ככותבת לעוג

י.ק

משתמש ותיק
הגמרא ביומא (פ ע"ב) כתוב שכל העולם מתיישבת דעתם בככותבת, ואף עוג מלך הבשן מתיישבת דעתו מעט בככותבת.
במסכת סופרים (הוצאת עוז והדר סוף פרק כא) וכן בילקוט שמעוני (חקת תשסה על הפסוק אל תירא) איתא שעוג הוא אליעזר, ומה היתה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מדות. ע"כ. 
א"כ איך יכול להיות אדם כזה ענק שאוכל אלף שוורים מתיישבת דעתו בככותבת, אפילו מעט?  
 
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
י.ק אמר:
הגמרא ביומא (פ ע"ב) כתוב שכל העולם מתיישבת דעתם בככותבת, ואף עוג מלך הבשן מתיישבת דעתו מעט בככותבת.
במסכת סופרים (הוצאת עוז והדר סוף פרק כא) וכן בילקוט שמעוני (חקת תשסה על הפסוק אל תירא) איתא שעוג הוא אליעזר, ומה היתה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מדות. ע"כ. 
א"כ איך יכול להיות אדם כזה ענק שאוכל אלף שוורים מתיישבת דעתו בככותבת, אפילו מעט?

יש אומרים שאליעזר עבד אברהם אין זה עוג מלך הבשן
ולפי זה יש לומר שחולקים גם על הגמ' ביומא
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ואם לא הי' מפורש שאכילתו אלף שוורים ושתייתו אלף מדות - לא הוה קשיא לך ולא מידי?
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ואם לא הי' מפורש שאכילתו אלף שוורים ושתייתו אלף מדות - לא הוה קשיא לך ולא מידי?
יש בגמ' שמקשים מברייתא ולא ממשנה והתוס' כמדומני בכמה וכמה מקומות שואלים מדוע ולמה לא הקשו מהמשנה ומתרצים משום שניחא ליה להקשות מן הברייתא ששם הדבר מפורש יותר מן המשנה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
י.ק אמר:
הגמרא ביומא (פ ע"ב) כתוב שכל העולם מתיישבת דעתם בככותבת, ואף עוג מלך הבשן מתיישבת דעתו מעט בככותבת.
במסכת סופרים (הוצאת עוז והדר סוף פרק כא) וכן בילקוט שמעוני (חקת תשסה על הפסוק אל תירא) איתא שעוג הוא אליעזר, ומה היתה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מדות. ע"כ. 
א"כ איך יכול להיות אדם כזה ענק שאוכל אלף שוורים מתיישבת דעתו בככותבת, אפילו מעט?  
המובאה ממאכלו של עוג לא מוסיפה על השאלה, והשאלה צריכה לישאל אף בלא זה, וכמבואר בכמה מדרשי חז''ל שהיה גדול ורק קרסולו היה ס' אמה ומשה היה כ' אמה וקפץ כ' אמה ונטל מטה כ' אמה והכה בקרסולו והרגו, וכן נטל הר שהוא ד' פרסי כדאיתא בברכות וכו'.
ומ''מ מייתבא דעתיה היינו שמרגיש שאכל משהו ולא הוי טעימה בעלמא, ולפי זה לק''מ, כי אין הכוונה ששבע ואינו מרגיש רעב יותר.
 
 
חלק עליון תַחתִית