שיער פזור

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
שלומי טויסיג
הודעות: 555
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שיער פזור

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 23 פברואר 2020, 14:12

אם אחותי הולכת עם שיער פזור אני צריך להעיר לה?
ראיתי שיש האוסרים משום צניעות, ועל פי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל להלכה, שמותר לרווקה ללכת עם שיער פזור (שו"ת יביע אומר חלק ד' חלק אבן העזר סימן ג' אות א'-ב'). ולכן אם הנערה פועלת על פי דברי הרב עובדיה זצ"ל, תוכל להקל בעניין זה.

עם זאת, כאשר הליכה עם שיער פזור היינו מעשה הנראה חריג לאזור שבו נמצאת, מן הראוי שתתאים את עצמה למנהג המקום.

בכל אופן, ישנה עדיפות ללכת על פי הפוסקים הסבורים שיש חובה לאסוף את השיער, ובכך להגדיל צניעות בישראל.

מה לעשות?


שמח בחור
הודעות: 360
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי שמח בחור » 23 פברואר 2020, 14:58

צריך לחלק את השאלה לארבע.
א. האם אתה אוחז שיש בעיה בשיער פזור לרווקה.
ב. האם יש דין הוכחה על מישהו שעושה על פי המתירים בנושא מסוים. אם אתה חושב שהם טועים. (נראה מכל תשובות האחרונים שמרעישים על נושא מסוים אע"פ שבד"כ יש לדבר סמך)
ג. האם ישנה תועלת בהוכחה (מסתמא, העושים על פי מישהו גדול לא ישמעו לתוכחה)ד. האם יש חובת תוכחה על דברים שאינם חובה אלא רק ראוי לעשות כן (לא מסתבר שיש דין הוכחה על ראוי)


אמונת אומן
הודעות: 1677
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 632 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי אמונת אומן » 23 פברואר 2020, 15:29

תמיד קצרה דעתי מהבין, 
איך אוסרים לנערה,
ומתירים אותו דבר כמעט בפאה נכרית לנשואה.
[נא לא לשרבב לפה את הוויכוח על היתר פא''נ]


מענטשאלע
הודעות: 89
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 12:58
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי מענטשאלע » 23 פברואר 2020, 16:53

אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 15:29
תמיד קצרה דעתי מהבין, 
איך אוסרים לנערה,
ומתירים אותו דבר כמעט בפאה נכרית לנשואה.
[נא לא לשרבב לפה את הוויכוח על היתר פא''נ]
עבר ושנה
 


שמח בחור
הודעות: 360
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי שמח בחור » 23 פברואר 2020, 19:59

מענטשאלע כתב:
23 פברואר 2020, 16:53
אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 15:29
תמיד קצרה דעתי מהבין, 
איך אוסרים לנערה,
ומתירים אותו דבר כמעט בפאה נכרית לנשואה.
[נא לא לשרבב לפה את הוויכוח על היתר פא''נ]
עבר ושנה

אם לא שמת לב, לא ענית תשובה. בסך הכל אתה חושב שאסור, ולכן לא קשה לך השאלה.
לגופו של עניין, השאלה הזאת היא בדיוק כמו השאלה איך יכול להיות שאת השיער עצמו חייבים לכסות, ואילו את השיער של הפאה אפשר לגלות.
 


אלחנן כץ
הודעות: 49
הצטרף: 23 פברואר 2020, 10:04
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי אלחנן כץ » 23 פברואר 2020, 21:20

אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 15:29
איך אוסרים לנערה,

מי אסר? (אני צריך מר"מ)

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 1404
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 241 פעמים
קיבל תודה: 436 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 23 פברואר 2020, 22:16

פעם שמעתי שאומרים בשם המשנה ברורה שמעיקר הדין מותר. לא יודע מקור. לא יודע אם זה נכון.

השואל לא כתב דבר אודות הסיכוי שדבריו יהיו בגדר "דבר הנשמע". לדעתי ברוב המקרים עדיף לשתוק.


יהודי
הודעות: 3655
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 775 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי יהודי » 23 פברואר 2020, 22:35

זה מש"כ במ"ב (סי' עה סקי"ב):
עיין במ"א שכתב דלא ילכו בגילוי הראש רק אם שערותיהן קלועות ולא סתורות אבל המחצית השקל והמגן גבורים מקילין בזה.


אמונת אומן
הודעות: 1677
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 632 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי אמונת אומן » 23 פברואר 2020, 23:44

שמח בחור כתב:
23 פברואר 2020, 19:59
מענטשאלע כתב:
23 פברואר 2020, 16:53
אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 15:29
תמיד קצרה דעתי מהבין, 
איך אוסרים לנערה,
ומתירים אותו דבר כמעט בפאה נכרית לנשואה.
[נא לא לשרבב לפה את הוויכוח על היתר פא''נ]
עבר ושנה
אם לא שמת לב, לא ענית תשובה. בסך הכל אתה חושב שאסור, ולכן לא קשה לך השאלה.
לגופו של עניין, השאלה הזאת היא בדיוק כמו השאלה איך יכול להיות שאת השיער עצמו חייבים לכסות, ואילו את השיער של הפאה אפשר לגלות.

ממש לא נכון. שיער פזור נאסר בוודאי מסברא שמעורר הרהור ולא מדין ערווה, ולגבי הרהור אין נפ''מ בין שיער אמיתי לפא''נ.
 


שמח בחור
הודעות: 360
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי שמח בחור » 24 פברואר 2020, 00:39

למדת את הסוגיה וזה המסקנה שלך?
אני לא הגעתי למסקנה בנושא, (לאחר לימוד, אמנם לא מספיק לעומק) כך שאני לא יכול להתווכח איתך.


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 02 מרץ 2020, 17:43

אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 23:44
ממש לא נכון. שיער פזור נאסר בוודאי מסברא שמעורר הרהור ולא מדין ערווה, ולגבי הרהור אין נפ''מ בין שיער אמיתי לפא''נ

לגבי הרהור אין נפק"מ בין שיער אמיתי לפאה, וכמו כן אין נפק"מ בין שיער נשואות לשיער הרווקות. ואף על פי כן, פשוט לכל הראשונים והאחרונים להתיר לרווקות לצאת בשיער גלוי, למעט המגן אברהם שהחמיר שיאספו שערותיהן, אבל עדיין גם לדידו השיער גלוי (לרוב האחרונים גם מותרת לפרוע שערה, כפי שהביא ביביע אומר חלק ד סימן ג).

כמו כן, שיער המונח על השולחן אין בו הרהור, לאפוקי תמונת ערווה שכל בר דעת מבין שיש בזה הרהור.

כמו כן הראשונים כתבו להתיר שיער שחוץ לצמתה, ובהקדמת ספר חן וכבוד האריך לבאר שכל הנשים בזמן חז"ל היו מוציאות צמה (והראשונים התירו גם את השיער שיוצא חוץ לצמה, דהיינו כמו שמצוי שיוצאות שערות מהשיער האסוף). ואף אחד לא אסר משום הרהור.

אלא האמת היא שמדאורייתא אין בשיער הרהור כלל, ולא משום הרהור או יופי הוא נאסר, וחז"ל במסכת ברכות כ"ד למדו ששיער באשה ערווה מהפסוק בשיר השירים, והראשונים שם חידשו שכל ענין שיער באשה ערווה הוא רק בשיער הרגיל להתכסות, וממילא רווקות הרגילות לגלות, אין בשערן משום ערווה, וממילא שיער היוצא חוץ לצמתה (והצמה עצמה, כאשר היו רגילות לגלות בזמן ההוא), אין בהם משום ערווה, כלומר שאין בהם הרהור כלל.

וע"פ יסוד זה הסיק הגר"ע יוסף שאין נפק"מ בין אשה נשואה הרגילה לגלות שיער לבין בתולה, וכמו שבשיער הבתולות לא עולה על לב מאן דהו לאסור כנגדו ק"ש (גם אם ארוך ומתולתל וכו') כך גם בשיער הנשואות. וזה לשון הגר"ע יוסף:

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור, כדי לאסור לומר כנגדן דברים שבקדושה, וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות".

ממילא לא יתכן לומר שזאת סיבת האיסור לנשואות, אלא זו גזירת הכתוב, או כפי שמבארת הגמ' בכתובות דף ק, שהוא משום קללת חווה, או כפי שכתב רש"י בכתובות ע"ב, שמהתורה למדים שכך הוא מנהג בנות ישראל, ותו לא.

ויש הסבר גם ע"פ סוד, והגאון האדיר רבי נחום רוטשטיין ראש ישיבת נזר התורה, כתב הביאור, ואגב זה, מה החילוק בין שיער לפאה: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, וע"י זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".

והמקור היחיד שנמצא בראשונים הוא בתרומת הדשן שכתב שבאשה גלויית ראש יש "פריצותא דגברי", ויש כאלה שגילו את התה"ד הזה וששו עליו כמוצא שלל רב. אבל נפל פיתא בבירא, כי לא ידעו שבסימן רמ"ב כתב במפורש שאליבא דהרמב"ם חיוב כיסוי הראש הוא מדרבנן, ומה שכתבו בגמ' דאורייתא היא, כוונתם "רמז דאורייתא יש לה"... וממילא תה"ד לא בא לבאר "טעם התורה" בדבר שמהתורה אינו חיוב כלל. ובלאו הכי, הביאור הפשוט בדבריו הוא שאשה הרגילה לכסות ראשה, אם תפרענו ברשות הרבים יש בזה פריצותא דגברי, מחמת שרגילים לראותה מכוסה. ופשוט. ולא שהטעם מלכתחילה הוא משום פריצותא.


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 02 מרץ 2020, 18:49

אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 15:29
תמיד קצרה דעתי מהבין, 
איך אוסרים לנערה,
ומתירים אותו דבר כמעט בפאה נכרית לנשואה.
[נא לא לשרבב לפה את הוויכוח על היתר פא''נ]

איזה יופי, מכניסים במזיד ובכוונה תחילה את הנושא של פאה, ומבקשים "לא לשרבב לפה..."

התשובה היא שאף אחד לא אוסר לנערה. רוב האחרונים מתירים. מה שנהוג בבתי ספר ובסמינרים שיש תקנונים לאסוף את השיער, הוא יוזמה שלהם, כדי לא להתווכח כל יום עם הבנות, שזו תבוא בתסרוקת כזו וזו תבוא בתסרוקת אחרת, ולמדוד להן את אורך השיער וכו'. לכן קבעו שהשיער יהיה אסוף ותו לא.

בנושא הזה, מנצלים את הבורות של הציבור שלא יודע שרוב האחרונים מקילים בזה בפשטות (וגם המג"א שהחמיר, היה זה כעין פשרה שעשה, כאשר בא לתרץ את הקושיה הידועה "אחת פנויה ואחת אשת איש" שהאחרונים דחקו בזה) ואז מקשים, כיצד מתירים לנשואות ואוסרים לרווקות?

ומ"מ גם לזה יש תשובה, אע"פ שהשאלה לא נכונה מעיקרא. והתשובה היא שנשואה צריכה למצוא חן בעיני בעלה, ומצינו גם שחז"ל התירו איסורים על מנת שלא תתגנה בעיניו, ורווקה אינה צריכה למצוא חן בעיני מאן דהו, אלא רק בתקופת השידוכים הקצרה, ורק כשנפגשת עם הבחור.


בר נש
הודעות: 424
הצטרף: 12 מאי 2019, 22:51
נתן תודה: 119 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי בר נש » 02 מרץ 2020, 21:08

משיב כהלכה כתב:
02 מרץ 2020, 18:49
והתשובה היא שנשואה צריכה למצוא חן בעיני בעלה
אבל את הפאה היא חובשת רק בחוץ ושם ברוב הזמן אין בעלה רואה אותה?


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 02 מרץ 2020, 21:22

אכן, אבל מרן הגר"ש משאש ביאר שבימינו נהוג שבעל ואשה יוצאים יחדיו, ורואה אותה גם בכניסתה ויציאתה וכו'.

ואצטט מדבריו: "והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר. ורוב האנשים בדעה זו".

ראה באריכות יותר בספר המצ"ב, פרק שמיני.

ספר חן וכבוד.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יהודי
הודעות: 3655
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 518 פעמים
קיבל תודה: 775 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי יהודי » 02 מרץ 2020, 23:53

בר נש כתב:
02 מרץ 2020, 21:08
משיב כהלכה כתב:
02 מרץ 2020, 18:49
והתשובה היא שנשואה צריכה למצוא חן בעיני בעלה
אבל את הפאה היא חובשת רק בחוץ ושם ברוב הזמן אין בעלה רואה אותה?
זה באמת לא לענין בכלל, שיש נשים שלובשות פאה רק לעבודה ולא בבית, למרות שהיה אמור להיות הפוך (אין כוונתי להל' פאה נכרית).


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 03 מרץ 2020, 11:42

אתה צודק, והפוסקים כתבו בזה שראוי ללבוש גם בבית, אבל יש להעיר שני דברים:

א. קשה מאוד לבוא בדרישות לאשה שעסוקה בילדים וטיטולים, בישולים וכביסות, וטוענת שקשה לה עם פאה, וכפי שרובנו לא חובשים מגבעת בבית. אבל אפשר לבקש ממנה להשתדל להיות קצת בבית עם פאה, או בסעודות שבת וכדומה (ממילא בעל נורמלי לא נמצא הרבה בבית, ומקומו בבית המדרש או בעבודתו לפרנסתו).

ב. טבע האשה להתקשט יותר בצאתה החוצה, כי אכפת לה מאוד איך תיראה בעיני הבריות ("לך ולחברך ולחברורך"). והיות ודבר זה מצוי בכל העניינים, הרי זו דמגוגיה להיטפל דוקא לפאה.


לישועתך קויתי השם
הודעות: 626
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 499 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 23 אפריל 2020, 12:00

משיב כהלכה כתב:
02 מרץ 2020, 18:49
ומצינו גם שחז"ל התירו איסורים על מנת שלא תתגנה בעיניו
אודה לך מאד אם תפרט אותם. יישר כח.


פותח הנושא
שלומי טויסיג
הודעות: 555
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 23 אפריל 2020, 12:13

האם יש חילוק מעל הכתב מתחת לכתף?


פותח הנושא
שלומי טויסיג
הודעות: 555
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 23 אפריל 2020, 12:16

מצאתי מי שכותב בחב"ד אסור פזור שעובר את הכתף


אמונת אומן
הודעות: 1677
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 632 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי אמונת אומן » 23 אפריל 2020, 12:17

בתשובה לשאלות בפרטי
פרשתי מהנושא כי ראיתי שההתייחסות היא אמוציונאלית ולא ניתן לקיים דיון ראוי ותועלתי. 



לישועתך קויתי השם
הודעות: 626
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 499 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 23 אפריל 2020, 14:34

מה באת להביא משם?


שמח בחור
הודעות: 360
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי שמח בחור » 23 אפריל 2020, 14:50

זה היה ביחס להודעה שלפני.


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 אפריל 2020, 13:59

שלומי טויסיג כתב:
23 אפריל 2020, 12:16
מצאתי מי שכותב בחב"ד אסור פזור שעובר את הכתף

זה לקוח מתקנון של בית ספר או סמינר, "בית רבקה".

אך למעשה, הגדרה זו לא הובאה ברוב הפוסקים שעסקו בנדון, ואין לכך שום יסוד בהלכה. וכבר תמה על זה בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה והלאה).

וזה לשונו שם: "נפק"מ למעשה משיטת המג"א וסיעתו, דאסור גם לבתולות לילך בשיער פרוע... וכפשטות השו"ע באה"ע, ולכן אוסרים על הנערות לילך בשיער ארוך המגיע עד הכתפיים ואינו אסוף. ויש להפליא על זה, שהרי המג"א לא חילק בין שיער המגיע עד הכתף ללא מגיע, ומה שנזכר ברש"י (כתובות טו:) ששערה פרוע על כתיפה (דכנראה משם לקחו גדר זה) כוונתו רק דכן הדרך כשסותרים הצמות, שמתפזר השיער על הכתף, אבל פשוט דגם מי שלא היה שערה ארוך כל כך, כשסותרת הצמות נקרא פרוע, וממילא כשפוסק השו"ע שלא תלכנה הפנויות פרועות ראש, אין חילוק בין ארוך לקצר, כל שהוא פרוע ואינו קלוע כצמות (או עכ"פ קשור יחד, שקוראים קוקו) אסור, ומה ההיתר היום. ואפשר דסבירא להו, דלעולם השיער אין בעצמותו ערוה (עכ"פ בבתולה), רק מנהג צניעות, והכל לפי המנהג, והמנהג כיום כעין פשרה בין המג"א לח"מ וב"ש ודרישה". עכ"ל.

וגם בדבריו של ה"אוסרי לגפן" צריך עיון, כי לא תירץ בזה כלום, ועדיין לא מובן כלל מהיכן לקחו שבתולות או נשואות בפאה נכרית אסורות לצאת באופן שהשיער ארוך מן הכתף (לבד מהנושא של פאה יוצאת דופן, שבזה נדבר לקמן).

והמג"א שהזכיר, אמנם אסר לבתולות ללכת בשערות סתורות, אולם האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב עליהם:

"בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

כמו כן, יש שהביאו ראיה שסתירת שיער היא פריצות, שבסוטה מצינו שהכהן סותר קלעי שערה, ופירש רש"י (סוטה ח.) "סותר קלעי שערה, מרבה בגילויה שסותר קליעתה", עכ"ל. והיינו שסתירת קלעי שערה הוא הדגשת הגילוי ביותר, והדגשה זו היא פריצות.

אולם אין זו ראיה כלל, כי שם מוכח רק שסתירת קלעי השיער הוא הדגשת הגילוי, אבל לא מבואר שם ענין אריכות השיער, והאם יש הבדל בין שיער סתור ארוך לקצר, וכמה הוא שיעור האורך המותר. וא"כ, מנלן לחלק בין פאה ארוכה לקצרה, כשכל אופן היא פרועת ראש ואין שערותיה קלועות. ובפרט ששם עיקר הענין הוא לפרוע ראשה ולנוולה, ולא רק להתיר קליעתה, ואין זה ענין לתסרוקת מסודרת.

אם כן, הגדר ההלכתי האמיתי הוא שתהיה האשה נורמלית ולא יוצאת דופן במראה השיער שלה, באורכו או בנפחו או בצבעו.


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 אפריל 2020, 16:21

לישועתך קויתי השם כתב:
23 אפריל 2020, 12:00
משיב כהלכה כתב:
02 מרץ 2020, 18:49
ומצינו גם שחז"ל התירו איסורים על מנת שלא תתגנה בעיניו
אודה לך מאד אם תפרט אותם. יישר כח.

מה שכתבתי לקוח מדברי מרן הגר"ש משאש זצ"ל, בשו"ת שמש ומגן ח"ב: "וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורים שלא תתגנה האשה על בעלה". ואין בודקין מן המזבח ולמעלה.

מכל מקום בחיפוש קל מצאתי שבעה מקומות, ביומא ע"ח שכלה מותרת בנעילת הסנדל בתענית, כדי שלא תתגנה על בעלה. שבת ס"ד, כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים - אסור לצאת בו לחצר, חוץ מכבול ופאה נכרית... כדי שלא תתגנה על בעלה". ריטב"א שבת נ"ט, שאמנם גזרו על עטרות אבל רק לכלות, ולשאר נשים התירו שלא תתגנה על בעלה. רבינו יהונתן על הרי"ף שבועות ה', שאשה בימי נדותה אסורה לכחול ולפרכס, שלא יחמדנה בעלה, "עד שבא ר' עקיבא ולימד דאסור למחות בידה לכחול עיניה ולפרכס כדי שלא תתגנה על בעלה ויגרשנה". רא"ש מסכת כתובות פרק א, "דכל דין שלשים דהיינו תספורת וגיהוץ אינו נוהג באשת איש שלא תתגנה על בעלה". בית הבחירה למאירי שבת ס"ד, "זקנים הראשונים היו דורשים והדוה בנדתה שתהא יושבת בבגדי נדות כבר בא ר' עקיבא ולימד א"כ נמצאת מגנה על בעלה והרי בעלה מגרשה", והתיר, ודרש באופן אחר. פסקי רי"ד כתובות ד, "אין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום, ואף על פי שהיא אבלה שלא תתגנה על בעלה".

וכתב בים של שלמה כתובות פרק א', "אין מונעין תכשיטין לכלה שאירע לה אבל, אפילו אירע לה אבל תוך שלשים יום לשמחתו, אין מונעין תכשיטין ממנה, אפילו תוך ימי אבילות, אף שאין הכרע כל כך לדבריהם, ראוי להקל, דאבילות דרבנן, וכדי שלא תתגנה על בעלה הוא דאורייתא".


מבקש אמת
הודעות: 2860
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 1110 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי מבקש אמת » 27 אפריל 2020, 01:03

אמונת אומן כתב:
23 פברואר 2020, 15:29
תמיד קצרה דעתי מהבין, 
איך אוסרים לנערה,
ומתירים אותו דבר כמעט בפאה נכרית לנשואה.
[נא לא לשרבב לפה את הוויכוח על היתר פא''נ]

זו שאלה טובה שגם אני נתקשיתי בה, ואחר העיון במקורות נתיישבה לי.
דהנה מקור דינו של המג"א מהשו"ע אה"ע כא,ב שכתב "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחד פנויה ואחד אשת איש" והקשה המג"א (או"ח עה,ג) הרי שם כתב השו"ע שדרך בתולות לילך פרועות ראש? ותירץ שבאמת באה"ע אין הכוונה שחייבת לכסות אלא שמידת צניעות לא לסתור שערותיה, ו"פרועות ראש" היינו שסותרת קליעתה. ולכאורה תמוה טובא היאך השו"ע כלל שתי הלכות שונות עם משמעות שונה לחלוטין בדין אחד, הלא פרועת ראש דאשת איש היינו ששערה מגולה, ואילו פרועה ראש דבתולה היינו ששערה סתור?
והיישוב לזה, דגם בבתולה המניעה מלסתור שערותיה אינו נובע ממה שמביא לידי הרהור, אלא משום שהוא גילוי גדול של השיער (שכשהוא קלוע הרבה מהשיער מוצנע תחת שיער אחר), ולא התירו לפנויה אלא גילוי חלקי ולא גילוי מלא. והמקור לזה מהא דאמרי' בסוטה ח,א "אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש" ובנות ישראל בפשטות משמע גם פנויות (כמ"ש הגר"א באה"ע שם), והיינו שחכמים למדו שמזה שהתורה הקפידה על גילוי שיער באשת איש יש ללמוד שגם בפנויה יש להקפיד לא לגלות לגמרי. ובזה מובן שפרועות ראש דאשת איש ודפנויה ענינה אחד, והיינו גילוי השיער, אלא שלא"א נאסר לגמרי ולפנויה רק גילוי מלא.
ואמנם ביאור זה הוא חידוש ודלא כהמושכל ראשון בהבנת המג"א, אבל יעויין ביד אפרים באו"ח שם שכך הבין את דברי המג"א.
והשתא ניחא מנהג המקפידים על סתירת שיער בבתולה ולא בפאה נכרית, דבפאה נכרית שאינו שערה כלל לא שייך ענין הגילוי, וממילא בזה לא איירי המג"א כלל.


יש לציין שכל הנ"ל אמור בדעת המג"א, אבל באמת המעיין יראה שדבריו דחוקים בהבנת השו"ע, שלא היה לו לכלול הנהגת צניעות בחדא מחתא עם דין דאורייתא, וגם היה לו לפרש באיזה פריעת ראש מיירי. ובאמת מטעם זה כל האחרונים חולקים על המג"א והבינו שהשו"ע באה"ע מיירי בפנויה בעולה ולא בבתולה, ולפי"ז אין שום מקור לדינו של המג"א, ובאמת המנהג לא היה כדעתו כמו שהעיד המחצית השקל. גם בימינו הרבה אין נוהגים כן, וגם אם הולכות בשיער אסוף בסמינר או בימי שגרה מ"מ לאירועים ולפגישות ובשבתות ויו"ט אין הולכות כך.


יוספזון
הודעות: 1414
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 464 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי יוספזון » 29 אפריל 2020, 22:37

משיב כהלכה כתב:
26 אפריל 2020, 16:21
לישועתך קויתי השם כתב:
23 אפריל 2020, 12:00
משיב כהלכה כתב:
02 מרץ 2020, 18:49
ומצינו גם שחז"ל התירו איסורים על מנת שלא תתגנה בעיניו
אודה לך מאד אם תפרט אותם. יישר כח.

מה שכתבתי לקוח מדברי מרן הגר"ש משאש זצ"ל, בשו"ת שמש ומגן ח"ב: "וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורים שלא תתגנה האשה על בעלה". ואין בודקין מן המזבח ולמעלה.

מכל מקום בחיפוש קל מצאתי שבעה מקומות, ביומא ע"ח שכלה מותרת בנעילת הסנדל בתענית, כדי שלא תתגנה על בעלה. שבת ס"ד, כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים - אסור לצאת בו לחצר, חוץ מכבול ופאה נכרית... כדי שלא תתגנה על בעלה". ריטב"א שבת נ"ט, שאמנם גזרו על עטרות אבל רק לכלות, ולשאר נשים התירו שלא תתגנה על בעלה. רבינו יהונתן על הרי"ף שבועות ה', שאשה בימי נדותה אסורה לכחול ולפרכס, שלא יחמדנה בעלה, "עד שבא ר' עקיבא ולימד דאסור למחות בידה לכחול עיניה ולפרכס כדי שלא תתגנה על בעלה ויגרשנה". רא"ש מסכת כתובות פרק א, "דכל דין שלשים דהיינו תספורת וגיהוץ אינו נוהג באשת איש שלא תתגנה על בעלה". בית הבחירה למאירי שבת ס"ד, "זקנים הראשונים היו דורשים והדוה בנדתה שתהא יושבת בבגדי נדות כבר בא ר' עקיבא ולימד א"כ נמצאת מגנה על בעלה והרי בעלה מגרשה", והתיר, ודרש באופן אחר. פסקי רי"ד כתובות ד, "אין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום, ואף על פי שהיא אבלה שלא תתגנה על בעלה".

וכתב בים של שלמה כתובות פרק א', "אין מונעין תכשיטין לכלה שאירע לה אבל, אפילו אירע לה אבל תוך שלשים יום לשמחתו, אין מונעין תכשיטין ממנה, אפילו תוך ימי אבילות, אף שאין הכרע כל כך לדבריהם, ראוי להקל, דאבילות דרבנן, וכדי שלא תתגנה על בעלה הוא דאורייתא".
כל אלו ההתרים הללו ניתנו בתוך הבית. ולא מחוצה לה...
והנה קונטרס שקיבלתי שמקיף את הנידון לגבי קישוט האשה בפנים...
בעבר עברתי קצת עליה, אבל לא בעיון
אבא חלקיה - ניסן תשע''ח.pdf

 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יוספזון
הודעות: 1414
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 464 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי יוספזון » 06 מאי 2020, 15:41

היות שקיבלתי תגובה נזעמת בפרטי, אמרתי להעלות שוב בירור הלכה שהעלתי כבר בעבר בפורום שנערך על ידי אחד הת"ח בירושלים קרתא דשופריא, לבקשת הגאון הגדול ר' יהודה פישר שליט"א חבר בד"ץ העדה"ח ובנו של מרן פוה"ד בעל אבן ישראל זי"ע, הדיון בא כתשובה לשאלה של אחד הלומדים בירושלים ששאל להגר"י שליט"א שאלות על פסק הבד"ץ בענין כחל ושרק לנשים, ונושא ונותן ומוכיח שכל מה שנאמרו בחז"ל קישוט 'ושלא תתגנה' נאמר רק בכל כבודה בת מלך פנימה ולא בחוצה לה - חוץ מבאופנים המותרים - כפי שמאריך בדבריו, דפח"ח.
(אם יהיה לי רשות מהנוגעים בדבר אעלה גם את כל  השאלה (בכתב יד לא נקלד) לאחר מחיקת פרטים מזהים)
תשובה בנושא כחל ושרק לנשים.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 17 מאי 2020, 21:07

יוספזון כתב:
29 אפריל 2020, 22:37
כל אלו ההתרים הללו ניתנו בתוך הבית. ולא מחוצה לה

חבל שמגיבים אוטומטית לפני שקוראים.

א. נעילת הסנדל הוא לא דבר ששייך רק בבית, נועלים נעליים גם בחוץ.

ב. החצר המדוברת שמותר לצאת בה בפאה וכבול שלא תתגנה על בעלה, היא חצר הרבים. כן כתב הגאון רבי גבריאל ציננער, מח"ס נטעי גבריאל: "רוב הראשונים וכן הפוסקים כתבו לדינא שמותרת בפאה נכרית גם בחצר שאינה מעורבת, ועל כרחך שהמשנה שם דיברה בחצר הרבים דוקא, שהרי חצר היחיד אינה צריכה עירוב חצרות כלל, כמבואר בשו"ע או"ח סי' שס"ו".

וכן האריך להוכיח הגאון הרב זאב שכטר בתשובה שכתב.

ג. עטרות לכלות הן דבר שחובשות אותו ברה"ר. ראה סוטה דף מט עמוד ב, בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו'. מאי עטרות כלות? אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: עיר של זהב. פירוש הדבר, עטרה גדולה מזהב שחובשת האשה על ראשה, בצורת ירושלים.

ובגמ' שבת קלח, רבי אליעזר אומר: יוצאה אשה בעיר של זהב לכתחילה. הרי מפורש שיוצאים עמו לרחוב (ומגוחך להסביר דברים כל כך פשוטים). וגם האוסר, בגלל שנחשב משאוי, ונאסר בשבת. ור' אליעזר סבר שדרכה של אשה חשובה לצאת בעיר של זהב, כדי להראות חשיבותה על חברותיה (ראה ריטב"א: מתפארת ורוצה להתיהר בה על חברותיה).

ד. גם האשה בימי נדותה שכוחלת ומפרכסת, היינו שיוצאת כך לשוק, ומגוחך בעיני לכתוב כאלה דברים פשוטים. ובגמ' שבת פ' מובא שהיו נשים צנועות שהיו יוצאות לשוק רק כשעין אחת מגולה וכל הגוף מכוסה, והיו כוחלות את אותה עין.

ה. גם הענין של תכשיטים לכלה, פשיטא שהיתה יוצאת כך לרה"ר.

וחוץ מהנ"ל, יש ראיות רבות להתיר יציאת אשה מקושטת לרה"ר.

ראיה ראשונה הביא מרן הגר"ש משאש (בשו"ת שמש ומגן ח"ב):

"וכעת חיפשתי ומצאתי מה שנשאר בזכרוני מימי חרפי, והוא בפרק המדיר (דף סה.), דביתהו דר' יוסף בריה דרב מנשיא אתאי לקמיה דרב יוסף, אמרה ליה פסוק לי מזוני, פסק לה, פסוק לי חמרא, פסק לה, פסוק לי שיראי, אמר לה שיראי למה (רצונו לומר שהיא אלמנה ואין לה בעל להתקשט לו), אמרה ליה לך ולחברך ולחברורך. ע"כ. ופרש"י לחברך, שלא אתבזה על הבריות מכבודי הראשון, לא בפניך ולא בפני חבריך. ע"כ. ואין לומר שכוונתה כדי שיקפצו עליה זביני, ולא בנשואה שאינה צריכה לזה. חדא, שדברי רש"י אין מורין כן, אלא כדי שלא אתבזה על הבריות מכבודי הראשון, שהיתה אשת חבר, ויש לה כבוד של בעלה, וצריכה לישאר תחת כבודו ולא תתנוול. ועוד, שאילו הטעם היה בשביל שתינשא, בודאי שאין נכסי המת משועבדים לתת לה בגדי יקר כדי שתינשא לאחר, וברור הדבר כמו שכתבתי".

ראיה שניה בדברי מרן הגר"ש:

"וכן מצינו במשנה שם דף ס"ד ע"ב, המשרה את אשתו ע"י שליש לא יפחות לה וכו', וכלים של נ' זוז וכו', ובמכובד הכל לפי כבודו, ע"כ. הרי דאפי' בנותן לה מזונות בבית האפוטרופוס כמש"כ רש"י, צריך לתת לה לפי כבודו, ובודאי כדי שתתקשט לפני אחרים ולא תתנוול, ע"ש. ועיין בספר וישב יוסף חלק יו"ד סי' ב' דף י"ג ע"ג וזה לשונו, ואדרבה ראויה לקשט את עצמה ופסקו לה חכמים למי שמשרה את אשתו ע"י שליח שיתן לה ג"כ לקשט את עצמה כל מין קישוט המותר לה וכו' עכ"ל".

ראיה שלישית בדברי מרן הגר"ש:

"ועוד חיפשתי ומצאתי ראיה ברורה ממש"כ מר"ן באה"ע סי' ע' סעיף ה', מי שהלך בעלה למדינת הים פוסקין לאשתו מזונות, אבל אין נותנין לה במה להתקשט, ע"כ. והוא מדברי הרמב"ם פרק י"ג מהלכות אישות הלכה ז', ושם כתב הטעם, שהרי אין לה בעל להתקשט לו, ע"כ. והנה כנגד זה מצינו להרמב"ם שסיים דבריו וז"ל, אבל אם נשתטה בעלה או נתחרש פוסקין לה תכשיט, ע"כ. ושם בחלקת מחוקק (ס"ק י"ח) נתן טעם לחילוק שביניהם וזה לשונו, אין נותנין במה להתקשט, אע"פ שכסות ומזון דין אחד להם, וכשם שפוסקין לה מזון כך פוסקין לה כסות, אבל תכשיטין אין פוסקין. וכתב הרמב"ם הטעם שהרי אין לה בעל להתקשט לו וכשיבוא הבעל תתקשט. אבל חרש ושוטה פוסקין לאשתו אפי' תכשיט, כי אינה מחוייבת להיות לעולם בלי תכשיט. ע"כ. וכ"כ הבית שמואל (ס"ק ט"ו). והט"ז כתב בס"ק ו' וזה לשונו, אבל אין נותנין לה במה להתקשט, כיון שאין בעלה בכאן אינה צריכה להתקשט, והאי קישוט פרש"י אבקת רוכל שהנשים רגילות בו, אבל בנשתטה פוסקין לאשתו תכשיט ואע"ג דאין כאן בעל הראוי להתקשט לפניו, מכל מקום אין דומה למי שהלך בעלה למדינת הים שלפני זה, דשם יצא לדעת ולא הניח מזונות, ממילא לא ניחא ליה. אלא שהב"ד נותנין לה מכח תנאי ב"ד, ואין בכלל תנאי אלא מזונות ולא קישוט. משא"כ בנשתטה שנותנין לה, דהוי כמי שיצא שלא לדעת ואמרינן מסתמא ניחא ליה אי הוי בר דעת, על כן גם בקישוט אמרינן כן. וכה"ג מחלק הש"ס לענין מזון בנותיו. עכ"ל.

מדבריהם דרבנן, יש ללמוד לנד"ד, אם לתירוץ הח"מ והב"ש, הרי כתבו דאשת חרש אינה יכולה להישאר כל ימיה בלא תכשיט, משמע שתוכל להתקשט אפי' אין לה בעל, רק שיהיה בהיתר, ומזה אני אומר דגם אותו אחד שהלך למדינת הים, איירי שהלך לזמן ויודעים בו שחוזר אח"כ, דייקא נמי בדברי הח"מ, וכשיבוא הבעל תתקשט, אבל אם ברח ולא ברור לן שיחזור, ודאי דפוסקים לה תכשיט אפי' שלא בפניו מטעם הנ"ל. גם לטעם הט"ז, הרי כתב הטעם שאין פוסקין משום דגלי דעתיה דלא ניחא ליה מדלא ציוה, ומוכח דאי ניחא ליה וכגון שקודם שילך הניח לה גם במה להתקשט, פשיטא דמותר לה להתקשט, דודאי אין אסור לה להתקשט. ואין להתעקש ולומר דנותנין לה להתקשט בבית ולא בשוק, דלשון ניחא ליה שלא תתנוול, הוא אצל הבריות בשוק".

ראיה רביעית בדברי מרן הגר"ש:

"והנה כל מה שכתוב בפוסקים בזה, הוא לענין לחייב הבעל ליתן לה או לא, אבל אין כתוב בהרמב"ם והשו"ע שאסור לאשה להתקשט בשוק שלא בפני בעלה, ומוכח דמדינא מותר, ורק שקלי וטרי הפוסקים אם פוסקין תכשיטין לאשה שלא בפני בעלה, כגון שהלך למדינת הים, אבל כשהוא בעיר תתקשט גם בשוק, וזהו בכלל שלא תתגנה בפני בעלה, וזהו ממש ענין דביתהו דרב יוסף דאמרה לו לך ולחברך ולחברורך".

ראיה חמישית בדברי הגר"ב זילבר בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סימן מ"ז):

"אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".

ראיה שישית בדברי הגר"ב זילבר בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סימן מ"ח):

"ומה שמעכ"ק שליט"א כותב פשיטא שגורם הרהורים רעים שאסור מן התורה "ולא תתורו" וכו', הלוא גם בגדי צבעונין של אשה גורם הרהורים ואסור להסתכל גם כשתולין בחוץ, והלא אין לך דבר שגורם הרהורים יותר מיופי האשה שע"ז נאמר בעיקר ולא תתורו, וגם אסור משום "ונשמרת" כמבואר בע"ז (דף כ') באשת איש אפי' מכוערת, ואפי' הכי נשים יוצאות בגילוי פנים".

ראיה שביעית:

כדברי הגאונים הנ"ל מפורש בגמ' תענית כ"ג, והנני מעתיק כאן את לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין", למען ירוץ הקורא: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ.

והנראה בפשטות בביאור הדברים, שהחכמים תמהו: מדוע יצאה אשתו לקראתו עד פתח העיר כשהיא מקושטת, והלא היא מכשילה בזה את עין הרואה, והיה לה להתקשט רק בביתה לעיני בעלה ולא לעיניהם! (ובספר "בן יהוידע" כתב: "החכמים שידעו בה לא הסתכלו בה ח"ו, אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם, וכאשר אמרו בגמ' על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה"). וענה להם אבא חלקיה, שהעיר אינה כמו השדה, כי בעיר מצויות נשים, ויש חשש שיתן עיניו באשה אחרת, ועל כן באה אשתו הצדקת כשהיא מקושטת, ללוותו בהליכתו ברחובה של עיר, כדי שלא יתן עיניו באחרות עד שיגיע לביתו. ואע"פ שגם אחרים יכולים לראותה מקושטת ויהרהרו אחריה, הרי זו חובתם שלא להסתכל בה, והיא יצאה ידי חובתה כשאינה לובשת בגד אדום וכו', ואינה יוצאת דופן בין הנשים.

ראיה שמינית בדברי הגר"י שיינפלד בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך):

"אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה". עכ"ל.

וכוונתו שהיתר יציאה לרה"ר בתכשיטין, מפורש במסכת שבת, וראה בתוס' שם (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה".

ראיה תשיעית:

בשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין".

ראיה עשירית:

ברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.


משיב כהלכה
הודעות: 1157
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 337 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שיער פזור

שליחה על ידי משיב כהלכה » 17 מאי 2020, 22:03

יוספזון כתב:
06 מאי 2020, 15:41
בירור הלכה שהעלתי כבר בעבר בפורום שנערך על ידי אחד הת"ח בירושלים קרתא דשופריא, לבקשת הגאון הגדול ר' יהודה פישר שליט"א חבר בד"ץ העדה"ח ובנו של מרן פוה"ד בעל אבן ישראל זי"ע, הדיון בא כתשובה לשאלה של אחד הלומדים בירושלים ששאל להגר"י שליט"א שאלות על פסק הבד"ץ בענין כחל ושרק לנשים, ונושא ונותן ומוכיח שכל מה שנאמרו בחז"ל קישוט 'ושלא תתגנה' נאמר רק בכל כבודה בת מלך פנימה ולא בחוצה לה - חוץ מבאופנים המותרים

אין לי מושג אם אכן הפסק הזה יצא מתחת ידי הבד"ץ, ומצינו הרבה זיופים בשמם, קל וחומר לתשובה זו שנכתבה ע"י אלמוני וכביכול לבקשת הבד"ץ, אבל אתייחס בכל מקרה באופן ענייני לדברים שכתב.

א. מה שרוצה לאסור משום דת יהודית, לא נגע ולא פגע, דהרי רבים מהפוסקים כתבו שדת יהודית משתנה לפי מנהג המקום, ולולא זה, היה צריך לחייב את כל הנשים ללבוש רעלות כמחוייב ברמב"ם ושו"ע. ולא רק שלא מחייבים, אלא גם הבד"ץ יצא נגד אותן הנשים הלובשות רעלות... ומפורש בשיטה מקובצת כתובות שדת יהודית פירושה מנהג בנות ישראל שנהגו לצניעות. ואם המנהג השתנה, אין בכך כלום.

ב. מה שרצה להביא ראיה מטווה וורד נגד פניה, ראה ברשב"א מסכת כתובות עב, שהביא פירוש רש"י "והחוט נמשך כנגד פניה של מטה" (וזה ענין אחר לגמרי מאיפור וקישוט), ופירוש הרמב"ם "שמשימה ורד בפדחתה" דהיינו שהוורד מושך תשומת לב רבה וגורם לרבים להסתכל בפניה. כגון שהיא יושבת בשוק, והוורד מכוון כנגד השמש ופניה מוארות באור אדום (אפשר לנסות בבית ולהבין שלהניח וורד ליד הפנים אינו הופך את הפנים לאדומות...) בכל זה אין שום קשר לאיפור, ואם היה קשר, אז הגמ' היתה אוסרת כחל ושרק במפורש, ולא רק וורד נגד פניה. אבל מעולם לא מצאנו איסור כזה.

ומה שהכותב לומד על "כחל ושרק המצויים בזמננו" אינו מובן כלל כי כחל ושרק היה גם בזמן הגמ' וכפי שמציין הוא עצמו לכמה מקורות, ואפילו עין אחת היו כוחלים בצאתן לשוק, ואם כן למה לא אסרו זאת בגמרא, ולמה אסרו רק וורד נגד פניה? האם לא יכלו לאסור במפורש כחל ושרק?

ג. כל ההוכחות שהביא לא נגע ולא פגע, כי הם מדברים בדרך מוסר שלא להתקשט יותר מדי בחוץ, והכותב סומך שהקורא לא ילך לברר את הדברים בפנים, או שאינו בקי בכל דברי הספר, כדי להבין את כוונתו. ולדוגמא, ציטט הכותב מתוך פלא יועץ, "אפילו בתולות מי שהיא יראת השם לא תתראה בפני הבחורים ובפרט כשהיא מקושטת, לבל יכשלו בה בהרהורי עבירה, ובפרט בדורות הללו שרבו הפרוצים". והקורא נושא קל וחומר בעצמו, אם בתולות קל וחומר נשואות, שאסור לה להתראות בפני אנשים, ובפרט מקושטת אסורה לצאת מהבית בתכלית האיסור.

ומלבד שזה נגד ההלכה (כמפורש בטור שאין האשה בבית הסוהר, אלא יכולה לצאת כפי הצורך), הרי זה נגד הפלא יועץ בעצמו, שכתב בערך "יופי" בזה"ל: "וכן חיובא רמיא על האשה שתתקשט לבעלה בהיותה עמו לבדה בבית יותר מכשהיא יוצאת החוצה אל העין, במקום שיש אנשים, יותר טוב שלא תתקשט כל כך". כלומר שעם בעלה תתקשט ביותר, בצורה בולטת וכו', וכשיש אנשים, "טוב" שלא תתקשט יותר מדי.

ד. גם החפץ חיים שציטט (ורגילים כל העסקנים לצטט) "ואל יטעה אותה היצר, שתינצל כי היתה צריכה לקשט את עצמה בעיני בעלה, כי זה שייך בביתה ולא בשוק". דבריו אמורים בתחילת פרק ד' בספרו גדר עולם, בהמשך לסוף פרק ג', בגודל העוון של אשה נשואה ההולכת בשערות מגולות בשוק (שהיה נפוץ בזמנו גם אצל הנשים החרדיות), ועל זה כתב שלא יטעה אותה היצר שלא תתגנה על בעלה, כי כולן הולכות בשיער מגולה וגם היא. והסביר שזה שייך בבית, כי בבית יכולה לגלות שערותיה, ואינה חייבת לכסות בכיסוי, ובפרט כאשר יש לה פאה ויכולה לכסות בפאה יפה (וכמובן שאת זה השמיטו, שהחפץ חיים ממליץ ללכת עם פאה, רחמנא ליצלן). מצ"ב דבריו.

והרי החפץ חיים בספרו משנה ברורה סי' ש"ג כתב במפורש, על דברי השו"ע: "כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים, אסור לצאת בו לחצר שאינה מעורבת, חוץ מכבול ופאה נכרית", וזה לשונו:

"והוא הדין שלא להתקשט בהן בחצר גופא כשאינה מעורבת משום דדמיא לרשות הרבים... חוץ מכבול וכו'... והטעם שהתירו תכשיטים אלו כדי שלא תתגנה על בעלה אם לא תתקשט כלל".

זאת אומרת, התירו תכשיטים בחצר הרבים (דהיינו חצר שאינה מעורבת) כדי שלא תתגנה על בעלה...

ועם כל זה, מפרסמים את דבריו ב"גדר עולם" שנכתבו בדרך מוסר כלפי ההולכות בגילוי ראש גמור, ומתעלמים ממה שכתב להלכה ולמעשה!

ה. גם מה שניסה להביא ראיה מהנביא בישעיה, אין שום קשר להאמור בפסוק בישעיה ששם הכל היה בדרך הגזמה, שהרי בדברי הנביא ישעיה שם (ג', כ"ג) הוא אומר "והיה תחת בושם מק", ופרש"י: "מקום שהיו מתבשמות בו יהיה נימק", וזה ע"פ הגמ' בשבת (סב:) שפירשו כך. ולכאורה, הרי מותר להתבשם גם בחוץ, וכדאיתא בגמ' שם בע"א, "רבי אליעזר אומר: יוצאה אשה בכובלת לכתחלה", ופרש"י שם שכובלת הוא "סם ששמו פילון, וריחו ערב" ומותר לאשה לצאת עמו לרשות הרבים. וא"כ, מה הטעם שנענשו. אלא צ"ל כדאיתא בגמ' שם בע"ב, "שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשווקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל, בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס". וממילא אין איסור באשה המתבשמת ברה"ר, אלא המתבשמת באופן הנ"ל שכל כוונתה לזנות עם בחורי ישראל.

ו. גם מה שהביא ממדרש תנחומא, השמיט ההתחלה של ההדברים, "ילמדנו רבינו מהו שתצא אשה בתכשיטיה בשבת לרשות הרבים, כך שנו רבותינו, לא תצא אשה לרשות הרבים בשבת בתכשיטיה", ולאחר שמביא את דעת רבותינו בתלמוד הבבלי שאסרו רק בשבת (משום חשש טלטול) והתירו ביום חול, הביא דעה החולקת על זה, ואוסרת אף בחול. אבל אנחנו פוסקים כתלמוד בבלי, שאין שום מניעה לאשה לצאת בתכשיטים, וכפי המפורש בגמ' שבת. וראה בתוס' שבת (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וראה ברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה". ועל כן פסק בשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". וברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.

ז. ולאחר הדברים האלה נאלץ הכותב להודות שמותר לאשה לצאת בתכשיטים, והודה שרק תכשיט בולט מאוד אסור, אבל להתקשט בעלמא מותר כי אין אשה אלא ליופי, וכיוון שזה סותר את כל מהלך דבריו לאסור איפור, כתב שזהו דבר המסור לחכמים בכל דור ודור... ובלאו הכי דבריו נסתרים, כי עיר של זהב היה קישוט בולט, ובכל זאת יש דעה בגמ' להתיר לצאת בו לרה"ר לכתחילה בשבת (על יום חול אין ויכוח כלל, והאוסר אסר משום משאוי). והמתיר סבר שדרכה של אשה חשובה לצאת בעיר של זהב, כדי להראות חשיבותה על חברותיה (ראה ריטב"א: מתפארת ורוצה להתיהר בה על חברותיה).

ח. בענין הצנועות שכוחלות עין אחת, נצמד לפירושו של ר' פרחיה, והתעלם מרוב הראשונים: רש"י, המאירי, פסקי רי"ד, שפירשו "שמכסות את פניהן ואינן מגלות אלא עין אחת, ואותה העין שמגלות כוחלות", ולפיהם נפל כל בניינו אשר בנה.

ואל יטעה אותה היצר.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח