הנאה מבקיאות/שטחיות בתורה

יואלב

משתמש ותיק
מסופר על הרבה גדולי הדור [נא לא לבקש ממני מקורות] על אהבת התורה שלהם שיכלו לחזור על אותו דף מאות פעמים וכולם מלאים מתיקות אפ' ללא רש"י.
ואני העני, לכאורה רוב ההנאה בתורה הוא דווקא מתוך יגיעה ועמל לרדת של עומקה של הסוגיא.
ועכשיו ראיתי קבוצת נערים שלקחו על עצמם לחזור על מסכת עד 100 דף ויש שינויים מהותים בחייהם, ונהנהים מכל חזרה.

האם התורה באמת דורש מהאיש להנות מכל שורה וחזרה בתורה [אפ' "אמר רב וכו' אמר רב וכו'"] אפ' כשאין עמל.
אם שאותם גדולים, גדלותם בתורה הרחבה היה בזמן מועט פרוסה כל הסוגיא לפניהם והנאתם מחמת עצמם התורה. ולנערים הללו, אין קושיא כי הם עדיין לא טעמו טעם סוגיא עמוקה ולכן נהנהים מכל הבא לידם...

אשמח לשמוע ראיות או אפשרויות נוספות 
 
יואלב אמר:
מסופר על הרבה גדולי הדור [נא לא לבקש ממני מקורות] על אהבת התורה שלהם שיכלו לחזור על אותו דף מאות פעמים וכולם מלאים מתיקות אפ' ללא רש"י.
ואני העני, לכאורה רוב ההנאה בתורה הוא דווקא מתוך יגיעה ועמל לרדת של עומקה של הסוגיא.
ועכשיו ראיתי קבוצת נערים שלקחו על עצמם לחזור על מסכת עד 100 דף ויש שינויים מהותים בחייהם, ונהנהים מכל חזרה. כנראה שלא.

האם התורה באמת דורש מהאיש להנות מכל שורה וחזרה בתורה [אפ' "אמר רב וכו' אמר רב וכו'"] אפ' כשאין עמל. ומתי התורה דרשה ליהנות בכלל?
אם שאותם גדולים, גדלותם בתורה הרחבה היה בזמן מועט פרוסה כל הסוגיא לפניהם והנאתם מחמת עצמם התורה. ולנערים הללו, אין קושיא כי הם עדיין לא טעמו טעם סוגיא עמוקה ולכן נהנהים מכל הבא לידם...

אשמח לשמוע ראיות או אפשרויות נוספות 
 

בן ראם

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
ומתי התורה דרשה ליהנות בכלל?
"והערב נא". ועי' בהקדמת האגלי טל- "ואדרבא, כי זה היא עיקר מצוות לימוד התורה, להיות שש ושמח ומתענג בלימודו," עיי"ש כל האורך.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יואלב אמר:
מסופר על הרבה גדולי הדור [נא לא לבקש ממני מקורות] על אהבת התורה שלהם שיכלו לחזור על אותו דף מאות פעמים וכולם מלאים מתיקות אפ' ללא רש"י.
ואני העני, לכאורה רוב ההנאה בתורה הוא דווקא מתוך יגיעה ועמל לרדת של עומקה של הסוגיא.
ועכשיו ראיתי קבוצת נערים שלקחו על עצמם לחזור על מסכת עד 100 דף ויש שינויים מהותים בחייהם, ונהנהים מכל חזרה.

האם התורה באמת דורש מהאיש להנות מכל שורה וחזרה בתורה [אפ' "אמר רב וכו' אמר רב וכו'"] אפ' כשאין עמל.
אם שאותם גדולים, גדלותם בתורה הרחבה היה בזמן מועט פרוסה כל הסוגיא לפניהם והנאתם מחמת עצמם התורה. ולנערים הללו, אין קושיא כי הם עדיין לא טעמו טעם סוגיא עמוקה ולכן נהנהים מכל הבא לידם...

אשמח לשמוע ראיות או אפשרויות נוספות 
כללת שלש סוגי אנשים, גדולי ישראל, מבוגרים, וילדים.
ובכן, דעתי הענייה, שאפשר ליהנות מלימוד בכמה אופנים:
הנאה מהלימוד ככל עיסוק אחר, ובזה אכן חלוקים צעירי הצאן ממבוגרים, שלדידים הנאה היא מעצם הלימוד ולמבוגרים יותר מהבנה וידיעה ברורה ועמוקה.
אבל יש הנאה נוספת שהיא הנאה מהתורה כמצווה ועשיית רצון ה', סיפוק רוחני, וזה סוד הנאת הגדולים מכל מילה תורה, בהיותה דבר ה'. הסיבה שאתה לא נהנה כאותם גדולים, היא כי אתה מבקש הנאה ככל ההנאות, והם נהנו הנאה מהלימוד כמצווה. 

מסופקני הרבה בדברי האגלי טל (בשם הרבי מקאצק זי"ע) שהביא @בן ראם, אם כוונתו להנאה מצד העיסוק בתורה כהנאה מכל קריאה או לימוד, או דוקא להנאה והסיפוק הרוחני של הלומד שמרגיש שמקיים רצון ה' ודבק בתורתו. מה זה והערב נא? שיהיה כיף, או שנשמח בדביקות בה' ובדברו?!
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
יואלב אמר:
מסופר על הרבה גדולי הדור [נא לא לבקש ממני מקורות] על אהבת התורה שלהם שיכלו לחזור על אותו דף מאות פעמים וכולם מלאים מתיקות אפ' ללא רש"י.
ואני העני, לכאורה רוב ההנאה בתורה הוא דווקא מתוך יגיעה ועמל לרדת של עומקה של הסוגיא.
ניסיתי פעם את הדרך ההיא בה נהגו גדולי הדור שהזכרת? תנסה פעם בעצמך ואז תוכל לדון בענין. (איך אומרים בברסלב, 'תבוא, תרגיש, תבין'...).
 

לביא

משתמש ותיק
אומר מה שבוגר ישיבתי אמר לי פעם - ״בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה״ וכותב רש״י שתחילה היא תורת ה׳ ואח״כ היא נעשית תורתו, ואחד הביאורים זה שלכל אדם יש את החלק שלו בתורה שבו לבו נמשך יותר מלאחרים. אחד אוהב יותר גמרא, אחד הלכה, אחד מחבר יותר שו״תים, ואחד מחבר יותר פסקים. ומינה ילפינן, שכן יש אדם שנמשך לצורה אחרת בלימוד התורה. יש אחד שמעדיף עמקות בגפ״ת, יש אחד שמעדיף עמקות בלימוד אליבא דהלכתא מהגמרא, ויש כאלו שנמשכים גם לבקיאות.

וידועים ג״כ דברי הח״ח במשל כי כמו שבצבא יש חילות רבים, ולכל אחד חלק משלו במלחמה, כן לכל חלק בעם ה׳ אף שהוא עובד את ה׳ בצורה אחרת, יש לו חלק אחר במלחמת ה׳.
 

יהודי

משתמש ותיק
לביא אמר:
אומר מה שבוגר ישיבתי אמר לי פעם - ״בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה״ וכותב רש״י שתחילה היא תורת ה׳ ואח״כ היא נעשית תורתו, ואחד הביאורים זה שלכל אדם יש את החלק שלו בתורה שבו לבו נמשך יותר מלאחרים. אחד אוהב יותר גמרא, אחד הלכה, אחד מחבר יותר שו״תים, ואחד מחבר יותר פסקים. ומינה ילפינן, שכן יש אדם שנמשך לצורה אחרת בלימוד התורה. יש אחד שמעדיף עמקות בגפ״ת, יש אחד שמעדיף עמקות בלימוד אליבא דהלכתא מהגמרא, ויש כאלו שנמשכים גם לבקיאות.

וידועים ג״כ דברי הח״ח במשל כי כמו שבצבא יש חילות רבים, ולכל אחד חלק משלו במלחמה, כן לכל חלק בעם ה׳ אף שהוא עובד את ה׳ בצורה אחרת, יש לו חלק אחר במלחמת ה׳.
מאוד קשה להבין מה ההנאה אם לא מבינים דבר לעומק, לכל הפחות כשמתחילים להתקדם בהבנת הענין ומתחילים להרגיש את הדברים.
אבל בלי כלום, זה קצת קשה להבין. אולי הרגשת סיפוק של הצלחה או של עמידה במטרה.
 
 

לביא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לביא אמר:
אומר מה שבוגר ישיבתי אמר לי פעם - ״בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה״ וכותב רש״י שתחילה היא תורת ה׳ ואח״כ היא נעשית תורתו, ואחד הביאורים זה שלכל אדם יש את החלק שלו בתורה שבו לבו נמשך יותר מלאחרים. אחד אוהב יותר גמרא, אחד הלכה, אחד מחבר יותר שו״תים, ואחד מחבר יותר פסקים. ומינה ילפינן, שכן יש אדם שנמשך לצורה אחרת בלימוד התורה. יש אחד שמעדיף עמקות בגפ״ת, יש אחד שמעדיף עמקות בלימוד אליבא דהלכתא מהגמרא, ויש כאלו שנמשכים גם לבקיאות.

וידועים ג״כ דברי הח״ח במשל כי כמו שבצבא יש חילות רבים, ולכל אחד חלק משלו במלחמה, כן לכל חלק בעם ה׳ אף שהוא עובד את ה׳ בצורה אחרת, יש לו חלק אחר במלחמת ה׳.
מאוד קשה להבין מה ההנאה אם לא מבינים דבר לעומק, לכל הפחות כשמתחילים להתקדם בהבנת הענין ומתחילים להרגיש את הדברים.
אבל בלי כלום, זה קצת קשה להבין. אולי הרגשת סיפוק של הצלחה או של עמידה במטרה.
 
לא מבין מה לא מובן. הוא מרגיש שזה חלק ממנו והוא נהנה. יכול להיות שאם תתן לו ללמוד בעמקות הוא לא ירגיש את ״הקיף התוכן״ שהוא מרגיש בבקיאות. לכל אחד יש את מה שהוא נהנה ממנו.
כמובן שכל זה אנו מדברים בהנחה שהוא נהנה. אוה״ק כותב שאדם שלא לומד עמקות מתוך עצלות יתן את הדין על כך. (הוא כותב דברים נוראים יותר ממה שכתבתי, אך ״הורדתי״ את חריפות דבריו)
 

יהודי

משתמש ותיק
לביא אמר:
יהודי אמר:
לביא אמר:
אומר מה שבוגר ישיבתי אמר לי פעם - ״בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה״ וכותב רש״י שתחילה היא תורת ה׳ ואח״כ היא נעשית תורתו, ואחד הביאורים זה שלכל אדם יש את החלק שלו בתורה שבו לבו נמשך יותר מלאחרים. אחד אוהב יותר גמרא, אחד הלכה, אחד מחבר יותר שו״תים, ואחד מחבר יותר פסקים. ומינה ילפינן, שכן יש אדם שנמשך לצורה אחרת בלימוד התורה. יש אחד שמעדיף עמקות בגפ״ת, יש אחד שמעדיף עמקות בלימוד אליבא דהלכתא מהגמרא, ויש כאלו שנמשכים גם לבקיאות.

וידועים ג״כ דברי הח״ח במשל כי כמו שבצבא יש חילות רבים, ולכל אחד חלק משלו במלחמה, כן לכל חלק בעם ה׳ אף שהוא עובד את ה׳ בצורה אחרת, יש לו חלק אחר במלחמת ה׳.
מאוד קשה להבין מה ההנאה אם לא מבינים דבר לעומק, לכל הפחות כשמתחילים להתקדם בהבנת הענין ומתחילים להרגיש את הדברים.
אבל בלי כלום, זה קצת קשה להבין. אולי הרגשת סיפוק של הצלחה או של עמידה במטרה.
לא מבין מה לא מובן. הוא מרגיש שזה חלק ממנו והוא נהנה. יכול להיות שאם תתן לו ללמוד בעמקות הוא לא ירגיש את ״הקיף התוכן״ שהוא מרגיש בבקיאות. לכל אחד יש את מה שהוא נהנה ממנו.
כמובן שכל זה אנו מדברים בהנחה שהוא נהנה. אוה״ק כותב שאדם שלא לומד עמקות מתוך עצלות יתן את הדין על כך. (הוא כותב דברים נוראים יותר ממה שכתבתי, אך ״הורדתי״ את חריפות דבריו)
כתבתי שבאופן שאינו מרגיש את הדברים לחלוטין.
קשה להתווכח על הרגשות.
 
 

לביא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לביא אמר:
יהודי אמר:
מאוד קשה להבין מה ההנאה אם לא מבינים דבר לעומק, לכל הפחות כשמתחילים להתקדם בהבנת הענין ומתחילים להרגיש את הדברים.
אבל בלי כלום, זה קצת קשה להבין. אולי הרגשת סיפוק של הצלחה או של עמידה במטרה.
לא מבין מה לא מובן. הוא מרגיש שזה חלק ממנו והוא נהנה. יכול להיות שאם תתן לו ללמוד בעמקות הוא לא ירגיש את ״הקיף התוכן״ שהוא מרגיש בבקיאות. לכל אחד יש את מה שהוא נהנה ממנו.
כמובן שכל זה אנו מדברים בהנחה שהוא נהנה. אוה״ק כותב שאדם שלא לומד עמקות מתוך עצלות יתן את הדין על כך. (הוא כותב דברים נוראים יותר ממה שכתבתי, אך ״הורדתי״ את חריפות דבריו)
כתבתי שבאופן שאינו מרגיש את הדברים לחלוטין.
קשה להתווכח על הרגשות.
 
ולכן כתבתי את ההמשך, שייתכן שלומד כך משום עצלות. ומה שהוא נהנה זה כי הוא לא צריך לטרוח.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יואלב אמר:
אשמח לשמוע אפשרויות נוספות. 
.
לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תּוֹרָה כְּדַד? מַה דַּד זֶה, כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ מוֹצֵא בּוֹ חָלָב;
אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם.
.​
יש המסוגלים למשמש שעה ארוכה במשפט פשוט כמו:​
עֶנְטְפֶערְט דִּי גְמָרָא: הָכִי הַשְׁתָּא, וָואס פַאר אַ גְלַייכֶענִישׁ אִיז דָאס?
הָתָם עֵדוּת מְסוּרָה לְבֵית דִּין, בֵּיצָה לַכֹּל מְסוּרָה.
ולמצוא בו טעם, כשם שאחרים מוצאים טעם בחזירה ללא סוף על פסוק 'פרוק ית ענך'.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יואלב אמר:
האם התורה באמת דורש מהאיש להנות מכל שורה וחזרה בתורה [אפ' "אמר רב וכו' אמר רב וכו'"] אפ' כשאין עמל.
אכן יש ענין ליהנות מלימוד התורה, וכדאיתא באגלי טל הנ"ל וכו', אבל למה תעלה על דעתך שההנאה חייב להיות בדוקא "מחזרה שטחית" ולא מעמלות בתורה, בגלל שהיו גדולים שהיה להם הנאה גם מזה??
וכבר אמר החזון איש בודאי שיש ללמוד עם חשק, אבל אם אין לך חשק תלמד בלי חשק!
 

יעקב משה

משתמש ותיק
מי אמר שגדולי הדור הנ"ל שחזרו על כל דבר מאות פעמים, לא הבינו בכל חזרה את הדברים עד לפרטי העומק???
[וכנודע, שככל שגדלים בתורה, כך הירידה לעומקה מתבצעת בצורה אחרת ממה שאנחנו מדמיינים.
העומק בתורה הוא לא "אי קיו", הוא הרבה יותר מזה.
ובצורה הזו של ירידה לעומק הדברים מסתבר שזה מתבצע הרבה יותר מהר]
 

סתם איש

משתמש ותיק
בלי להיכנס על לחזור מאה פעמים על משפט אחד, אבל על הנאה מלימוד בקיאותי יש להביא שהגרש"ר שמי כמוהו ניחון במתיקות בתורתו היה לו קביעות כל שבת בבוקר ללמוד דף אחרי דף גמ' רש"י בלי להיכנס מעבר לכך, ואמר שזה ההנאה שלו בשבת בבוקר.
ומי שחסר לו הנאה בלימוד כזה שיחפש מהר איך קונים הנאה בזה, פשוט חבל על העוה"ז שלו.
ואני לעצמי פעמים רבות מקנה באותם אנשים שנקראים פשוטים שיכולים לשבת וללמוד גמרא שורה אחרי שורה עוד קטע ועוד קטע בלי להתקשות ולהסתבך, וליבי יוצא מקנאה. לא שאני חושב שזה לימוד נעלה יותר אבל יש בזה הנאה עצומה.
 

יואלב

משתמש ותיק
פותח הנושא
סתם איש אמר:
בלי להיכנס על לחזור מאה פעמים על משפט אחד, אבל על הנאה מלימוד בקיאותי יש להביא שהגרש"ר שמי כמוהו ניחון במתיקות בתורתו היה לו קביעות כל שבת בבוקר ללמוד דף אחרי דף גמ' רש"י בלי להיכנס מעבר לכך, ואמר שזה ההנאה שלו בשבת בבוקר.
ומי שחסר לו הנאה בלימוד כזה שיחפש מהר איך קונים הנאה בזה, פשוט חבל על העוה"ז שלו.
ואני לעצמי פעמים רבות מקנה באותם אנשים שנקראים פשוטים שיכולים לשבת וללמוד גמרא שורה אחרי שורה עוד קטע ועוד קטע בלי להתקשות ולהסתבך, וליבי יוצא מקנאה. לא שאני חושב שזה לימוד נעלה יותר אבל יש בזה הנאה עצומה.

אשמח לדעת יותר פרטים אל אותו מעשה של הגרשר. 
 

סתם איש

משתמש ותיק
יואלב אמר:
סתם איש אמר:
בלי להיכנס על לחזור מאה פעמים על משפט אחד, אבל על הנאה מלימוד בקיאותי יש להביא שהגרש"ר שמי כמוהו ניחון במתיקות בתורתו היה לו קביעות כל שבת בבוקר ללמוד דף אחרי דף גמ' רש"י בלי להיכנס מעבר לכך, ואמר שזה ההנאה שלו בשבת בבוקר.
ומי שחסר לו הנאה בלימוד כזה שיחפש מהר איך קונים הנאה בזה, פשוט חבל על העוה"ז שלו.
ואני לעצמי פעמים רבות מקנה באותם אנשים שנקראים פשוטים שיכולים לשבת וללמוד גמרא שורה אחרי שורה עוד קטע ועוד קטע בלי להתקשות ולהסתבך, וליבי יוצא מקנאה. לא שאני חושב שזה לימוד נעלה יותר אבל יש בזה הנאה עצומה.

אשמח לדעת יותר פרטים אל אותו מעשה של הגרשר. 
אין לי מקור אלא רק מה שסיפרו בישיבה.
שפעם הרב שך הגיע בשבת בבוקר לפני שחרית לדבר עם הגרש"ר בלימוד והוא אמר לו שההנאה שלו בשבת בבוקר זה לימוד דפי גמרא עם רש"י. והרב שך הפטיר שמתי שהוא לומד כך הוא עושה את זה אף בלי רש"י.
 
 

יואלב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי מעין זה... אבל אינו דומה אם לומד בשבת אפ' 7 דפים שונים ובמשך שנה גומר שס.
למי שחוזר על אותו דף מאה פעם
 

ניקושלה

משתמש ותיק
יואלב אמר:
סתם איש אמר:
בלי להיכנס על לחזור מאה פעמים על משפט אחד, אבל על הנאה מלימוד בקיאותי יש להביא שהגרש"ר שמי כמוהו ניחון במתיקות בתורתו היה לו קביעות כל שבת בבוקר ללמוד דף אחרי דף גמ' רש"י בלי להיכנס מעבר לכך, ואמר שזה ההנאה שלו בשבת בבוקר.
ומי שחסר לו הנאה בלימוד כזה שיחפש מהר איך קונים הנאה בזה, פשוט חבל על העוה"ז שלו.
ואני לעצמי פעמים רבות מקנה באותם אנשים שנקראים פשוטים שיכולים לשבת וללמוד גמרא שורה אחרי שורה עוד קטע ועוד קטע בלי להתקשות ולהסתבך, וליבי יוצא מקנאה. לא שאני חושב שזה לימוד נעלה יותר אבל יש בזה הנאה עצומה.

אשמח לדעת יותר פרטים אל אותו מעשה של הגרשר. 
שמעתי זאת מפי ת"ח א' שכסתו מונחת בין גדולי פוניבז' מינקותו - כמדו' שהיה עד ראיה - והוסיף שכאשר סיפר הגרש"ר זאת להגראמ"מ שך, אמר לו שהתענוג שלו הוא ללמוד רק גמ', גם בלי רש"י
 

ניקושלה

משתמש ותיק
בעצמי אני רואה שכאשר אני לומד גמ' שורה שורה, הדף מקבל צורה חדשה, והבנות חדשות. כאשר איני מתעכב לענות על שאלות שצצות לי במהלך הלימוד, אלא רק מסכם לעצמי את הקושיא וממשיך הלאה, פתאום צץ לי מראה חדש בסוגיא... למרות זאת יותר מדף אחד גמ' אני לא מצליח ללמוד בלי לעצור בעצמי לסכם את הדברים שנתחדשו.
כמובן שבאמצע זמן קשה מאד לעשות זאת, אך בבין הזמנים שאני משתדל לחזור על תלמודי שבאמצע הזמן, זה געשמאק גדול מאד!
 

יעקב משה

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
בלי להיכנס על לחזור מאה פעמים על משפט אחד, אבל על הנאה מלימוד בקיאותי יש להביא שהגרש"ר שמי כמוהו ניחון במתיקות בתורתו היה לו קביעות כל שבת בבוקר ללמוד דף אחרי דף גמ' רש"י בלי להיכנס מעבר לכך, ואמר שזה ההנאה שלו בשבת בבוקר.
ומי שחסר לו הנאה בלימוד כזה שיחפש מהר איך קונים הנאה בזה, פשוט חבל על העוה"ז שלו.
ואני לעצמי פעמים רבות מקנה באותם אנשים שנקראים פשוטים שיכולים לשבת וללמוד גמרא שורה אחרי שורה עוד קטע ועוד קטע בלי להתקשות ולהסתבך, וליבי יוצא מקנאה. לא שאני חושב שזה לימוד נעלה יותר אבל יש בזה הנאה עצומה.
על איזה בקיאות אתה מדבר, בלי להכנס לחשבונות, או בלי לרדת לעומק?
בקיאות בלי להכנס לחשבונות, מאד ברור שיהיה בזה הנאה, כי זה לימוד תורת ה'! זה שיש על זה שאלות זה לא מוריד את ההנאה של הלימוד.
אבל בקיאות בלי לרדת לעומק זה מחסר בכל הלימוד, ומי אמר שגם את זה גדולי ישראל עשו [ונהנו]?
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
יואלב אמר:
מסופר על הרבה גדולי הדור [נא לא לבקש ממני מקורות] על אהבת התורה שלהם שיכלו לחזור על אותו דף מאות פעמים וכולם מלאים מתיקות אפ' ללא רש"י.
ואני העני, לכאורה רוב ההנאה בתורה הוא דווקא מתוך יגיעה ועמל לרדת של עומקה של הסוגיא.
ועכשיו ראיתי קבוצת נערים שלקחו על עצמם לחזור על מסכת עד 100 דף ויש שינויים מהותים בחייהם, ונהנהים מכל חזרה.

האם התורה באמת דורש מהאיש להנות מכל שורה וחזרה בתורה [אפ' "אמר רב וכו' אמר רב וכו'"] אפ' כשאין עמל.
אם שאותם גדולים, גדלותם בתורה הרחבה היה בזמן מועט פרוסה כל הסוגיא לפניהם והנאתם מחמת עצמם התורה. ולנערים הללו, אין קושיא כי הם עדיין לא טעמו טעם סוגיא עמוקה ולכן נהנהים מכל הבא לידם...

אשמח לשמוע ראיות או אפשרויות נוספות 

אני מגיב רק על הכותרת.
הנאה מגיע רק מתוך חיבור.
אופתע מאוד לשמוע שיש אדם שלא מרגיש חיבור, ובכל זאת, נהנה.
יש כמובן דרגות ורובדים בהנאה, יש הנאה של הבנה, ויש הנאה של הספק, ויש הנאה כדי ליהנות את האחר...
והמרחק ביניהם, היא כרחוק מזרח ממערב.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
הגריג''א - בקיאות מעניין.jpeg

דברי גדו"י צריכים לימוד.
הוא אומר שעפ"י רוב, וכוונתו שאצל רוב האנשים, התעמקות ישעמם אותם ולא ירתק ויעניין אותם. מאחר ואינם מסוגלים להתעמק.
[אך אדם שנהנה מהתעמקות, בקיאות ישעמם אותו.]
אשמח לשמוע את דעת החברים כאן בנושא זה.
 

יהודי

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
יהודי אמר:
ודאי ישנה הנאה לחזור על דף שוב ושוב, הדברים מתבהרים יותר ויותר.

עתיקתא קשיא מחדתא, לא כזה וודאי על אף שזו הדרך הנכונה
ודאי שאם לא זוכרים כלום מהדף, הצדק עמכם.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
איש תלמודי אמר:
הגריג''א - בקיאות מעניין.jpeg

דברי גדו"י צריכים לימוד.
הוא אומר שעפ"י רוב, וכוונתו שאצל רוב האנשים, התעמקות ישעמם אותם ולא ירתק ויעניין אותם. מאחר ואינם מסוגלים להתעמק.
[אך אדם שנהנה מהתעמקות, בקיאות ישעמם אותו.]
אשמח לשמוע את דעת החברים כאן בנושא זה.
יפה
ואני מקווה שבאמת יתפתח כאן דיון בדעתו
ואגב, יש להעיר שאי"ז חידוש כלל בדעת הגריג"א והוא חוזר ע"ז בשיחותיו כמעט מידי שבוע
אלא שתמיד הוא אומר שיש אנשים שלהם יותר מתאים בקיאות וכל אחד צריך ללמוד לפי טבעו
וכאן יש חידוש מוזר (עד כמה שניתן לסמוך על דייקנותו שלאבי רבינא) שלרוב האנשים מתאים יותר בקיאות.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
איש תלמודי אמר:
הגריג''א - בקיאות מעניין.jpeg

דברי גדו"י צריכים לימוד.
הוא אומר שעפ"י רוב, וכוונתו שאצל רוב האנשים, התעמקות ישעמם אותם ולא ירתק ויעניין אותם. מאחר ואינם מסוגלים להתעמק.
[אך אדם שנהנה מהתעמקות, בקיאות ישעמם אותו.]
אשמח לשמוע את דעת החברים כאן בנושא זה.
יפה
ואני מקווה שבאמת יתפתח כאן דיון בדעתו
ואגב, יש להעיר שאי"ז חידוש כלל בדעת הגריג"א והוא חוזר ע"ז בשיחותיו כמעט מידי שבוע
אלא שתמיד הוא אומר שיש אנשים שלהם יותר מתאים בקיאות וכל אחד צריך ללמוד לפי טבעו
וכאן יש חידוש מוזר (עד כמה שניתן לסמוך על דייקנותו שלאבי רבינא) שלרוב האנשים מתאים יותר בקיאות.

הנושא עלול לגלוש למחוזות אחרים, וכדאי לעמוד על המשמר..
 

בער

משתמש רגיל
פלא עצום?
הלא כל אחד יכול להעיד כי רוב העולם נמשכים יותר לעיון?
'משעמם'??
אולי הציטוט איננו מדויק?
 
חלק עליון תַחתִית