרבה אברכי כולל
ומאידך אני מכיר אברכים שיכול להיות שהיה הרבה יותר מבורך בשבילם, אם היו עוזבים את הכולל (לא קשור אם יש להם כסף) והיו הולכים לעובד שמונה שעות עבודה פיזית קשה, והיה מתקייהם בהם המשנה יגיעת שניהם משכחת עוון

ברור שביציאה לרחוב אורבות יותר סכנות, אך עדיין ממש לא הא בהא תליא
ואם מאן דהוא נסתבב עליו מן השמים שצריך לעזוב את הסטנדר, הוא חייב לדעת שמאומה לא ירד מערכו, ולכן אין לו גם שום תירוץ להתפרק

ונראה לי שבמגזרים שעצם היציאה לעבודה הפכה לטרגדיה אכן אצלם מי שיוצא כבר חש שהוא כבר ממילא לא, אז הוא יכול לללכת עוד כמה צעדים רחוק יותר
ודווקא במקומות שלא עשו מהיציאה לעבודה ענין נורא כל כך, הרי שרוב העובדים נשארים יראי השם, המדקדקים בקלה ובחמורה

ואכן דווקא בגלל זה, כי גם מי שיוצא לעבוד יודע שאינו עושה שום עוול, הוא גם יודע שהעבודה צריכה להיות עבודה נקיה וכשרה, ולא שכיוון שכבר יצא הוא יכול לעבוד בכל עבודה ובכל מקום
ראה viewtopic.php?f=68&t=3178

אני חושב שאין טעם לדון על זה עוד באשכול זה. ואולי אפשר לבקש מהמנהלים לפתוח את האשכול הישן אם יש עוד מה לחדש בו.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1898
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 190 פעמים
קיבל תודה: 660 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי מבקש אמת » 04 ספטמבר 2019, 16:47

יהודה1 כתב:
04 ספטמבר 2019, 08:58
מבקש אמת כתב:
03 ספטמבר 2019, 22:18
הנני מוחה בכל לשון של מחאה על המשפט החצוף וכפוי הטובה, בו נכתב שאדם שבחר במסלול של שבט זבולון במקום זה של יששכר הוא טיפש.
אני גם מוחה.
ואם התכוונת למשפט שלי, אצהיר שלא התכוונתי ברצינות אלא רק כקונטרה למשפט של "למה תמיד הסיפורים על עשיר מאמריקה, כנראה כי הם לא מאמינים בניסים ועובדים"

לא דיברתי כמובן על מחזיק תורה, אלא על מי שמזלזל בהשקפה שהעיקר זה תורה, או סתם ע"ה, שאם בסופו של דבר הכסף שלו הגיע לת"ח שהיה רגיל ללמוד מתוך הדחק, ראוי לומר שלא היה לו כסף אלא בשביל שבסוף יגיע אליו. ובאמת מי שנוהג כזבולון היה מעריך תמיד את מי שנוהג כיששכר ולא אומר לו "כל הלומדים חיים בדוחק כי לא עובדים".

אני לא מבין למה הינך חושב שמי שאומר ש"הלומדים חיים בדוחק כי לא עובדים" יש בזה משום זלזול בלומדי התורה. זו פשוט הצגת המציאות כמות שהיא. גם הגמרא מדברת על תלמידי חכמים שלומדים מתוך הדחק, כוונתה במי שהדחק נגרם לו ע"י לימודו ולכן מקבל על זה שכר, שהרי אם היה דחוק בין כך מה שכר יש לו?
אני מניח שכוונתך למי שאומר זאת בצורה מזלזלת.

אבל ככלל יש לדעת, שלא כל מי שמבקר את המוסכמה של "חברת הלומדים", זה אומר שהוא מזלזל או לא מעריך לומדי תורה. ידוע לי על כמה אנשים גדולים מאד שחושבים שלרוב הציבור זה לא רעיון טוב להיות בכולל מעיל גיל מסויים, גם מבחינה כלכלית ועוד יותר מבחינה נפשית*, וזאת למרות שהם משקיעים כל חייהם בלימוד התורה ובהרבצתה. מדובר בשאלה פרקטית מהו רצון ה', ולא בהכרח שרצון ה' הוא מה שנשמע קדוש יותר.
מה שכן נכון הוא, שאצל המון העם שמבקרים את "חברת הלומדים" הדבר נובע מחוסר הערכה ללימוד התורה (והרבה פעמים מרגש נחיתות), וזה באמת דבר חמור שנכנס לקטגוריה של "מאי אהנו לן רבנן".




*
לדוגמא, הסטייפלר אמר שלא טוב להשאר בכולל אחרי גיל שלושים אלא אם מחבר ספר או שיש לו משרה תורנית, בגלל שאז מתייבשים. שמעתי מיהודי מקורב לרב שך שהוא אמר לו שברור לו שכשציבור האברכים יגדל ויהפך לנורמה חברתית, זה יגרום לכך שהאיכות תקטן, כי כבר אין את הרגשת הייחודיות של "שבט לוי". איני יודע מה הוא סבר שכדאי לעשות בפועל, יתכן שהתועלת במצב עולה על הנזק. אבל עכ"פ גם מנהיגי עולם הישיבות ראו את המורכבות שבדברים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1898
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 190 פעמים
קיבל תודה: 660 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי מבקש אמת » 04 ספטמבר 2019, 17:17

איטשע מאיר לורנץ כתב:
04 ספטמבר 2019, 12:45
מבקש אמת כתב:
03 ספטמבר 2019, 23:55
איטשע מאיר לורנץ כתב:
03 ספטמבר 2019, 23:15
 
הוא אשר דיברתי, ורק חיזקת את דבריך

דווקא בגלל שאין כאן בחירה, אין הביטוי מתכוון לטפשות כפשוטו
ואכן המשל בנושא הבחירה הוא אכן רק משל, ולכן אף הנמשל אינו מתכוון לדבר כענינו 
זה שהוא זכה בעקבות הוריו אפילו שלא בזכותו להיות ספון באהלה של תורה, זה ריווח שמה לעשות אין אותו לאותו עשיר
אולי ההעשיר ישב בקומה העליונה בגן עדן, ובכל זאת מי שזכה לישב באהלה של תורה, זכה בלוטו מסוים שלא זכה אותו העשיר התומך, מה לעשות?!
אך אין בזה זלזול וכפיות טובה 

זה לא מדוייק, כי זבולון שווה ליששכר לגמרי ע"י השותפות, וכדמשמע במדרש שלכן הקדים זבולון ליששכר (וכן מבואר בשו"ת אבקת רוכל סי' ב). אבל מסתבר שבשביל שיהיה שווה ליששכר צריך לקיים את דעת האגרות משה לתת חצי מרווחיו ליששכר, מה שאיני חושב שרוב העשירים עושים (אם כי לא אלמן ישראל, והרש"ב סורוצקין שליט"א סיפר שהוא מכיר עשירים רבים שנותנים למעלה מחצי מרווחיהם להחזקת תורה, כן ירבו כמותם). 
בנוסף לכך, ראיתי מביאים בשם החתם סופר (לא ראיתי במקור) שאת מעלת הלומד מתוך הדחק אין לזבולון, וא"כ מבחינה זו עדיף היששכר הלומד מתוך דחק על פני  זבולון. אמנם מסופקני האם מי שאין לו אפשרות אחרת יש לו את מעלת לומד מתוך הדחק, דמרש"י באבות על המשנה "פת במלח תאכל" משמע שהמעלה היא מה שאינו עוזב את התורה מחמת דחקו, אבל אם אין לו ברירה לכאו' אין בזה מעלה, ויל"ע בדבר.
כמו כן על אותו הדרך יש לטעון שזבולון שעומד בנסיון העושר (שכולל גם הימצאות בסביבה מגושמת ומתירנית) יש לו מעלה שאין ליששכר. כך שבסופו של דבר קשה לדעת כמה שכר יש לכל אחד, ורק א-ל דעות יודע לשקול זאת.

עכ"פ תפקידנו לעשות את רצון ה' מבלי לחשב כמה שכר נקבל, גם אם היינו יודעים זאת, ועאכ"ו שאין דרך לדעת זאת. (יעויין באבקת רוכל הנ"ל שכתב שיש לאדם ללמוד תורה עם הסכם יששכר וזבולון אף שמאבד חצי שכרו, כיון שתפקידו לעשות רצון ה').
 


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חינוך להאמין בניסים

שליחה על ידי יהודה1 » 04 ספטמבר 2019, 18:30

מבקש אמת כתב:
04 ספטמבר 2019, 16:47
אני לא מבין למה הינך חושב שמי שאומר ש"הלומדים חיים בדוחק כי לא עובדים" יש בזה משום זלזול בלומדי התורה. זו פשוט הצגת המציאות כמות שהיא. גם הגמרא מדברת על תלמידי חכמים שלומדים מתוך הדחק, כוונתה במי שהדחק נגרם לו ע"י לימודו ולכן מקבל על זה שכר, שהרי אם היה דחוק בין כך מה שכר יש לו?
אני מניח שכוונתך למי שאומר זאת בצורה מזלזלת
אכן.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים