בתי המדרשות ה'חדשים'

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 199
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בן אהרון » 28 אוקטובר 2019, 14:13

בדורנו דור של ריבוי ספסלי בית המדרש נתגלתה תופעה מעניינת.
מתחדשים בתי מדרשות חדשים( שאין בהם ספסלים כ''כ), צורת אותם בתי המדרש אינה קובנציונלית כ''כ בזה  שהלימוד מתקיים חוץ למסגרת הישיבה כולל אלא כקבוצות לימוד  עם תלמידי חכמים מסויימים .כמו כן הנושאים שמעלם אינם הנושאים הנלמדים בישיבות כ''כ(למשל תכלת, עליה להר בית,יחס למדינה ולארץ ישראל, יחס לתרבות המערב, ועוד).
דוגמא טובה לתופעה זאת הוא הפורום הזה שבו מעלים כל נושא ומנסים להתייחס אליו בצורה תורנית.
אינני בא לדון בגופו של עניין האם דבר זה ראוי או שפוגם בצורת המסורת או עוד כמה שאלות מהסוג זה.
באתי לחפש את הסיבה להתגלות התופעה. קיים בי תחושה כי הדבר התחדש מחמת מצוקה מסויימת שנובעת מדרישות מסויימות של הדור שלא מצאו מענה במסגרת הנהוגה מקדמת דנא.
אשמח לשמוע דיאגנוזה מחו''ר הפורום.
 


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2735
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 397 פעמים
קיבל תודה: 518 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי יהודי » 28 אוקטובר 2019, 14:16

או שמא בא משעמום הלימוד.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 199
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בן אהרון » 28 אוקטובר 2019, 14:23

יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:16
או שמא בא משעמום הלימוד.

יתכן מאוד אבל היא גופא צ''ע מהיכן הוא בא ואם יש תרופה למכתו


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2735
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 397 פעמים
קיבל תודה: 518 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי יהודי » 28 אוקטובר 2019, 14:25

שעמום הלימוד מגיע מחוסר כח וחשק לעסוק בעמל התורה.
תרופה למכה זו נמצאת בספרי רבותינו למאות ואלפים....


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 625 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אוקטובר 2019, 15:04

יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:25
שעמום הלימוד מגיע מחוסר כח וחשק לעסוק בעמל התורה.
תרופה למכה זו נמצאת בספרי רבותינו למאות ואלפים....

למה סוגיות התכלת ועליה להר הבית הם פחות תורה מאשר סוגיות זיקה ושור המזיק? בגלל שאת האחרונים למדו בקמניץ ובפוניבז' ואת הראשונים לא?

אדרבה, לכאורה דין קדימה לראשונים משום שנוגעים למעשה.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2735
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 397 פעמים
קיבל תודה: 518 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי יהודי » 28 אוקטובר 2019, 15:11

לא כתבתי שהם פחות ח"ו, רק כתבתי מהיכן הדבר מגיע.


בבא קמא
משתמש ותיק
הודעות: 318
הצטרף: 30 יולי 2019, 13:37
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 67 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בבא קמא » 28 אוקטובר 2019, 15:16

מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:04
יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:25
שעמום הלימוד מגיע מחוסר כח וחשק לעסוק בעמל התורה.
תרופה למכה זו נמצאת בספרי רבותינו למאות ואלפים....

למה סוגיות התכלת ועליה להר הבית הם פחות תורה מאשר סוגיות זיקה ושור המזיק? בגלל שאת האחרונים למדו בקמניץ ובפוניבז' ואת הראשונים לא?

אדרבה, לכאורה דין קדימה לראשונים משום שנוגעים למעשה.
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 886
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי איש ווילנא » 28 אוקטובר 2019, 15:37

בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:16
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.
 

אכן כן שדברים חדשים יש להם חביבות מיוחדת וזה דבר חיובי
וכעין דאמרינן בגמ' מילתא דאתיא מדרשא חביבא ליה
וכן רגילים רוב הלומדים להנות במיוחד מחידושי תורה
ובפרט כאשר יש מי שסובר שאפשר לקיים חלקים בתורה שלא היו קיימים עד היום
זה מעורר ומלהיב את הנפש
בקיצור זה לא בהכרח שלילי [גם אם אצל רבים זה מגיע מצדדים שליליים]


בבא קמא
משתמש ותיק
הודעות: 318
הצטרף: 30 יולי 2019, 13:37
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 67 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בבא קמא » 28 אוקטובר 2019, 15:53

איש ווילנא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:37
בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:16
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.


אכן כן שדברים חדשים יש להם חביבות מיוחדת וזה דבר חיובי
וכעין דאמרינן בגמ' מילתא דאתיא מדרשא חביבא ליה
וכן רגילים רוב הלומדים להנות במיוחד מחידושי תורה
ובפרט כאשר יש מי שסובר שאפשר לקיים חלקים בתורה שלא היו קיימים עד היום
זה מעורר ומלהיב את הנפש
בקיצור זה לא בהכרח שלילי [גם אם אצל רבים זה מגיע מצדדים שליליים]
לא חושב שבתכלת כל המחקרים על החלזון וכיו"ב שייכים לחביבות דברי תורה.
גדולי ישראל במבטם העמוק רואים בזה סוג של התנערות ופריקת עול מסויימת.
 


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 779
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 315 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בנציון » 28 אוקטובר 2019, 16:14

בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:53
איש ווילנא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:37
בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:16
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.

אכן כן שדברים חדשים יש להם חביבות מיוחדת וזה דבר חיובי
וכעין דאמרינן בגמ' מילתא דאתיא מדרשא חביבא ליה
וכן רגילים רוב הלומדים להנות במיוחד מחידושי תורה
ובפרט כאשר יש מי שסובר שאפשר לקיים חלקים בתורה שלא היו קיימים עד היום
זה מעורר ומלהיב את הנפש
בקיצור זה לא בהכרח שלילי [גם אם אצל רבים זה מגיע מצדדים שליליים]
לא חושב שבתכלת כל המחקרים על החלזון וכיו"ב שייכים לחביבות דברי תורה.
גדולי ישראל במבטם העמוק רואים בזה סוג של התנערות ופריקת עול מסויימת.

מהיכן אתה לוקח שכך גדולי ישראל רואים את זה?
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 625 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אוקטובר 2019, 16:42

בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:53
איש ווילנא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:37
בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:16
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.

אכן כן שדברים חדשים יש להם חביבות מיוחדת וזה דבר חיובי
וכעין דאמרינן בגמ' מילתא דאתיא מדרשא חביבא ליה
וכן רגילים רוב הלומדים להנות במיוחד מחידושי תורה
ובפרט כאשר יש מי שסובר שאפשר לקיים חלקים בתורה שלא היו קיימים עד היום
זה מעורר ומלהיב את הנפש
בקיצור זה לא בהכרח שלילי [גם אם אצל רבים זה מגיע מצדדים שליליים]
לא חושב שבתכלת כל המחקרים על החלזון וכיו"ב שייכים לחביבות דברי תורה.
גדולי ישראל במבטם העמוק רואים בזה סוג של התנערות ופריקת עול מסויימת.


אני מסכים שהמניע של הרבה מן המתעסקים בנושאים אלו ספציפית (תכלת והר הבית) הוא אחר מאשר לימוד התורה (אך לא פריקת עול ח"ו, אלא רצון של חדשנות לאומית) אבל שאלת פותח האשכול היתה באופן כללי על עיסוק בנושאים חדשים שלא רווחו בדורות הקודמים, ועל זה עניתי שאין זה פחות לימוד תורה מאשר סוגיות ישיבתיות, אלא אדרבה, התורה מתרחבת וגדלה. בדורות עברו גם כמעט ולא התעסקו בזרעים קדשים וטהרות, והיום ב"ה יש הרבה בתי מדרשות שעוסקים בזה. זה גם חלק מריבוי התורה המבורך שזכינו לו בדור האחרון.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 199
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בן אהרון » 28 אוקטובר 2019, 17:30

יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:23
או שמא בא משעמום הלימוד.
יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:11
לא כתבתי שהם פחות ח"ו, רק כתבתי מהיכן הדבר מגיע.

לדבריך יש ירידה בחשק בלימוד התורה בחלק מסויים ונהירה לחלק אחר מה כ''כ גרוע בזה אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 199
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בן אהרון » 28 אוקטובר 2019, 17:33

מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 16:42
אבל שאלת פותח האשכול היתה באופן כללי על עיסוק בנושאים חדשים שלא רווחו בדורות הקודמים, ועל זה עניתי שאין זה פחות לימוד תורה מאשר סוגיות ישיבתיות, אלא אדרבה, התורה מתרחבת וגדלה
מה לגבי עצם השאלה, מאיפה זה נובע?


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 625 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אוקטובר 2019, 17:49

בן אהרון כתב:
28 אוקטובר 2019, 17:33
מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 16:42
אבל שאלת פותח האשכול היתה באופן כללי על עיסוק בנושאים חדשים שלא רווחו בדורות הקודמים, ועל זה עניתי שאין זה פחות לימוד תורה מאשר סוגיות ישיבתיות, אלא אדרבה, התורה מתרחבת וגדלה
מה לגבי עצם השאלה, מאיפה זה נובע?

אני לא מבין את השאלה, וכי כולם רוצים לעסוק באותם נושאים? בתורה יש הרבה נושאים, וכל אחד נמשך לנושא אחר. בעבר כמות הלומדים היתה קטנה מאד ולכן גם העיסוק הצטמצם לחלקים מסויימים בתורה, היום ב"ה שכמות הלומדים גדלה גם מגוון הנושאים גדל, וזכינו לראות בדורינו הגדלת תורה והאדרתה באופן מיוחד שלא היה זה עידן ועידנים. איזה צד של בעיה יכול להיות בזה? הלא יש בזה רק טוב.

כמובן שמי שכל התעסקותו היא רק בנושאים מסוג מסויים ומזניח את שאר חלקי התורה לא טוב עושה, כיון שצריך להקיף את כל חלקי התורה. אבל זה נכון לא רק לגבי אלו שמתעסקים רק בנושאים אקטואלים, אלא גם לגבי אלו שמתעסקים רק ברייד ישיבתי, בהלכות שבת, במוסר או בחסידות. יש להקיף כמה שאפשר, עם שימת דגש על הנושאים שלבו חפץ בהם.


בר נש
הודעות: 91
הצטרף: 12 מאי 2019, 22:51
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בר נש » 28 אוקטובר 2019, 18:04

יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:25
תרופה למכה זו נמצאת בספרי רבותינו למאות ואלפים....

לדעתי זה לעיתים מה שגורם את הרפיון.
ברוב הסוגיות הנלמדות בבתי מדרושות הקונבנציונליים כל השאלות כבר נשאלו וברגע שמתחיל המעיין לשאול שאלה הוא מגלה שכבר הקדימו אותו גדולי המחברים וכן כשמתגבש אצלו רעיון של תירוץ עולה לו המחשבה שלזה התכוון מפרש פלוני ואולי עדיף שיעיין בפירושו. בכזה מציו מאוד קשה להתעקש לחפור על מנת להבין והמעיין נוטה להיות פסיבי לגמרי ובסוף משעמם לו.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 199
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בן אהרון » 28 אוקטובר 2019, 18:53

מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 17:49
בן אהרון כתב:
28 אוקטובר 2019, 17:33
מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 16:42
אבל שאלת פותח האשכול היתה באופן כללי על עיסוק בנושאים חדשים שלא רווחו בדורות הקודמים, ועל זה עניתי שאין זה פחות לימוד תורה מאשר סוגיות ישיבתיות, אלא אדרבה, התורה מתרחבת וגדלה
מה לגבי עצם השאלה, מאיפה זה נובע?

אני לא מבין את השאלה, וכי כולם רוצים לעסוק באותם נושאים? בתורה יש הרבה נושאים, וכל אחד נמשך לנושא אחר. בעבר כמות הלומדים היתה קטנה מאד ולכן גם העיסוק הצטמצם לחלקים מסויימים בתורה, היום ב"ה שכמות הלומדים גדלה גם מגוון הנושאים גדל, וזכינו לראות בדורינו הגדלת תורה והאדרתה באופן מיוחד שלא היה זה עידן ועידנים. איזה צד של בעיה יכול להיות בזה? הלא יש בזה רק טוב.

כמובן שמי שכל התעסקותו היא רק בנושאים מסוג מסויים ומזניח את שאר חלקי התורה לא טוב עושה, כיון שצריך להקיף את כל חלקי התורה. אבל זה נכון לא רק לגבי אלו שמתעסקים רק בנושאים אקטואלים, אלא גם לגבי אלו שמתעסקים רק ברייד ישיבתי, בהלכות שבת, במוסר או בחסידות. יש להקיף כמה שאפשר, עם שימת דגש על הנושאים שלבו חפץ בהם.
אין צורך כ''כ בסנגוריא על זה כי כפי שכתבתי בפתיחת האשכול חברי הפורום נוטלים חלק בשינוי הזה ואיני רואה בזה חסרון.


אח שלך
משתמש ותיק
הודעות: 249
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 13:59
נתן תודה: 101 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי אח שלך » 28 אוקטובר 2019, 20:43

חוץ מהנקודות החשובות שהעלו כאן - יש עוד משהו יסודי מאוד שמתפתח ב"ה בעשורים האחרונים (גם בתחומים רבים נוספים)

ושמעתי מאחד מגדולי הרבנים שליט"א (המשמש גם כר"מ בישיבה ליטאית חשובה) שהתבטא בשמחה וקורת רוח מרובה שזה ממש בבחינת "אכשר דרא".

וביאר - שלצערינו בדור הקודם היתה תקופה שהלימוד שלא על מנת לעשות היה יותר לגיטימי ומכובד בהרבה מקומות מאשר הלימוד המקורי של חז"ל וכל הראשונים.

וגם נידונים אלו הם בעצם חלק מהמהפכה הקדושה והנפלאה הזו.
כי זה מעיד שהציבור לא טיפש והוא שואף יותר ויותר ללימוד אמיתי באמת המחובר למציאות החיים, כי הם חיינו כפשוטו. 

כי מה לעשות שהקריטריון העתיק להגדרת לימוד ראוי  לשמו - לא משתנה. 
והוא מה שכתב הרמב"ן באגרתו:
"וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" .

ואם ישאלך אדם למה זה בכלל חשוב כל כך ללמוד כל היום - אל תגמגם אלא אמור לו מיד:
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה!

ולהיפך: הלומד שלא על מנת לעשות = נוח לו שלא נברא (!!)

וכל האומר אין לי אלא תורה = אפילו תורה אין לו. 

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשכילו את כל אשר תעשון




נ. ב. כמובן זה כולל גם לקיים את המצוות שנראות >כאילו< חדשות.
והלומד על מנת לעשות רק חלק מהמצוות - צ"ע אם נוח לו שנברא או שיותר היה לו כדאי ונוח שלא נברא. 


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 517
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 220 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי תיובתא » 28 אוקטובר 2019, 21:11

הפורום אינו "בית מדרש" שהתפתח בגלל צורך כלשהו. זה פשוט טכנולוגיה שהבשילה והועתקה לשטח התורני.
כמובן שהטכנולוגיה מכתיבה במידה מסויימת את אופי הדיונים בפורום (מחמת אנונימיות, רב-גוניות של המשתתפים ועוד),
אבל מכאן ועד לראות בפורום ביטוי לתהליכים חברתיים וכו' וכו', זה אינו. כנלע"ד.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 625 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 אוקטובר 2019, 00:34

תיובתא כתב:
28 אוקטובר 2019, 21:11
הפורום אינו "בית מדרש" שהתפתח בגלל צורך כלשהו. זה פשוט טכנולוגיה שהבשילה והועתקה לשטח התורני.
כמובן שהטכנולוגיה מכתיבה במידה מסויימת את אופי הדיונים בפורום (מחמת אנונימיות, רב-גוניות של המשתתפים ועוד),
אבל מכאן ועד לראות בפורום ביטוי לתהליכים חברתיים וכו' וכו', זה אינו. כנלע"ד.
יש בעצם קיומם של פורומים מכל סוג ומין ביטוי לתהליך חברתי, בו יש פחות חשש להביע דעות מחמת האנונימיות של הכותב, מה שגרם להפחתת השפעתה של התקשורת הממוסדת. תהליך חברתי זה היה גורם משמעותי מאד ביצירת האביב הערבי בשנים האחרונות, ובבחירת נשיא ארה"ב הנוכחי.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
הודעות: 199
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי בן אהרון » 29 אוקטובר 2019, 10:23

@תיובתא 
עצם זה שהינך רואה שאלות חדשות המתאפשרות ע''י אנונימיות השואל הוא בית כי השאלה כבר עתה קיימת אלא שהמסגרת לא ענתה איליה או שלא נתנה לה מקום כלל.


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 517
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 220 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי תיובתא » 29 אוקטובר 2019, 10:26

מבקש אמת כתב:
29 אוקטובר 2019, 00:34
תיובתא כתב:
28 אוקטובר 2019, 21:11
הפורום אינו "בית מדרש" שהתפתח בגלל צורך כלשהו. זה פשוט טכנולוגיה שהבשילה והועתקה לשטח התורני.
כמובן שהטכנולוגיה מכתיבה במידה מסויימת את אופי הדיונים בפורום (מחמת אנונימיות, רב-גוניות של המשתתפים ועוד),
אבל מכאן ועד לראות בפורום ביטוי לתהליכים חברתיים וכו' וכו', זה אינו. כנלע"ד.
יש בעצם קיומם של פורומים מכל סוג ומין ביטוי לתהליך חברתי, בו יש פחות חשש להביע דעות מחמת האנונימיות של הכותב, מה שגרם להפחתת השפעתה של התקשורת הממוסדת. תהליך חברתי זה היה גורם משמעותי מאד ביצירת האביב הערבי בשנים האחרונות, ובבחירת נשיא ארה"ב הנוכחי.
אני לא חולק, אלא שחשוב לתת את הדעת שהטכנולוגיה היא זאת שמניעה את השינוי (כשם שהמצאת הדפוס הכתיבה שינויים בצורת הלמידה), ולא איזה חסר או צורך בהכרח. 
משא"כ לגבי בתי המדרשות לתכלת וכדו',  שם כן מדובר בהתעוררות שבאה כמענה לצורך שלא מסופק (וכנראה בצדק ברוב המקרים)  במסגרות החרדיות הקלסיות.

ולהרב @בן אהרון כנ"ל, אני מדבר על הכוח המניע, ולא על התוצאה.


איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 261
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 29 אוקטובר 2019, 21:49

בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:16
מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:04
יהודי כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:25
שעמום הלימוד מגיע מחוסר כח וחשק לעסוק בעמל התורה.
תרופה למכה זו נמצאת בספרי רבותינו למאות ואלפים....

למה סוגיות התכלת ועליה להר הבית הם פחות תורה מאשר סוגיות זיקה ושור המזיק? בגלל שאת האחרונים למדו בקמניץ ובפוניבז' ואת הראשונים לא?

אדרבה, לכאורה דין קדימה לראשונים משום שנוגעים למעשה.
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.

שור המזיק לא שייך כהיום?! 
כמדומה לי שסוגיות שלמות נלמדות מכך מדין ממונו המזיק
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 625 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 אוקטובר 2019, 23:10

איטשע מאיר לורנץ כתב:
29 אוקטובר 2019, 21:49
בבא קמא כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:16
מבקש אמת כתב:
28 אוקטובר 2019, 15:04


למה סוגיות התכלת ועליה להר הבית הם פחות תורה מאשר סוגיות זיקה ושור המזיק? בגלל שאת האחרונים למדו בקמניץ ובפוניבז' ואת הראשונים לא?

אדרבה, לכאורה דין קדימה לראשונים משום שנוגעים למעשה.
העיסוק בתכלת והר הבית מגיע ממה שאדם נמשך אחרי החידוש והקסם שבהם.
שור המזיק לא שייך כהיום?! 
כמדומה לי שסוגיות שלמות נלמדות מכך מדין ממונו המזיק


נכון, אבל דיברתי על המציאות הרווחת שלומדי סוגיות שור המזיק אין לומדים להלכה כלל.


zxc
הודעות: 149
הצטרף: 30 אוגוסט 2019, 00:36
נתן תודה: 51 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי zxc » 30 אוקטובר 2019, 00:11

מבקש אמת כתב:
29 אוקטובר 2019, 23:10
נכון, אבל דיברתי על המציאות הרווחת שלומדי סוגיות שור המזיק אין לומדים להלכה כלל.
כידוע שבעל החובת הלבבות סובר כך, וכותב שעניני מזיק יש ללמוד, כשיגיע כזה שאלה למעשה
(כמובן שרק הבאתי ציון, איני מתערב בעצם הענין)


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1039
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי יעבץ » 05 נובמבר 2019, 18:51

בן אהרון כתב:
28 אוקטובר 2019, 14:13
בדורנו דור של ריבוי ספסלי בית המדרש נתגלתה תופעה מעניינת.
מתחדשים בתי מדרשות חדשים( שאין בהם ספסלים כ''כ), צורת אותם בתי המדרש אינה קובנציונלית כ''כ בזה  שהלימוד מתקיים חוץ למסגרת הישיבה כולל אלא כקבוצות לימוד  עם תלמידי חכמים מסויימים .כמו כן הנושאים שמעלם אינם הנושאים הנלמדים בישיבות כ''כ(למשל תכלת, עליה להר בית,יחס למדינה ולארץ ישראל, יחס לתרבות המערב, ועוד).
דוגמא טובה לתופעה זאת הוא הפורום הזה שבו מעלים כל נושא ומנסים להתייחס אליו בצורה תורנית.
אינני בא לדון בגופו של עניין האם דבר זה ראוי או שפוגם בצורת המסורת או עוד כמה שאלות מהסוג זה.
באתי לחפש את הסיבה להתגלות התופעה. קיים בי תחושה כי הדבר התחדש מחמת מצוקה מסויימת שנובעת מדרישות מסויימות של הדור שלא מצאו מענה במסגרת הנהוגה מקדמת דנא.
אשמח לשמוע דיאגנוזה מחו''ר הפורום.

לגבי מקומות כמו הפורום הזה ודומיו, מדובר בפלטפורמה חדשה, ונושאי הדיון הם לפי מה שמתחייב מסוג פלטפורמה שכזו (נסה לפתוח אשכול שיעסוק בסוג' יאוש, או קלב"ם...)

לגבי מקומות שאינם וירטואלים, אכן מדובר מתחושה של חוסר מענה במסגרות הקיימות. לא בהכרח כביקרות על המסגרות הללו, אלא כהבנה שיש מקום להוסיף מה שבאותם מסגרות אין לו מקום.
 


ירושלמי_ירושלמי
הודעות: 5
הצטרף: 20 אוגוסט 2019, 19:20
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי ירושלמי_ירושלמי » 06 נובמבר 2019, 13:35

במכתבי "החפץ חיים" זצ"ל, ישנו מכתב שהוא שלח לגר"ש שקאפ זצ"ל, על מנת שילמד בישיבתו את "סדר קדשים". החפץ חיים טוען לו שבסדרי "נשים" ו"נזיקין" כבר לא נותר מה לחדש, אבל בסדר "קדשים" שלא הילכו בו רבים, יש עדיין הרבה מה לחדש.
זה טבעו של עולם וטבעו של אדם, שהוא מבקש למצוא את ייחודיותו ואת דרכו שלו, וקשה לו ללכת בדרך שהלכו והולכים בה רבים וטובים.
זו כנראה אחת הסיבות לכך שבדורות שונים ובמקומות שונים התפתחו שיטות שונות ללימוד תורה, פשט, דרש, פלפול, למדנות, חילוקים, דיוקים, לשיטתו ועוד כהנה וכהנה. לכן מתבקש שבריבוי לומדים כמו בדורנו, יתרבו גם הדרכים השונות בלימוד תורה, והגיוון של תחומי עיסוק.
בצעירותי, דיברו על ישיבת "בית מתתיהו" בראשות הרב ברוך ויסבקר שליט"א כמקום שסולל דרכים חדשות בלמדנות. בחורים רבים קראו בשקיקה את החוברות של הרב יוסף חזקיהו שרייבר שליט"א, שהתייחדו בסגנון ייחודי ושונה, וחלקם הלכו לשמוע משיעוריו או ללמוד בישיבתו. כמובן שהיו כאלו שהתעניינו בדמויות ייחודיות כמו הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, הרב גדליה נדל זצ"ל, או הרב לייב מינצברג זצ"ל, הרב משה שפירא זצ"ל, והרב יונתן דייוויד שליט"א ראש ישיבת "פחד יצחק".
טבעו של האדם לחפש חידושים, היא מן הסתם שהביאה את עולם הישיבות בליטא לאמץ את שיטת לימודו של הגר"ח סולוביצ'יק מבריסק זצ"ל, ולמינוי של גדולי תלמידיו לר"מים וראשי ישיבות. והיא כנראה זו שהביאה להצלחת ישיבות המוסר השונות, שוקמו על ידי תלמידיו הגדולים של הגרי"ס, שברוב פעילותו לא חשב על תלמידי הישיבות אלא על המון העם.
גם כיום בחורי ישיבות רבים מחפשים לשמוע תלמידי חכמים עצמאיים ומקוריים, כדוגמת הרב נתן רוטמן מישיבת "וולפסון", הרב אוריה עינבל מ"בית מדרש הגר"א", הרב אליהו מאיר פייבלזון מ"פתחי עולם", ועוד רבים וטובים.
ככל שיש כיום אברכים שנמצאים שנים רבות בכולל, הגיוני מאוד לראות שהם מחפשים עם השנים גיוון בתחום וצורת הלימוד. חלקם פונים ללימוד הלכה למעשה ולבחינות של הרבנות הראשית, אחרים פונים ללימוד סדרי זרעים, קדשים, וטהרות שלא נלמדו בישיבות, ישנם כאלו שמגלים את התנ"ך ואת הגישות השונות לעסוק בו, וישנם כאלו שיגלו את החסידות, או עולם הקבלה, או המחשבה, וכיו"ב.
לפני ארבעה חודשים פרסם הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי ממודיעין עילית מאמר באתר "צריך עיון", בו הוא עסק בהרחבה בהשלכות של ריבוי ספסלי בית המדרש ואריכות השנים ב"כולל", והוא ציין בברכה את ריבוי תחומי הלימוד והגיוון בשיטות הלימוד בזכות החיפוש הטבעי אחרי חידוש.
נראה לי שיהיה מעניין מאוד למפות את המגמות השונות בקרב בחורי הישיבות ואברכי הכולים בדורנו.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1840
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 625 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתי המדרשות ה'חדשים'

שליחה על ידי מבקש אמת » 06 נובמבר 2019, 15:48

ירושלמי_ירושלמי כתב:
06 נובמבר 2019, 13:35
במכתבי "החפץ חיים" זצ"ל, ישנו מכתב שהוא שלח לגר"ש שקאפ זצ"ל, על מנת שילמד בישיבתו את "סדר קדשים". החפץ חיים טוען לו שבסדרי "נשים" ו"נזיקין" כבר לא נותר מה לחדש, אבל בסדר "קדשים" שלא הילכו בו רבים, יש עדיין הרבה מה לחדש.
זה טבעו של עולם וטבעו של אדם, שהוא מבקש למצוא את ייחודיותו ואת דרכו שלו, וקשה לו ללכת בדרך שהלכו והולכים בה רבים וטובים.
זו כנראה אחת הסיבות לכך שבדורות שונים ובמקומות שונים התפתחו שיטות שונות ללימוד תורה, פשט, דרש, פלפול, למדנות, חילוקים, דיוקים, לשיטתו ועוד כהנה וכהנה. לכן מתבקש שבריבוי לומדים כמו בדורנו, יתרבו גם הדרכים השונות בלימוד תורה, והגיוון של תחומי עיסוק.
בצעירותי, דיברו על ישיבת "בית מתתיהו" בראשות הרב ברוך ויסבקר שליט"א כמקום שסולל דרכים חדשות בלמדנות. בחורים רבים קראו בשקיקה את החוברות של הרב יוסף חזקיהו שרייבר שליט"א, שהתייחדו בסגנון ייחודי ושונה, וחלקם הלכו לשמוע משיעוריו או ללמוד בישיבתו. כמובן שהיו כאלו שהתעניינו בדמויות ייחודיות כמו הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, הרב גדליה נדל זצ"ל, או הרב לייב מינצברג זצ"ל, הרב משה שפירא זצ"ל, והרב יונתן דייוויד שליט"א ראש ישיבת "פחד יצחק".
טבעו של האדם לחפש חידושים, היא מן הסתם שהביאה את עולם הישיבות בליטא לאמץ את שיטת לימודו של הגר"ח סולוביצ'יק מבריסק זצ"ל, ולמינוי של גדולי תלמידיו לר"מים וראשי ישיבות. והיא כנראה זו שהביאה להצלחת ישיבות המוסר השונות, שוקמו על ידי תלמידיו הגדולים של הגרי"ס, שברוב פעילותו לא חשב על תלמידי הישיבות אלא על המון העם.
גם כיום בחורי ישיבות רבים מחפשים לשמוע תלמידי חכמים עצמאיים ומקוריים, כדוגמת הרב נתן רוטמן מישיבת "וולפסון", הרב אוריה עינבל מ"בית מדרש הגר"א", הרב אליהו מאיר פייבלזון מ"פתחי עולם", ועוד רבים וטובים.
ככל שיש כיום אברכים שנמצאים שנים רבות בכולל, הגיוני מאוד לראות שהם מחפשים עם השנים גיוון בתחום וצורת הלימוד. חלקם פונים ללימוד הלכה למעשה ולבחינות של הרבנות הראשית, אחרים פונים ללימוד סדרי זרעים, קדשים, וטהרות שלא נלמדו בישיבות, ישנם כאלו שמגלים את התנ"ך ואת הגישות השונות לעסוק בו, וישנם כאלו שיגלו את החסידות, או עולם הקבלה, או המחשבה, וכיו"ב.
לפני ארבעה חודשים פרסם הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי ממודיעין עילית מאמר באתר "צריך עיון", בו הוא עסק בהרחבה בהשלכות של ריבוי ספסלי בית המדרש ואריכות השנים ב"כולל", והוא ציין בברכה את ריבוי תחומי הלימוד והגיוון בשיטות הלימוד בזכות החיפוש הטבעי אחרי חידוש.
נראה לי שיהיה מעניין מאוד למפות את המגמות השונות בקרב בחורי הישיבות ואברכי הכולים בדורנו.

אמת ויציב. אך עלינו להתפלל שזה ישאר במגמה החיובית, ולא יקח תפנית לכיוון השלילי חלילה. כוונתי על בסיס דברי המשך חכמה בפרשת בחוקותי, וז"ל:

כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם, אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן, וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון בזה יתגדרו האחרונים, יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת האלקי, הניתן מן השמים ומקורו לא על ארץ חוצב הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים הלא היה להן להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו, ב"ד הגדול היה יכול לבטל את דברי ב"ד הקדום, ומה שנדרש בי"ג מדות אף ב"ד קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם, וראה ביוהכ"פ לענין שיעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שיעור קצוב. יעו"ש. ומלבד זה היה תמיד הופעה אלקית רוחניית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהן הרוח והיו נביאים ובני נביאים ואסיפת בעלי החכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב רמב"ם בהלכות יסוה"ת והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו, ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור אלקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים, ובההנהגה של האומה בענינים הזמנים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.

לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום ב"ד לחדש דבר, כמוש"כ רמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהן שבשמים. כך היא דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות, והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח אלקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו, הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם, מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות ויהיה מה, עוד מעט ישוב לאמר שקר נחלו אבותינו, והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף ממקלקלתא ולא יליף מתקנתא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים לא עשיתם ואל תשמח ישראל אל גיל בעמים. אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק, אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשינו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ד', אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קדש ובניו יוסיפו אומץ ובחוריו יעשו חיל בתורת ד', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה. ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Google [Bot] | 2 אורחים