פפוס בן יהודה

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
י.א.ל
הודעות: 128
הצטרף: 29 אוגוסט 2017, 14:49
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פפוס בן יהודה

שליחה על ידי י.א.ל » 08 דצמבר 2018, 22:07

ברכ'' סא ב'
המעשה בר'ע ופפוס בן יהודה מי יודע מי היה אותו פפוס בן יהודה האם הוא אותו אחד מסוף גיטין ששם מוזכר לגנאי ?האם היה צדיק?
על מה נתפס שאמר אוי לפפוס בן יהודה שנתפס על דברים בטלים
האם גם הוא הוצא להורג ע'י הגויים.
יש תו ' רא''ש שבן סטדא הוא לא אותו פפוס בן יהודה


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שאר לעמו » 08 דצמבר 2018, 22:19

ראה במכתבו של מרן ר' ברוך בער, הנדפס בראש הספר ברכת שמואל על מס' ב"ב וכתובות (ח"ד), ובעוד מקומות - על 'אותו קדוש וצדיק פפוס בן יהודה'.
ומביא שם מהגר"א: 'שהיה אותו פפוס ולוליינוס שמסר את עצמו על כלל ישראל, ומה שאמר שנתפס על דברים בטלים, היינו דאצל המלכות הרשעה נתפס על כך, ולא שכן היו הדברים'.


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 397
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי חכם באשי » 08 דצמבר 2018, 22:19

הנני לקבוע בזה מראי מקומות משחר בחרותי, אודה מאד אם מישהו יתקן טעויות שנפלו בהם מסתמא.

בגמרא סוף פרק סדר תעניות (תענית יח:), כשביקש טרויינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחיו (פרש"י, צדיקים גמורים היו) בלודקיא (פרש"י, היא לוד. והיינו דאמרי' בכל דוכתא (ב"ב י:) הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן בגן עדן. וי"א שנהרגו על ביתו של מלך שנמצאת הרוגה, ואמרו, היהודים הרגוה, וגזרו גזירה על שוניאהם של ישראל, ועמדו אלו (לולינוס ופפוס) ופדו את ישראל, ואמרו, אנו הרגנוה. והרג המלך לאלו בלבד) אמר להם, אם מעמו של חנניא מישאל ועזריה אתם, יבוא אלוקיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניא מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר (עיין דניאל פ"ג). אמרו לו, חנניא מישאל ועזירה צדיקים גמורין היו, וראויין היו ליעשות להם נס, ונבוכד נצר מלך הגון היה, וראוי ליעשות נס על ידו. ואותו רשע (המלך שהורגם הוא טוריינוס) הדיוט הוא ואין ראוי ליעשות נס על ידו, ואנו נתחייבנו כליה למקום (על חטא חייבי מיתות ב"ד. רש"י), ואם אין אתה הורגינו הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו. אלא, לא מסרנו הקב"ה בידך, אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך. אעפ"כ הרגן מיד. אמרו לא זזו משם עד שבאו דיופלי (פרש"י, שני שרים) מרומי, ופצעו את מוחו בגזירין (מקלות. רש"י). ע"כ.

ובפ"ק ב"ב ד"י ע"ב אוקמינן לדברי רב יוסף, דהאי דאין יכולין לישב במחיצתן אלו הן הרוגי לוד. ע"ש. וע' רש"י ב"ב שם שכ' כרש"י תענית שם.

מיהו בתוס' שבת דע"ב ע"ב כתבו טעם אחר ע"פ מ"ש בירושלמי פ"ד דשביעית (ה"ב) דהוי משום שנתנו לנם לשתות מים בתוך כוס זכוכית הצבוע בה שם ע"ז. (ע"פ הפני משה שם).

וגילה לנו הגר"א כי הוא אותו פפוס דתענית, והוא הוא דברכות, והמעיין יתבונן בדבר והוא נפלא, כי על זה חשיב "דברים בטלים" כנגד רע"ק שנתפס על דברי תורה!!
והלום מצאתי בס"ד זאת להגר"א בביאורו לספרא פר' בחוקותי (פרשה ב פרק ה אות ב). ע"ש. [וע"ע בתוס' שבת דק"ד ע"ב, ובגמ' גיטין ד"צ סע"א וברש"י שם. וברי"ף על הע"י בב"ב שם].

ועפ"ז את"ש לשון הגמ' בברכות דס"א ע"ב במעשה הנ"ל, שאמר פפוס בן יהודה "עקיבא" בלא תואר "רבי". וע"כ שהיה צדיק פפוס בן יהודה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שאר לעמו » 08 דצמבר 2018, 22:54

אדרת אליהו בחוקותי.png
4
אמרי נעם להגר''א ברכות ס''א ע''ב.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


שעת השקט
הודעות: 60
הצטרף: 21 נובמבר 2018, 20:02
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שעת השקט » 08 דצמבר 2018, 23:36

אולי הרבנים דפה יוכלו לעזור בדבר שנתקשיתי בו זה זמן רב.

הרמב"ם באגרת השמד כותב:

"ואיש שיזכהו האל לעלות במעלה עליונה כזאת, כלומר שנהרג על קדושת השם, אפילו היו עונותיו כמו ירבעם בן נבט וחבריו, הוא מעולם הבא, ואפילו לא היה תלמיד חכם. וכך אמרו ע"ה פסחים נ' א' ע"ש "מקום שהרוגי מלכות עומדים. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, כגון ר' עקיבא וחבריו. וכ"ש דאיכא תורה ומעשים טובים, אלא הרוגי לוד".

הרמב"ם כותב שהנהרג על קידוש ה' הוא בן עולם הבא אפילו היה רשע כל ימיו. דברי הרמב"ם נראים מחודשים בתחילה ויש מה לדון בהם מכמה צדדים, אבל נראה שמקור דבריו הוא מגמ' שהביא בפסחים:

"ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן (ומאן) נינהו אילימא ר"ע וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא אלא הרוגי לוד"

נשמע מהגמ' שזכותם של הרוגי לוד היא הריגתם בלבד ולא תורה ומעשים טובים.

כיצד הדברים מתיישבים עם המקורות האומרים שלולינוס ופפוס היו צדיקים גמורים גם בחייהם?


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שאר לעמו » 08 דצמבר 2018, 23:47

אולי היה סבור הרמב"ם שהוא פפוס בן יהודה שאמרו עליו לגנאי ש'נועל אשתו ויוצא' (שלא ראוי לחשוד אשתו).
אבל הגר"א חולק.


שעת השקט
הודעות: 60
הצטרף: 21 נובמבר 2018, 20:02
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שעת השקט » 09 דצמבר 2018, 00:28

שאר לעמו כתב:אולי היה סבור הרמב"ם שהוא פפוס הן יהודה שאמרו עליו לגנאי ש'נועל אשתו ויוצא' (שלא ראוי לחשוד אשתו).
אבל הגר"א חולק.
כך חשבתי מעודי, אך אני מתלבט בזה משום שלא מצאתי מי שיגיד במפורש שלולינוס ופפוס לא היו צדיקים. אפילו הגמרות שמורות על כך לכאורה, מוסברות באופן אחר ע"י רבותינו ( ואפי' הרמב"ם לא אומר זאת מפורש ורק נראה כך מדבריו)

אם נאמר שזו אכן שיטת הרמב"ם והדבר שנוי במחלוקת, עדיין צריך להסביר שיטת הגר"א בגמ' שם דנשמע ממש כרמב"ם שזכותם אינה זכות תורה ומעש"ט.

ואולי יסבור הגר"א דאף שהיו צדיקים, מ"מ לא היו צדיקים כר"ע וחביריו ולולא שהיו נהרגים על קידוש ה' לא היו זוכים למעלה דאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 227 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי דרומאי » 09 דצמבר 2018, 00:42

חכם באשי כתב:וגילה לנו הגר"א כי הוא אותו פפוס דתענית, והוא הוא דברכות, והמעיין יתבונן בדבר והוא נפלא, כי על זה חשיב "דברים בטלים" כנגד רע"ק שנתפס על דברי תורה!!
הפירוש הפשוט ב'דברים בטלים' הוא משום שנתפס על דבר שלא עשה שהרי לא הם הרגו את בת המלך, משא''כ ר''ע שנתפס על שלמד ולימד תורה ברבים, אבל אין זה בא למעט חשיבות המעשה שלהם נגד ר''ע.
ועי' כעי''ז לשון ר' ברוך בער בשם הגאון שהביא @שאר לעמו לעיל.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 357 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי אלימלך » 09 דצמבר 2018, 14:03

יש לציין לתלמוד ירושלמי ברכות פ"ב
"אמר ר"ג לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע. אמר לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים"
אולי מדובר בקרובו


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 דצמבר 2018, 14:59

יהודה בן פפוס מוזכר הרבה בחז"ל. אף אם הוא קרובו לא זה מה שמעיד על פפוס בן יהודה.
גם מצאנו הרבה 'דרש ר' פפוס'.


פותח הנושא
י.א.ל
הודעות: 128
הצטרף: 29 אוגוסט 2017, 14:49
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי י.א.ל » 09 דצמבר 2018, 21:44

יישר כח לכל העונים ועל הדיון התורני שיצרתם ,
עולה מדברי הת'ח כי פפוס בן יהודה הוא מהרוגי המלכות פפוס ולולינוס ואמת שלמדתי את הגמ' ברכ' אכן עלה על דעתי שלא מבואר שם למה נתפס פפוס בן יהודה אבל היה מסתבר שכמו שר''ע נתפס מהמלכות הרשעה אזי גם פפוס בן יהודה ,
אמנם האם הוא אותו פפוס המוזכר בגטין שנעל את אשתו,אולי הגמ' שם לא מתכוונת להזכירו לגנאי אלא לציין שכך הוא נהג מחסידות אבל עדיין צ''ע אם יש למשהו הערה בנידון יבורך


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי האחד בא לגור » 09 דצמבר 2018, 21:56

שעת השקט כתב:אולי הרבנים דפה יוכלו לעזור בדבר שנתקשיתי בו זה זמן רב.

הרמב"ם באגרת השמד כותב:

"ואיש שיזכהו האל לעלות במעלה עליונה כזאת, כלומר שנהרג על קדושת השם, אפילו היו עונותיו כמו ירבעם בן נבט וחבריו, הוא מעולם הבא, ואפילו לא היה תלמיד חכם. וכך אמרו ע"ה פסחים נ' א' ע"ש "מקום שהרוגי מלכות עומדים. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, כגון ר' עקיבא וחבריו. וכ"ש דאיכא תורה ומעשים טובים, אלא הרוגי לוד".

הרמב"ם כותב שהנהרג על קידוש ה' הוא בן עולם הבא אפילו היה רשע כל ימיו. דברי הרמב"ם נראים מחודשים בתחילה ויש מה לדון בהם מכמה צדדים, אבל נראה שמקור דבריו הוא מגמ' שהביא בפסחים:

"ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן (ומאן) נינהו אילימא ר"ע וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא אלא הרוגי לוד"

נשמע מהגמ' שזכותם של הרוגי לוד היא הריגתם בלבד ולא תורה ומעשים טובים.

כיצד הדברים מתיישבים עם המקורות האומרים שלולינוס ופפוס היו צדיקים גמורים גם בחייהם?
בפשטות ,הכוונה היא שמהלשון אין בריה יכולה לעמוד במחיצתן ,משמע שהם יחודיים בדבר ואין כמוהם בשאר העולם .
וזה שהקשתה הגמרא, והרי ר"ע וחבירו היו הכי גבוהים במעלת תורתם, וא"כ זה עצמו ראוי לעשותם בדרגת שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתן .
וע"ז תירצו ,דהוא בהרוגי לוד שאף אם היו צדיקים, בכל זאת לא היו יותר מיוחדים מכולם אלא במעלתם שמסרו נפש ,והיא זו שמעמידה אותם מעל כולם ,זה ליישב הגמרא .
ובדעת הרמב"ם יתכן ,שלמד שכיון שאף שלא היו מיוחדים יותר מכולם רק במסירות נפש ,ובכל אופן נהיו בדרגא מעל כולם, א"כ אף אם יהיו בדרגא נחותה, המסירות נפש שלהם תעלה אותם מעל כולם,ועדיין צ"ע.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 דצמבר 2018, 22:45

י.א.ל כתב:אמנם האם הוא אותו פפוס המוזכר בגטין שנעל את אשתו,אולי הגמ' שם לא מתכוונת להזכירו לגנאי אלא לציין שכך הוא נהג מחסידות אבל עדיין צ''ע אם יש למשהו הערה בנידון יבורך
הגמ' מציינת את זה כבקורת על התנהגות לא נכונה כלפי אשתו.
ומאידך באמרי נועם מהגר"א כתוב שהיה גדול הדור ועשיר ומכובד גדול, והוכיח זאת ממה שפנה לר"ע בשמו 'עקיבא', ולא יתן שאיש המעלה כזה יתנהג לא בשפיות בתוך ביתו.
יתכנו שני פפוס בן יהודה. כפי שיש גם ר' פפוס לבד, ויהודה בו פפוס.כ


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 756
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי בנציון » 10 דצמבר 2018, 00:18

דרומאי כתב:
חכם באשי כתב:וגילה לנו הגר"א כי הוא אותו פפוס דתענית, והוא הוא דברכות, והמעיין יתבונן בדבר והוא נפלא, כי על זה חשיב "דברים בטלים" כנגד רע"ק שנתפס על דברי תורה!!
הפירוש הפשוט ב'דברים בטלים' הוא משום שנתפס על דבר שלא עשה שהרי לא הם הרגו את בת המלך, משא''כ ר''ע שנתפס על שלמד ולימד תורה ברבים, אבל אין זה בא למעט חשיבות המעשה שלהם נגד ר''ע.
ועי' כעי''ז לשון ר' ברוך בער בשם הגאון שהביא @שאר לעמו לעיל.
אמנם בלשון האמרי נועם שהביא הרב @שאר לעמו בהמשך מבואר שהדברים בטלים הוא על זה שלא ענה למה שהשיב לו רבי עקיבא. ולא הבנתי הדברים, אבל עכ"פ משמע שם ביאור שלישי.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי אור זרוע » 10 דצמבר 2018, 10:42

ויכוח מעניין בנושא של פפוס בן יהודה מתוך דף על דף לברכות סא, ב
סליחה על האריכות, אבל יש כאן חומר בעל ערך למתעניינים בנושא.
בגמ': פעם אחת גזרה וכו' בא פפוס בן יהודה וכו' וראה דגים וכו' במקום חיותינו אנו מתיראין וכו'.
מו"ר הגאון רבי יצחק פלקסר זצ"ל דרש פעם: זכורני עת עמד הרב מהר"ם שפירא זצ"ל על הבימה בביהכנ"ס של המהרש"ל בלובלין, ובנאומו הזכיר את הגמרא בברכות (כאן) "תנו רבנן, פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה, אמר ליה: עקיבא וכו' אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לר"ע וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו, אמר לו: פפוס מי הביאך לכאן, אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים?
הרעים אז רבינו זצ"ל בקולו קול ארי:

כאן התבטא עוז הויכוח שהיה נטוש בין רבי עקיבא רבן של ישראל, ובין פפוס נציג המתבוללים. טענת פפוס היתה, נתבולל בין הגוים, נהיה עם אחד אתם, וככה ניפטר לתמיד מגזירותיהם, כי רק התורה היא החוצצת בינינו ובין הגוים, ובביטול התורה נבטל גם גזירותיהם - ורבי עקיבא לעומתו טען: טועה אתה פפוס, שנאת ישראל לא תיעלם בביטולה של תורתינו, ומה במקום חיותנו כך, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה.

ורבינו זצ"ל הוסיף את הלשיטתו האופיינית שלו: רבי עקיבא לשיטתו שאומר במשנה (כלים פי"ז משנה יג) "כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה", פירוש: כל חיה שבים, כשרודפים אחריה לצודה, היא מתחבאת בעומק המים, חוץ מן הכלב שבמים, כשרודפים אחריו הוא בורח ליבשה, וזהו סימן טומאה. כך גם בעם ישראל, כשרודפים אותו, עליו להתחפר בתוך עומק מים חיים של תורתנו, במעין הנצחי שהוא מקור הצלתו, הבריחה מן התורה סימן טומאה לו, ואין זו דרך הצלתו.

הסוף הוא, שגם פפוס בן יהודה עמד על טעותו, וכשהושיבו גם אותו בבית הסוהר, הוא קרא מנהמת לבו: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, ואוי לו לפפוס בן יהודה שנתפס על דברים בטלים ע"כ ודפח"ח.

על הנ"ל כתב הגאון ר' יוסף נפתלי שטרן ז"ל מכתב להגר"י פלקסר ז"ל וז"ל: נדפס מה שאמר הדרכ"ת נ"י בסיום הש"ס, ושם מאמר בשם רבו הגאון מלובלין זצ"ל אשר לע"ד מרפסין איגרא - פפוס ב"י חבירו של רע"א וי"א שנהרג על קידוש השם. נא לעיין בסדר הדורות ובספר תולדות תנאים ואמוראים. ח"ו לכתוב דבר כזה עליו.

שנית נדפס: שר"ע הוא בעל המימרא כל עוף שבים טהור חוץ מן כלב מים שהוא טמא, חלילה לומר כן, חוץ מה שלא נכתב בפי"ז מכלים "עוף", נשנית המשנה כל שבים טהור וקאי אעור ולא אגוף הבריה, וכי נעלם מרבו הש"ע בסי' פג והפר"ח והרע"ב שם שבים טהור רק בסימני סנפיר וקשקשת אפי' בהמה גדולה, וח"ו לומר שמה שבים טהור לפי שאינו בורח ליבשה אפי' בלי סימנים אלו ע"כ.

השיב על כך הגר"י פלקסר ז"ל: בנוגע להשגה א'.

אמנם נכון הדבר, בסדר הדורות הביא בשם ספר יוחסין, פפוס בן יהודה חכם גדול בברייתא, והיה טוב לישראל בעבורו, ובפרק חלק ב' דרשות בשמו, בסוף ברכות, והוסיף על זה הסדר הדורות, שהכוונה לאותה העובדא שנתפס רבי עקיבא. ועוד שם מהירושלמי פרק הספינה, מי הוא זה, א"ל פפוס בן יהודה שכל מעשיו לשם שמים, ובספרא פרשת בחקותי עה"פ: ושברתי את גאון עזכם. גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולוליינוס אלכסנדרי, ועוד שם אריכות בנוגע לפפוס ולוליינוס הרוגי לוד, ונלאיתי להאריך ולהביא הכל.

וכן בתולדות תנאים ואמוראים באות פפוס בן יהודה, כתב שהוא תנא חבירו של ר"ע, וגם כתב שם, ובלי ספק הוא הנקרא בברכות ס"א בשם פפוס בן יהודה וכו' עיין שם. ובתולדות תנאים ואמוראים שם בערך רבי עקיבא, (בעמוד 996), חשב שם חביריו של ר"ע, וכתב שם בלשון זה: ועוד חכם אחד בשם פפוס כמכילתא וכו' ואפשר שהוא פפוס בן יהודה שנזכר עם ר"ע בברכות ס"א וכו' (וכנראה מהאפשר דשם, נעשה לו ודאי ובלי ספק, ולקמן נדבר בזה).

ואחרי עיוני בזה, אף שאינני מתיימר להיות כותב תולדות, ובפרט נגד ספר היוחסין וסדר הדורות שקטנם עבה ממתני ועוד יותר, בכל זאת אחרי כל המקורות שהביאו הם, ואחרי עברי בעין ביקורת, נתברר לי כמעט בוודאות שאין הדבר כן.

ראשית כל, אם פפוס בן יהודה היה תנא, איפה מוזכר מימרות במשנה או בברייתות בשמו, מש"כ בסדר הדורות ב' מימרות בפרק חלק בסנהדרין זהו בדף צא ע"א ושם הגירסא רבי פפייס, והוא היה תנא ידוע והיה גם דרשן, [כמוש"כ בספר הדורות בעצמו שם באות פפייס בשם היוחסין וציין שם ג"כ לסנהדרין דף צד], וכבר העיר עליו בזה בתולדות תנאים ואמוראים.

נלך הלאה, במכילתא בשלח פ"ו דרש פפוס - והוא באחד וכו' א"ל ר"ע דייך פפוס, והביא זה תולדות תנאים ואמוראים הנ"ל. והובא מכילתא זו גם בב"ר (פכ"א אות ה) דרש ר' פפוס וכו' א"ל ר"ע דייך פפוס וכו', אולם דווקא מימרות אלו הביא הסדר הדורות בערך פפייס, וגרס שם דרש ר' פפייס, והביא הב"ר פכ"א הנ"ל, ומבואר דזה ר' פפייס עיין שם.

ומה שהביא הספר יוחסין מפפוס בן יהודה שכל מעשיו לש"ש, כבר העיר הסדר הדורות דשקר העיד, דשם הגירסא יהודה בן פפוס עי"ש. ומה שהביא הסדר הדורות מושברתי את גאון עזכם דזהו פפוס ב"י וכו' כתב בתולדות תנו"א בערך פפוס ולולייאנוס (עמוד 1030) דבלי ספק תיבת בן יהודה הוא מיותר עיין שם.

היוצא לנו מכל הנ"ל, דמש"כ הספר יוחסין על פפוס בן יהודה חכם גדול בברייתא, בשם פפוס בן יהודה צ"ע, וברור דהחכם גדול בברייתא זהו התנא רבי פפייס חבירו של ר"ע.

ומה שכתב בספר היוחסין הנ"ל והיה טוב לישראל בעבורו, לא ידעתי למה התכוון, ואולי התכוון שהוא משני האחים פפוס ולוליאנוס שהובא במס' תענית (יח ע"ב). ומבואר ברש"י שם שמסרו עצמם על קידוש השם ופדו את ישראל מהגזירה שגזרה המלכות, אולם גם בזה אין שום אסמכתא, שפפוס זה היה שמו פפוס בן יהודה, וכמו שהבאתי לעיל בשם התולדות תנו"א. וגם שם כתב ערך בפני עצמו בשם פפוס ולוליאנוס אחיו.

ועוד נראה דאמר בפסחים (נ ע"א) הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן מאן נינהו ר"ע וחביריו, ומתמה הגמרא משום הרוגי מלכות ותו לא, אלא הרוגי לוד עי"ש, ולרש"י הרוגי לוד הם פפוס ולוליאנוס, ואם פפוס הכוונה לתנא ר' פפוס בן יהודה חבירו של ר"ע, א"כ תו קשה הרוגי מלכות ותו לא. ולכן נראה מזה ברור דפפוס ולוליאוס, אין הכוונה על איזה תנא שהוא חבירו של ר"ע, אלא אנשים צדיקים שמסרו נפשם על קידוש השם.

בכל אופן המתבאר לנו עד כאן, שפפוס בן יהודה הוא לא תנא שמוזכר בברייתא ולא אותו פפוס אחיו של לוליאנוס שנהרג על קידוש השם.

ועכשיו נראה אם נזכר איזה שם פפוס בן יהודה לגנאי, והנה בגמרא סוף גיטין (צ ע"א) איתא: תניא היה רבי מאיר אומר וכו', ויש לך אדם שזבוב נופל וכו' וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא וכו', וברש"י שם שזו היא מדה שאינה הוגנת, וכן בירושלמי סוטה, מבואר שלא הסכימו לו על זה.

ולולא דמסתפינא הוה אמינא, שזהו פפוס בן יהודה שנזכר בברכות (סא ע"א) דלכאורה היה נראה שהיה בדורו שלפני רבי מאיר שהיה כידוע תלמידו של ר"ע, אולם רש"י הקדוש פירש שם בגיטין שהיה בעלה של מרים מגדלא נשיא. והיא היתה אמו של אותו האיש כמבואר בתוס' (חגיגה ד' ע"ב). עיין שם שציינו לשבת (קד ע"ב), ואם כן היה בדור שלפני זה, שהרי אותו האיש היה תלמידו של ר' יהושע בן פרחיה (כמבואר בסדר הדורות) והוא היה בדור לפני ר"ע, אבל עכ"פ ברור, שהיו עוד אנשים בשם פפוס בן יהודה. וכנראה ששם זה היה נפוץ אז, פפייס או פפוס בן יהודה, או יהודה בן פפוס, וא"כ מנא לן לומר שפפוס בן יהודה זה שנזכר בברכות (דף סא) היה תנא וחכם תלמודי, אדרבה, מתוך וויכוחו עם ר"ע, נראה שלא היה תנא, וגם סיום הגמרא: אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים, ואם הגמרא מציינת שנתפס על דברים בטלים אינו נראה שהיה תנא וחכם גדול.

ובעין יעקב ברכות הגירסא שם: א"ל אתה הוא פפוס שאומרים עליך חכם אתה, אין אתה אלא טפש, אבל זה מוקף בסוגריים, כי כנראה זה נשתרבב ממה שאמרו הדגים להשועל, ולסיום נראה לי ראיה עיקרית לדעתי, אם היה נכון שפפוס בן יהודה זה היה תנא ונזכר בברייתא בסנהדרין בשם ר' פפייס או בב"ר בשם ר' פפוס, היתכן שהשמיטו כאן את ה"רבי" שלפני שמו, ידוע שהיו תנאים שלא נסמכו כמו בן עזאי ובן זומא, אבל הרי הוא מוזכר בברייתא בשם רבי, ולמה כאן באותה עובדא בברכות, וכן מובא בתנחומא פ' תבא. למה השמיטה הברייתא מלת רבי שלפני שמו, [וראיתי כעת שכך כתב גם בענף יוסף על העין יעקב בשבת (דף לג) על יהודה בן גרים שלא נזכר בשם "רבי", מזה ראיה שאינו התנא רבי יהודה בן גרים שנזכר במו"ק, וזה ממש כדברי].

ולכן נראה מזה, שפפוס בן יהודה זה שנזכר בברכות לא היה תנא ולא חכם תלמודי, אבל בטח היה גם מקורב למלכות, ולא הלך בשיטת ר"ע למסור עצמו למען לימוד התורה, ולבסוף נתפס על דברים בטלים. באופן שדברי מו"ר זצ"ל יש להם מקום, ויפה דרשם וראוים למי שאמרם.

והוסיף עוד הגאון רבי יצחק פלקסר ז"ל על הנ"ל: במש"כ לעיל, דלולא דמסתפינא הוה אמינא, שפפוס בן יהודה שנזכר בסוף גיטין בברייתא דתניא היה רבי מאיר אומר, שמדתו היתה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא, שזו היא מדה שאינה הוגנת, שזהו פפוס בן יהודה שנזכר בברכות (דף סא), דלכאורה היה נראה שהיה בדורו שלפני ר"מ שהיה תלמידו של ר"ע וכו'.

ועל זה העיר לי ת"ח אחד, לעיין במהר"ם שי"ף גיטין שכתב שם וז"ל: מרים מגדלא נשיא, אין זו אותה שהיתה בבית שני כדאיתא בתוס' סוף הבונה (ועיי"ש בביאור אות ד) וכו' ע"כ, ולפי דברי המהר"ם שי"ף, מש"כ בספרי שערי יצחק צודקים.

ואחרי שבאתי אל העיון, נתגלה לפני הגמרא בשבת (קד) ודברי התוס' שם, שהצנזור מחק חלק גדול מהגמרא והתוס', ואחרי החיפוש בספר השבת אבידה, שהעתיקו מגמרא דפוס אמסטרדם שנדפס בלי הצנזור, הנני מעתיק לכת"ה לשון הגמ' והתוס' שם, וז"ל הגמרא בשבת (קד ע"ב): המסרט על בשרו, תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים, והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו. אמרו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים (מכאן חסר בגמרא שלנו על ידי מחיקת הצנזור): בן סטדא בן פנדירא הוא? אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא: בעל פפוס בן יהודה הוא? אמו סטדא: אמו מרים מגדלא שער נשיא היא? כדאמרינן בפומבדיתא סטת דא מבעלה:

רש"י: בעל סטדא בועל פנדירא, ונקרא על שם בעל אמו ואעפ"י שהוא ממזר: תוספות: בן סטדא, אור"ת דאין זה ישו"ע הנוצרי, דהא בן סטדא אמרינן דהיה בימי פפוס בן יהודה דהוה בימי רבי עקיבא כדמוכח בפרק בתרא דברכות. וישו היה בימי יהושע בן פרחיה כדמוכח בפרק בתרא דסוטה (מז ע"א) ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו לישו הנוצרי, ורבי יהושע היה קודם טובא לרבי עקיבא עכ"ל התוס'.

וזה ברור שמה שכתב רש"י בגיטין דאשתו של פפוס בן יהודה היתה שמה מריה מגדלא נשיא, מקורו מגמרא דשבת הנ"ל שמבואר כן, ובגלל שהיה נועל אותה גרם שזינתה תחתיו וילדה ממזר, וכן כתב המהרש"א שם בגיטין שכתב שם וז"ל: כפרש"י הכי מפורש פרק הבונה בועל וכו' בעלה פפוס כו' ע"ש.

והנה ראיתי בספר יוחסין, אחרי שכתב פפוס בן יהודה בזמן רבי עקיבא חכם גדול בברייתא וכו' סיים שם, ואין זה פפוס שהזכיר רבי אליעזר, המכונה לאביו של הנוצרי הנזכר בסוף גיטין ובשבת וכו' עכ"ל, מבואר שספר היוחסין ס"ל דפפוס בן יהודה שנזכר בסוף גיטין ובשבת הוא המכונה לאביו של יש"ו הנוצרי, ודבריו נכונים לפי דברי התוס' בחגיגה (ד) שהבאתי, שג"כ למדו שבן סטדא הוא ישו הנוצרי, בנה של מרים מגדלא נשיא ובעלה פפוס בן יהודה שנזכר בגיטין ובשבת.

אבל התוס' בשבת בשם ר"ת שהעתקתי לעיל, כתבו בהדיא דבן סטרא שנזכר בשבת לא היה ישו הנוצרי, ופפוס בן יהודה שנזכר שם בשבת הוא היה בימי רבי עקיבא שנזכר בברכות, וזהו שנזכר בסוף גיטין, ובודאי לא היה תנא שהתנהג במדה מגונה, וגרם לאשתו שתוליד ממזר, וכמובן שאין דברי ספר היוחסין מכריעים נגד דברי הרבינו תם, ונתתי שמחה בלבי שכוונתי לדברי רבינו תם גדול הראשונים.

בנוגע להערה השניה.


צדק כת"ה בהערתו, אבל אני לא אמרתי כך, ואכתוב בצורה מדויקת מה שאמרתי.

ר"ע הוא בעל המימרא כל שבים טהור - פרט לכלב המים, לפי שכשרוצים לתופסו בורח הוא מהמים ליבשה [כלים פי"ז - י"ג, וברע"ב שם]. ר"ע התנא הקדוש התריס איפוא כלפי פפוס, מי שבורח ממקום חיותו, סימן טומאה הוא לו, הטהור, אינו בורח מהמים כי אם מעמיק למצולות ים וכו'.

המושג טהור וטמא, ישנו לענין טהור לאכילה וטמא לאכילה, וישנו גם לענין טומאה וטהרה ממש, ברור שהכוונה במשנה דכלים לענין אם עשה כלים מעורותיהן ועצמותיהן, ולא עלתה על דעתי לענין טהור לאכילה, וכל כוונתי לענין הגדרת טומאה וטהרה, ויעי' כ"ת בתפארת ישראל (באות קג) שכתב דהכוונה לענין שאם מתו אין בהם טומאת נבילות, ושם באות ק"ד כתב דלא נקטה המשנה שעולה ליבשה אלא שבורח ליבשה, דהבריחה מעידה דעיקר מדורתו הוא ביבשה.

ויפה הסמיך מו"ר דברי משלו של ר"ע לדבריו במשנה זו, וברוך שבחר בהם ובמשנתם עכ"ד.

והוסיף הגר"י פלקסר ז"ל עוד בזה: וכעת מצאתי רעיונו של מו"ר, לאחד מגדולי הדור הקודם, והוא הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זצלה"ה. וז"ל בספרו אור זרוע לצדיק: "אל מקום שאדם בורח בעת צרתו משם ניכר שהוא שורשו, ואם בורח לדברי תורה בידוע ששורשו מן התורה אף על פי שתולדתו אין כן (פרק יז דכלים משנה יג, כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה עיין שם בהרע"ב) עכל"ה, הרי כדברי מו"ר הגאון זצ"ל.

השיב על הנ"ל שוב הגרי"נ שטרן ז"ל: והנה הדכ"ת נ"י דוחה השערת תולדות תנאים ואמוראים וספר סדר הדורות, כיון שיש גירסאות שונות, מובן שא"א בזה לירד ולהתווכח, הנני רוצה רק להעיר על ההוכחה הראשונה, שלא נזכרו בשמו מימרות במשנה או בברייתא אי היה תנא, נא לעיין בשו"ת חתם סופר (ח"ו סי' פד) ד"ה וידוע כי מימי וכו' ומצוה לעיין שם לראות הגיון של הלומד תורה לשמה - נכונה הערת הדכ"ת נ"י שלא מוזכר בשם רבי וכו', אולם גם להיפך לשון חז"ל א"ל "עקיבא" אי אתה מתיירא וכו' משמע שהיה רעות וידידות ביניהם.

ומה שאמר אשריך ר"ע שנתפסת על ד"ת וכו', השפיל עצמו לרומם רוחו של ר"ע לחזקו ולאמצו, ועיקר הדבר שפפוס הוכיחו על שמקהיל קהלות ברבים (עיין מהרש"א), הלא מצינו דברים העומדים ברומו של עולם במס' ע"ז (יח ע"א) שאמר ריב"ק חנינא אחי וכו' אומה זו משמים המליכו ואתה אומר משמים ירחמו וכו' ושם, אתה נתפסת על חמשה דברים וכו', ואיתא ברש"י (תהלים עט ב) הלא וכו' כשנתקבלו פורענותם הרי הם חסידים, נתבונן אם פפוס היה איש פשוט אבל נתפס למלכות, ואנחנו לא יודעין מהנעשה עמו, הכי היינו מרשים לנו לומר עליו ששיטתו היתה: ככל הגויים בני שראל כיון שיש לפנינו דברי הסדר הדורות.

אלא כיון דגברא רבה אמר להא מילתא נימא בה טעמא (שבת פא), ודאי רבו מרן זצ"ל היה יכול להרשות עצמו לצורך שעה לומר כן, אבל לפרסם בדפוס לענ"ד צ"ע, בכל אופן נחה דעתי שעוררתי את הדכ"ת נ"י ליישב דברי רבו.

ובענין המשנה דמס' כלים, חסר במשנה אומר וכו', חבל שאין לי, ואם נדפס שם בלי פי' הרע"ב, נוכל לטעות שכל מה שבים טהור, טהור גופני, וידוע לי דברי חז"ל שאין משיבין על דבר אגדה, וזה היה מליצה לצורך שעה, אולם הלא גם כלים מאבנים ועצים שבים אין מקבלין טומאה, וזהו ודאי גזה"כ.

ומה שהביא כ"ת נ"י מתפא"י שאין דין נבילה בשרצים שבים, הוא בפיה"מ להרמב"ם שם, ונצטערתי שלא מצאתי זה בהרמב"ם עד שמצאתי במשנה אחרונה במס' כלים פי"ז שכתב שהרמב"ם חזר מזה, ופליאה על התפא"י שהביא זה, וגם איזה מקור הביא שם מאו בגד וכו' מה ראיה מזה שאין דין נבילה בבריות שבים.

ולבסוף ודאי ואין ספק שהקשר בין ר"ע דמס' ברכות לר"ע דמס' כלים הוא מליצה נפלאה אבל אין להעמיק בזה, כי החכמים פליגי על ר"ע וס"ל דאפילו בכלב אין עורו שעשו כלי מקבל טומאה כמבואר בתוי"ט רפ"י שם ובמל"מ בריש הלכות כלים, א"כ יש לפפוס ראיה מהחכמים וכו' עכ"ד.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פפוס בן יהודה

שליחה על ידי שאר לעמו » 10 דצמבר 2018, 13:26

הנה לאור 'הפלפולים' הנ"ל, מניין לו להרב הגאון ז"ל דמאי דאמרו הרבה פעמים דרש ר' פפוס - זה לא פפוס בן יהודה.
אמנם בפשוטו זה לא הוא כי הוא נקרא פפוס בן יהודה ולא ר' פפוס. אבל מדי ספיקא לאיד גיסא לא יצאנו.

אבל אחרי דברי אדונינו הגר"א, אודות פפוס בן יהודה, כפי שהבאתי לעיל, אז הדברים מוכרעים. ובהגהות שבש"ס גם הגר"א הבין..

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח