דוד 123 אמר:
עיין בתוס' שבת יד. שפקפקו בץהאם ידיים מחמת ספר הוא מיח דבר או לא.
אך כוונתי לשאול למה לדבר על מקרה ארוך יותר שספר מטמא ידיים וידים פוסלות את התרומה, ולא לדבר על מקרה פשוט יותר שהספר פוסל מטמא תרומה.
אז מומלץ לתקן את השאלה שפותחת את האשכול, ששם נשאלה בשיבוש.
פדהצור השרף אמר:
לא הבנתי.
היה שתי גזירות
א. שספר פוסל את התרומה
ב. שספר מטמא את הידיים
ותוס' דן לגבי הגזירה השניה אם היא מי"ח דבר. ותוס' נוטה להכריע שכן.
כוונתו שכאשר יש דיון בחז"ל איזה ספר מטמא את הידיים, ומדוע אין הדיון איזה ספר מטמא את התרומה.
בפשטות י"ל שזה הדבר היותר מצוי - הרי כל גזירת מטמא את התרומה, הייתה מפני צורך מסויים - שהכניסו לארון קודש, ברגע שנפתרה הבעיה, כבר לא מצוי שתרומה תיגע בספר. בעוד שידיים, בקלות יכולות לבוא לידי מגע עם ספר, אף לאחר הגזירה.